בית הכנסת של ריימס
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
בית כנסת  |
| מיקום |
ריימס |
| מדינה |
צרפת |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ?–1879 |
| תאריך פתיחה רשמי |
1879 |
| אדריכל | ארנס ברונט |
| קואורדינטות | 49°14′58″N 4°01′46″E / 49.249351°N 4.0295578°E |
  | |
בית הכנסת של ריימס ממוקם ברחוב קלוביס 49 (rue Clovis) בעיר ריימס במחוז מארן (אנ') שבחבל שמפאן ארדן הצרפתית. בית הכנסת מסווג כמבנה היסטורי מאז 1989.
קהילה יהודית[עריכת קוד מקור | עריכה]
יהודים הגיעו לריימס ככל הנראה במהלך המאה האחת עשרה. הם הקימו בה קהילה יהודית ובנו בית כנסת ומוסדות נוספים ברחוב Vicus Judaeorum (ששינה את שמו אחר כך ל- rue de Gieu (רחוב היהודים) ולבסוף ל-rue des Elus). הקהילה מוזכרת לראשונה בשנת 1077. עקב גירוש היהודים מצרפת ב-1306 ננטשה העיר מיהודיה. לאחר המהפכה הצרפתית החלו יהודים לשוב ולהתגורר בריימס, אך התבססות הקהילה והתרחבותה היו רק בשליש האחרון של המאה התשע עשרה, עקב בואם של פליטים יהודיים מאלזס ולורן (שהפכו לטריטוריה גרמנית עקב מלחמת צרפת–פרוסיה). בשנת 1875 מנתה הקהילה כ-650 חברים, התמנה הרב הראשון של העיר, והוחל בבניית בית הכנסת הגדול של הקהילה.
בית הכנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]
בית הכנסת נבנה בשנת 1879 ותוכנן בידי ארנס ברונט (Ernest Brunette), בנו של האדריכל המפורסם של ריימס נרקיס ברונט. הוא נבנה בסגנון נאו-ביזנטי, ומשולבים בו קשתות ואלנטים עיצוביים מיוחדים. מעל דלת בית הכנסת מתנוססת הכתובת: "אין זה כי אם בית אלוהים וזה שער השמיים", כמו זו של בית הכנסת דה לה ויקטואר בפריז.
במהלך מלחמת העולם השנייה נהרס בית הכנסת, והריסותיו נותרו בשממונן זמן רב אחר המלחמה. רק לאחר שהגיע לריימס זרם של פליטים יהודיים מאלג'יריה, החלה העירייה בשיקום ושיפוץ בית הכנסת. כיום הוא עדיין פעיל, ומשמש בעיקר את הקהילה הקטנה, שמקורה בצפון אפריקה. מול בית הכנסת הוקמה אנדרטה לזכרם של 253 יהודים שגורשו מריימס והאזור, ונרצחו על ידי הנאצים בשואה.
בבית הכנסת פועל מקווה מאז שנת 1991. אין בית עלמין יהודי נפרד בעיר, אלא חלקה נפרדת בבית הקברות ברחוב 241 avenue Jean-Jaurès.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
Dominique Jarrassée: L'âge d'or of the synagogues. Éditions Herscher, Paris 1991, ISBN 2-7335-0149-6(בצרפתית)
| בתי כנסת במחוז מארן | ||
|---|---|---|
|
