גמר מונדיאל 1966

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גמר מונדיאל 1966
אצטדיון ומבלי בו נערך משחק הגמר
אצטדיון ומבלי בו נערך משחק הגמר
אירוע מונדיאל 1966
אחרי הארכה
תאריך 30 ביולי 1966
מיקום אצטדיון ומבלי, לונדון, אנגליה
שיפוט גוטפריד דיינסט (שווייץ)
צופים 96,924
FIFA.com

גמר מונדיאל 1966 התקיים באצטדיון ומבלי בלונדון, אנגליה ב-30 ביולי 1966, ובו נקבע שאלופת העולם לשנת 1966 היא נבחרת אנגליה, שניצחה את נבחרת גרמניה המערבית בתוצאה 2-4 לאחר הארכה. הייתה זו זכייתה הראשונה של אנגליה בטורניר, והיא הייתה לנבחרת החמישית (אחרי אורוגוואי, איטליה, גרמניה וברזיל) שזוכה בתואר. ג'ף הרסט כבש שלושער במשחק, והיה לראשון שכובש שלושער בגמר מונדיאל.

משחק הגמר היה אחד המשחקים השנויים במחלוקת בהיסטוריה של גביע העולם. השער השלישי שכבשה אנגליה מרגליו של הרסט, ושזכה לכינוי "שער ומבלי", נכבש לאחר שהכדור שבעט פגע במשקוף ובדרכו למטה ספק עבר את השער. שופט המשחק, גוטפריד דיינסט השווייצרי, ושופט הקו טופיק בחראמוב מברית המועצות, אישרו את השער השנוי במחלוקת ובכך עלתה אנגליה ליתרון של 3-2 בזמן הארכה. גם השער הרביעי של אנגליה, אותו כבש הרסט, נחשב לשנוי במחלוקת מאחר שלדעת רבים, כולל הרסט עצמו, השער נכבש לאחר שריקת הסיום למשחק, כאשר אוהדים אנגלים כבר פרצו לכר הדשא.

הלמוט האלר היה הראשון לכבוש, והוביל את גרמניה ליתרון, שהחזיק מעמד שש דקות בלבד עד לשער השוויון של הרסט, שקבע את תוצאת המחצית. מרטין פיטרס העלה את אנגליה ליתרון ראשון במשחק 12 דקות בלבד לסיום, אך וולפגנג ובר השווה את התוצאה דקה לסיום. בתוך ההארכה כבש הרסט את "שער הרפאים" בדקה ה-101, והשלים שלושער בדקת הסיום של ההארכה.

אנגליה הגיעה לגמר הטורניר לראשונה בהיסטוריה שלה, ועשתה זאת במונדיאל בו היא המארחת. הייתה זו הפעם הרביעית בהיסטוריה בו המארחת מגיעה לגמר, אחרי אורוגוואי (1930), איטליה (1934) ושוודיה (1958). מבין הארבע, רק שוודיה לא המשיכה לזכייה בתואר, כשהפסידה בגמר לברזיל. עבור גרמניה המערבית הייתה זו הופעה שנייה בגמר הטורניר, לאחר הניצחון בגמר מונדיאל 1954 על הונגריה.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפגשים קודמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

משחק זה היה המשחק הרשמי הראשון בין נבחרות אנגליה וגרמניה המערבית, למרות שהשתיים נפגשו במספר רב של מפגשי ידידות טרם אותו טורניר. ב-23 בפברואר 1966, כארבעה חודשים בלבד לפני המונדיאל, נפגשו אנגליה וגרמניה למשחק הכנה למונדיאל שבו ניצחו האנגלים בתוצאה 1-0. ג'ף הרסט, כובש השלושער בגמר, ערך את הופעת הבכורה הבינלאומית שלו באותו משחק.

הדרך אל הגמר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשלב הראשון של הטורניר חולקו 16 הנבחרות המשתתפות לארבעה בתים, כששתי הראשונות מעפילות לשלב רבע הגמר. החל משלב זה התקדמו הנבחרות בשיטת נוקאאוט במשחק אחד.

אנגליה שלב גרמניה המערבית
יריבה תוצאה שלב הבתים יריבה תוצאה
נבחרת אורוגוואי בכדורגל אורוגוואי 0 - 0 משחק ראשון נבחרת שווייץ בכדורגל שווייץ 0 - 5
נבחרת מקסיקו בכדורגל מקסיקו 0 - 2 משחק שני נבחרת ארגנטינה בכדורגל ארגנטינה 0 - 0
נבחרת צרפת בכדורגל צרפת 0 - 2 משחק שלישי נבחרת ספרד בכדורגל ספרד 1 - 2
טבלת בית א'
נבחרת נקודות משחקים ניצחונות תיקו הפסדים שערים
זכות חובה הפרש
אנגליהאנגליה אנגליה 5 3 2 1 0 4 0 4
אורוגוואיאורוגוואי אורוגוואי 4 3 1 2 0 2 1 1
מקסיקומקסיקו מקסיקו 2 3 0 2 1 1 3 -2
צרפתצרפת צרפת 1 3 0 1 2 2 5 -3
טבלות סופיות טבלת בית ב'
נבחרת נקודות משחקים ניצחונות תיקו הפסדים שערים
זכות חובה הפרש
גרמניה המערביתגרמניה המערבית גרמניה המערבית 5 3 2 1 0 7 1 6
ארגנטינהארגנטינה ארגנטינה 5 3 2 1 0 4 1 3
ספרדספרד ספרד 2 3 1 0 2 4 5 -1
שווייץשווייץ שווייץ 0 3 0 0 3 1 9 -8
יריבה תוצאה שלבי הנוקאאוט יריבה תוצאה
נבחרת ארגנטינה בכדורגל ארגנטינה 0 - 1 רבע הגמר נבחרת אורוגוואי בכדורגל אורוגוואי 0 - 4
נבחרת פורטוגל בכדורגל פורטוגל 1 - 2 חצי הגמר נבחרת ברית המועצות בכדורגל ברית המועצות 1 - 2
קשר נבחרת ארגנטינה, אנטוניו ראטין, מורחק במשחק חצי גמר מונדיאל 1966 מול אנגליה

נבחרת אנגליה הוגרלה בשלב הבתים לבית א', ואיתה הוגרלו אורוגוואי, צרפת, ומקסיקו. אנגליה פתחה את הטורניר בשוויון 0-0 מול אורוגוואי, מה שמאוחר יותר הפך אותה לראשונה בהיסטוריה שזוכה במונדיאל לאחר שלא ניצחה במשחק הפתיחה שלה בטורניר. בהמשך גברה על מקסיקו וצרפת בתוצאה זהה, 2-0, והעפילה לרבע הגמר מהמקום הראשון בבית, מבלי שספגה כלל בשלב הבתים. במשחק האחרון שלה בשלב הבתים נפצע חלוץ הנבחרת, ג'ימי גריבס, שנאלץ להיעדר מהמגרשים בעקבות הפציעה. ברבע הגמר פגשה אנגליה את ארגנטינה, וגברה עליה בזכות שער ניצחון של מחליפו של גריבס בהרכב, ג'ף הרסט, בדקה ה-78. במהלך המשחק הורחק קשר ארגנטינה, אנטוניו ראטין, בכרטיס צהוב שני, וסירב לעזוב את המגרש, עד שלווה החוצה על כוחות השיטור. לפי השופט הגרמני, ראטין הורחק עקב דיבורים בשפה לא נאותה. הארגנטינאים טענו לקנוניה של האנגלים והגרמנים שנועדה להדיח אותם מהטורניר, והסבירו כי ראטין הצביע על סרט הקפטן וביקש מתורגמן. גם השער האנגלי אושר על אף טענות הארגנטינאים לנבדל. המשחק זכה בארגנטינה לכינוי גנבת המאהספרדית: El Robo Del Siglo). בחצי הגמר ניצחה אנגליה את פורטוגל 2-1, עם צמד של בובי צ'רלטון. אאוזביו, מלך השערים של הטורניר, רק צימק בפנדל, ולא מנע מאנגליה העפלה ראשונה בתולדותיה לגמר הטורניר.

נבחרת גרמניה המערבית הוגרלה לבית ב', לצידן של ארגנטינה, שווייץ וספרד. היא פתחה עם ניצחון מרשים, 5-0 על שווייץ (צמדים להלמוט האלר ופרנץ בקנבאואר), ולאחר שוויון 0-0 עם ארגנטינה הצליחה להשלים מהפך מול ספרד כדי לנצח 2-1 ולהעפיל לרבע הגמר. בשלב זה פגשה גרמניה את אורוגוואי, וניצחה 4-0. למרות התוצאה המוחצת, באורוגוואי הרגישו מקופחים כאשר עוד במצב של שוויון 0-0 נגע, לטענתם, שחקן גרמני בכדור בידו על קו השער, אך השופט התעלם ולא שרק לפנדל. בנוסף, החל מהדקה ה-49, עוד במצב של 1-0, הורחקו שני שחקנים מאורוגוואי בהפרש של חמש דקות זה מזה. רק בשלב זה הצליחו הגרמנים להוסיף עוד שלושה שערים. בחצי הגמר פגשה גרמניה את ברית המועצות, והשלימה חצי גמר עם ארבע נבחרות מאירופה. האלר ובקנבאואר, מהכובשים המצטיינים בטורניר, כבשו בניצחונה של גרמניה 2-1, שהעפילה לגמר המונדיאל השני בתולדותיה.

שופט המשחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

גוטפריד דיינסט משווייץ נבחר לשופט המשחק. עוזרי השופט, טופיק בחראמוב מברית המועצות וקרול גלבה הצ'כוסלובקי, נבחרו לשמש כקוונים במשחק.

דיינסט נחשב בתקופה זו לשופט הטוב בעולם. טרם הטורניר הוא שפט פעמיים בגמר גביע אירופה לאלופות, ושפט בגמר יורו 1968 שנתיים לאחריו. הוא היה לשופט השווייצרי הראשון, והיחיד עד כה, בהיסטוריה של גמר המונדיאל.

במהלך הטורניר דיינסט שפט במשחק נוסף, בניצחונה של איטליה 2-0 על צ'ילה בשלב הבתים.

עוזרי השופט שימשו גם הם כשופטים ראשיים במהלך הטורניר. בחראמוב שפט בניצחונה של ספרד 2-1 על שווייץ בשלב הבתים. גלבה שפט בניצחונה של אורוגוואי 2-1 על צרפת בשלב הבתים.

מהלך המשחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

קפטן נבחרת אנגליה בובי מור עם הגביע לצד המלכה אליזבת השנייה

אל משחק הגמר הגיעה אנגליה, עם מאמנה אלף ראמזי וקפטן הנבחרת בובי מור, ללא החלוץ הפצוע ג'ימי גריבס. גריבס, שפתח בשלושת משחקי הנבחרת בשלב הבתים, נפצע במשחק השלישי אך היה כשיר למשחק הגמר. ראמזי החליט לכלול בהרכב את ג'ף הרסט, שהחליף את גריבס בהצלחה בשני משחקים ואף כבש את שער הניצחון ברבע הגמר. מהנגד השני הופיעה גרמניה המערבית, עם מאמנה הלמוט שן והקפטן אובה זילר.

כבר בדקה ה-12 נכבש השער הראשון במשחק. הלמוט האלר, מלך שערי גרמניה בטורניר, כבש את שערו השישי בטורניר לאחר שקיבל כדור מזיגפריד הלד בתוך הרחבה, הסתובב ובעט כדור קופץ ונמוך לפינה. שש דקות אחר כך, אנגליה, שחיפשה את השוויון, הצליחה למצוא את השער. בובי מור הגביה כדור לרחבה, שם חיכו לו רוג'ר האנט וג'ף הרסט. לבסוף הרסט, חלוצה של ווסטהאם יונייטד, הגיע לנגיחה וקבע שוויון 1-1, תוצאת הסיום של המחצית הראשונה.

בדקה ה-78 השלימה אנגליה את המהפך. הורסט דיטר הוטגס גלש לכדור עומק בתוך הרחבה הגרמנית אך כשל בהרחקה. מרטין פיטרס ניצל זאת ובעט מקרוב בנגיעה אחת כדור שהכניע את השוער הגרמני האנס טילקובסקי וקבע 2-1 לאנגליה. דקה בלבד לסיום המועד החוקי של המשחק, ניסיון בעיטה שנהדף על ידי הגנת אנגליה הגיע לוולפגנג ובר, שמקרוב הכניע את גורדון בנקס וקבע שוויון. המשחק הלך להארכה.

עם פתיחת ההארכה, החלה אנגליה במשחק לחץ על מנת להשיג הכרעה. חמש דקות בתוך ההארכה מצא בובי צ'רלטון את העמוד בבעיטה מרחוק. בדקה ה-101 נכבש "שער ומבלי", אחד השערים השנויים ביותר במחלוקת בהיסטוריה של גביע העולם. ג'ף הרסט קיבל כדור בתוך הרחבה, ותוך כדי סיבוב בעט כדור שפגע במשקוף השער, ירד על קו השער והורחק על ידי ההגנה. השופט דיינסט לא ראה את המתרחש, ובהתייעצות עם הקוון בחראמוב, שהתבצע בעזרת מחוות ידיים עקב החוסר בשפה משותפת בצוות השיפוט, הבהיר הקוון לשופט כי הוא ראה את הכדור עובר את הקו במלוא היקפו. השופט אישר את השער, ואנגליה השיגה את היתרון, 3-2. בדקה האחרונה של המשחק, בזמן ששחקני גרמניה עולים כולם לעזרת ההתקפה בחיפוש אחר השוויון, ובעוד מספר אוהדי אנגליה פורצים למגרש, מצא בובי מור את ג'ף הרסט בכדור ארוך. הרסט התקדם ובעט כדור גבוה שהכניע את השוער, וקבע את תוצאת המשחק, 4-2 לאנגליה, אלופת העולם לראשונה בתולדותיה.


30 ביולי 1966 נבחרת אנגליה בכדורגל אנגליה 4 - 2ה נבחרת גרמניה המערבית בכדורגל גרמניה המערבית אצטדיון ומבלי, לונדון, אנגליה
צופים: 96,924
שיפוט: שווייץשווייץ גוטפריד דיינסט
ג'ף הרסט הובקעו שערים בדקות ה- 120', 101', 18' 120', 101', 18'
מרטין פיטרס הובקע שער בדקה ה- 78' 78'
(סיקור) הלמוט האלר הובקע שער בדקה ה- 12' 12'
וולפגנג ובר הובקע שער בדקה ה- 89' 89'
אנגליה
גרמניה המערבית
אנגליה:
שוער 1 גורדון בנקס
מגן ימני 2 ג'ורג' כהן
בלם 5 ג'ק צ'רלטון
בלם 6 בובי מור (קפטן)
מגן שמאלי 3 ריי וילסון
קשר אחורי 4 נובי סטיילס
קשר ימני 7 אלן בול
קשר מרכזי 9 בובי צ'רלטון
קשר שמאלי 16 מרטין פיטרס כרטיס צהוב בדקה ה-20 20' הובקע שער בדקה ה- 78' 78'
חלוץ מרכזי 10 ג'ף הרסט הובקעו שערים בדקות ה- 120', 101', 18' 120', 101', 18'
חלוץ מרכזי 21 רוג'ר האנט
מאמן:
אנגליהאנגליה אלף ראמזי
גרמניה המערבית:
שוער 1 האנס טילקובסקי
מגן ימני 2 הורסט דיטר הוטגס
בלם 5 וילי שולץ
בלם 6 וולפגנג ובר הובקע שער בדקה ה- 89' 89'
מגן שמאלי 3 קרל-היינץ שנלינגר
קשר מרכזי 4 פרנץ בקנבאואר
קשר מרכזי 12 וולפגנג אובראט
קיצוני ימני 8 הלמוט האלר הובקע שער בדקה ה- 12' 12'
חלוץ מרכזי 9 אובה זילר (קפטן)
חלוץ מרכזי 10 זיגפריד הלד
קיצוני שמאלי 11 לותר אמריך
מאמן:
גרמניהגרמניה הלמוט שן

שופט: שווייץשווייץ גוטפריד דיינסט
קוונים: ברית המועצותברית המועצות טופיק בחראמוב, צ'כוסלובקיהצ'כוסלובקיה קרול גלבה

בעקבות המשחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

פסל האלופים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פסל "האלופים" סמוך לאצטדיונה של ווסטהאם יונייטד, המנציח את שחקניה שזכו במונדיאל 1966

אחת מהתמונות הזכורות מחגיגות הניצחון האנגלי באצטדיון ומבלי לאחר המשחק, הייתה זו של הקפטן בובי מור, שמניף את גביע ז'יל רימה בעוד הוא מונף על כתפיהם של ג'ף הרסט וריי וילסון, ולצידם מרטין פיטרס. לכבודו של מור ושאר שחקני וסטהאם יונייטד שהיו מעורבים בזכייה, הוחלט להקים פסל בדמות התמונה המפורסמת. ב-28 באפריל 2003 נחשף הפסל על ידי הנסיך אנדרו, דוכס יורק, בסמוך לאצטדיון הבית של ווסטהאם, בוליין גראונד. הפסל עשוי ברונזה וגובהו כ-4.9 מטר, וזכה לשם האלופיםאנגלית: The Champions).

השפעות התרבותיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

השפעתו התרבותית של משחק הגמר על אנגליה וגרמניה הייתה רבה. נכון לינואר 2012, משחק הגמר היה למשדר הנצפה ביותר בהיסטוריה של הטלוויזיה הבריטית עם כ-32.3 מיליוני צופים. הניצחון במשחק היה המאורע המשמעותי הראשון ביריבות הספורטיבית המרה בין הנבחרות, ואף היווה את הבסיס לשיר אוהדים מפורסם של נבחרת אנגליה: "שתי מלחמות עולם, גביע עולמי אחד", כאזכור לניצחונה של אנגליה גם במלחמת העולם הראשונה והשנייה.

בנוסף, שערו השנוי במחלוקת של ג'ף הרסט, שרבים מאמינים, ואף נעזרו במחקרים שונים, שלא עבר את הקו במלוא היקפו, זכה לאזכורים שונים:

  • בגרמניה, שער שנכבש תוך פגיעה במשקוף וירידה עד קו השער זוכה לכינוי שער ומבליגרמנית: Wembley-Tor), עקב אופיו השנוי במחלוקת.
  • בפרסומת לחברת אדידס משנת 2006, הקשר האנגלי פרנק למפארד בועט לשערו של השוער הגרמני אוליבר קאן, בשחזור האירוע ממשחק הגמר.
  • קריאתו של השדר האנגלי קנת' וולסטרהום, שקרא "It's a Goal" ("זהו שער") לאחר הבעיטה של הרסט, בצירוף הצליל של זכוכית מתנפצת, מופיעה בגרסה מוקדמת של השיר "Glass Onion" של להקת הביטלס, שראתה אור באלבום Anthology 3.
  • בפרסומת לחטיף השוקולד "קיט קאט", שהייתה פארודיה לאירוע השער של הרסט, נראה כיבוש השער כשבאותו הזמן שופט הקו עסוק בלאכול קיט קאט במקום לצפות במתרחש במגרש. כשהוא מבין שייתכן ונכבש שער, הוא ממהר להכניס את כל החטיף לפיו ולסמן לשער.

אצטדיון בחראמוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוהדי נבחרת אנגליה בחולצות עם הכיתוב "בחראמוב - 66". במרכז: בנו של טופיק בחראמוב

בשנת 1993 הלך לעולמו טופיק בחראמוב. השופט מברית המועצות, שמוצאו באזרבייג'ן וזכה לכינוי "הקוון הרוסי" אצל אוהדי אנגליה, התפרסם בעקבות אישור השער השנוי במחלוקת. בבאקו בירת אזרבייג'ן הוחלט לקרוא לאצטדיון הלאומי בעיר על שמו. באוקטובר 2004 הגיעה נבחרת אנגליה למשחק באצטדיון במסגרת מוקדמות מונדיאל 2006. אוהדי אנגליה שהגיעו למשחק ביקשו להגיע לקברו של השופט ולהניח פרחים. לפני המשחק התקיים טקס לזכרו, בו השתתפו בין היתר כובש השער ג'ף הרסט, נשיא פיפ"א ספ בלאטר ונשיא אופ"א מישל פלאטיני.

חלוקת מדליות הניצחון ב-2009[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכל טורנירי המונדיאל שבין מונדיאל 1930 ומונדיאל 1974, חולקו מדליות המנצחים רק ל-11 השחקנים שנכחו על המגרש בסיום המשחק. בצעד של פיפ"א הוחלט לחלק את המדליות לכל הסגלים ואנשי הצוות הנוספים שהיו בין המנצחים במונדיאלים המדוברים. ב-10 ביוני 2009, בטקס שנערך ברחוב דאונינג 10, העניק ראש ממשלת בריטניה דאז, גורדון בראון, את מדליות הניצחון לחברי הסגל האנגלי המנצח.

אנגליה-גרמניה במונדיאל 2010[עריכת קוד מקור | עריכה]

שער הרפאים המפורסם של הרסט השתחזר, אך הפעם ללא אישורו של השופט, כששתי הנבחרות התמודדו בשמינית גמר מונדיאל 2010 בדרום אפריקה. בדקה ה-39, במצב של 2-1 לגרמניה ושתי דקות לאחר שערה של אנגליה, בעט פרנק למפארד כדור למשקוף השער של מנואל נוייר. על אף שהכדור עבר בבירור את קו השער, והתוצאה הייתה אמורה להיות שוויון 2-2, השופט לא אישר את השער, וגרמניה המשיכה לניצחון 4-1, עם שני שערים נוספים במחצית השנייה. אצל הגרמנים אירוע זה היווה למעין תיקון או נקמה באנגלים על אותו השער של ג'ף הרסט. אירוע זה היה בין הגורמים המרכזיים שבגללם הוחלט לאשר את השימוש בטכנולוגיית קו השער.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]