בגה

בגה
Bega
Begej

תעלת בגה בעיר זרניאנין, בסרביה
מידע כללי
אורך	256 ק"מ
ספיקה ממוצעת	13 מ"ק לשנייה
אגן ניקוז	2,870 קמ"ר
גובה מוצא הנהר	71 מ'
יובלים	Bega Luncanilor River, Gladna River, Homojdia River, Icui River, Fădimac River, Cladova River, Fântâneaua Rece River, Chizdia River, Mociur River, Potoc-Remetea River, Vădana River, Năndrăneasca River, Vale River, Pârâul Carpenului, Rastova River, Zidileasca River, Bunea River, Bega Poieni River, Coșteiu-Chizătău Canal, Nieregiș River, Șopot River, Temeșiț River, Bega Veche River, Galațca River, Behela River, Gherteamoș River, Bălășina River, Bucovăț River, Miniș River, Timișel River, Hezeriș River, Bistra Orășenilor River, Zopana River
שפך	טיסה
מדינות באגן הניקוז	רומניה

בגה (ברומנית: Bega, בסרבית: Бегеј/Begej, בהונגרית: Béga, בעבר גם Kistemes = הטימיש הקטן) הוא נחל בצפון חבל באנאט ברומניה ובסרביה, יובל שמאלי של הנהר טיסה. אורכו הוא 256 ק"מ, מהם 169 ברומניה, והשאר - 87 ק"מ - בסרביה. מוצאו בסביבות העיר דווה בהרי פויאנה רוסקה חלק מהקרפטים המערביים הרומנים. הוא חוצה את הערים הרומניות פג'ט וטימישוארה ובשטח סרביה - את העיר זרניאנין (בעבר - וליקי בצ'קרק) ונשפך לנהר טיסה על יד היישוב טיטל. 114 ק"מ מתוך הנחל בגה מהווה תעלת בגה.

מסלול

רומניה

הנחל בגה נוצר בחלק הצפוני-מערבי של הרי פויאנה רוסקה בגובה 1150 מ', בסביבת היישוב קורטיה (Curtea) על ידי התמזגות שני ענפים - בגה לונקאנילור או בגה הגדולה (Bega Luncanilor ) ובגה פויין או בגה הקטנה (Bega Poieni) . אחרי פנייה קצרה צפונה בקורטיה פונה הנחל מערבה ועובר דרך היישובים מרג'ינה, פג'ט, רקיטה, מנשטיור, לאוקוששט, בטהאוזן, קוטינה, בודו בלינץ. לפני היישוב קיזטאו נשפכת לבגה תעלת קושטיו-קיזטאו המנקזת מים מן הנהר טימיש. בהמשך חוצה בגה את היישובים קיזטאו, וטופולובצו מיק (יישוב המשתלייך לכפר הגדול טופולובצו מארה). מיד אחרי היישוב האחרון, נכנס הנחל אל מישור הבאנאט. מים מתך הבגה מוסטות אל הנהר טימיש באמצעות תעלת טופולובץ-היטיאש. החל מן היישוב טופולובצו מיק הופכת בגה למתועלת:תעלת בגה. האפיק הישן של הנחל עד טופולובץ נסתם. אחרי העיר טימישוארה נשמר גם אפיק ישן תחת השם "בגה וקה" ("בגה הישנה", המכונה לפעמים "בגה הזקנה"), מתועל בחלקו (כ-97 ק"מ מתוך 114 ק"מ) והיא משמשת לניקוז מים מהאזור מצפון לתעלת בגה. בטווח של 1,9 ק"מ מהווה תעלת בגה חלק קטן מהגבול בין רומניה לסרביה. היא נכנסת לסרביה על יד הכפר סרפסקי איטביי.

אחרי שזרמו במקביל זו לזו בגה ובגה וקה מתחברות מחדש בשטח סרביה, צפונית-מזרחית לעיר זרניאנין

תעלת בגה בעיר טימישוארה, בקרבת הקתדרלה האורתודוקסית הרומנית של העיר

תעלת בגה בעיר טימישוארה ברומניה, בימי קיץ, מראה מגשר טראיאן

סרביה

גשר מעל תעלת בגה, על יד ז'יטשטה, סרביה

בשטח סרביה על יד קלק בגה או בגיי הופכת לחלק מתעלת דנובה-טיסה-דנובה ופונה דרומה ומתחברת עם בגה וקה (סטארי בגיי) שזרמה עד כאן במקביל אליה. בהמשך נפרדת ממסלול תעלת דנובה-טיסה-דנובה ופונה מערבה ומגיעה לעיר זרניאנין (בעבר וליקי בצ'קרק, Nagybecskerek, Becicherecul Mare). מזרניאנין פונה בגה דרומה, מגיעה לאפיק הישן של הטיסה, וחוצה את היישובים אצ'קה, סאיצקבו ופרלז. באזור זה היא זורמת בין ביצות, שחלק מהן הפכו לבריכת הדגים אצ'קה (בסרבית:ריבניאק אצ'קה), הגדולה בכל סרביה, בעלת שטח של 25 קמ"ר. שאר הביצות מרכיבות את שמורת הטבע "הביצה הקיסרית" Carska bara, הביצה הגדולה ביותר של סרביה, ששטחה 11 קמ"ר. אחרי כן בגה (בגיי) נשפך לנהר טיסה על יד הכפר טיטל.

היסטוריה ואפיונים

תעלת בגה (בגיי) בין ז'יטישטה לקלק, סרביה

דרך נהרות הדנובה והטיסה משתייכת בגה לאגן הניקוז הגדול של הים השחור. אגן הניקוז שלה עצמה הוא כ-2878 קמ"ר.

במאה ה-17 שימש הנחל טימיש קטן להובלת עצים ולניקוז הביצות מסביב. אחרי כיבוש חבל באנאט על ידי כוחותיה והסכם פסארוביץ בשנת 1718 האזור סופח לאימפריה ההבסבורגית ("אוסטריה"). השלטונות האוסטריים התחילו בבניית שתי תעלות מקבילות. משנת 1728 הטימיש הקטן שינה את שמו לבגה או בגיי.

מצד אחד תוכנן תיעול הנחל בגה וקה או סטארי בגיי ("בגה הישנה"). היא מנתה במקור 120 ק"מ וכיום היא קצת יותר קצרה והיא יובל של הבגה. היא משמשת בעיקר לניקוז. מצד שני נבנתה תעלת בגה המודרנית, שנודעה גם כ"בגה העבירה". בנייתה (1771-1728) הייתה בפיקוח המושל האוסטרי של חבל באנאט, הרוזן קלאודיוס פלורימונד מרסי (מרצי) (1734-1666) והייתה אחד ההישגים המשמעותיים של התקופה. לפני התיעול הנחל בגה היה מזינה אזורים ביצתיים נרחבים. ייבוש הביצות נעשה ממניעים אסטרטגיים, כלכליים ותברואתיים. תעלת בגה כללה קטע ארוך בין העיר טמשוואר, כיום טימישוארה שבשטח רומניה, וקלק, כיום בסרביה. מאוחר יותר, בשנים 1910–1912 בימי השלטון האוסטרו-הונגרי נבנו בה ארבעה מערכים של תאי שיט שאיפשרו שיט שבוע, בלי קשר לתקופות שבהן גובה המים היה נמוך. בימינו שניים מהם הם ברומניה - סנמיכאיו רומן, סנמרטינו מגיאר (Sânmihaiu Român, Sânmartinu Maghiar) ושניים בסרביה (איטביי וקלק). הנחל עביר לאוניות עד 500 טון. המנגנון שימש גם לוויסות השיטפונות. בגלל אחזקה לקויה החלק הסרבי של התעלה הפסיק להיות עביר לאוניות בשנת 1958. בגלל הידרדרות מצב תאי השיט נעצר גם השיט לצורכי נופש, כך שהמים שימשו רק להשקיות ולאספקה לבריכות דגים. באוגוסט 2018 במסגרת מיזם של שיקום הנחל הוסכם על התגייסותן למטרה זו של סרביה, רומניה והאיחוד האירופי. תוכננו חפירות של הנחל, בנייתם מחדש של תאי השיט בסרפסקי איטביי ובקלק והשניים שברומניה, תחיית הנמל והמעגן בזרניאנין ובניית מסלול אופניים לאורך הנחל, בין זרניאנין ועד לגבול הרומני.

בקיץ 2019 החלו העבודות במרינה ובמעגן של זרניאנין ובמקביל בניית מסלול האופניים עד לגבול הרומני. תאריך היעד הוזז לשנת 2023, כשהעבודות במעגן אמורות להסתיים ב-2022. עבודות נוספות כוללות טיהור הנחל ושיקומו. בצד הרומני הנחל טוהר בכללותו, נפתרו בעיות של זיהום על ידי סגירת מפעלים הוטיפול באשפה. בצד הסרבי עדיין קיימות בעיות זיהום שמקורן העיר זרניאנין ובריכות הדגים אצ'קה.

יובלי הבגה

בגה בעיר זרניאנין - מראה אווירי

• משמאל:

בגה לונקאנילור, קארפן, שופוט, ודאנה, זופאנה, גלאדנה, גלביצה,

• מימין:

בגה פויינילור, ננדריאסקה, איקוי, קושטיי, בוניה, קלאדובה, ניירג'יש, פדימק, מיניש, קיזדיה, יוסיפלאו, מוצ'ור, ואליה ציגאנולוי, גרטיאמוש, רמטיה, בהלה, בגה וקה. חלק ממי הנהר טימיש הוטה אל בגה באמצעות תעלת קושטיו-קיזטאו.

שפך הבגה לתוך הנהר הטיסה על יד טיטל, סרביה

יישובים

רומניה

• מרג'ינה, פג'ט, רקיטה (בכפר דומבראווה), מנשטיור, בטהאוזן, לאוקוששט, קוטינה, בודו -(בכפר בלינץ), בלינץ, קיזטאו, איקטאר-בודינץ (בכפר טופולובצו מארה), טופולובצו מיק, רקאש, רמטיה מארה, גירודה, טימישוארה, אוטבווין, סנמיכאיו רומן, אויוואר, אוטלק.

סרביה

• סרפקסי איטביי, נובי איטביי, טוראק, ז'יטישטה, קלק, זרניאנין, אצ'קה, לוקינו סלו, סטאיצ'בו, פרלז, טיטל

ראו גם

• תעלת בגה
• טימיש

לקריאה נוספת

• Administrația Națională "Apele Române" - Cadastrul Apelor - București
• Institutul de Meteorologie și Hidrologie - Rîurile României - București 1971
• , Michelin - Ghidul verde - România, Meteor Press, București 2011

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא בגה בוויקישיתוף