בית קסלטאון
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
מוזיאון, stately home  |
| מיקום |
סלברידג' |
| מדינה |
אירלנד |
| בעלים |
Office of Public Works |
| הקמה ובנייה | |
| אדריכל |
אלסנדרו גליליי, אדוארד לובט פירס |
| סגנון אדריכלי |
אדריכלות פלדיאנית |
| מידות | |
| קומות |
3 |
| קואורדינטות | 53°20′24″N 6°32′19″W / 53.34°N 6.53861111°W |
  | |
בית קסלטאון (אנגלית: Castletown House) הוא המבנה הפלדיאני הגדול ביותר באירלנד. המבנה שוכן בכפר סלבריג' במחוז קילדייר. בנייתו החלה בסביבות 1722 עבור ויליאם קונולי, שהיה היושב ראש של הבית התחתון של הפרלמנט האירי. חזית הבית עוצבה על ידי הארכיטקט האיטלקי אלסנדרו גליליי.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]החזית של הבלוק הראשי של הבית עוצבה על ידי גליליי בסגנון פלדיאני, שהיה סגנון של בית כפרי איטלקי במאה ה-16, מה שלא התאים בהכרח למזג האוויר הקריר של אירלנד. גליליי חזר לאיטליה בשנת 1719, ולכן ולא היה מעורב בתכנון שאר הבית. מכאן עברה עבודת התכנון לאחריותו של סר אדוארד לובט פירס, ארכיטקט אירי צעיר שמונה בשנת 1724 לסיים את הפרויקט. אדוארד פירס חזר באותה תקופה מאיטליה, שם פגש באלסנדרו גליליי. פירס הוסיף אכסדרה שקישרה בין האגפים המערבי והמזרחי של הבית לחלקו המרכזי.
תכנון פנים הבית נקטע עם מותו של ויליאם קונולי ב-1729, וחודש רק בשנת 1758 לאחר שאחד מצאצאי המשפחה, טום קונולי (אחיין דור שני), ירש את הבית. בשנות ה-60 וה-70 של המאה ה-18 תוכננו חדרי הבית בסגנון נאו-קלאסי מאופק על ידי הארכיטקט סר ויליאם צמברס.
חדרי הבית
[עריכת קוד מקור | עריכה]
היכל הכניסה הוא היכל בעל שתי קומות, הרצפה בעלת מרצפות שחור לבן כמו בלוח שחמט. ההיכל תוכנן על ידי פירס ולא השתנה כלל מאז בניית הבית. האח בחדר עשוי משיש קיקלני שחור. גרם המדרגות שנתמך על ידי אבן גיר שהובאה מהאי פורטלנד, עם מעקה שעשוי מעמודי פליז שנבנה בשנת 1760. על העמודים עצמם חרוטה השנה 1760 ושם החברה המייצרת. העבודה נעשתה תחת הנחייתו של סימון וירפיל, שהיה בן טיפוחיו של סיר ויליאם צמברס. קירות החדר מעוצבים בסגנון רוקוקו וכוללים פורטרטים של בני המשפחה, פסל ראש של טום קונולי וארבעה ציורי ראשים שמייצגים את ארבע עונות השנה.
חדר האוכל - תכנונו הסתיים בשנת 1767 על ידי ליידי לואיזה אשתו של טום קונולי, התכנון הושפע מעצותיו של הדוכס מלנסטר שהיה גיסה ואשר גר בקארטון האוס, בכפר מיינות' השכן. החפצים שהשתמרו הם שני שולחנות עץ מוזהבים ושלוש מראות קיר גדולות מקושטות ומוזהבות.
חדר המזווה - מכיוון שהמטבח היה מרוחק, והאוכל היה מתקרר עד שהמשרתים היו מביאים או לחדר האוכל, אז צמוד לחדר אוכל היה מזווה בו חיממו את האוכל.
חדר ההדפסים (print room) - חדר זה היחיד מסוגו שהשתמר במלואו כיום באירלנד, הוא חדר מהמאה ה-18 אשר על קירותיו מודבקים גזרי עיתונים והדפסים אחרים כמו שהיה מקובל באותה תקופה. את ההדפסים הדביקו ליידי לואיזה ואחותה שהייתה נשואה לדוכס מליינסטר.
חדרים נוספים: החדר האדום, החדר הירוק, חדר לימוד החום, הגלריה הארוכה ועוד..
האובליסק
[עריכת קוד מקור | עריכה]זהו מבנה שטות (folly) שמכונה קונולי פולי או האובליסק אשר נבנה כדי לסגור את הנוף שנשקף מהגלריה הארוכה. האובליסק נבנה בשנת 1740 ותוכנן על ידי ריצ'רד קאסל
עבודות השחזור
[עריכת קוד מקור | עריכה]משפחת קונולי חיה בבית עד שנת 1965 אז הבית נמכר עם כל הרכוש. בשנת 1967 נקנה הבית על ידי הון דזמונד גינס והחלו עבודות שחזור והבית נפתח לציבור. בשנת 1994 עבר הבית עם האובליסק והחצר מסביב שכוללת מבני פנאי כמו פגודה, בית מרחץ וכו' לראשות המשרד לעבודות הציבור (OPW).
כיום
[עריכת קוד מקור | עריכה]בחודשי הקיץ מתקיימים בבית קונצרטים ופסטיבלים המשחזרים את התקופה בהם אנשים מתחפשים לאצילים מהמאה ה-18. ניתן לבקר בתוך הבית בסיורים מודרכים בחודשי הקיץ. המבנה עצמו כולל בית קפה שפתוח כל השנה וכן החצר מסביב לבית פתוחה לציבור כל השנה.
