גובה (גאומטריה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שלושת הגבהים במשולש

בגאומטריה, המושג גובה מוגדר בהקשר של מצולעים וגופים אחדים:

  • במשולש הגובה הוא האנך היורד מקודקוד המשולש לצלע שמולו (או המשכה).
  • בטרפז ובמקבילית הגובה הוא האנך המחבר בין שתי צלעות מקבילות.
  • בפירמידה ובחרוט הגובה הוא האנך היורד מהקודקוד לבסיס.
  • במנסרה, בגליל, ובחרוט ופירמידה קטומים[1], הגובה הוא האנך המחבר בין הבסיסים.
  • בכיפה הגובה הוא האנך העולה ממרכז הבסיס המעגלי למעטפת הכדורית.

נהוג לסמן קטע זה באות h, מהמילה האנגלית height (גובה).

במשולש[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלושת הגבהים במשולש נפגשים בנקודה אחת (זה נובע מהכיוון ההפוך למשפט צ'בה). נקודה זו נמצאת, יחד עם מפגש התיכונים ומפגש האנכים האמצעיים, על ישר אוילר.

אם שני משולשים שווים בשלושת הגבהים שלהם, הם חופפים. אכן, שלושת הגבהים מאפיינים את המשולש באופן הבא: נניח ש- הם הגבהים לצלעות במשולש. נסמן . אז שטח המשולש הוא , והצלעות הן .

הזווית בין שני גבהים משלימה לזווית בין הצלעות. ואם היא הזווית בין שתי צלעות a,b, אז שטח המשולש הוא .

מבין כל המשולשים שהגבהים שלהם לצלעות a,b נתונים, למשולש ישר הזווית (שבו a,b מאונכים) יש השטח המקסימלי. משולש שבו שני גבהים שווים הוא שווה-שוקיים. מבין כל המשולשים שיש להם קודקוד על כל צלע של משולש חד-זווית נתון, המשולש בעל ההיקף הקטן ביותר הוא זה המחבר את עקבי הגבהים (את הבעיה הציע ופתר ג'ובני פניאנו (אנ') ב-1775).

שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במצולעים, הגובה משמש לחישוב השטח:

  • שטח המשולש הוא כאשר a הוא אורך הבסיס לגובה.
  • שטח המקבילית הוא כאשר a הוא אורך הבסיס לגובה. שטח הטרפז הוא כאשר a ו-b הם אורכי הבסיסים.

בגופים, הגובה יכול לשמש לחישוב הנפח:

  • נפח הפירמידה והחרוט הוא כאשר s הוא שטח הבסיס ו-h הוא הגובה.
  • נפח המנסרה והגליל הוא כאשר s הוא סכום שטחי הבסיסים ו-h הוא הגובה.
  • נפח כיפה שרדיוס בסיסה a וגובהה h הוא .

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גובה בוויקישיתוף
  • גובה, באתר MathWorld (באנגלית)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ frustum(אנ')