בצלאל ישעיה ברנשטיין
רבי בצלאל ישעיה ברנשטיין (כונה: ר' בצלאל דיין; נפטר ב-כ' בתמוז תרע"ז, 1917) היה דיין בבד"ץ כוללות החסידים בירושלים.
תולדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בירושלים לרבי בנימין יהודה לייב ברנשטיין, ראש ישיבת חיי עולם, ולברכה עלקא בת רבי יצחק דוד בידרמן בנו של רבי משה בידרמן מלעלוב. למד אצל אביו, סבו ואח סבו, האדמו"ר רבי אלעזר מנדל בידרמן מלעלוב.
בגיל שלוש עשרה נישא לביילה בת רבי ירוחם טייטלבוים מטורנא, נכדו של רבי אריה לייב ליפשיץ מווישניצא, מחבר הספר "אריה דבי עילאי".
בדצמבר 1910, בעקבות פטירתו של הרב יוסף יהודה שטרזברג הוא מונה להיות חבר בבד"ץ כוללות החסידים בירושלים[1][2][3]. כדיין בבית הדין הוא היה מעורב בכל הפרשות שהסעירו את ירושלים באותה תקופה. הוא חתום על המודעות האוסרות על שליחת ילדים לבתי ספר[4], על המודעות נגד נשף מסכות לפורים[5] ועל מודעות שחשפו רמאויות בגיוס כספים.
עמד בקשר עם רבי נפתלי חיים מדז'יקוב ורבי שלמה הלברשטאם מבאבוב.
נפטר בכ' בתמוז תרע"ז ונטמן בהר הזיתים, ולו היו שני בנים ושלוש בנות.
מתלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רבי ירוחם פישל יהושע ברנשטיין (אחיינו, בן אחיו רבי משה ישראל)
- רבי גרשון לפידות, רבה של שכונת בית ישראל בירושלים
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ בית דין צדק לחסידים, החרות, 7 בדצמבר 1910
- ^ הדיינות בעדת החסידים, מוריה, 9 בדצמבר 1910
- ^ להסיר תלונה, מוריה, 16 בדצמבר 1910
- ^ גלוי דעת תוה"ק, החרות, 8 בדצמבר 1913
המצב בירושלים, הצפירה, 21 בדצמבר 1913
המצב בירושלים, הצפירה, 25 בינואר 1914 - ^ מכתבים מירושלים, הזמן, 7 באפריל 1913
