לדלג לתוכן

אפקט ההוצאה האבודה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אפקט ההוצאה האבודה הנקרא גם אפקט העלות השקועה, הסלמה של מחויבות או אפקט הקונקורד הוא הטיה קוגניטיבית הגורמת למקבלי החלטות להמשיך להשקיע במשימה או בפרויקט שהושקעו בו הרבה משאבים, ללא תוצאות המצדיקות את המשך ההשקעה. בלא מעט מקרים, ההחלטה הנכונה היא לוותר על ההשקעה ולהפסיק להשקיע.
האפקט נקרא גם אפקט הקונקורד על שם מטוס הקונקורד שעלה סכומי כסף גבוהים מאוד, אבל בגלל המחויבות להשקעה הראשונית, המשיכו לייצר אותו וגם להטיס אותו, עד שלבסוף קורקע.[1]

המנגנון הפסיכולוגי מאחורי ההטייה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוצאה שכבר בוצעה ולא ניתנת להחזר נקראת עלות שקועה. העובדה שיש עלות שקועה לא בהכרח מחייבת המשך השקעה נוספת. מקבלי החלטות נוטים לקבל החלטה להמשיך להשקיע משום שכבר הושקעו הרבה משאבים ולא משום שיש הסתברות לא נמוכה שהשקעה נוספת תגרום לתוצאות המצדיקות אותה. ככל שממשיכים יותר להשקיע גדל הקושי להודות בכישלון ולוותר על ההשקעה.

מלחמת ווייטנאם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1969 אמר שר החוץ האמריקאי הנרי קיסינג'ר על הנשיא ריצ'רד ניקסון: "הנשיא אינו יכול לבגוד ב-30,000 החיילים האמריקאים שנהרגו בווייטנאם. צריך להישאר שם עד הניצחון הגדול". ארצות הברית הפסידה במלחמת וייטנאם. נהרגו בה 58,226 אמריקאים. נפצעו 300 אלף. ארבעה מיליון וייטנאמים נהרגו ומיליוני וייטנאמים נפצעו.[1]

מכרז הדולר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספרו של פרופסור אלן טגר Too Much Invented to quit מופיע משחק הנקרא "משחק הדולר". מי שהציע את המחיר הגבוה ביותר מקבל דולר. מי שהציע את המחיר השני בגובהו מפסיד את כספו. כל האחרים מקבלים חזרה את כספם.
מרצה למנהל עסקים באוניברסיטת הרווארד נתן לסטודנטים לשחק במשחק במהלך השיעור. הוא עצר את המשחק כשהסכום הגבוה ביותר שהוצע היה 5.30 דולר והסכום השני היה 5.20 דולר.

פרויקטים גדולים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנהלים המקבלים החלטות ביחס לפרויקטים גדולים ומורכבים האורכים מספר רב של שנים, מועדים יותר לפעול על פי אפקט ההוצאה האבודה.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • יוסי יסעור, גם לכם לא היו מים חמים? - מדריך למניעת כשלים בקבלת החלטות, הוצאת מטר, 2010. עמודים 156–158.

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 וסי יסעור, גם לכם לא היו מים חמים? - מדריך למניעת כשלים בקבלת החלטות, הוצאת מטר, 2010., עמוד 156