ג'ורג' כהן
 | ||||
| כהן, 2007 | ||||
| מידע אישי | ||||
|---|---|---|---|---|
| לידה |
22 באוקטובר 1939 לונדון, אנגליה | |||
| פטירה | 23 בדצמבר 2022 (בגיל 83) | |||
| שם מלא | ג'ורג' רג'ינלד כהן | |||
| גובה | 1.78 מטרים | |||
| עמדה | מגן ימני | |||
| מועדונים מקצועיים כשחקן* | ||||
| ||||
| ||||
| נבחרת לאומית כשחקן | ||||
| ||||
| * הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד | ||||
  | ||||
ג'ורג' רג'ינלד כהן (באנגלית: George Reginald Cohen; 22 באוקטובר 1939 – 23 בדצמבר 2022) היה כדורגלן אנגלי ששיחק בעמדת המגן הימני. כהן היה חבר בנבחרת אנגליה כשזו זכתה במונדיאל 1966.
קריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]כהן שיחק במשך כל קריירת המשחק שלו בקבוצת פולהאם, שם הוא זכה להפגין את ביצועיו כמגן חזק שמסור מאוד לקבוצתו ואף כשחקן שתומך מאוד בשחקני ההתקפה. כהן הצטרף לפולהאם כמקצוען בשנת 1956, ונשאר נאמן לקבוצה במשך 13 עונות. למרות יכולתו הטובה במדי פולהאם, היה נראה שכהן לא יזכה לשחק בנבחרת אנגליה, בעיקר עקב יכולתו הטובה של מגן בלקפול, ג'ימי ארמפילד שהיה חבר הנבחרת במונדיאל 1962 בצ'ילה.
גביע העולם 1966
[עריכת קוד מקור | עריכה]למרות זאת, באפריל 1964, נתן ארמפילד הופעה מביכה מאוד נגד סקוטלנד בהאמפדן פארק. חודש לאחר מכן, במשחק נגד אורוגוואי, מאמן הנבחרת, אלף ראמזי זימן את כהן להופעת בכורה – ואנגליה ניצחה 1-2. למזלו של כהן, ארמפילד סבל באותו הזמן מפציעה – ולכן הוא שיחק ב-21 מתוך 23 משחקי הנבחרת לקראת המונדיאל. ארמפילד עוד זכה לשחק בשני משחקי הכנה כשחזר מהפציעה, אבל כהן היה בחירתו הראשונה של ראמזי לעמדת המגן הימני.
לכהן היה חלק חשוב במערך של ראמזי, שדגל בשיטה "חסרת הקיצונים" והשמת דגש על חוזק במרכז השדה. ראמזי בנה על צעירים בעלי סיבולת טובה, כמו מרטין פיטרס ואלן בול שיעברו ממרכז השדה לאגפים ויחזרו לאמצע כשיידרשו לכך. כששחקנים אלו התרכזו יותר בעבודת הקישור האמצעי, היה תפקידם של המגנים, כמו כהן למשל, לעלות ולתמוך בהתקפה.[1]
בשלב הבתים של המונדיאל, שיחקה אנגליה עם נבחרות אורוגוואי, מקסיקו וצרפת. הופעותיו הרגועות והבטוחות של כהן בשלב הבתים, איפשרו לשחקנים כמו בובי צ'רלטון, להתרכז ולפגין את כישוריהם הטכניים על המגרש. אחרי רבע הגמר, שבו ניצחה אנגליה את ארגנטינה 0-1 במשחק רווי אלימות, צולמה אחת התמונות המפורסמות ביותר של הגביע העולמי. התמונה הראתה את אלף ראמזי מנסה בכוח למנוע מכהן להחליף חולצה עם שחקן ארגנטינאי. בראיון שאחרי המשחק כינה ראמזי את שחקני ארגנטינה "חיות".
שלושה ימים מאוחר יותר, תמיכתו של כהן באגפים והמסירות המתוחכמות שלו, איפשרו לאנגליה לנצח את הנבחרת ההתקפית של פורטוגל, ולעלות לגמר הטורניר מול נבחרת גרמניה המערבית. במשחק הגמר, כהן ערך את הופעתו ה-30 בנבחרת ושימש כקפטן מחליף לבובי מור. האירוע היחידי שזכור לגבי כהן באותו גמר, היה הניסיון למנוע מולפגנג ובר לכבוש בדקה האחרונה את שער השוויון - ניסיון שנכשל והמשחק המשיך להארכה. בהארכה ניצחה אנגליה בכל זאת, 2-4.[2]
אחרי המונדיאל, שיחק כהן בשבעה משמונת המשחקים הבאים של הנבחרת. אולם, לקראת יורו 1968, החליט ראמזי לזמן מגנים צעירים לנבחרת וכהן נופה מהסגל. משחקו האחרון בנבחרת היה ב-22 בנובמבר 1967 במשחק נגד צפון אירלנד באצטדיון ומבלי. הוא סיים את הקריירה עם 37 משחקים בינלאומיים וללא שער. הוא היה השחקן הראשון מהסגל המנצח של מונדיאל 1966, שהפסיק לשחק בנבחרת.
החיים אחרי הכדורגל
[עריכת קוד מקור | עריכה]כהן שירת את פולהאם עד 1969, ופרש בלי שזכה באף תואר עם הקבוצה. הוא סיים את הקריירה עם 459 הופעות בפולהאם, כשרק ארבעה שחקנים מקדימים אותו במספר המשחקים בקבוצה. כהן היה יכול להמשיך ולשחק עוד מספר שנים, אך פציעה קשה גרמה לו לפרוש לפני גיל 30 – גיל מוקדם אצל כדורגלנים. לאחר מכן, אימן כהן את קבוצת הנוער של פולהאם ואת נבחרת אנגליה עד גיל 23.
הקיצוני האגדי של מנצ'סטר יונייטד, ג'ורג' בסט תיאר את כהן כ"מגן הטוב ביותר ששיחקתי נגדו" ומאמנו בנבחרת, אלף ראמזי אמר שכהן "הוא המגן הימני האנגלי הגדול ביותר". במשך השנים, זכה כהן גם לכבוד רב בפולהאם, משום שהיה שחקן הקבוצה היחיד שזכה בגביע העולם.
יחד עם עמיתו לנבחרת, ריי וילסון, לא היה כהן כדורגלן שנמצא במרכז העניינים התקשורתי, אף על פי שבכל עת שנדרש לכך, הוא היה מוכן לדבר על הזכייה בגביע העולמי. חזרתו של כהן למרכז התקשורת הייתה באמצע שנות ה-80, כאשר הוא נלחם וניצח את סרטן המעי הגס, שבו נאבק 14 שנה.[3]
בעיות כלכליות לקראת זקנתו, אילצו את כהן למכור את מדליית הזכייה של גביע העולם. פולהאם, שרצתה להשאיר את המדליה קרוב לכהן, שילמה לו 80 אלף פאונד, והציבה את המדליה בקרייבן קוטג'.
בשנת 2000, זכה כהן להיכנס למסדר האימפריה הבריטית ביחד עם ארבעה מחבריו לנבחרת מ-1966, אחרי קמפיין של אנשי תקשורת שטענו שהחמישה אף פעם לא זכו להכרה ראויה בנוגע לתרומתם לזכייה במונדיאל. ארבעת השחקנים האחרים היו אלן בול, ריי וילסון, נובי סטיילס ורוג'ר האנט.
באותה שנה, סבל כהן משברון לב כאשר אחיו, פטר, בעלים של מועדון לילה, נהרג. שלושה אנשים זוכו מרצח ומהריגה, אבל נכלאו באשמת הפרעות סדר.
חשיפה ציבורית ופופולריות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתוכנית דוקומנטרית של ערוץ 4, שבה נבחרו 11 הכדורגלנים האנגלים הגדולים ביותר, זכה כהן להיבחר כמגן הימני הגדול בתולדות אנגליה כשהוא מקדים את פיל ניל וגארי נוויל. הוא היה אחד מארבעת חברי הנבחרת של מונדיאל 1966 שזכו להיכנס לרשימה זו.
בשנת 2003, פרסם כהן את האוטוביוגרפיה שלו (ISBN 1-903267-11-0). מאז פרישתו, חי כהן הרחק מאור הזרקורים, כשמדי פעם הוא מופיע כאורח באירועי התרמה למלחמה בסרטן ברחבי המדינה ובעיקר בקרייבן קוטג' של פולהאם.
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]למרות שמו, כהן גדל על ברכי הכנסייה האנגליקנית. השם כהן מקורו בסבא-רבא יהודי.[4] אחיינו הוא חבר נבחרת הרוגבי של אנגליה, בן כהן.[5]
היה נשוי לדפני משנת 1962[6] ולזוג שני בנים.[7]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ג'ורג' כהן, באתר Transfermarkt
- ג'ורג' כהן, באתר National Football Teams
- ג'ורג' כהן, באתר FootballDatabase.eu
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ George Cohen Statistics, פברואר 2010
- ^ 1966 FIFA World Cup Final, פברואר 2010
- ^ Mail online interview 16/9/08, באתר Dailymail.co.uk, 16 בספטמבר 2008
- ^ Does Your Rabbi Know You're Here?: The Story of English Football's Forgotten Tribe ... 2012
- ^ The Big Book of Jewish Sports Heroes ... יולי 2011
- ^ Search general register office (GRO)marriage records 1796–2005 | Fully indexed marriage records, באתר Findmypast.co.uk, 28 ביולי 2011
- ^ Footballers' wives of 1966 relive the memories, באתר Dailymail.co.uk, 8 ביוני 2006
| נבחרת אנגליה – מונדיאל 1966 (מקום ראשון) | ||
|---|---|---|
|
1 בנקס • 2 כהן • 3 וילסון • 4 סטיילס • 5 ג'. צ'רלטון • 6 מור • 7 בול • 8 גריבס • 9 ב. צ'רלטון • 10 הרסט • 11 קונלי • 12 ספרינגט • 13 בונטי • 14 ארמפילד • 15 ביירן • 16 פיטרס • 17 פלאוארס • 18 האנטר • 19 פיין • 20 קלהאן • 21 האנט • 22 איסטהאם • מאמן: רמזי |
| |
בקרת זהויות  |
|
|---|