אריה לייב ליפשיץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אין תמונה חופשית

רבי אריה לייב ליפשיץ (מכונה: ה'אריה דבי עילאי' על שם ספרו; תקכ"ז - י"ז בטבת תר"ו) היה רב ואדמו"ר חסידי, מגדולי הרבנים בגליציה, אבי חסידות וישניצא.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בירוסלב לרבי חיים אשר ליפשיץ. למד אצל הרב אריה לייב הלר, בעל קצות החושן. נישא בשנית לחנה, בתו היחידה של רבי משה טייטלבוים מאויהל. חותנו קרבו לחוזה מלובלין והוא נעשה תלמידו. היה אב"ד בקהילות קרעשיב ושינווא. בערך בשנת תקפ"ה מונה לרבה של ווישניצא[1] שם החל לנהוג באדמו"רות.

הרבה מצדיקי דורו נסעו אליו, ביניהם: רבי צבי הירש מרימנוב, רבי אשר ישעיה מרופשיץ, רבי מרדכי דוד מדומברובה, רבי חיים מצאנז, רבי שלום מקאמינקא, רבי אליעזר הורוביץ מדז'יקוב.

בסוף ימיו עבר לבריגל ושם נקבר. שלושת בניו מילאו את מקומו: רבי משולם זלמן יונתן ברבנות בריגל, רבי חיים דב מיאנוב באדמו"רות וישניצא, רבי אהרן זעליג ברבנות וישניצא,

צאצאיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שו"ת 'אריה דבי עילאי'.
  • חידושי 'אריה דבי עילאי' על מסכתות: קידושין, יומא, מנחות, קינים ונידה.
  • 'ארי שבחבורה' - חידושים על מסכת כתובות.
  • עטרת זקנים - כללי הש"ס
  • קונטרס אריה דבי עילאי - הלכות פסח

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אהרן סורסקי, מרביצי תורה מעולם החסידות, חלק א, בני ברק, תשמ"ו, עמ' יא-לג.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לאחר שרבי ברוך פרנקל-תאומים עזב את רבנותו שם.