ג'ון קרטרייט
 | |
| לידה |
17 בספטמבר 1740 נוטינגהאמשייר, הממלכה המאוחדת  |
|---|---|
| פטירה |
23 בספטמבר 1824 (בגיל 84) לונדון, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד |
| מדינה |
ממלכת בריטניה הגדולה, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד |
| מקום קבורה |
St Mary-at-Finchley Church |
| בן או בת זוג |
אן דשווד |
  | |
_(19911121334).jpg)
ג'ון קרטרייט (באנגלית: John Cartwright; 1740–1824) היה קצין חיל הים האנגלי, שירת גם במיליציה של נוטינגהאמשייר והיה פעיל בולט לקידום הרפורמה בפרלמנט. לאחר מכן התפרסם כאבי הרפורמה. אחיו הצעיר אדמונד קרטרייט התפרסם כממציא הנול המכני, ואחיו השלישי ג'ורג' קרטרייט היה קצין חיל רגלים וחוקר חצי האי לברדור.
חיים והקריירה הימית[עריכת קוד מקור | עריכה]
הוא נולד ב-17 בספטמבר 1740, במרנהאם בנוטינגהאמשייר, בהיותו אחיו הגדול של אדמונד קרטרייט, ממציא הנול המכני ואחיו הצעיר של ג'ורג' קרטרייט, קצין וחוקר לברדור. הוא התחנך בבית הספר בניוארק און טרנט ובאקדמיה הית' ביורקשייר, ובגיל שמונה עשרה נכנס לצי המלכותי.[1]
בשנת שירותו הראשונה, השתתף בלכידת שרבור, ושירת בשנה שלאחר מכן בקרב על מפרץ קיברון בין סר אדוארד הוק לאדמירל הוברט דה ברין. לאחר מכן, פעל תחת פיקודם של סר יו פלייזר והאדמירל ג'ון ביירון בבסיס בניופאונדלנד. הוא מונה כשופט הראשי של היישוב. הוא כיהן בתפקיד במשך חמש שנים (1765–1770).
משנת 1763 עד 14 במאי 1766 היה קרטרייט מפקד הספינה קאטר שרבורן. אחיו ג'ורג' יצא איתו לשיט מפלימות' כדי לרדוף אחרי מבריחים ושודדים.
בריאות לקויה חייבה את קרטרייט לפרוש משירות פעיל ב־1771.
כאשר החלו המחלוקות עם המושבות האמריקאיות, הוא האמין כי המתיישבים האמריקאים צודקים בטענותיהם. הוא תמך בחום בעניינם. עם פרוץ מלחמת העצמאות האמריקאית הוא סירב למינוי כסגן ראשון של הדוכס מקומברלנד. בכך ויתר על קידום מכיוון שלא רצה להילחם נגד המתיישבים האמריקאים. בשנת 1774 פרסם את איגרתו הראשונה בשם המתיישבים, תחת הכותרת "העצמאות האמריקאית התהילה והאינטרס של בריטניה הגדולה."[1]
הוא התחתן בשנת 1780, ואימץ את אחייניתו פרנסס דורותי קרטרייט, בת אחיו אדמונד.
המיליציה והרפורמה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1765, כשנוצרה המיליציה של נוטינגהאמשייר, הוא מונה למפקד משנה, ובתפקיד זה כיהן במשך שבע עשרה שנה.
בשנת 1779 הופיע פרסומו הראשון בנושא הרפורמה בפרלמנט, אשר למעט העלונים של ארל סטנהופ (1774) נראה שזה היה הפרסום הבולט המוקדם ביותר בנושא. הפרסום קיבל את הכותרת "עשה את בחירתך" מהדורה שנייה הופיעה בכותרת חדשה "זכויות חקיקה" ותמכה בפרלמנטים שנתיים, בהצבעה חשאית.
מעתה משימת חייו הייתה קשורה בעיקר בהשגת זכות הבחירה האוניברסלית יצוג הולם בבחירות לפרלמנט. בשנת 1798 הוא הגה את הקמת ה"אגודה פוליטית למען הרפורמה", אשר נוסדה בשנת 1780 וכללה בין חבריה כמה מהנכבדים ביותר באותם ימים. קרטרייט פעל ללא הפסק למען קידום הרפורמה.[1]
בשנת 1812 הוא יזם את מועדוני המפדן, על שמו של ג'ון המפדן, מנהיג פרלמנטרי במלחמת האזרחים האנגלית, במטרה להפגיש בין המתונים ממעמד הביניים לבין רדיקלים מהמעמד הנמוך בסוגיית הרפורמה. כדי לקדם את הרעיון, הוא סייר בצפון מערב אנגליה מאוחר יותר בשנת 1812.
הוא גייס את ג'ון נייט שהקים את מועדון המפדן הראשון בלנקשייר. בשנת 1818 הקימו נייט, ג'ון סקסון וג'יימס וורו את העיתון הרפורמיסטי והפופולרי "מנצ'סטר אובזרבר". בשנת 1819 הקים אותו צוות את אגודת האיחוד הפטריוטי, שהזמין את קרטרייט לשאת דברים בעצרת ציבורית רפורמיסטית במנצ'סטר, אך קרטרייט הקשיש לא הצליח להשתתף במה שהפך לטבח פיטרלו. מאוחר יותר בשנת 1819, קרטרייט נעצר מפני שדיבר בישיבת הרפורמה בפרלמנט בבירמינגהאם, הוגש נגדו כתב אישום בגין קונספירציה ונידון לשלם קנס בסך 100 ליש"ט.[1]
קרטרייט כתב אז את "החוקה האנגלית", אשר תיארה את רעיונותיו כולל שלטון על ידי העם ושוויון משפטי שלדעתו ניתן היה להשיג רק על ידי זכות הבחירה האוניברסלית, ההצבעה חשאית ומחוזות בחירה שווים. הוא הפך לפטרון הראשי של המו"ל הרדיקלי תומאס ג'ונתן וולר, הידוע בעיקר בזכות כתב העת הסאטירי שלו "הגמד השחור", שתמך באופן פעיל בקמפיין של קרטרייט.
קרטרייט שלח עותק של החוקה האנגלית לנשיא ארצות הברית לשעבר, תומאס ג'פרסון. ג'פרסון כתב לקרטרייט ביולי:
"גילך שמונים וארבע ושלי שמונים ואחת שנים, מבטחים לנו פגישה מהירה. אנו עשויים לאחר מכן להתייחד בשעות הפנאי, באופן מלא יותר, ולדבר על הטוב והרע שחווינו במהלך חיינו הארוכים. בינתיים, אני מתפלל שתשיגו מטרותיכם מתוך הערכתי הגבוהה אליך כאדם ולאופיך". [2]
תעשייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1788 מכר מייג'ור קרטוויט את אחוזותיו המשועבדות במארנהם וקנה אחרת בברוטרטופט, לינקולנשייר. באותה שנה עם 18 יזמים אחרים, אחרים הקים טחנה גדולה בתחתית שפיטל היל ברטפורד. הוא קיווה לארוג בדים בעזרת הפטנטים של נול האריגה של אחיו אדמונד קרטרייט. הוא גם החל בשזירה מכנית של צמר. עסקים אלה לא הצליחו. הטחנה עמדה משותקת ותוך מספר שנים נמכרה בשנת 1798 ו-1805. לאחר מכן נהרסה.
מורשת[עריכת קוד מקור | עריכה]
ג'ון קרטרייט נפטר בלונדון ב־23 בספטמבר 1824, ונקבר בכנסיית סנט מרי, פינצ'לי, צפון לונדון. בשנת 1835 הוקמה אנדרטה לזכרו בחצר הכנסייה.
בשנת 1831 הוקמה לו אנדרטה בעיצובו של מקדואל בבלומסברי, לונדון, שם התגורר. הרחוב זכה לשם גני קרטרייט. פסלו פונה אל אולם מגורים של סטודנטים וגבו אל מגרשי טניס ומרפסות הבתים, שרובם משמשים בתי מלון קטנים.
על שמו נקרא אזור בחוף המערבי של האי גרהם באיי המלכה שארלוט שבקולומביה הבריטית, קנדה. [3]
"חייו והתכתבות של מייג'ור קרטרייט" בעריכת אחייניתו פרנסס דורותי קרטרייט, פורסמה בשנת 1826.
בית ג'ון קרטרייט, שנבנה בשנת 1976 באחוזת מנספורד בבתנאל גרין, נקרא לכבודו. המקום הוקם על ידי מועצת טאוור האמלטס, ומספר מבננים שם נקראו על שם רפורמטורים חברתיים ופוליטיים. בשנת 2006 הועבר המבנה לדיור קהילתי טאוור המלטס, עמותת דיור מקומית.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ג'ון קרטרייט, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- ג'ון קרטרייט, באתר "Find a Grave" (באנגלית)