חוזה ניי

חוזה ניי (בבולגרית: Ньойски договор; בצרפתית: Traité de Neuilly; בצרפתית מבטאים בערך נֶאִי ביוונית: Συνθήκη του Νεϊγύ; ברומנית: Tratatul de la Neuilly) היה הסכם שלום שנחתם בניי-סיר-סן שליד פריז, והסדיר את תנאי כניעתה של בולגריה בתום מלחמת העולם הראשונה.
ההסכם נחתם בין ממלכת בולגריה למדינות ההסכמה ב-27 בנובמבר 1919, במסגרת ועידת השלום בפריז. לפי ההסכם צמצמה בולגריה את צבאה ל-20,000 איש בלבד, ואולצה לוותר על המוצא לים האגאי ועל שטח שעבר לידי יוון. בולגריה מסרה את דרום דוברוג'ה לרומניה, ואולצה לשלם פיצויי מלחמה בסך 400 מיליון דולר (100 מיליון ליש"ט) לרומניה, לממלכת יוגוסלביה וליוון.
ההסכם התקבל בזעם רב על ידי הציבור והשלטון בבולגריה. זעם זה והרצון לקבל חזרה נחלות שנגזלו הביא לכך שבשנת 1940 הצטרפה בולגריה לגרמניה הנאצית לאחר שזו הכריחה את רומניה למסור לרשותה את דרום דוברוג'ה.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הטקסט המלא של חוזה ניי
- חוזה ניי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
אמנות והסכמים עם סיום מלחמת העולם הראשונה | ||
---|---|---|
בזמן המלחמה | הסכם סייקס–פיקו • פרוטוקול דמשק • ברית לונדון • חוזה ברסט-ליטובסק | |
ועידת השלום בפריז (1919) | חוזה ורסאי • חוזה סן-ז'רמן • חוזה ניי • חוזה טריאנון • הסכם סוור | |
אמנות והסכמים בתום המלחמה | הסכם בתומי • הסכם בוקרשט (1918) • שביתת הנשק של סלוניקי • הסכם רפאלו (1920) • הסכם אלכסנדרופול • הסכם מוסקבה (1921) • הסכם אנקרה • הסכם קארס • הסכם לוזאן • הסכם רפאלו (1922) • הפסקת האש של מודרוס | |
חלוקת השטחים | חלוקת האימפריה העות'מאנית • חלוקת גרמניה לאחר מלחמת העולם הראשונה | |
ערכים נוספים | ארבע עשרה הנקודות • תוכנית דוז • תוכנית יאנג | |
תוצאות מלחמת העולם הראשונה |