אצוקו טנאקה
 |
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: תרגום בעייתי - תחביר, ניסוח.
| |
| יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: תרגום בעייתי - תחביר, ניסוח. | |
 | |
| טנאקה ב-1957 לובשת את השמלה האלקטרונית שלה. | |
| לידה |
10 בפברואר 1932 אוסקה, יפן |
|---|---|
| פטירה |
3 בדצמבר 2005 (בגיל 73) נארה, יפן |
| לאום |
יפנים  |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת קיוטו סיטי לאמנויות |
| תחום יצירה |
ציור |
| זרם באמנות |
אמנות מופשטת |
  | |
אצוקו טנאקה (ביפנית: 田中 敦子; באנגלית: Tanaka Atsuko; 10 בפברואר 1932 – 3 בדצמבר 2005) הייתה אומנית וחלוצת אוונגרד יפני.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]טנאקה נולדה באוסקה, ב-10 בפברואר 1932.[1] היא למדה במספר בתי ספר מקומיים לאמנות, שם היא עבדה בעיקר על אומנות פיגורטיבית. בתי הספר בהם היא למדה היו קשורים למכון לאמנות של אוסקה והמוזיאון העירוני לאמנות. מ-1951, עברה למחלקה לציור מערבי בקולג' העירוני לאומנות קיוטו (היום נקרא קיוטו העיר האוניברסיטאית לאמנויות).
שם היא התיידדה עם בחור בשם אקירה קאנאיאמה (Akira Kanayama), אשר עזר לה להיחשף לתאוריות אומנותיות חדשות. בשנת 1955, היא הצטרפה לקולקטיב בשם קבוצת גוטאי (Gutai Groupi) תנועה המזוהה עם אמני אוונגרד אנטי מלחמתיים, אליה השתייכה עד הנישואין שלה עם אקירה קאנאיאמה בשנת 1965. באותה שנה, טנאקה עזבה ביחד עם קאנאיאמה את קובצת גוטאי. היא עברה לגור איתו במקדש באוסקה, אשר היה במרחק של עשר דקות מבית הוריה שבו יצרה את רוב עבודותיה בתקופה זו.[2]
בשנת 1972, טנאקה ובעלה עברו מאוסקה לנארה. ב-3 בדצמבר 2005, היא מתה מדלקת ריאות, בגיל 74.[3]
שיתוף עם התנועה גוטאי
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1955, אקירה קאנאיאמה הפגיש את טנאקה עם עמיתיו בארגון ניסיוני לאמנות. ארגון אשר הוא יסד ונקרא אפס-קאי (Zero-kai, אפס החברה), היא הצטרפה בהקדם לארגון. בינתיים, צייר מיומן בשם ג'ירו יושיארה (jiro Yoshihara) הציע שיעורים פרטיים בסגנון ציור שמן מערבי. לאחר שהושפע רבות מההפשטה בטוקיו, יושיארה פיתח סוג חדש של פרקטיקה אמנותית, במילים שלו, "ליצור דברים שמעולם לא היו קיימים לפני כן." בשנת 1954, יושיארה, מלווה עם עמיתיו הצעירים מיסד את ארגון גוטאי לאמנות.[1] האמנים של הארגון גוטאי היו ידועים כראשונים בבצוע "התרחשויות" (הפנינג, happenings); אשר מערב פעולות פיזיות של פעולות והופעות של טקסט. זה הביא סוג חדש של אמנות, המכונה היום אמנות פרפורמטיבית. היצירות שלהם לא הושפעו מכללים מעשיים או מחוקיות כלשהי; הם התמקדו יותר על העליז, קַפְּרִיזִי, פתאומי ובלתי צפוי. באופן דומה, כך גם עבודותיה של טנאקה נראות.[1]
יצירות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
את עבודותיה של טאנקה ניתן לראות כיצירה מופשטת אשר דוחה את המושגים המקובלים של כמה יצירות אמנות "צריכה" להיות או "להתבצע".[1] העבודות של טאנקה, אשר כוללים ציורים מופשטים, פסלים, מייצגים ומייצבים, בדרך כלל נמצאים חפצים מחיי היומיום: טקסטיל, פעמוני דלת, נורות וכדומה. אחד מהיצירות נקרא "עבודת פעמון", שיוצר ב-1955, כולל כבל המחבר בין פעמונים חשמליים, הערוכים סביב גלריה; היצירה כללה כפתור למבקרים אשר כתוצאה מלחציה, הפעיל רשת של צלצולים צווחנים. עוד אחד מעבודותיה, נקרא Work (צהוב בד),בוצע ב-1955, טאנקה לקח חתיכות ארוכות של בד פשוט צבוע, אשר אותם תלתה על קירות הגלריה, יצירת "הצביע" הוציאה כל הצעה של טיפול אנושי מן הצורות והמשטחים שלהם. היצירה שלה, "בגדי הבמה", יוצרה ב-1956, כללה מסגרת דמות ענקית המעוטרת בד ונורות, ושמלה אדומה ענקית עם שרוולים של 9.1 מטר.[1]
עבודתה הידועה ביותר היא "השמלה החשמלית'", אותה יצרה בשנת 1956, השמלה התססה על הבורקה אותה הקיף חוט חשמל עם נורות בצבעים. טנאקה לבשה את השמלה לתערוכות. את השראה שלה ליצירת השמלה החשמלית קיבלה מפרסומת של חברת תרופות המואר על ידי אורות ניאון. הבגד המגושם מבטא על הגוף במעגלים, ופועל ממש כמו תלבושת. היצירה מאירה בצורה אקראית ונותן את התחושה של יצור חייזרי, על פי טאנקה, "מהבהב כמו זיקוקים." [4] על פי אומני גוטאי, עבודותיה של טאנקה סימלו הפוסט מלחמה והשינוי האורבני של יפן.[2] כאשר טאנקה לבשה את השמלה בפעם הראשונה, רק פניה וידיה היו גלויים. היא התמלאה חרדה כאשר היא לבשה אותה והדליקה את המתג: "הייתה לי מחשבה שצצה לי: ככה אסיר עם עונש מוות היה מרגיש?"[1]
בשנות ה-2000, עבודותיה טנאקה הוצגו במספר תערוכות ביפן ומחוצה לה, במוזיאון הלאומי לאומנות מודרנית בקיוטו, בנגויה בגלריית HAM, בניו יורק בגריי גלריה לאומנות ובגלריה פאולה קופר. כמו גם בגלריה באינסברוק. בשנת 2005, אוניברסיטת קולומביה הבריטית והגלריה לאומנות מוריס והלן בלקין גלריה לאמנות בוונקובר ערכו תערוכה גדולה של עבודותיה טאנקה שנקראה "אומנות מחשמלת: אטסוקו טאנקה, 1954-1968". "השמלה החשמלית" ויצירות אחרות הוצגו ב-2007 בתערוכה הנחשבת documenta ה-12 אשר בקאסל.
עבודותיה של אצוקו טאנקה נכללות במספר של אוספים ציבוריים בין לאומיים חשובים, כולל את המוזיאון לאמנות מודרנית בניו יורק. גם במוזיאון לאמנות מודרנית המקוון של MOMA (ראה קישורים חיצוניים). [1]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- SAST " ח תרבות: Atsuko טנקה, Yoshihara
- Askart.com התייחסות דפי טנקה, כולל שתי תמונות צבע של יצירות של האמן
- Galerie im Taxispalais, מידע על טנקה 2002 תערוכה
- מוריס והלן בלקין גלריה לאמנות, מידע על טנקה 2005 תערוכה
- Tanaka Atsuko כניסה על אמנות מו Co
- המוזיאון לאמנות מודרני (ניו יורק), חיבור/תיאור של טנקה עבודה שבאוסף המוזיאון לאמנות מודרנית, עם תמונת צבע
- מאמר ממוזיאון גוגנהיים
- קישור לכמה מיצירותיה
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 4 5 6 Gomez, Edward M. (באפריל 2005). Atsuko Tanaka: Painting the Body Electric. pp. 80–83.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ 1 2 "Atsuko Tanaka". Worldwide corporation. 2008. נבדק ב-2008-04-26.
- ^ ProQuest LLC (בדצמבר 2005). "Atsuko Tanaka, 73,avant-garde artistOBITUARIES". International Herald Tribune. אורכב מ-המקור ב-2012-10-19. נבדק ב-2008-04-26.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Myers, Terry (ביוני 2012). "Letter from Tokyo". The Brooklyn Rail.
{{cite web}}: (עזרה)
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "אצוקו טנאקה".