מלחמת הבלקן הראשונה
| חיילים בולגרים במלחמה על אדירנה | |||||||||||||||||
| מערכה: מלחמות הבלקן | |||||||||||||||||
| תאריכים | 8 באוקטובר 1912 – 18 במאי 1913 (7 חודשים ו־9 ימים) | ||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מלחמה אחרי | מלחמת הבלקן השנייה | ||||||||||||||||
| מקום | חבל הבלקן | ||||||||||||||||
| עילה | ניצול התפוררות האימפריה העות'מאנית | ||||||||||||||||
| תוצאה |
ניצחון הליגה הבלקנית • הסכם לונדון (1913) | ||||||||||||||||
| שינויים בטריטוריות | העברת שטחים עות'מאנים לליגה לפי הסכם לונדון, אלבניה זוכה לעצמאות בלחץ המעצמות. | ||||||||||||||||
| |||||||||||||||||
|
עשרות אלפי אזרחים נהרגו במהלך המלחמה, בעיקר כתוצאה מאלימות אתנית, גירושים, ומחלות. | |||||||||||||||||

מלחמת הבלקן הראשונה התנהלה בתקופה שבין 8 באוקטובר 1912 ובין 18 במאי 1913, בין הליגה הבלקנית, שכללה את בולגריה, סרביה, מונטנגרו ויוון ובין האימפריה העות'מאנית. כוחות הליגה הבלקנית גברו במהירות על האימפריה העות'מאנית, בגלל יתרונם המספרי והטקטי. כתוצאה ממלחמת הבלקן הראשונה איבדה האימפריה העות'מאנית כמעט את כל הטריטוריות שלה באירופה, אך הטריטוריות שנכבשו על ידי הליגה הבלקנית גרמו למחלוקת עליה התנפצה הברית והיוו סיבה עיקרית לפתיחת מלחמת הבלקן השנייה.
הרקע הגאופוליטי
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – הליגה הבלקנית (ברית)

תבוסת העות'מאנים במלחמה האיטלקית-עות'מאנית שבמהלכה חדרו האיטלקים לטריפוליטניה וכבשו את האיים הדודקאנסיים והתחושה שזאת העת בה ניתן לכבוש טריטוריות עות'מאניות הובילו כמה מארצות חבל הבלקן ליצירת הליגה הבלקנית. הדיפלומטיה של האימפריה הרוסית השקיעה מאמצים רבים לכינון הברית, שתאמה את האינטרסים שלה ויצרה מצב לא רגיל בו צרפת והאימפריה האוסטרו-הונגרית מצאו עצמן בחזית דיפלומטית משותפת כנגד הליגה והאימפריה הרוסית - צרפת, בגלל היותה בת ברית מסורתית של האימפריה העות'מאנית והאימפריה האוסטרו-הונגרית משום שלא רצתה לראות התחזקות של סרביה.
פרוץ המלחמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב־8 באוקטובר 1912 הכריזה מונטנגרו מלחמה על האימפריה העות'מאנית, ובכך פתחה את מלחמת הבלקן הראשונה. ימים ספורים לאחר מכן, ב־17 באוקטובר, הצטרפו ללחימה גם סרביה, בולגריה ו־יוון, במסגרת הברית הידועה בשם “הליגה הבלקנית”. הכוחות הבלקניים פתחו במתקפות במספר חזיתות במקביל, במטרה לנצל את חולשתה של האימפריה העות'מאנית ולהשיג הכרעה מהירה. התיאום בין המדינות היה חלקי בלבד, אך היתרון המספרי והמורל הגבוה תרמו להתקדמות מהירה.
הזירה הבולגרית (תראקיה)
[עריכת קוד מקור | עריכה]
המאמץ המרכזי של הליגה הבלקנית התרכז בזירה התראקית, שבה פעל הצבא הבולגרי נגד הכוחות העות'מאניים. בקרבות המרכזיים, כגון קרב קירק קיליסה (אוקטובר 1912) וקרב לולא בורגס, הצליחו הבולגרים להביס את הצבא העות'מאני ולדחוק אותו מזרחה. הכוחות הבולגריים התקדמו במהירות לעבר קווי ההגנה האחרונים לפני קונסטנטינופול והגיעו לקווי צ'טאלג'ה (Çatalca), כ־40 ק"מ בלבד מהעיר. עם זאת, שם נבלמה התקדמותם בעקבות התנגדות עות'מאנית עיקשת, תנאי מזג אוויר קשים וכולרה.
הזירה הסרבית (מקדוניה)
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הצבא הסרבי פעל בעיקר באזור מקדוניה והשיג ניצחונות משמעותיים. אחד הקרבות המרכזיים היה קרב קומנובו (23–24 באוקטובר 1912), שבו הביסו הסרבים את הצבא העות'מאני ופתחו את הדרך דרומה. לאחר מכן כבשו הסרבים ערים מרכזיות, ובהן סקופיה ומונסטיר (ביטולה), וביססו את שליטתם במקדוניה הצפונית והמרכזית. הצלחות אלו חיזקו את מעמדה של סרביה באזור והרחיבו את שטחה באופן משמעותי.
הזירה היוונית
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הכוחות היווניים פעלו הן ביבשה והן בים. בצפון יוון התקדמו הכוחות במהירות וכבשו את סלוניקי ב־8 בנובמבר 1912, זמן קצר לפני שהכוחות הבולגריים הגיעו לעיר. כיבוש זה היה הישג אסטרטגי חשוב עבור יוון. במקביל, הצי היווני שלט בים האגאי, מנע העברת כוחות עות'מאניים בין אסיה לאירופה וכבש מספר איים. השליטה הימית תרמה משמעותית להצלחת הליגה הבלקנית.
הזירה המונטנגרית
[עריכת קוד מקור | עריכה]
מונטנגרו פתחה את המלחמה והתרכזה בעיקר במצור על העיר שקודרה (שקודר/סקוטרי). המצור נמשך חודשים רבים והסתיים רק באפריל 1913, לאחר קרבות קשים ולחץ בינלאומי. הפסקת אש והתחדשות הלחימה בדצמבר 1912 הוכרזה הפסקת אש בין הצדדים, והחלו שיחות שלום בלונדון. עם זאת, הלחימה התחדשה בפברואר 1913 לאחר כישלון המשא ומתן. במהלך חידוש הקרבות המשיכו מדינות הבלקן בלחץ על הכוחות העות'מאניים, אך ללא הישגים דרמטיים כמו בתחילת המלחמה.
סיום המלחמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המלחמה הסתיימה עם חתימת הסכם לונדון ב־30 במאי 1913. במסגרת ההסכם איבדה האימפריה העות'מאנית כמעט את כל שטחיה באירופה, למעט אזור קטן סביב קונסטנטינופול. שטחים נרחבים חולקו בין מדינות הליגה הבלקנית, אך חלוקה זו יצרה מחלוקות חדשות שהובילו זמן קצר לאחר מכן לפרוץ מלחמת הבלקן השנייה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- תמונות ארכיון מהמלחמה (בבולגרית).
- ידיעות עיתונאיות היסטוריות על מלחמת הבלקן הראשונה באתר: שפת הים - ים וספנות בעיתוני ההשכלה והתחייה, 1918-1856.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1 2 Philip S. Jowett, Armies of the Balkan Wars 1912-1913, עמודים 8-7 באתר גוגל ספרים (באנגלית).

