בוגדאן לפושניאנו
 | |||||
| בוגדאן לפושניאנו, בתמונה במנזר בהר אתוס | |||||
| לידה |
19 במאי 1555 מולדביה  | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
יולי 1574 (בגיל 19) מוסקבה, רוסיה הצארית | ||||
| מדינה |
מולדביה | ||||
| |||||
  | |||||
בוגדאן לפושניאנו מכונה גם בוגדאן הרביעי (רומנית: Bogdan Lăpușneanu; אוגוסט 1553–1577 מוסקבה) היה שליט נסיכות מולדובה בין מרץ 1568 – פברואר 1572. בגיל 15 ירש את כס המלכות בעקבות התפטרות אביו, השליט אלכסנדרו לפושניאנו, שהתפטר ב 16 במרץ 1568 והלך למנזר.
רקע משפחתי
[עריכת קוד מקור | עריכה]בוגדאן היה בנם של אלכסנדרו לפושניאנו ושל אשתו רוקסנדרה, בתו של פטרו רארש והשתייך לענף של בית מושאט.
מלכותו
[עריכת קוד מקור | עריכה]רוב שנות מלכותו התנהלו בחסות אמו, רוקסנדרה, עד לפטירתה ב-21 בנובמבר 1570. התבלט כחסיד של מדיניות פרו-פולנית: היה קשור בקשרי משפחה עם כמה משפחות אצולה מפולין וכרת בריתות עם ממלכה זו, השכנה מצפון. ב-2 באוקטובר 1569 כתב מכתב שבו נשבע אמונים למלך זיגמונד הזקן[1]. מדיניותו הכעיסה את הבויארים המולדבים בראשותו של ירמיה גוליה צ'רנאוציאנול (=איש צ'רנוביץ) שחששו מהתעצמות ההשפעה הקתולית בארצם. בעקבות ריב עם אחד האצילים הפולנים בוגדאן נתפס ונכלא על ידי אותו אציל. מתנגדיו ניצלו את המצב והתלוננו נגדו בפני הסולטאן העות'מאני. גם הטורקים לא רוו נחת מקשריו של השליט הצעיר עם פולין והחליטו להחליפו בחודש מאי 1572 ביואן, שיתפרסם בהיסטוריה הרומנית כיואן וודה האיום או האמיץ.
נדודיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בוגדאן נמלט בהתחלה לחוטין אצל הפלטין הפולני ייז'י יאזלובייצקי. נרדף על ידי שליט טרנסילבניה אישטוואן באטורי, נמלט קודם לווינה, אחר כך לדרזדן, לפריז ולקופנהגן. בסוף נדודיו הגיע למוסקבה. מספרים שבסביבות שנת 1575 הצאר הרוסי איוון האיום האשים אותו בכפירה, הורה שייתפר בתוך שק ושיושלך למים.
אשתו וצאצאיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בוגדאן לפושניאנו היה נשוי החל משנת 1571 בערך לאחות של האציל הפולני קספר פאניצ'בסקי. לזוג נולד בן, אלכסנדרו, שעלה מאוחר יותר על כס מולדובה וולאכיה ונודע בשם אלכסנדרו הרע.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
Gheorghe Pungă Istoria medievală a românilor, vol.2, Universitatea Al.I.Cuza, Iaşi (ברומנית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ G.Pungă ע' 15