חוזה ניי

מפת בולגריה לפי חוזה ניי

חוזה ניי (בבולגרית: Ньойски договор; בצרפתית: Traité de Neuilly; בצרפתית מבטאים בערך נֶאִי ביוונית: Συνθήκη του Νεϊγύ; ברומנית: Tratatul de la Neuilly) היה הסכם שלום שנחתם בניי-סיר-סן שליד פריז, והסדיר את תנאי כניעתה של בולגריה בתום מלחמת העולם הראשונה.

ההסכם נחתם בין ממלכת בולגריה למדינות ההסכמה ב-27 בנובמבר 1919, במסגרת ועידת השלום בפריז. לפי ההסכם צמצמה בולגריה את צבאה ל-20,000 איש בלבד, ואולצה לוותר על המוצא לים האגאי ועל שטח שעבר לידי יוון. בולגריה מסרה את דרום דוברוג'ה לרומניה, ואולצה לשלם פיצויי מלחמה בסך 400 מיליון דולר (100 מיליון ליש"ט) לרומניה, לממלכת יוגוסלביה וליוון.

ההסכם התקבל בזעם רב על ידי הציבור והשלטון בבולגריה. זעם זה והרצון לקבל חזרה נחלות שנגזלו הביא לכך שבשנת 1940 הצטרפה בולגריה לגרמניה הנאצית לאחר שזו הכריחה את רומניה למסור לרשותה את דרום דוברוג'ה.

ראו גם

• בולגריה במלחמת העולם הראשונה

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא חוזה ניי בוויקישיתוף

• הטקסט המלא של חוזה ניי
• חוזה ניי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

ערך זה הוא קצרמר בנושא אמנות והסכמים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.