אנדי דילור
_11.jpg) | ||||
| אנדי דילור במדי ניס, 2021 | ||||
| מידע אישי | ||||
|---|---|---|---|---|
| לידה |
9 באוקטובר 1991 (בן 32) סט, צרפת  | |||
| שם מלא | אנדי דילור | |||
| גובה | 1.82 | |||
| עמדה | חלוץ | |||
| מועדוני נוער | ||||
| ||||
| מועדונים מקצועיים כשחקן* | ||||
| ||||
| ||||
| נבחרת לאומית כשחקן** | ||||
| ||||
|
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד ומעודכנים ל-22 בדצמבר 2023 ** הנתונים בנבחרת מעודכנים ל-27 במרץ 2023 | ||||
  | ||||
אנדי דילור (בערבית: أندي ديلور, בצרפתית: Andy Delort; נולד ב-9 באוקטובר 1991) הוא כדורגלן אלג'יראי-צרפתי, המשחק כחלוץ במועדון הכדורגל אום סלאל מליגת העל הקטארית ובנבחרת אלג'יריה.
דילור שיחק בעבר בנבחרת צרפת בכדורגל עד גיל 20, ואף ייצג את צרפת עם נבחרת כדורגל החופים שלה. אך הוא לא שיחק בנבחרת הבוגרת והוא בחר לייצג את נבחרת אלג'יריה.
קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קריירה מוקדמת[עריכת קוד מקור | עריכה]
דילור נולד בעיר סט שבחבל אוקסיטיניה שבדרום צרפת, לאב צרפתי, ולאם צרפתית-אלג'יראית.[1][2] הוא התחיל את הקריירה שלו במועדון הנוער סט 34 FC. ב-2008 הצטרף דילור לאז'אקסיו אך לא זכה להופיע בקבוצה הבוגרת אף על פי שהרשים בקבוצה הצעירה של אז'אקסיו עד גיל 19. בקיץ של אותה שנה הוא עורר עניין אצל בורדו ובורוסיה דורטמונד. לאחר שנבחן בבורוסיה דורטמונד, יחד עם מריו גצה ושינג'י קגאווה, דורטמונד אף הציעה לו חוזה, אך הוא דחה את ההצעה בטענה שמדובר בזינוק מהיר מדי[3] ובמקום זאת בחר להצטרף לנים אולימפיק מהליג 2.
דילור ערך את הופעת הבכורה שלו במדי נים ב-30 באוגוסט 2009 כשנכנס כמחליף בדקה ה-53 מול מץ. אך במהלך העונה הוא לא זכה לקרדיט רב בקבוצה הראשונה, ועלה כמחליף רק 3 פעמים.
אז'אקסיו והשאלה למץ[עריכת קוד מקור | עריכה]
ביוני 2010 שב דילור לאז'אקסיו המועדון בו הוא עלה לבוגרים לראשונה, ששיחק באותה תקופה בליג 2. את שעריו הראשונים בכדורגל המקצועני כבש דילור ב-15 בספטמבר 2010 במשחק מול לה האבר במסגרת גביע הליגה הצרפתי, ובנובמבר של אותה שנה כבש דילור גם במסגרת הגביע הצרפתי. אך רק במהלך חודש דצמבר הגיעו שערי הבכורה שלו בליגה, שערים שתרמו לניצחונות על אנז'ה ו-FC איסטרה. מה שהוביל את אז'אקסיו להחתים את דילור על החוזה המקצועני הראשון שלו ל-3.5 שנים בינואר 2011. ב-11 במרץ 2011, דילור היה שותף בקטטה המונית כאשר הוחלף במשחק מול נאנט. כתוצאה מהתקרית, מספר שחקנים נענשו בהשעיה, ביניהם דילור וחברו לקבוצה קרל מדג'אני שנענשו בהרחקה מארבעה משחקים.[4] לאחר ההרחקה שב דילור לשחק, ובסוף העונה הוא עלה יחד עם המועדון לליג 1 לאחר שזה סיים במקום השני בליגה.
בעונת 2011/2012 בליג 1 לא הצליח דילור להשתלב, וב-31 בינואר 2012, הושאל למץ מהליג 2 בהסכם השאלה עד לסיום העונה.[5] שם כבש שער אחד ב-13 הופעות.
לקראת עונת 2012/2013 חזר דילור לאז'אקסיו, ואף כבש את שער הליגה הראשון שלו בליג 1 ב-27 באפריל 2013 בניצחון 2–1 על מונפלייה HSC. באותה עונה רשם דילור 16 הופעות בליג 1. בנוסף הוא כבש 12 שערים ב-16 הופעות בקבוצת המילואים של המועדון.
טור[עריכת קוד מקור | עריכה]
בקיץ 2013, חתם דילור בקבוצת טור מהליג 2, עונת 2013/2014 הייתה עונת פריצה מבחינת דילור, כשסיים כמלך השערים של הליג 2 עם 24 כאלה ב-36 הופעות. כמו כן, הוא נבחר לנבחרת העונה בליג 2 והגיע שני במירוץ על התואר לשחקן העונה בליגה.[6]
ויגאן אתלטיק[עריכת קוד מקור | עריכה]
העונה המוצלחת במדי טור גרמה לסקאוטים מרחבי היבשת להביע עניין בדילור. ביום האחרון של חלון ההעברות של קיץ 2014, החתימה אותו ויגאן את'לטיק מליגת הצ'מפיונשיפ האנגלית, תמורת כ-3 מיליון ליש"ט, והוא קיבל את החולצה מספר 49.[7] העונה בצ'מפיונשיפ לא הייתה מוצלחת עבור דילור, הוא הופיע ב-11 משחקים בלבד ולא כבש באף אחד מהם, בראיון לאתר "האט טריק " הודה כי המעבר מצרפת לאנגליה היה קשה משציפה, ושהוא לא הצליח להסתגל.[8]
חזרה לטור בהשאלה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר שלא הצליח להשתלב באנגליה, בתום מועד ההעברות של ינואר 2015 הצטרף דילור מחדש לטור בהשאלה עד סוף העונה.[9] כאשר במהלך זה ויתר דילור על 50% משכרו על מנת להשיג שוב דקות משחק. ובשארית העונה בטור דילור הופיע ב-14 משחקים וכבש 2 שערים.[8]
קן[עריכת קוד מקור | עריכה]
בסיום עונת ההשאלה נמכר דילור למועדון הצרפתי סטאד מאלרב קן מהליג 1.[10] כבר בהופעת הבכורה שלו בקן, הוא כבש את שערו הראשון בניצחון 1–0 על אולימפיק מרסיי ב-8 באוגוסט 2015.[11] גם שארית העונה הייתה מוצלחת מבחינתו כשהוא הופיע ב-36 משחקים וכבש 12 שערים. אך בתחילת העונה שלאחר מכן, דילור סירב להשתתף באימונים בעקבות סאגת העברה ממושכת לקבוצת טיגרס UANL מליגת העל המקסיקנית.[12]
טיגרס UANL[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-2 בספטמבר 2016 הוכרזה רשמית העברתו של דילור לטיגרס. ודילור הפך לשחקן הצרפתי השני שמצטרף לקבוצה אחרי אנדרה פייר ז'יניאק. הוא חתם על חוזה לארבע שנים, בעוד שדמי ההעברה ששולמו לקן מוערכים בכ-8.5 מיליון יורו.[13] ב-22 באוקטובר 2016 הוא כבש את שערו הראשון בליגה המקסיקנית, בניצחון 3–1 על אוניברסידד נסיונל, באצטדיון אולימפיקו אוניברסיטריו. אך הוא בילה פחות מחצי שנה במועדון, לפני שחזר לצרפת כדי להצטרף לטולוז, במהלכה הופיע ב-14 משחקים וכבש 3 שערים.
טולוז[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-26 בינואר 2017, חזר דילור לצרפת, כשחתם בשורות טולוז מהליג 1 על חוזה לארבע שנים, כשזאת שילמה עבורו כ-6 מיליון יורו לטיגרס המקסיקנית.[14] גם בטולוז כבש דילור כבר במשחק הבכורה שלו שהסתיים בניצחון 4–0 על אנז'ה. דילור הבקיע גם בשני המשחקים הבאים נגד פ.צ לוריאן ו-SC באסטיה, וסייע למועדון לסיים במקום ה-10 בסיום העונה. גם את עונת 2017/2018, העביר דילור בטולוז, אך העונה הייתה פחות מוצלחת עבור המועדון שסיים במקום ה-18 בליגה שהוביל לפלייאוף נגד הירידה לליג 2, בסיומו הצליח המועדון לשרוד בליגה הראשונה. ובסך הכל בעונה וחצי בטולוז, דילור הופיע ב-47 משחקים וכבש 10 שערים.
מונפלייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-24 ביולי 2018, הושאל דילור למונפלייה HSC עד סוף עונת 2018/2019 עם אופציה לרכישה.[15] עונת 2018/2019 הייתה מוצלחת מאוד עבור דילור. מונפלייה סיימה במקום ה-6 בליגה כשדילור השתתף ב-36 משחקים וסיים כמלך שערי הקבוצה עם 14 שערים שהציבו אותו גם במקום ה-8 בטבלת מלך השערים של הליגה בסיום העונה. ומספר שבועות לאחר סיום העונה ב-12 ביוני 2019, מימשה מונפלייה את סעיף הרכישה שלו.[16] גם עונת 2019/2020 הייתה מוצלחת עבור דילור כשהוא הופיע ב-26 משחקים וכבש 9 שערים. בעונה שלאחר מכן עונת 2020/2021 שיפר דילור את מספריו כאשר כבש 15 שערים ב-30 הופעות בליגה, להם הוסיף 4 שערים נוספים בגביע. אך מונפלייה סיימה רק במקום ה-8 והמאכזב מבחינתה. את עונת 2021/2022 פתח דילור במונפלייה, ואף כבש שני שערים ב-3 המחזורים הראשונים, אך ב-28 באוגוסט 2021 חתם דילור על חוזה ל-4 שנים בניס [17] ועבר אליה.
ניס[עריכת קוד מקור | עריכה]
עונת הבכורה של דילור בניס הייתה חלומית, הוא כבש 16 שערים ב-32 הופעות בליגה, הוביל את ניס לגמר הגביע שם הפסידה לנאנט, והצליח במו רגליו במחזור הסיום של העונה לתת לניס את הכרטיס לליגה האזורית לאחר שכבש שלושער בתוך 7 דקות והחזיר את ניס מפיגור 0–2 לניצחון 3–2 על ריימס. בעונה השנייה של דילור בניס הוא כבש 7 שערים ב-18 הופעות ובחלון ההעברות של ינואר הושאל לנאנט.[18]
נאנט[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-30 בינואר 2023 לקראת תום חלון ההעברות הושאל דילור לנאנט בחוזה השאלה ל-6 חודשים עם התחייבות לרכישה בסיום ההשאלה.[18] את שער הבכורה שלו במועדון כבש דילור בפנדל במשחק רבע גמר הגביע הצרפתי שהתקיים ב-1 במרץ 2023, ואף השלים צמד בניצחון של נאנט 2–1 על לאנס.
אום סלאל[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-7 ביולי 2023 חתם דילור על חוזה לשנתיים במועדון אום סלאל מליגת העל הקטארית. [19]
קריירה בינלאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2009 שיחק דילור בנבחרת כדורגל החופים של צרפת תחת הדרכתו של המאמן ושחקן העבר אריק קאנטונה. במהלך טורניר חובבים בעיר הולדתו סט הבחין בו לורן קסטרו, שביקש ממנו לשחק במוקדמות למונדיאל 2009.[3] ובמהלך המוקדמות כבש דילור חמישה שערים.
בשנת 2011 זומן דילור לנבחרת צרפת עד גיל 20 למשחק מול נבחרת ארצות הברית שנערך ב-17 במאי 2011. לאחר מכן הוא זומן לנבחרת גם לטורניר טולון 2011 שנערך בחודש יוני, אך הוא נפצע ולכן לא הגיע לבסוף.
אימו של דילור היא ממוצא אלג'יראי, ודילור הביע עניין לייצג את נבחרת אלג'יריה בכדורגל באפריל 2019.[20][21] וב-13 ביוני 2019, הכריזה נבחרת אלג'יריה על זימונו של דילור לסגל הנבחרת לקראת טורניר גביע אפריקה לאומות.
את הופעת הבכורה שלו בנבחרת הוא ערך ב-16 ביוני 2019 במשחק ידידות נגד נבחרת מאלי שנערך בדוחה שבקטר. הוא נכנס בדקה ה-75 במקום יאסין אבראהימי וכבש את שער הניצחון כעבור 5 דקות בניצחון 3 –2.[22] וב-19 ביולי הוא זכה יחד עם נבחרת אלג'יריה בגביע אפריקה לאומות לאחר שהופיע ב-5 משחקים במהלך הטורניר.
סטטיסטיקות קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מועדונים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מעודכן ל-29 באפריל 2023
| מועדון | עונה | ליגה | גביע | גביע הליגה | בינלאומי | סה"כ | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| ליגה | הופעות | שערים | הופעות | שערים | הופעות | שערים | הופעות | שערים | הופעות | שערים | ||
| אז'אקסיו | 2010/2011 | ליג 2 | 24 | 4 | 1 | 0 | 4 | 2 | – | 29 | 6 | |
| 2011/2012 | 7 | 0 | 2 | 0 | 0 | 0 | – | 9 | 0 | |||
| 2012/2013 | ליג 1 | 16 | 1 | 1 | 0 | 1 | 0 | – | 18 | 1 | ||
| סה"כ | 47 | 5 | 4 | 0 | 5 | 2 | 0 | 0 | 56 | 7 | ||
| מץ (השאלה) | 2011/2012 | ליג 2 | 13 | 1 | 0 | 0 | 0 | 0 | – | 13 | 1 | |
| טור | 2013/2014 | 36 | 24 | 0 | 0 | 3 | 1 | – | 39 | 25 | ||
| 2014/2015 | 2 | 0 | 0 | 0 | 0 | 0 | – | 2 | 0 | |||
| סה"כ | 38 | 24 | 0 | 0 | 3 | 1 | 0 | 0 | 41 | 25 | ||
| ויגאן את'לטיק | 2014/2015 | הצ'מפיונשיפ | 11 | 0 | 0 | 0 | 0 | 0 | – | 11 | 0 | |
| טור (השאלה) | 2014/2015 | ליג 2 | 14 | 2 | 0 | 0 | 0 | 0 | – | 14 | 2 | |
| קן | 2015/2016 | ליג 1 | 36 | 12 | 1 | 0 | 1 | 1 | – | 38 | 13 | |
| טיגרס | 2016/2017 | ליגת העל המקסיקנית | 14 | 3 | 0 | 0 | – | 2 | 1 | 16 | 4 | |
| טולוז | 2016/2017 | ליג 1 | 15 | 5 | 0 | 0 | 0 | 0 | – | 15 | 5 | |
| 2017/2018 | 32 | 5 | 2 | 0 | 2 | 0 | – | 36 | 5 | |||
| סה"כ | 47 | 10 | 2 | 0 | 2 | 0 | 0 | 0 | 51 | 10 | ||
| מונפלייה (השאלה) | 2018/2019 | ליג 1 | 36 | 14 | 1 | 0 | 1 | 0 | – | 38 | 14 | |
| מונפלייה | 2019/2020 | 26 | 9 | 3 | 2 | 2 | 1 | – | 31 | 12 | ||
| 2020/2021 | 30 | 15 | 4 | 4 | – | – | 34 | 19 | ||||
| 2021/2022 | 3 | 2 | 0 | 0 | – | – | 3 | 2 | ||||
| סה"כ | 95 | 40 | 8 | 6 | 3 | 1 | 0 | 0 | 106 | 47 | ||
| ניס | 2021/2022 | ליג 1 | 32 | 16 | 5 | 2 | – | – | 37 | 18 | ||
| 2022/2023 | 14 | 6 | 0 | 0 | – | 4 | 1 | 18 | 7 | |||
| סה"כ | 46 | 22 | 5 | 2 | 0 | 0 | 4 | 1 | 55 | 25 | ||
| נאנט (השאלה) | 2022/2023 | ליג 1 | 10 | 0 | 4 | 2 | – | 1 | 0 | 15 | 2 | |
| סה"כ | 10 | 0 | 4 | 2 | 0 | 0 | 1 | 0 | 15 | 2 | ||
| סה"כ קריירה | 357 | 117 | 24 | 10 | 14 | 5 | 7 | 2 | 402 | 134 | ||
נבחרת[עריכת קוד מקור | עריכה]
מעודכן ל-27 במרץ 2023
| נבחרת | שנה | הופעות | שערים |
|---|---|---|---|
| אלג'יריה | 2019 | 7 | 1 |
| 2020 | 3 | 1 | |
| 2021 | 1 | 0 | |
| 2022 | 2 | 0 | |
| 2023 | 2 | 0 | |
| סה"כ | 15 | 2 | |
תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מועדונים[עריכת קוד מקור | עריכה]
טיגרס UANL
- ליגת העל המקסיקנית: אפרטורה 2016
נבחרת[עריכת קוד מקור | עריכה]
אלג'יריה
אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מלך השערים בליג 2: 2013/2014 (24 שערים)[6]
- נבחרת העונה בליג 2: 2013/2014
- שחקן חודש בליג 2: מרץ 2014[24]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אנדי דילור, ברשת החברתית פייסבוק
אנדי דילור, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
אנדי דילור, ברשת החברתית אינסטגרם- פרופיל, באתר Transfermarkt
- פרופיל, באתר Soccerway
- פרופיל, באתר BDFutbol
- פרופיל, באתר WorldFootball.net
- פרופיל, באתר National Football Teams
- פרופיל, באתר FootballDatabase.eu
- פרופיל, באתר ESPN
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Billebault, Alexis (30 באפריל 2019). "Andy Delort, le footballeur français qui rêve d'être sélectionné en Algérie". Le Monde (בצרפתית). נבדק ב-23 ביולי 2019.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Okeleji, Oluwashina (29 באפריל 2019). "Andy Delort: France-born Montpellier striker opts for Algeria". BBC Sport. נבדק ב-23 ביולי 2019.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 1 2 Lopes, Jonathan (4 באפריל 2012). "Andy Delort : " J'ai refusé un contrat du Borussia Dortmund " (1/2)". Sharkfoot (בצרפתית). אורכב מ-המקור ב-6 באפריל 2012. נבדק ב-4 באפריל 2012.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Medjani suspendu 4 matches". Le Figaro (בצרפתית). 17 במרץ 2011. נבדק ב-1 בדצמבר 2015.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Delort prêté à Metz". Maxifoot (בצרפתית). 31 בינואר 2012. נבדק ב-31 בינואר 2012.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 1 2 "Sakho, maître de la L2" [Sakho, mater of the L2]. L'Equipe (בצרפתית). 11 במאי 2014. נבדק ב-1 בדצמבר 2015.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Transfer news: Andy Delort deal to Wigan confirmed by Tours". Sky Sports. 1 בספטמבר 2014. נבדק ב-1 בדצמבר 2015.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 1 2 McFarlane, Brendan (5 August 2015). "Forget Wigan: what Andy Delort Did Next". French Football Weekly. נבדק ב-10 במאי 2016.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Sky Bet Championship: Wigan have allowed striker Andy Delort to returns to Tours on loan". Sky Sports. 2 בפברואר 2015. נבדק ב-1 בדצמבר 2015.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Delort completes transfer to SM Caen". sportsmole.co.uk. 2 ביולי 2015. נבדק ב-3 ביולי 2015.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ O'Keefe, Chris (8 באוגוסט 2015). "Result: Andy Delort inspires Caen win in Marseille". sportsmole.co.uk. נבדק ב-1 בדצמבר 2015.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Rennes open talks with Andy Delort". Get Football News France. 30 בדצמבר 2016. נבדק ב-23 באפריל 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Transfert : Andy Delort avec Gignac aux Tigres (Officiel)". Foot01. 2 בספטמבר 2016. נבדק ב-2 בספטמבר 2016.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Ligue 1 : Andy Delort transféré à Toulouse". Sud-Ouest (בצרפתית). 27 בינואר 2017. נבדק ב-27 בינואר 2017.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Andy Delort prêté à Montpellier". L'Équipe (בצרפתית). 24 ביולי 2018. נבדק ב-24 ביולי 2018.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Ligue 1 : Andy Delort (Toulouse) définitivement à Montpellier". L'Équipe (בצרפתית). 12 ביוני 2019. נבדק ב-14 ביוני 2019.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Transferts : Andy Delort (Montpellier) à Nice, c'est officiel, L'Équipe (בצרפתית)
- ^ 1 2 Transferts : Andy Delort (Nice) rejoint officiellement Nantes, L'Équipe (בצרפתית)
- ^ Said, Officiel : Andy Delort signe à Umm Salal, Football Algérien - DZFOOT.COM, 2023-07-07 (ב־)
- ^ "Montpellier : Andy Delort aimerait jouer pour l'Algérie". L'ÉQUIPE.
- ^ "Andy Delort: France-born Montpellier striker opts for Algeria". BBC Sport. 29 באפריל 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Algeria v Mali game report". Eurosport. 16 ביוני 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Algeria hold on against Senegal to win Afcon". BBC Sport. 19 ביולי 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "In profile: Andy Delort". Wigan Athletic. 1 בספטמבר 2014. נבדק ב-1 בדצמבר 2015.
{{cite web}}: (עזרה)
- כדורגלנים צרפתים
- כדורגלנים אלג'יראים
- חלוצי כדורגל צרפתים
- חלוצי כדורגל אלג'יראים
- כדורגלני נים
- כדורגלני אז'אקסיו
- כדורגלני מץ
- כדורגלני טור
- כדורגלני ויגאן את'לטיק
- כדורגלני קן
- כדורגלני טיגרס
- כדורגלני טולוז
- כדורגלני מונפלייה
- כדורגלני ניס
- כדורגלני נאנט
- כדורגלני אום סלאל
- כדורגלני נבחרת אלג'יריה
- כדורגלני גביע אפריקה לאומות 2019
- צרפתים ממוצא אלג'יראי
- ספורטאים צרפתים באנגליה
- ספורטאים זרים במקסיקו
- ספורטאים זרים בקטר
- ספורטאים אלג'יראים באנגליה
- צרפתים שנולדו ב-1991
- אלג'יראים שנולדו ב-1991