אנטנס סנייצ'קוס

אנטנס סנייצ'קוס
Antanas Sniečkus

לידה	7 בינואר 1903 שאקי, ליטא
פטירה	22 בינואר 1974 (בגיל 71) דרוסקינינקאי, ליטא
מדינה	ליטא, ברית המועצות
מקום קבורה	Antakalnis Cemetery וילנה
מפלגה	המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות, המפלגה הקומוניסטית של ליטא
פרסים והוקרה
עיטור הדגל האדום מדליה להנצחת 100 שנים להולדתו של לנין עיטור מלחמת המולדת מדליה לפרטיזן במלחמה הפטריוטית הגדולה מדליה להנצחת 20 שנים לניצחון במלחמת המולדתה הגדולה 1941–1945 מדליה להנצחת 50 שנים לכוחות המזוינים של ברית המועצות מדליית הניצחון על גרמניה במלחמה הפטריוטית הגדולה 1941–1945 עיטור המלחמה הפטריוטית הגדולה דרגה ראשונה מדליה על גבורת העמל עיטור לנין גיבור העמל הסוציאליסטי מדליית "פרטיזן במלחמה הפטריוטית" דרגה 1

אנטנס סנייצ'קוס (בליטאית: Antanas Sniečkus; ‏ 7 בינואר 1903 – 22 בינואר 1974) היה מנהיג המפלגה הקומוניסטית של ליטא מ-1927 ועד מותו. מזכ"ל רשמי של המפלגה ומושל ליטא דה פקטו מ-15 באוגוסט 1940 ועד מותו.

תולדות חייו

נולד בכפר ליד שאקי, ב-1920 נאסר, כחבר המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות, בגין פעילות נגד הממסד. עם שחרורו נמלט למוסקבה. בדצמבר 1926, לאחר הוצאתם להורג של קרוליס פוז'לה, ראש המפלגה הקומוניסטית של ליטא ועוד ארבעה מראשיה ומאסרם של עשרות בכירים נוספים, נשלח סנייצ'קוס ממוסקבה על מנת להקים מחדש את המפלגה. המפלגה פעלה במחתרת, תחת שלטון אנטאנס סמטונה. ב-1930 נכלא סנייצ'קוס בקובנה בגין פעילותו המחתרתית. ב-1933 שוחרר בעסקת חילופי שבויים תמורת לאומנים ליטאים שהוחזקו במוסקבה, ונשלח לגלות בברית המועצות. ב-1936 שב לליטא. ב-1939 נשפט לשמונה שנות מאסר. אך שוחרר עם כיבוש ליטא על ידי ברית המועצות בקיץ 1940.

ב-15 באוגוסט 1940 מינה אותו הקומיסר ולדימיר דקנוזוב למזכ"ל המפלגה הקומוניסטית של ליטא, שהפכה לחלק מן המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות. בעת כיבוש ליטא על ידי גרמניה הנאצית בעת מבצע ברברוסה, נסוג סנייצ'קוס עם הצבא האדום מליטא לעומק רוסיה. ב-1942 ארגן במוסקבה את תנועת הפרטיזנים הליטאים (Lietuvos partizaninio judėjimo štabas) ופיקד עליה.

בשנים 1948–1952, עם התבססות השלטון הסובייטי בליטא ברוח יוסיף סטלין, ארגן סנייצ'קוס קולקטיביזציה של החקלאות, ביטול רכוש פרטי, יצירת קולחוזים וגירוש מתנגדי משטר. כך היה כלי שרת בידי השלטון המרכזי על מנת לשלוט בליטא. הדבר דירדר את מצבה הכלכלי של ליטא למצב הכללי ששרר בברית המועצות באותה עת. גם לאחר עלייתו שלטון של ניקיטה חרושצ'וב, ששחרר אסירים פוליטיים וגולים רבים, לא התיר להם סנייצ'קוס לשוב לליטא. מצד שני, הצליח סנייצ'קוס להתייצב כנגד סטלין ובליטא לא אירעו מקרי "טיהור" של חברי המפלגה הקומוניסטית המקומית מן התקופה הקדם-סובייטית, בניגוד לכל רפובליקה אחרת של ברית המועצות בתקופת סטלין.

חיים אישיים

אשתו, מירה בורדונייטה (Mira Bordonaitė), הייתה יהודיה ופעילה במפלגה הקומוניסטית, שריצתה אף היא מאסרים ממושכים. היא הייתה עיתונאית וכיהנה כראשת LRT, רשת השידור הציבורי של ליטא. לזוג היו שני ילדים. לדברי איגוד יוצאי וילנה והסביבה, בהשפעתה התיר סנייצ'קוס פעילות תרבותית יהודית בליטא שכללה תיאטרון יידיש, מקהלה וקבוצות מחול בווילנה ובקובנה.

הנצחתו

העיר שהוקמה לשם הקמתה ותפעולה של תחנת הכוח הגרעינית איגנלינה נקראה על שמו, סנייצ'קוס. ב-1992 שונה שם העיר לויסגינס.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אנטנס סנייצ'קוס בוויקישיתוף

• מיהו אנטנס סנייצ'קוס?, ביוגרפיה ביקורתית מכתב עת נוצרי-שמרני (בליטאית)