תומאס ג'פרסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תומאס ג'פרסון
13 באפריל 1743; שארלוטסוויל שבוירג'יניה - 4 ביולי 1826; שרלוטסוויל (בגיל 83)
Thomas Jefferson by Rembrandt Peale, 1800.jpg
תומאס ג'פרסון
שם בשפת המקור Thomas Jefferson
מדינה ארצות הברית
מפלגה המפלגה הדמוקרטית-רפובליקנית
בת-זוג
נשיא ארצות הברית ה-3
תקופת כהונה 4 במרץ 1801 - 3 במרץ 1809 (8 שנים)
סגן ארון בר, ג'ורג' קלינטון
הקודם בתפקיד ג'ון אדמס
הבא בתפקיד ג'יימס מדיסון
סגן נשיא ארצות הברית ה-2
תקופת כהונה 4 במרץ 1797 - 4 במרץ 1801 (4 שנים)
הקודם בתפקיד ג'ון אדמס
הבא בתפקיד אהרון בר
תחת נשיא ארצות הברית ג'ון אדמס
מזכיר המדינה של ארצות הברית ה-1
תקופת כהונה 22 במרץ 1790 - 31 בדצמבר 1793 (3 שנים ו-40 שבועות)
הקודם בתפקיד ג'ון ג'יי (ענייני חוץ)
הבא בתפקיד אדמונד רנדולף
תחת נשיא ארצות הברית ג'ורג' וושינגטון
דיוקנו של גפרסון על שטר בן שני דולר

תומאס ג'פרסוןאנגלית: Thomas Jefferson‏; 13 באפריל 17434 ביולי 1826) היה הנשיא השלישי של ארצות הברית ומהאבות המייסדים של האומה האמריקנית. חיבר את הכרזת העצמאות של ארצות הברית, ייסד את המפלגה הדמוקרטית-רפובליקנית, ניסח את חוק חופש הדת בוירג'יניה ויזם וביצע את רכישת לואיזיאנה ומשלחת לואיס וקלארק.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'פרסון נולד למשפחה חקלאית אמידה בעלת מטעים בווירג'יניה. בגיל 14 התייתם מאביו פיטר ג'פרסון, וניהל את חוות המשפחה "מונטיצ'לו" בכוחות עצמו, בלי לוותר על המשך לימודיו. ב-1767 הוסמך כעורך דין, ואף כיהן ככזה למשך כמה שנים, עד שנבחר לתפקיד שופט בבית משפט השלום במחוז וירג'יניה, זמן-מה לאחר מכן נבחר כציר בבית הנבחרים בוירג'יניה. הוא לא הצטיין כנואם, אך היה הוגה-דעות מעמיק ובזכות כך נבחר לוועדה שהוטל עליה לנסח את הטענות של קונגרס המושבות האמריקניות כלפי בריטניה. למעשה יש לראות בג'פרסון את מחבר "הצהרת העצמאות של ארצות הברית של אמריקה", שכן עמיתיו לוועדה המנסחת והקונגרס הקונטיננטלי אשר אישר את ההצהרה הכניסו לתוכה רק תיקונים מינוריים. מסמך זה, המבטיח את חירויות הפרט והטוען כי העם הוא מקור הסמכות של כל משטר, משקף מאז ועד היום את אופיה הדמוקרטי-ליברלי של החברה האמריקנית ושל התרבות המערבית כולה. רוח ההצהרה נשאבה מהעקרונות החדשניים שנהגו באותה תקופה בידי הפילוסופים של עידן הנאורות שג'פרסון נמנה עליהם. כשפרצה מלחמת העצמאות חזר לתפקידו הקודם כציר ובתקופה זו פעל רבות למען הפרדה בין דת למדינה בוירג'יניה עד שמונה בשנת 1779 למושל וירג'יניה.

בתום מלחמת העצמאות של ארצות הברית נתמנה ג'פרסון לשגריר ארצות הברית בצרפת ושהה בה ארבע שנים, כולל בעת פרוץ המהפכה הצרפתית. ביושבו בצרפת הוא בירך על החוקה שהתקבלה, אך הדגיש את החשיבות בהגנה על זכויות הפרט, ועמד, ביחד עם ג'יימס מדיסון, מאחורי מגילת הזכויות, עשרת התיקונים הראשונים לחוקה. לאחר מכן שימש תקופה קצרה כנציג ארצות הברית במשא ומתן לקשרים כלכליים עם לונדון, שם נחל כישלון מה. לאחר שובו לאמריקה שימש כמזכיר המדינה (אז - שעטנז של שר חוץ ושר פנים) בממשלו של ג'ורג' וושינגטון. ג'פרסון דגל בדמוקרטיה רחבה והתנגד לשלטון ריכוזי בעל סמכויות נרחבות. יריבו הפוליטי הגדול היה שר האוצר אלכסנדר המילטון. כתוצאה מחילוקי דעות מרים ורבים עם הפדרליסטים הקים ג'פרסון ביחד עם מדיסון את המפלגה הרפובליקנית-דמוקרטית. ב-1797 הוא נוצח בבחירות לנשיאות ולכן שימש כסגנו של הנשיא ג'ון אדמס (אלה היו הוראות החוקה עד שהתקבל התיקון ה-12). ג'פרסון נבחר לנשיאות ב-1800, והיה לנשיא הראשון שישב בבירה החדשה וושינגטון. בין צעדיו המדיניים הבולטים יש למנות את רכישת לואיזיאנה מידי נפוליאון ב-1803, רכישה שהכפילה את שטחה של ארצות הברית דאז ונעשתה ללא בקשת רשות מהקונגרס האמריקאי. ב-1809 פרש תומאס ג'פרסון לחיים שלווים באחוזתו מונטיצ'לו.

בשנים שלאחר מכן שקע ג'פרסון בחובות כלכליים בשל אורח חיים פזרני ומתן ערבות לחבר פושט רגל. חובות אלו כמעט גרמו לו למכור את אחוזתו, אולם כאשר התפרסמה בארצות הברית הידיעה כי ג'פרסון נמצא במצב כלכלי קשה ועומד למכור את אחוזתו, נערכה מגבית שסייעה לו להשיב את מרבית חובו. לאחר שמת אחוזתו נמכרה (למעט שטח קטן ששימש לו כאחוזת הקבר) כדי להשיב את חובו לנושיו.

בזמן חייו שלטה בדרום ארצות הברית תופעת העבדות (זאת בשל התפתחות ענף הכותנה, שדרשה ידיים עובדות רבות). אפילו החוקה האמריקנית, למרות הדגש ששמה על שוויון לכל אזרח, הכירה באותה תקופה בהמצאות "אנשים חסרי זכות בחירה וחופש", ואף הכילה חוק להסגרת עבד בורח. ג'פרסון כתב מאמרים רבים בעד הפסקת העבדות, והיה ממובילי המאבק בה, עם זאת, העסיק בעצמו כ-70 עבדים באחוזתו.‏[1] מכיוון שהיה שקוע בחובות כספיים מרבית חייו, לא היה יכול להרשות לעצמו לשחררם.

במשך 50 שנה אסף ג'פרסון ספרים רבים במגוון תחומים רחב, כולל פילוסופיה, מדעים, ספרות, ספרים בשפות שונות, ספרים הקשורים להיסטוריה של אמריקה ועוד. בשנת 1814 נשרף אוסף הספרים המקורי של ספריית הקונגרס, אשר הכיל באותה עת כ-3000 כרכים, יחד עם בניין הקונגרס, בידי הצבא הבריטי במסגרת מלחמת 1812. תוך חודש הציע ג'פרסון למכור את הספרייה שלו לקונגרס. לאחר משא ומתן נמכרו ב-1815 6,487 הספרים בספריותו תמורת 23,940 דולר, סכום גדול באותם ימים, והם מהווים את הבסיס לספרייה הנוכחית.

ג'פרסון היה גם אדריכל פעיל והוא היה אחראי לתכנונם של מבני ציבור רבים בארצות הברית. הוא הושפע רבות מסגנונות האדריכלות הקלאסיים ותכנן מבנים רבים בסגנון פלדיאני מתוך השקפה שהאדריכלות בארצות הברית צריכה לייצג את הדמוקרטיה ואת רוח האומה. אדם מלומד היה, איש אשכולות בעל ידע נרחב בתחומים רבים ושלט בשבע שפות. הוא התכתב תכופות עם החשובים בהוגי הדעות והמדענים של זמנו ברחבי העולם והשאיר אחריו ארכיון שלם של עותקים של עשרות אלפי מכתבים שעסקו במגוון רב של נושאים שהוציא תחת עטו במשך חייו, כולם כתובים בשפה רהוטה ובכתב יד למופת. בשנת 1819 יסד את האוניברסיטה של וירג'יניה, שעד היום נחשבת מהמובחרות בכל ארצות הברית. כשהנשיא קנדי ארח בבית הלבן 42 חתני פרס נובל בשנת 1962 הוא אמר: "אני חושב שזוהי ההתקבצות המיוחדת ביותר במינה של כשרון וידע אנושי בבית הלבן אי פעם — למעט אולי מתי שתומאס ג'פרסון סעד כאן לבדו".

לפי אחת הסברות במקביל לנישואיו למרתה ויילס סקלטון ג'פרסון ניהל במשך 38 שנים יחסים עם אחת משפחותיו, בשם סאלי המינגס. עיתונאי שחשף את הפרשה ב-1802 טען כי כמה מילדיה של המינגס הם צאצאיו של ג'פרסון. ב-1998 הוכיחה בדיקת די-אן-איי קשר בין צאצאי המינגס למשפחת ג'פרסון.

ג'פרסון מת ביום השנה ה-50 לעצמאות ארצות הברית, ה-4 ביולי 1826. באופן אירוני, באותו יום בדיוק נפטר גם ידידו-יריבו ג'ון אדמס.

ג'פרסון הוא אחד מארבעת הנשיאים שדיוקנם מונצח באנדרטה בהר ראשמור.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ למרות זאת יש לציין כי ג'פרסון לא רדף אחרי עבדים שברחו, ואף התייחס לעבדיו בצורה חברית, דבר שהיה מאוד לא מקובל באותה תקופה.


ג'ורג' וושינגטוןג'ון אדמסתומאס ג'פרסוןג'יימס מדיסוןג'יימס מונרוג'ון קווינסי אדמסאנדרו ג'קסוןמרטין ואן ביורןויליאם הנרי הריסוןג'ון טיילרג'יימס פולקזאכרי טיילורמילרד פילמורפרנקלין פירסג'יימס ביוקנןאברהם לינקולןאנדרו ג'ונסוןיוליסס סימפסון גרנטרתרפורד הייזג'יימס גרפילדצ'סטר ארתורגרובר קליבלנדבנג'מין הריסוןגרובר קליבלנדויליאם מקינליתאודור רוזוולטויליאם האוורד טאפטוודרו וילסוןוורן הרדינגקלווין קולידג'הרברט הוברפרנקלין דלאנו רוזוולטהארי טרומןדווייט אייזנהאוארג'ון פיצג'רלד קנדילינדון ג'ונסוןריצ'רד ניקסוןג'רלד פורדג'ימי קרטררונלד רייגןג'ורג' הרברט ווקר בושביל קלינטוןג'ורג' ווקר בושברק אובמה החותם של נשיאי ארצות הברית.
ג'ון אדמסתומאס ג'פרסוןארון ברג'ורג' קלינטוןאלברידג' גרידניאל תומפקינסג'ון קלהוןמרטין ואן ביורןריצ'רד ג'ונסוןג'ון טיילרג'ורג' דאלאסמילרד פילמורויליאם רופוס קינגג'ון ברקינרידג'האניבל המליןאנדרו ג'ונסוןסקיילר קולפקסהנרי וילסוןויליאם א. וילרצ'סטר ארתורתומאס הנדריקסלוי פ. מורטוןעדלי סטיבנסוןגארט הוברטתאודור רוזוולטצ'ארלס וורן פיירבנקסג'יימס שרמןתומאס מרשלקלווין קולידג'צ'ארלס דאווסצ'ארלס קרטיסג'ון גארנרהנרי וולאסהארי טרומןאלבן ברקליריצ'רד ניקסוןלינדון ג'ונסוןיוברט האמפריספירו אגניוג'רלד פורדנלסון רוקפלרוולטר מונדיילג'ורג' הרברט ווקר בושדן קוויילאל גורדיק צ'ייניג'ו ביידן החותם של סגן נשיא ארצות הברית.
תומאס ג'פרסוןאדמונד רנדולףטימות'י פיקרינגג'ון מרשלג'יימס מדיסוןרוברט סמית'ג'יימס מונרוג'ון קווינסי אדמסהנרי קליימרטין ואן ביורןאדוארד ליווינגסטוןלואיס מקלייןג'ון פורסית'דניאל ובסטראבל אפשורג'ון קלהוןג'יימס ביוקנןג'ון קלייטוןדניאל ובסטראדוארד אברטויליאם מרסילואיס קאסג'רמיה בלאקויליאם סיוארדאליהוא וושבורןהמילטון פישויליאם אברטסג'יימס בלייןפרדריק פרלינגהויסןתומאס בייארדג'יימס בלייןג'ון פוסטרוולטר גרשםריצ'רד אולניג'ון שרמןויליאם דייג'ון הייאליהוא רוטרוברט בייקוןפילאנדר נוקסויליאם ג'נינגס ברייאןרוברט לאנסינגביינברידג' קולביצ'ארלס אוונס יוזפרנק קלוגהנרי סטימסוןקורדל הולאדוארד סטטיניוסג'יימס פ. ברנסג'ורג' מרשלדין אצ'יסוןג'ון פוסטר דאלסכריסטיאן הרטרדין ראסקויליאם פירס רוג'רסהנרי קיסינג'רסיירוס ואנסאדמונד מאסקיאלכסנדר הייגג'ורג' שולץג'יימס בייקרלורנס איגלברגרוורן כריסטופרמדליין אולברייטקולין פאוולקונדוליזה רייסהילרי רודהם קלינטוןג'ון קרי החותם של משרד החוץ האמריקאי
ג'ון אדמס · סמואל אדמס · ויליאם אלרי · ג'וזייה ברטלט · קרטר ברקסטון · באטן גווינט · תומאס ג'פרסון · אלברידג' גרי · ג'ון הארט · בנג'מין האריסון · ליימן הול · סטפן הופקינס · פרנסיס הופקינסון · ויליאם הופר · תומאס היוורד הבן · סמואל הנטיגטון · ג'ון הנקוק · ג'ורג' וולטון · אוליבר וולקוט · ויליאם ויליאמס · ג'יימס וילסון · ויליאם ויפל · ג'ורג' וית' · ג'ון וית'רספון · ג'ורג' טיילור · ג'וזף יוז · פרנסיס לואיס · פרנסיס לי · ריצ'רד הנרי לי · פיליפ ליווינגסטון · תומאס לינץ' · ג'ון מורטון · לואיס מוריס · רוברט מוריס · ארתור מידלטון · תומאס מקין · תומאס נלסון הבן · תומאס סטון · ריצ'רד סטוקטון · ג'יימס סמית' · ויליאם פאקה · רוברט פיין · ויליאם פלויד · ג'ון פן · בנג'מין פרנקלין · סמואל צ'ייס · צ'ארלס קארול · אברהם קלארק · ג'ורג' קליימר · אדוארד ראטלדג' · בנג'מין ראש · סיזר רודני · ג'ורג' רוס · ג'ורג' ריד · רוג'ר שרמן · מתיו תורנטון הכרזת העצמאות של ארצות הברית