אנטואן דה פוון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אנטואן דה פוון
Antoine de Févin
לידה 1470?
אראס, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1512 (בגיל 42 בערך)
בלואה, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ממלכת צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם מוזיקה קלאסית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה האסכולה הפרנקו-פלמית עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת צרפתית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אנטואן דה פֵווָןצרפתית: Antoine de Févin;‏ סביבות 14701511/12) היה מלחין מהאסכולה הפרנקו-פלמית מתקופת הרנסאנס. תקופת פעילותו חפפה לזו של ז'וסקן דה פרה, ויש לו הרבה מן המשותף עם בן תקופתו המפורסם ממנו.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פוון נולד ככל הנראה באראס, בנו של חבר במועצת העירייה. אחיו רובר דה פוון היה גם הוא מלחין. קרוב לוודאי, שאנטואן עזב את אראס בסוף שנות ה-80' של המאה ה-15, אם כי אין ראיה לכך שנסע לאיטליה, היעד המקובל ביותר על המלחינים הפרנקו-פלמיים בימיו. בשנות ה-90' היה כנראה לכומר (אם כי אין תיעוד ידוע לכך כיום), וייתכן גם שקיבל תואר מוסמך באוניברסיטה, הואיל ובהמשך חייו נודע בתואר מייסטר (maistre). בשנת 1507 עבד כזמר ומלחין בקאפלה המלכותית של לואי ה-12, שהילל אותו בפה מלא. אנטואן דה פוון מת בבלואה.[1]

תאורטיקאי המוזיקה והביוגרף השווייצרי היינריך גלאריאן ציין בכתבים משנת 1547, שפוון היה מחסידי ז'וסקן וכי הלך לעולמו בגיל צעיר; עוד הזכיר אותו כמלחין מאורליאן, אף כי סביר להניח שבכך כיוון לקשר שהיה לעיר זו עם חצר לואי ה-12.[2]

יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל המוזיקה של אנטואן דה פוון ששרדה מתקופתו הנה ווקאלית. הוא כתב מיסות, מוטטים ושאנסונים. מבחינה סגנונית, המוזיקה שלו דומה לזו של ז'וסקן בבהירות המרקם והעיצוב. ובטבעה המתקדם יחסית: ניכר שפוון כתב בסגנונות העכשוויים ביותר לזמנו ואימץ את השיטה של הצבת קטעי אימיטציה לנגד קטעים הומופוניים, שהתבלטה בסביבות 1490. שלא כז'וסקן, נתן פחות את דעתו על ההצבה הקפדנית של הטקסט ויותר על מבנה צורני; היחס בין מילים בודדות למוזיקה מסורבל לעיתים, אף כי במבנים בקנה מידה גדול קל יותר לעקוב אחר כתיבתו. פוון נטה גם חיבה מיוחדת לתחבולה של הצבת דואטים ווקאליים לעומת המצלול המלא של המקהלה.

בחלק מיצירתו השתמש פוון בטכניקה של פנטזיה קונטרפונקטית חופשית, שז'וסקן ליטש בהמשך לכלל שלמות, טכניקה שבה אין שימוש באימיטציה מחמירה; קטעי קנטוס פירמוס עוברים כחוט השני במרקם ומעניקים תחושה של אחדות כללית ושל שוויון מושלם בין כל הקולות.

מכלל יצירתו, שרדו 14 מיסות, 3 קינות, 3 מגניפיקטים, 14 מוטטים ו-17 שאנסונים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Articles "Antoine de Févin" and "Robert de Févin," in The New Grove Dictionary of Music and Musicians, ed. Stanley Sadie. 20 vol. London, Macmillan Publishers Ltd., 1980. ISBN 1-56159-174-2
  • Gustave Reese, Music in the Renaissance. New York, W.W. Norton & Co., 1954. ISBN 0-393-09530-4

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הווארד מאייר בראון והרמן קיי, "אנטואן דה פוון" במילון גרוב למוזיקה ומוזיקאים אונליין
  2. ^ גרוב