פיל ניל
 | ||||
| ניל, 2012 | ||||
| מידע אישי | ||||
|---|---|---|---|---|
| לידה |
20 בפברואר 1951 (בן 73) אירצ'סטר שבאנגליה | |||
| שם מלא | פיליפ ג'ורג' ניל | |||
| גובה | 1.80 מטר | |||
| עמדה | מגן ימני | |||
| מועדונים מקצועיים כשחקן* | ||||
| ||||
| ||||
| נבחרת לאומית כשחקן | ||||
| ||||
| קבוצות כמאמן | ||||
| ||||
| * הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד | ||||
פיליפ ג'ורג' ניל (באנגלית: Philip George Neal; נולד ב-20 בפברואר 1951) הוא כדורגלן ומאמן עבר אנגלי ששיחק בעמדת המגן הימני.
ניל הוא הכדורגלן האנגלי המעוטר ביותר בהיסטוריה. לזכותו 22 תארים בהם זכה עם קבוצת ליברפול, בהם שמונה אליפויות אנגליה וארבעה גביעי אירופה לאלופות.
ניל זכה לכינוי זיקו, על שמו של הכדורגלן הברזילאי, בשל יכולתו לכבוש שערים ברגעים מכריעים עבור הקבוצה למרות היותו מגן.
קריירת משחק
[עריכת קוד מקור | עריכה]פיל ניל החל את קריירת המשחק בקבוצת נורת'המפטון טאון מאזור הולדתו, בליגה השלישית בעונת 1968/1969, וכבר בעונה זו ירד עימה לליגה הרביעית. הוא נותר לשחק בקבוצה עד לפתיחת עונת 1974/1975, וצבר קרוב למאתיים הופעות ליגה במדיה.
ב-9 באוקטובר 1974 היה ניל לרכש הראשון של מאמנה החדש של ליברפול, בוב פייזלי, תמורת כ-66 אלף ליש"ט. ב-16 בנובמבר, חודש לאחר מכן, רשם ניל את הופעת הבכורה שלו במדי הקבוצה, בדרבי המרזיסייד בגודיסון פארק מול אברטון, במשחק שהסתיים בשוויון 0:0. חודש אחר כך החל ברצף שיא של 365 הופעות ליגה רצופות במדי הקבוצה, הארוך ביותר בהיסטוריה של המועדון, שנמשך עד לספטמבר 1983, כשהחמיץ משחק ליגה בגלל פציעה – משחק הליגה היחיד שהחמיץ בכל אותה עונה.
לאחר שלא זכה עם הקבוצה בתארים בעונת הבכורה שלו בקבוצה, החל ניל לצבור זכיות כבר מעונת 1975/1976, בה זכה לראשונה באליפות אנגליה, וכן בגביע אופ"א. עונה אחר כך שמרה הקבוצה על כתר האליפות, וזכתה לראשונה בתולדותיה בגביע אירופה לאלופות. ניל כבש במשחק הגמר מול בורוסיה מנשנגלדבך את שערה השלישי של ליברפול בפנדל בדקה ה-82, בדרך לניצחון 3:1 וזכייה בתואר. עונה אחר כך אמנם נעצר רצף הזכיות של ליברפול באליפות, אך היא השלימה זכייה שנייה ברציפות באליפות אירופה. בשתי העונות הבאות זכתה ליברפול פעמיים נוספות באליפות ובכך עלה מאזנו של ניל לארבע זכיות, ובעונת 1980/1981 היה ניל שותף לזכייה שלישית באליפות אירופה. החל מעונת 1981/1982 החלה ליברפול ברצף של שלוש אליפויות אנגליה נוספות, והגיעה לשיאה עם זכייה רביעית באליפות אירופה בעונת 1983/1984, לאחר ניצחון במשחק הגמר על רומא. ניל כבש את השער הראשון במשחק כבר בדקה ה-13, ולאחר 1:1 בסיום ההארכה גם כבש את הפנדל השני של קבוצתו בדו-קרב הפנדלים בדרך לזכייה בתואר. בכך היה ניל לשחקן היחיד שהיה שותף לכל ארבע הזכיות בגביע אירופה, וכן ליחיד שכובש ביותר ממשחק גמר אחד.
לקראת עונת 1984/1985, תחת המאמן ג'ו פייגן, הפך ניל לקפטן הקבוצה, כשמונה לתפקיד במקומו של גריים סונס שעזב לסמפדוריה. הוא הוביל את קבוצתו כקפטן לגמר גביע אירופה לאלופות 1985 שבו התרחש אסון הייזל. עונה אחר כך, כשפייגן עזב את תפקידו, מונה החלוץ קני דלגליש לתפקיד המאמן, למורת רוחו של ניל שרצה לקראת סיום הקריירה לקבל את התפקיד. זמן קצר לאחר פתיחת העונה, בה החל לאבד את מקומו בהרכב, עזב ניל את ליברפול לאחר 11 שנים. במדי הקבוצה הפך ניל למעוטר שבכדורגלני אנגליה. הוא זכה עם ליברפול ב-22 תארים, שישה מתוכם תארים אירופים.
לאחר שעזב את ליברפול, הצטרף ניל לבולטון וונדררס, אז בתחתית הליגה השלישית כמאמן-שחקן. הוא פרש ממשחק בשנת 1989 בגיל 38, אך המשיך לשמש כמאמן הקבוצה עד 1992.
נבחרת אנגליה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ניל החל את הקריירה הבינלאומית תחת המאמן דון ריווי, ב-24 במרץ 1976 במשחק ידידות מול ויילס, שהסתיים בשוויון 0:0. שער הבכורה שלו בנבחרת הגיע מעל לשנתיים אחר כך, ב-16 במאי 1978 בניצחון 1:0 על צפון אירלנד במסגרת אליפות הבית הבריטית.
ניל הפך לשחקן הרכב קבוע תחת המאמן רון גרינווד, שגם זימן אותו לסגל לקראת טורניר יורו 1980. ניל פתח בהרכב בשני משחקיה הראשונים של אנגליה בשלב הבתים, בהם סיימה בשוויון 1:1 מול בלגיה ונוצחה 1:0 על ידי איטליה. הוא לא שותף במשחק השלישי בו ניצחה אנגליה 2:1 את ספרד, שלא עזר לנבחרת לעלות לשלב הבא והיא הודחה בסיום שלב הבתים.
במסגרת משחקי ההכנה לטורניר מונדיאל 1982, שימש ניל כקפטן הנבחרת בפעם היחידה בקריירה. היה זה במשחק החוץ מול איסלנד שהסתיים בשוויון 1:1. לטורניר המונדיאל זומן ניל כשחקן מחליף. הוא עלה מהספסל בדקת הסיום של משחק הפתיחה של אנגליה, בו ניצחה 3:1 את צרפת, ופתח בהרכב במשחק האחרון של שלב הבתים, בו גברה אנגליה 1:0 על כווית. ניל לא שותף בשלב הבתים השנים, שבסיומו הודחה אנגליה מהטורניר.
עם מינויו של בובי רובסון לתפקיד המאמן לאחר הטורניר, חזר ניל להרכב הפותח של אנגליה. משחקו האחרון במדי אנגליה היה ב-21 בספטמבר 1983, במסגרת מוקדמות יורו 1984, בהפסד הביתי 1:0 לדנמרק.
בשבע שנות הקריירה הבינלאומית רשם ניל 50 הופעות בינלאומיות, בהן כבש חמישה שערים.
קריירת אימון
[עריכת קוד מקור | עריכה]פיל ניל מונה לתפקיד מאמן-שחקן בבולטון וונדררס זמן קצר לאחר פתיחת עונת 1985/1986. בעונתו הראשונה בקבוצה ניצלה בולטון מירידה, וניל רשם 20 הופעות ליגה כשחקן. עונה אחר כך ניל רשם 28 הופעות ליגה, אך כמאמן לא הצליח לשרוד עם קבוצתו בליגה והיא ירדה בפעם הראשונה בתולדותיה לליגה הרביעית. בעונת 1987/1988 ניל רשם שמונה הופעות ליגה בלבד, אך הוביל את קבוצתו כמאמן למקום השלישי וחזרה לליגה השלישית לאחר עונת היעדרות אחת. הוא רשם שמונה הופעות בלבד גם בעונת 1988/1989 בה סיימה הקבוצה במרכז הטבלה, ואז פרש ממשחק והתמקד בקריירת האימון. לאחר שתי עונות בהן התקרבה הקבוצה להעפלה לליגה השנייה, כשהגיעה פעמיים לפלייאוף ההעפלה, אך נכשלה. בעונת 1991/1992 סיימה בולטון במקום ה-13 בלבד, ובסיום העונה פוטר ניל מתפקידו. מחליפו בבולטון, ברוס ריוק, היה זה שהעלה את בולטון עד לפרמייר ליג.
לאחר פיטוריו מבולטון, התמנה ניל לתפקיד עוזר המאמן בנבחרת אנגליה, תחת המאמן גרהאם טיילור. טיילור נכשל להעפיל עם הנבחרת למונדיאל 1994, וספג ביקורת ציבורית ותקשורתית אדירה, שהובילה להתפטרותו, יחד עם עוזרי המאמן וביניהם ניל, מתפקידם בנבחרת בנובמבר 1993. בעקבות סרט תיעודי שליווה את צוות האימון במוקדמות מונדיאל 1994, שנקרא משימה בלתי אפשרית בהפקתו של ערוץ 4 הבריטי, ספג ניל בעצמו ביקורת על תפקודו, ובין היתר על התרפסותו בפני המאמן וחוסר בדעה אישית.
ב-23 באוקטובר 1993, זמן קצר לפני התפטרותו מאנגליה, מונה ניל לתפקיד המאמן בקובנטרי סיטי מהפרמייר ליג. למרות פתיחה קשה לדרכו בקבוצה, הוא הוביל אותה למקום ה-11 בסיום העונה. למרות ששבר את שיא ההעברות של הקבוצה עם רכישתו של דיון דבלין ממנצ'סטר יונייטד תמורת שני מיליון ליש"ט, לא הצליח ניל להתחמק מקרבות התחתית עם הקבוצה, עד שפוטר ב-15 בפברואר 1995.
ב-6 בפברואר 1996, לאחר שנה מחוץ למגרשים, מונה ניל לתפקיד המאמן בקארדיף סיטי מהליגה הרביעית. הוא פתח עם הקבוצה את עונת 1996/1997, אך באוקטובר עבר לשמש כעוזרו של סטיב קופל במנצ'סטר סיטי. הקבוצה, שפתחה את העונה בליגת המשנה לאחר שירדה מהפרמייר ליג עונה קודם, הסתבכה בתחתית הטבלה וכחודש לאחר מינויו של ניל פוטר קופל מתפקידו. ניל קיבל את תפקיד המאמן הזמני של המועדון, והדריך אותו במשך קרוב לחודשיים. הוא הוביל את הסיטי לשבעה הפסדים בעשרה משחקים, וסיים את תפקידו בקבוצה עם מינויו של פרנק קלארק לתפקיד המאמן בסוף דצמבר 1996.
לקראת עונת 1997/1998 התמנה ניל לתפקיד עוזרו של בארי פריי בקבוצת פיטרבורו יונייטד שירדה לליגה הרביעית, אך פוטר על ידי פריי כחודשיים לסיום העונה.
תארים
[עריכת קוד מקור | עריכה]תארים כשחקן
[עריכת קוד מקור | עריכה]- גביע אירופה לאלופות (4): 1976/1977, 1977/1978, 1980/1981, 1983/1984
- אליפות אנגליה (8): 1975/1976, 1976/1977, 1978/1979, 1979/1980, 1981/1982, 1982/1983, 1983/1984, 1985/1986
- גביע אופ"א: 1975/1976
- הסופר קאפ האירופי: 1977
- גביע הפוטבול ליג (4): 1980/1981, 1981/1982, 1982/1983, 1983/1984
- מגן הצדקה (4): 1976, 1979, 1980, 1982
תארים כמאמן
[עריכת קוד מקור | עריכה]סטטיסטיקות
[עריכת קוד מקור | עריכה]מועדונים
[עריכת קוד מקור | עריכה]| עונה | קבוצה | ליגה | בליגה | בגביע | בגביע הליגה | באירופה | אחר | סה"כ | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| הופעות | שערים | הופעות | שערים | הופעות | שערים | הופעות | שערים | הופעות | שערים | הופעות | שערים | |||
| 1968/1969 | נורת'המפטון טאון |  הליגה השלישית של הפוטבול ליג |
21 | 4 | – | – | – | – | – | – | – | - | 21 | 4 |
| 1969/1970 | הליגה הרביעית של הפוטבול ליג |
13 | 1 | – | – | – | – | – | – | - | - | 13 | 1 | |
| 1970/1971 | 18 | 2 | – | – | – | – | – | – | - | - | 18 | 2 | ||
| 1971/1972 | 41 | 1 | – | – | – | – | – | – | – | - | 41 | 1 | ||
| 1972/1973 | 38 | 9 | – | – | – | – | – | – | – | - | 38 | 9 | ||
| 1973/1974 | 46 | 9 | – | – | – | – | – | – | – | - | 46 | 9 | ||
| 1974/1975 | 10 | 2 | – | – | – | – | – | – | – | - | 10 | 2 | ||
| 1974/1975 | ליברפול | הליגה הראשונה של הפוטבול ליג |
23 | 0 | 2 | 0 | 0 | 0 | 0 | 0 | 0 | 0 | 25 | 0 |
| 1975/1976 | 42 | 6 | 2 | 0 | 3 | 0 | 12 | 1 | 0 | 0 | 59 | 7 | ||
| 1976/1977 | 42 | 7 | 8 | 2 | 2 | 0 | 8 | 4 | 1 | 0 | 61 | 13 | ||
| 1977/1978 | 42 | 4 | 1 | 0 | 9 | 1 | 9 | 2 | 1 | 0 | 62 | 7 | ||
| 1978/1979 | 42 | 5 | 7 | 0 | 1 | 0 | 4 | 0 | 0 | 0 | 54 | 5 | ||
| 1979/1980 | 42 | 1 | 8 | 0 | 7 | 0 | 2 | 0 | 1 | 0 | 60 | 1 | ||
| 1980/1981 | 42 | 2 | 2 | 0 | 9 | 0 | 9 | 1 | 1 | 0 | 63 | 3 | ||
| 1981/1982 | 42 | 2 | 3 | 0 | 10 | 1 | 6 | 0 | 1 | 0 | 62 | 3 | ||
| 1982/1983 | 42 | 8 | 3 | 0 | 8 | 1 | 6 | 2 | 1 | 0 | 60 | 11 | ||
| 1983/1984 | 41 | 1 | 2 | 0 | 12 | 1 | 8 | 1 | 1 | 0 | 64 | 3 | ||
| 1984/1985 | 42 | 4 | 7 | 1 | 3 | 0 | 10 | 0 | 2 | 0 | 64 | 5 | ||
| 1985/1986 | 13 | 1 | 0 | 0 | 2 | 0 | 0 | 0 | 1 | 0 | 16 | 1 | ||
| 1985/1986 | בולטון וונדררס | הליגה השלישית של הפוטבול ליג |
20 | 2 | – | – | – | – | – | – | - | - | 20 | 2 |
| 1986/1987 | 28 | 1 | – | – | – | – | – | – | - | - | 28 | 1 | ||
| 1987/1988 | הליגה הרביעית של הפוטבול ליג |
8 | 0 | – | – | – | – | – | – | - | - | 8 | 0 | |
| 1988/1989 | הליגה השלישית של הפוטבול ליג |
8 | 0 | – | – | – | – | – | – | - | - | 8 | 0 | |
| סך הכל קריירה | 706 | 72 | 45 | 3 | 66 | 4 | 74 | 11 | 11 | 0 | 901 | 90 | ||
נבחרת לאומית
[עריכת קוד מקור | עריכה]| נבחרת אנגליה | ||
|---|---|---|
| שנה | הופעות | שערים |
| 1976 | 2 | 0 |
| 1977 | 7 | 0 |
| 1978 | 6 | 3 |
| 1979 | 7 | 0 |
| 1980 | 7 | 0 |
| 1981 | 5 | 0 |
| 1982 | 8 | 1 |
| 1983 | 8 | 1 |
| סה"כ | 50 | 5 |
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פיל ניל, באתר Transfermarkt
- פיל ניל, באתר WorldFootball.net
- פיל ניל, באתר National Football Teams
- פיל ניל, באתר FootballDatabase.eu
- פרופיל המאמן, באתר Transfermarkt
- פרופיל השחקן באתר הרשמי של ליברפול
- פרופיל השחקן באתר Sporting Heroes
- פרופיל השחקן באתר LFCHistory
- פרופיל השחקן באתר England Football Online
| נבחרת אנגליה – יורו 1980 | ||
|---|---|---|
|
1 קלמנס • 2 ניל • 3 סנסום • 4 תומפסון • 5 ווטסון • 6 וילקינס • 7 קיגן • 8 קופל • 9 ג'ונסון • 10 ברוקינג • 11 וודקוק • 12 אנדרסון • 13 שילטון • 14 צ'רי • 15 יוז • 16 מילס • 17 מקדרמוט • 18 קנדי • 19 הודל • 20 מרינר • 21 בירטלס • 22 קוריגן • מאמן: גרינווד |
| |
| נבחרת אנגליה – מונדיאל 1982 | ||
|---|---|---|
|
1 קלמנס • 2 אנדרסון • 3 ברוקינג • 4 בוצ'ר • 5 קופל • 6 פוסטר • 7 קיגן • 8 פרנסיס • 9 הודל • 10 מקדרמוט • 11 מרינר • 12 מילס • 13 קוריגן • 14 ניל • 15 ריקס • 16 רובסון • 17 סנסום • 18 תומפסון • 19 וילקינס • 20 ווית' • 21 וודקוק • 22 שילטון • מאמן: גרינווד |
| |