הצגת המקור של הדף "בואינג"

{{להשלים|כל הערך=כן|נושא=מדינות אמריקה|נושא2=מדע וטכנולוגיה}}
{{לעדכן|כל הערך=כן|נושא=תחבורה}}
{{חברה מסחרית
| סמל = [[קובץ:Boeing full logo.svg|240px|הלוגו של בואינג]]
| תמונה = [[קובץ:Boeing Virginia Headquarters.jpg|240px]]
| כיתוב = המטה הכלל־עולמי של בואינג ב{{קישור שפה|אנגלית|Crystal City, Virginia|קריסטל סיטי, וירג'יניה|קריסטל סיטי}}, [[וירג'יניה]]
| סוג = [[חברה ציבורית]]
| מיקום המטה = {{קישור שפה|אנגלית|Crystal City, Virginia|קריסטל סיטי, וירג'יניה|קריסטל סיטי}}, [[וירג'יניה]]{{ש}}{{דגל|ארצות הברית||+}}
| חברות בנות =
* {{קישור שפה|אנגלית|Boeing Australia|בואינג אוסטרליה}}
* {{קישור שפה|אנגלית|Aurora Flight Sciences|Aurora Flight Sciences}}
* {{קישור שפה|אנגלית|Boeing Canada|בואינג קנדה}}
* {{קישור שפה|אנגלית|Boeing UK|בואינג UK}}
* {{קישור שפה|אנגלית|Insitu|Insitu}}
* {{קישור שפה|אנגלית|Jeppesen|Jeppesen}}
* {{קישור שפה|אנגלית|Spectrolab|Spectrolab}}
* {{קישור שפה|אנגלית|Wisk Aero|Wisk Aero}}
| שווי = {{שווי שוק חברה בורסאית (ארצות הברית)|ID=BA}}
| תאריך שווי שוק = {{שווי שוק חברה בורסאית (ארצות הברית)|ID=timestamp}}
}}
'''חברת בואינג''' (ב[[אנגלית]]: '''The Boeing Company''') היא [[תאגיד|חברה]] [[ארצות הברית|אמריקנית]] [[תאגיד רב-לאומי|רב לאומית]], אשר עוסקת ב[[תעופה]] ובמערכות [[חלל]]. היא נוסדה בידי [[ויליאם בואינג]] בשנת [[1916]], התרחבה במהלך השנים ובשנת [[1997]] התמזגה עם [[מקדונל דאגלס]]. שתי החטיבות העיקריות שלה הן החטיבה הצבאית (מוצרי [[צבא]] וחלל) והחטיבה ל[[מטוס נוסעים|מטוסי נוסעים]]. בואינג היא היצואנית הגדולה ביותר של [[ארצות הברית]], ו[[מניה|מניותיה]] נסחרות ב[[הבורסה לניירות ערך בניו יורק|בורסה לניירות ערך בניו יורק]] ונכללות ב[[מדד דאו ג'ונס]].

החברה הוקמה ב[[סיאטל]] שבמדינת [[וושינגטון (מדינה)|וושינגטון]], ובשנת [[2001]] העבירה את משרדיה ל[[שיקגו]], [[אילינוי]]. בשנת 2022 העבירה החברה את מטה משרדיה אל {{קישור שפה|אנגלית|Crystal City, Virginia|קריסטל סיטי, וירג'יניה|קריסטל סיטי}}, [[וירג'יניה]].{{הערה|[https://investors.boeing.com/investors/news/press-release-details/2022/Boeing-Names-Northern-Virginia-Office-Its-Global-Headquarters-Establishes-Research--Technology-Hub/default.aspx Boeing Names Northern Virginia Office Its Global Headquarters; Establishes Research & Technology Hub], באתר "בואינג", 5 במאי 2022}}

== היסטוריה ==
=== השנים הראשונות ===
החברה הוקמה ב-[[15 ביולי]] 1916 בסיאטל, על ידי ויליאם בואינג (סוחר עצים) וג'ורג' וסטרוולט ([[מהנדס]] ב[[חיל הים האמריקני]]) כחברה להובלת [[דואר אוויר]] עבור שרות הדואר של ארצות הברית. השם "בואינג" ניתן לחברה בשנת [[1917]].

בשנת [[1927]] הקימה בואינג חברת תעופה. בשנת [[1929]] רכשה מספר חברות תעופה, לרבות יצרנית המנועים "[[פראט אנד ויטני]]". [[חברת תעופה]] נוספת נרכשה בשנת [[1930]].

בשנת [[1934]] פוצלה הקבוצה לשלוש חברות נפרדות, בעקבות דרישת ה[[הממשלה הפדרלית של ארצות הברית|ממשל האמריקני]] להפרדה בין יצרניות מטוסים לחברות תעופה: בואינג (יצרנית תעופה), [[יונייטד איירליינס]] (חברת תעופה) ו[[יונייטד טכנולוג'יס|יונייטד איירקראפט]] (יצרנית רכיבים). בעקבות הפיצול הכפוי, עזב המייסד ויליאם בואינג את החברה.

בעקבות דרישה של חברת התעופה "[[פאן-אמריקן]]" פותח מטוס נוסעים [[מטוס ימי|ימי]], בשם [[בואינג 314]] ("קליפר"). המטוס טס לראשונה ביוני [[1938]], והיה מטוס הנוסעים הגדול ביותר בתקופתו (נשא 90 נוסעים). משנת [[1939]] הוא טס ליעדים רבים בכל העולם, לרבות [[בריטניה]].

בשנת 1938 הציגה בואינג את דגם {{קישור שפה|אנגלית|Boeing 307 Stratoliner|בואינג 307 סטרטוליינר|307}} – מטוס הנוסעים [[מדחס אוויר|מדוחס האוויר]] הראשון בעולם.

במהלך [[מלחמת העולם השנייה]] ייצרה החברה בעיקר [[מפציץ|מפציצים]] עבור [[חיל האוויר האמריקני]]. החל ממרץ [[1944]] החברה הרכיבה מעל 350 מטוסים בכל חודש. במסגרת המאמץ המלחמתי, שיתפו יצרניות התעופה האמריקניות פעולה: חברת [[לוקהיד קורפוריישן|לוקהיד]] השתתפה בבניית ה-[[B-17]], וחברות [[בל הליקופטר]] ו[[לוקהיד מרטין|מרטין]] השתתפו בבניית ה-[[B-29]].

אחרי המלחמה בוטלו ההזמנות למפציצים, וכ-70 אלף מעובדי החברה פוטרו. החברה פיתחה מטוס נוסעים גדול שפותח ממטוס צבאי ([[סטרטוקרוזר]] – שירת ב[[חיל האוויר הישראלי]] בשם "ענק"), אך הוא לא נמכר בהצלחה. המוצרים המוצלחים של החברה היו מטוסי תובלה צבאיים ו[[תדלוק אווירי|מטוסי תדלוק]].

=== שנות החמישים ===
[[קובץ:AME B707 T.17-3 23dec14 LFBO-1.jpg|ממוזער|250px|מטוס ה[[בואינג 707]] שפתח את ההצלחה של סדרת [[מטוס נוסעים|מטוסי הנוסעים]] הסילוניים של החברה (בתמונה טיסת הבכורה המסחרית של ה707 של חברת [[אוויאנקה]] צבוע באפו בצבע החברה)]]
במהלך [[שנות ה-50 של המאה ה-20]], עם היווצרות [[המלחמה הקרה]] מול [[ברית המועצות]], פיתחה החברה [[טיל נגד מטוסים|טילי נ"מ]] (נגד מטוסים) מונחים ו[[טיל בליסטי|טילים בליסטיים]]. ב-[[1956]] החליטה החברה להיכנס לשוק מטוסי הנוסעים הסילוניים והסבה את ה{{קישור שפה|אנגלית|Boeing 367-80|בואינג 367-80}} המוצלח למטוס נוסעים שנקרא "מודל 700". בתוך בואינג, כוּנה אב הטיפוס בפשטות Dash 80 או "{{משמאל לימין|-80}}". מחלקת ה[[שיווק]] שינתה את השם ל[[בואינג 707]] ומאז מספרי הדגם של מטוסי הנוסעים שייצרה בואינג הם [[פלינדרום|פלינדרומים]] תלת ספרתיים המתחילים ומסתיימים בספרה 7 (ראו [[#סדרת מטוסי הנוסעים 7-7|סדרת מטוסי הנוסעים 7-7]]). דגם המטוס בואינג 367-80, פותח ב-[[1956]], גם לדגם [[תדלוק אווירי]] צבאי, שקיבל את הסימול [[KC-135]].

בואינג 707, שהוצג ב-[[1958]], היה מטוס הנוסעים ה[[מטוס סילון|סילוני]] האמריקני הראשון. הוא הונע בארבעה מנועים, ונשא 156 נוסעים לטווחים ארוכים (נמצא בשירות חיל האוויר הישראלי, בשם "ראם"). הוא התחרה בהצלחה מול מטוס ה"[[דה הבילנד קומט]]" הבריטי, והפך את בואינג ליצרנית מטוסי הנוסעים המובילה בעולם. בהמשך הוצג ה[[בואינג 727]] – מטוס נוסעים תלת-מנועי לטווחים בינוניים, שנמכר בהצלחה רבה ויוצר עד שנת [[1984]].

=== שנות השישים ===
בשנת [[1960]] רכשה בואינג יצרנית [[מסוק]]ים, ובשנת [[1961]] הציגה [[מסוק תובלה]] כבד בשם [[CH-47 צ'ינוק]] ומסוקים נוספים. בשנת [[1967]] הוצג ה[[בואינג 737]], מטוס נוסעים דו-מנועי לטווחים קצרים ובינוניים. המטוס הפך לאחד מכלי הטיס הנמכרים ביותר בהיסטוריה של התעופה, ומיוצר עד היום בגרסאות שונות.

[[קובץ:4X-ELB LLBG 22-11-2013-2.jpg|ממוזער|250px|[[בואינג 747]], המכונה "ג'מבו", נחשב לאחד המטוסים הגדולים והאייקוניים ביותר של החברה. בתמונה: [[בואינג 747-400]] של [[אל על]]]]
בשנת [[1968]] הוצג ה[[בואינג 747]], המכונה "ג'מבו". מהנדס התעופה הראשי של החברה, ג'ו סאטר נחשב ל"אבי הג'מבו". המטוס טס לראשונה בשנת [[1969]], נמכר בהצלחה משנת [[1970]]{{הערה|{{כלכליסט|[[ניצן סדן]]|המלך ג'מבו: כך נולד הבואינג 747 ולימד אותנו כמה העולם קטן|3745241|1 בספטמבר 2018}}}}, ונחשב למטוס הנוסעים הבולט ביותר של המחצית השנייה של המאה ה-20. הוא היה מטוס הנוסעים הגדול ביותר בעולם (נשא כ-450 נוסעים בשתי קומות), עד להופעתו של ה[[איירבוס A380]].

=== שנות השבעים ===
בתחילת העשור החברה נקלעה למשבר בעקבות צמצום [[תוכנית אפולו]], עיכובים בפיתוח וייצור הבואינג 747, החלטת הממשל האמריקאי מיום [[20 במאי]] [[1971]] על ביטול סיבסוד התכנון של מטוס נוסעים [[מהירות על קולית|על-קולי]] מדגם [[בואינג 2707]] שהיה אמור להתחרות ב[[קונקורד]] ה[[אירופה|אירופי]] ובעקבות כך החלטת הנהלת החברה לבטל את הפרויקט, ומיתון בתעשיית התעופה (הזמנות מעטות). בעקבות המשבר, החברה נאלצה לפטר מחצית מעובדיה.

הצלחתו של הבואינג 747 הוציאה את החברה מהמשבר, והוא יוצר בגרסאות שונות. החברה מכרה 1,418 מטוסים מדגם זה, נכון לספטמבר 2010.

=== שנות השמונים ===
[[קובץ:Boeing-767-300ER--4X-EAP.jpg|ממוזער|250px|[[בואינג 767|בואינג 767-300ER]] של חברת [[אל על]]]]
במהלך [[שנות השמונים]] החברה מכרה בהצלחה מטוסי נוסעים לחברות תעופה ולצבאות, ונאלצה להתמודד עם יצרנית התעופה האירופית שהוקמה במטרה להתחרות בה – [[איירבוס]]. בואינג הציגה מטוס נוסעים צר-גוף (מעבר אחד בין המושבים) בשם [[בואינג 757]], [[מטוס רחב גוף|מטוס נוסעים רחב גוף]] (שני מעברים) בשם [[בואינג 767]] וגרסאות חדשות של הבואינג 737. שלושת הדגמים נמכרו בהצלחה רבה ([[אל על]] היא החברה הראשונה שקיבלה את מטוס הבואינג 767-200ER).

החברה השתתפה בפרויקט [[מעבורת חלל|מעבורת החלל]], ותרמה מניסיונה כשותפה בתוכנית החלל אפולו לפרויקטים נוספים בתחום החלל, לרבות פרויקט [[תחנת החלל הבינלאומית]].

בתחום ה[[צבא]]י, החברה עסקה בפיתוח מסוק הקרב [[RAH-66 Comanche]] (קומאנצ'י, מסוק חמקן יקר שפיתוחו בוטל בסופו של דבר), [[טיל]]ים מתקדמים ומערכות נוספות.

=== שנות התשעים ===
בשנת [[1994]] הוצג ה[[בואינג 777]], מטוס דו-מנועי, ארוך טווח הנושא עד 400 נוסעים. הוא היה המטוס הראשון בעולם שתוכנן באמצעות תוכנות מחשב בלבד (ללא ניסויים בדגמים גדולים), ונמכר בהצלחה רבה.

בנוסף, הוצגו גרסאות חדשות לבואינג 737: 600, 700, 800 ו-900.

[[קובץ:Green Flag West 11-08.jpg|ממוזער|250px|[[מטוס קרב]] [[F-15 איגל]]. בואינג החלה לייצר את המטוס אחרי המיזוג עם מקדונל-דאגלס]]
בשנת [[1996]] רכשה בואינג את יצרנית התעופה [[רוקוול אינטרנשיונל|רוקוול]] ובשנת [[1997]] הושלם המיזוג עם יצרנית התעופה [[מקדונל-דאגלס]].

=== שנות האלפיים ===
בתחילת [[העשור הראשון של המאה ה-21]] התקשתה בואינג להתחרות באיירבוס, שהציעה מגוון רחב של מטוסים מתקדמים. בשנת [[2003]] היא איבדה את נתח השוק הגדול ביותר לאיירבוס, אך חזרה וזכתה בו ב-[[2006]].

בשנת [[2000]] הוצג ה[[בואינג 717]], על בסיס דגם MD-95 של מקדונל דאגלס. מטוס זה יכול להטיס 106 אנשים במחלקת תיירות. המטוס לא זכה להצלחה רבה, ויצורו הופסק בשנת [[2006]], אך בואינג הודיעה שתספק שירותים למטוס למרות הפסקת ייצורו.

בשנת [[2004]] הופסק ייצור הבואינג 757 (מעל 1,000 מטוסים נבנו), וייצורו של הבואינג 767 יימשך רק אם יזכה במכרז של חיל האוויר האמריקני למטוס תדלוק.

בשנת [[2001]] בואינג הפסידה במכרז הענק לפיתוח מטוס קרב חמקן רב-משימתי ([[F-35 לייטנינג II|JSF]]). בדגם של בואינג ([[X-32]]) נתגלו פגמים בסיסיים, והוא הפסיד לדגם של [[לוקהיד מרטין]] ([[F-35]]).

בשנת 2006 הוצגה גרסה משופרת של מטוס ה[[בואינג 747]] הוותיק, בשם 747-8, שהוסיפה למטוס עוד 35 מושבים. המטוס יועד להתחרות באיירבוס A380.

בשנת 2007 נחשף מטוס ה[[בואינג 787]], כמטוס המתקדם ביותר בעולם, בעל הטווח הארוך ביותר, שמצטיין בצריכת דלק נמוכה וב[[יעילות כלכלית]] מרבית. הוא החל לטוס באופן מסחרי בשנת [[2011]]. יעילות הדלק יוצאת הדופן (כ-20% חסכון) מושגת הודות לעיצוב האווירודינמי שלו, המנועים המתקדמים והשימוש בחומרים מרוכבים קלים.

ב-2011 הציגה החברה גרסאות משופרות של מטוסי הבואינג 737-700, 737-800 ו-737-900. הגרסה נקראה 737MAX, וצריכת הדלק שלה הייתה נמוכה בכ-10%–12% ממטוסי ה-Next Generation הקיימים.

בספטמבר [[2018]] ובמרץ [[2019]] אירעו שתי [[תאונה אווירית|תאונות]] קטלניות, ב[[מלזיה]] ו[[אתיופיה]], בהן התרסקו מטוסי 737MAX 8, וכל הנוסעים נספו - 346 איש בסך הכל. שתי התאונות אירעו דקות ספורות לאחר המראת המטוס, ובעקבותיהן קורקעו מטוסים מדגם זה בכל רחבי העולם. דוחות ראשוניים העלו שפגם מהותי ב[[תוכנה|תוכנת]] ה[[טייס אוטומטי|טייס האוטומטי]] גרם להתרסקויות. משקלם הגדול של מנועי המטוס הפר את האיזון וגרם ל[[הזדקרות]]. על מנת לפצות על כך תוּכנת הטייס האוטומטי להנמיך את החרטום, ובשתי התאונות תכנוּת זה הביא להתרסקות: הטייס האוטומטי הופעל וגרם לצלילת המטוס ולהתרסקות. ככל הנראה בתאונה השנייה הטייסים ניסו לבטל את הטייס האוטומטי, אך זה הופעל מיד שוב בפקודת התוכנה, ייתכן ששוב ושוב. הטייסים הודיעו ל[[מגדל פיקוח|מגדל הפיקוח]] שאינם מצליחים לשלוט במטוס והחלו לחזור לנחיתת חרום, אך המטוס התרסק לפני שהצליחו להגיע לשדה התעופה. הפרשה גררה ביקורת חריפה על בואינג, שככל הנראה פיתחה את המטוס באופן בהול ללא בחינה יסודית והתכחשה בתחילה לאחריות לתאונה במלזיה.

בעקבות המשבר שגרמו תאונות אלה, בדצמבר 2019 פוטר מנכ"ל החברה, דניס מילנברג.{{הערה|{{כלכליסט||אחרי ההתרסקויות הקטלניות: בואינג מחליפה את המנכ"ל|3776337|23 בדצמבר 2019}}}}

ביולי 2024 הגיעה בואינג להסדר עם משרד המשפטים האמריקאי. במסגרת ההסכם בואינג תודה באשמה פלילית ובהונאה בפרשת ההתרסקויות הקטלניות של מטוסי 737 מקס בשנים 2018–2019. על פי ההסכם בואינג תשלם קנס של 243.6 מיליון דולר, ותשקיע לפחות 455 מיליון דולר בשלוש השנים הבאות בחיזוק תוכניות בטיחות בחברה.{{הערה|{{ynet|מדור "כלכליסט"|בואינג תודה באשמה פלילית בפרשת ההתרסקויות הקטלניות של מטוסיה|economy/article/sksbhxyp0|8 ביולי 2024}}}}{{הערה|{{Cite news|title=Boeing will plead guilty to criminal fraud over 737 Max crashes|url=https://www.theguardian.com/business/article/2024/jul/08/boeing-737-max-crashes-guilty-plea-indonesia-ethiopia|work=The Guardian|date=2024-07-08|access-date=2024-07-08|issn=0261-3077|language=en-GB|first=Alex|last=Lawson|first2=Callum|last2=Jones}}|כיוון=שמאל}}

== סדרת מטוסי הנוסעים 7-7 ==
סדרת [[מטוס נוסעים|מטוסי הנוסעים]] ה[[מטוס סילון|סילוניים]] בעלת השם בתבנית '''7-7''' היא אולי סימן ההיכר של בואינג בקרב הציבור הרחב. בתחילה קראה בואינג למטוסים שלה לפי המספר הסידורי של הדגם "מודל 40", "מודל 247", "מודל 377" וכן הלאה. כאשר הרחיבה החברה את עסקיה מ[[תעופה צבאית]] ל[[תעופה אזרחית]] ו[[טיל]]ים הוחלט להקצות לכל תחום "קידומת": מטוסים יקבלו את מספרי ה-300 וה-400, [[מנוע]]ים את מספרי ה-500, [[רקטה|רקטות]] ו[[טיל]]ים את מספרי ה-600, ומטוסי סילון להסעת נוסעים ותובלה את מספרי ה-700. ב-[[1956]] פיתחה בואינג את ה{{קישור שפה|אנגלית|Boeing 367-80|בואינג 367-80}} כ[[מטוס תדלוק]] ל[[חיל האוויר של ארצות הברית]] (דגם מטוס שקיבל את הסימול [[KC-135]]). בעקבות הצלחת הדגם, החליטה בואינג להסב אותו למטוס נוסעים, שייקרא "מודל 700". במחלקת ה[[שיווק]] חשבו שהשם לא מספיק קליט ושינו ל[[בואינג 707]]. בעקבות ההצלחה העצומה של ה-707, הוחלט שכל מטוסי הנוסעים הסילוניים של בואינג יקבלו שם של מספר [[פלינדרום|פלינדרומי]] מהצורה "7-7". למעט מספר מטוסים חריגים, כלל זה נשמר גם במאה ה-21.{{הערה|מייק לומברדי, [http://www.lb.boeing.com/news/frontiers/archive/2004/february/i_history.html Why 7’s been a lucky number], באתר הארכיון של "בואינג", מרץ 2004}}

{| class="wikitable"
|-
! שם || תמונה || סוג || שנות ייצור || {{ללא גלישה|שנות שירות}} || {{ללא גלישה|משקל מרבי}} || {{ללא גלישה|מספר נוסעים}} || טווח טיסה || הערות
|-
| '''[[בואינג 707]]''' || [[קובץ:Travolta707.JPG|100px]]{{כ}} || [[מטוס צר-גוף]] לטווח בינוני || [[1956]]–[[1978]] || [[1958]]–היום || 116–151 [[טון מטרי|טון]] || 179–202 || 6,820–6,920 [[ק"מ]] || המטוס הראשון בסדרה. יוצרו כ-1,000 יחידות. המטוס נחשב לאחד המצליחים והנמכרים בתקופתו.
|-
| '''[[בואינג 717]]''' || [[קובץ:Boeing-717 Quantum Air.jpg|100px]]{{כ}} || [[מטוס צר-גוף]] לטווח קצר || [[1998]]–[[2006]] || [[2000]]–היום || 55 [[טון מטרי|טון]] || 106 || 3,815 [[ק"מ]] || דגם של [[מקדונל דאגלס]] [[MD-95]] ששולב בסדרת 7-7 לאחר המיזוג.
|-
| '''[[בואינג 727]]''' || [[קובץ:Champion Air 727-2S7 LAS N682CA.jpg|100px]]{{כ}} || [[מטוס צר-גוף]] לטווח קצר || [[1963]]–[[1984]] || [[1963]]–היום || 95 [[טון מטרי|טון]] || 149–189 || 4,000 [[ק"מ]] || יוצרו 1832 יחידות.
|-
| '''[[בואינג 737]]''' || [[קובץ:El Al Israel Airlines Boeing 737-858 4X-EKA (21376792813).jpg|100px]]{{כ}} || [[מטוס צר-גוף]] לטווח קצר-בינוני || [[1967]]–היום || [[1968]]–היום || 79 [[טון מטרי|טון]] || 86–215 || 3,790–6,650 [[ק"מ]] || יוצרו למעלה מ-10,000 יחידות, מטוס הנוסעים הנמכר ביותר.
|-
| '''[[בואינג 747]]''' || [[קובץ:Boeing 747-412, El Al Israel Airlines JP6930813.jpg|100px]]{{כ}} || [[מטוס רחב גוף]] לטווח ארוך וארוך מאוד || [[1969]]–[[2022]]|| [[1970]]–היום || 333–374 [[טון מטרי|טון]] || 366–660 || 9,800–14,815 [[ק"מ]] || ידוע בשם "ג'מבו", נחשב למטוס הבולט והגדול ביותר של בואינג. משמש גם ל[[מטוס תובלה|תובלה]] ויישומים מיוחדים (כגון [[מכבי אש|כיבוי שריפות]], [[צבא]] ו[[חלל]], [[מחקר]] וניסויים וכן כמטוס [[אייר פורס 1]]).
נכון לנובמבר 2017 יוצרו 1540 יחידות
|-
| '''[[בואינג 757]]''' || [[קובץ:N647DL-2008-08-15-YVR.jpg|100px]]{{כ}} || [[מטוס צר-גוף]] לטווח בינוני || [[1982]]–[[2004]] || [[1982]]–היום || 115–123 [[טון מטרי|טון]] || 200–289 || 5,834–7,100 [[ק"מ]] || יוצרו 1,050 יחידות.
|-
| '''[[בואינג 767]]''' || [[קובץ:4X-EAM LLBG02-04-2015a.jpg|100px]]{{כ}} || [[מטוס רחב גוף]] לטווח בינוני-ארוך || [[1981]]–היום || [[1982]]–היום || 142–204 [[טון מטרי|טון]] || 181–375 || 7,300–11,065 [[ק"מ]] ||נכון לנובמבר 2017 יוצרו 1105 יחידות
|-
| '''[[בואינג 777]]''' || [[קובץ:Boeing 777 above clouds, crop.jpg|100px]]{{כ}} || [[מטוס רחב גוף]] לטווח ארוך וארוך מאוד || [[1994]]–היום || [[1995]]–היום || 201–260 [[טון מטרי|טון]] || 301–550 || 9,070–17,370 [[ק"מ]] || מכונה "Triple Seven", זהו מטוס הנוסעים הדו-מנועי הגדול ביותר. נכון לנובמבר 2017 יוצרו 1,526 יחידות.{{הערה|[https://web.archive.org/web/20201103201658/http://active.boeing.com/commercial/orders/displaystandardreport.cfm?cboCurrentModel=777&optReportType=AllModels&cboAllModel=777&ViewReportF=View+Report סטטיסטיקת ייצור – הזמנות, מטוסים שסופקו, מטוסים שטרם סופקו], באתר "בואינג", נכון לדצמבר 2017, אורכב ב[[ארכיון האינטרנט]] ב-3 בנובמבר 2020}}
|-
| '''[[בואינג 787]]''' || [[קובץ:4X-EDA Micha A.jpg|100px]]{{כ}} || [[מטוס רחב גוף]] לטווח ארוך וארוך מאוד || [[2009]]–היום || [[2011]]–היום || 228–254 [[טון מטרי|טון]] || 242–420 || 11,900–14,100 ק"מ [[ק"מ]] || מכונה "Dreamliner", נכון לנובמבר 2017 יוצרו 625 יחידות.
|}

== כלי טיס בולטים ==
* '''מטוסי נוסעים''': [[בואינג 707]] – מטוס הנוסעים הסילוני הראשון של החברה (טווח בינוני - ארוך), [[בואינג 737]] (טווח קצר - בינוני), [[בואינג 747]] (טווח ארוך-ארוך מאוד), [[בואינג 757]] (טווח קצר - בינוני), [[בואינג 767]] (טווח בינוני-ארוך), [[בואינג 777]] (טווח בינוני-ארוך מאד), [[בואינג 787]] (טווח בינוני, ארוך מאד), [[בואינג 314]] ו[[בואינג 377 סטרטוקרוזר|בואינג 377]].
* '''מטוסי קרב ומפציצים''': [[B-1 לנסר]], [[B-52 סטרטופורטרס]], [[F-15 איגל]], [[F/A-18 הורנט]], [[F-22 ראפטור]] (מיוצר במשותף עם [[לוקהיד מרטין]]).
* '''מסוקים''': [[AH-64 אפאצ'י]], [[בואינג ורטול CH-46 אביר הים|CH-46 אביר הים]], [[CH-47 צ'ינוק]].
* '''מטוסים שונים''': [[בואינג E-3 Sentry|בואינג E-3 סנטרי]] (AWACS) (מודיעין), [[אייר פורס 1]] (בשימוש [[נשיא ארצות הברית]]), [[V-22]], [[C-17]], [[KC-10]], [[KC-135]] ,[[MQ-25 סטינגריי|MQ-25]]{{כ}}, {{קישור שפה||KC-767|KC-767}}{{כ}}, {{קישור שפה||McDonnell Douglas T-45 Goshawk|T-45}}{{כ}}, [[E-7 ודג'טייל|E-7 ודג'טייל (737 AEW&C)]].
* [[חיל האוויר הישראלי]] מפעיל מטוסים מדגמי [[F-15]] ("בז", "בז משופר" ו"רעם"), [[בואינג 707]] ("ראם") ומסוקים מדגם [[AH-64 אפאצ'י]] ("פתן" ו"שרף").

== קישורים חיצוניים ==
{{מיזמים}}
* {{אתר רשמי|www.boeing.co.il}}
* {{אתר רשמי|www.boeing.com||אנגלית}} – אתר עולמי (גלובלי)
* [https://www.boeing.com/commercial#orders-deliveries Orders & Deliveries], באתר "בואינג" {{אנגלית}}
* {{בריטניקה}}
{{רשתות חברתיות}}
* {{TheMarker|רונית דומקה, ישראל פישר, מיכל רמתי|10 דברים שלא ידעתם על בואינג|1.2279329|26 במרץ 2014}}
* {{וואלה|זיו ריינשטיין|איך בונים מטוס? ביקור במפעל הגדול בעולם|2741568|19 במאי 2014}}
* {{ynet|ציפי שמילוביץ|התרסקות: משבר הענק של חברת בואינג|5654297|5 בינואר 2020|פלוס=כן}}
{{מידע בורסאי (ארצות הברית)}}
* {{נטפליקס|81272421|קריסה: מה קרה לבואינג?}}
* {{כלכליסט||כיסוי מנוע של בואינג 737 של סאות'ווסט נפל במהלך ההמראה|world_news/article/ryhhqgzer|8 באפריל 2024}}

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

{{בואינג}}

{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:בואינג|*]]
[[קטגוריה:יצרני מטוסים]]
[[קטגוריה:יצרני מטוסים אמריקאיים]]
[[קטגוריה:יצרני מסוקים]]
[[קטגוריה:חברות הנסחרות בבורסה לניירות ערך בניו יורק]]
[[קטגוריה:תעשיית נשק בארצות הברית]]
[[קטגוריה:חברות בשווי שוק מעל 200 מיליארד דולר]]
[[קטגוריה:חברות שהוקמו בשנות ה-1910]]