וארדאר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
וארדאר
Вардар
Αξιός
תוואי הנהר בעיר סקופיה, מקדוניה הצפונית
תוואי הנהר בעיר סקופיה, מקדוניה הצפונית
אורך 388 ק"מ
ספיקה ממוצעת 174 מ"ק לשנייה
אגן ניקוז 24,438 קמ"ר
מוצא שר פלנינה, מקדוניה הצפונית
41°45′33″N 20°49′55″E / 41.75917°N 20.83194°E / 41.75917; 20.83194
גובה מוצא הנהר 683 מטרים
יובלים Bregalnica, Timjanik River, Luda Mara, Axios-Loudias-Aliakmonas Delta National Park, Pena, Konska River, Kadina River, Marko's River, צרנה, Pčinja, Treska, Lepenac, Serava, Babuna River, Mega Rema, Bošava, Topolka, Kovanska River, בפסקה זו 7 רשומות נוספות שטרם תורגמו עריכת הנתון בוויקינתונים
שפך הים האגאי דרומית לסלוניקי, יוון
40°39′49″N 22°42′51″E / 40.66361°N 22.71417°E / 40.66361; 22.71417
מדינות באגן הניקוז מקדוניה הצפוניתמקדוניה הצפונית מקדוניה הצפונית
יווןיוון יוון
Northwestern Macedonia.png
תוואי הנהר בצפון-מערב מקדוניה הצפונית
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

וָארְדָארמקדונית: Вардар, ביוונית: Αξιός, אָקְסִיוֹס) הוא הנהר הארוך ביותר במקדוניה הצפונית, וזורם גם בשטח יוון. אורכו 388 ק"מ, ושטח אגן הניקוז שלו 24,438 קמ"ר. מקורו ברכס הרי שר פלנינה, ליד העיר גוסטיבר, ונתיבו עובר דרך העיר סקופיה עד למוצאו בים האגאי, מערבית לסלוניקי שבחבל מרכז מקדוניה ביוון.

אטימולוגיה וגאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור המילה וארדאר מהשם וורדו-וורי, מהשפה הפרוטו-הודו-אירופית אשר קדמה לקבוצת השפות ההודו-אירופאיות ומשמעה "מים שחורים". ביוונית מכונה הנהר "אקסיוס" ומשמעות השם "מים כהים" בניב התראקי העתיק. הנהר מוזכר גם בכתביו של הומרוס[1].

באזור שפך הנהר האדמה פורייה ובשטח מגדלים גידולים חקלאיים שונים. בשטח מקדוניה הצפונית תוואי הנהר ברובו הררי. לאורך תוואי הנהר עוברים הכביש המהירים כביש מספר 1 – חוצה יוון והכבישים M1 ו-E75 במקדוניה הצפונית. בתוואי המקדוני של הנהר שורר אקלים ממוזג אשר משתנה בהדרגה לאקלים ים תיכוני ככל שמקרבים לשפכו. הטמפרטורה השנתית הממוצעת נעה בין 10oc ל 14oc.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השטח מדרום מזרח לנהר, המהווה שני שלישים משטחה של מקדוניה הצפונית, מכונה על שמו, מקדוניה הווארדארית והיה עילה לסכסוכי גבול ומלחמות בין סרביה, יוון וממלכת בולגריה עוד מחתימת חוזה סן סטפנו אשר סיים את המלחמה העות'מאנית-רוסית. הבולגרים רואים בשטח חלק ממולדתם ההיסטורית משום שהיה חלק מהאימפריה הבולגרית הראשונה, תוך שהערים אוחריד וסקופיה היו ערי בירתה. קרבות כבדים התנהלו באזור במלחמת הבלקן הראשונה והשנייה והוא היווה את הזירה העיקרית בחזית המקדונית במלחמת העולם הראשונה, כאשר בסיומה הובסו הבולגרים ואיבדו את השטח בהתאם לסיכומי חוזה ניי.

בתקופת מלחמת העולם השנייה הצטרפה ממלכת בולגריה למדינות הציר והוורמאכט אשר נכנס לבולגריה ללא קרב, השתמש בשטחי המדינה כבסיס לכיבוש ממלכת יוגוסלביה. גרמניה הנאצית מסרה את השטח לבולגרים בעלי בריתם כפיקדון עד סוף המלחמה, תוך הבטחה להכרה בתביעותיהם הטריטוריאליות לאחריה. הצבא הבולגרי עצר וגירש באכזריות את כל יהודי מקדוניה הווארדארית אל מחנה ההשמדה טרבלינקה, לפי צו המלך בוריס השלישי. לאחר המלחמה, הוחזר השטח ליוגוסלביה[2].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא וארדאר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]