לדלג לתוכן

גליאדין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

גליאדין הוא גליקופרוטאין אשר נמצא בחיטה ובדגנים אחרים. גליאדינים הם פרולמינים (סוג של חלבונים) הניתנים להפרדה בשיטת האלקטרופורזה תוך שימוש בעובדה שלמולקולות שונות יש מטענים חשמליים שונים.

סוגי הגליאדינים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • גליאדין מסוג α/β - מסיסים באלכוהול בעל אחוז נמוך. בעלי משקל מולקולרי נמוך. מכילים 2-3% חומצות אמינו גופרתיות.
  • גליאדין מסוג γ - צורה ותיקה של גליאדין, בעל משקל מולקולרי נמוך, מכיל 2-3% חומצות אמינו גופרתיות. עשיר בחומצת האמינו ציסטאין שיכולה ליצור קשר דיסולפידי.
  • גליאדין מסוג ω - מסיס באלכוהול בעל אחוזים גבוהים יותר, 30%-50% חומצה אצטית. בעל משקל מולקולרי גבוה, כמעט שלא מכיל חומצות אמינו גופרתיות.

גליאדין, יחד עם חלבון נוסף בשם גלוטנין, ידועים כיצרני גלוטן[1]. הם מסיסים במידה נמוכה באתנול ומכילים קשר דיסולפידי בין מולקולרי. חלבונים אלה חיוניים באפיית לחם, מפני שהם מאפשרים ללחם לתפוח בעת האפייה. כמו כן, הם דוגמה טובה למזון-פתוגנזה. אנשים בעלי רגישות גבוהה במיוחד לגלוטן, חולים במחלת הצליאק ומאופיינים ברגישות לגליאדינים מסוג γ ,β ,α. אנשים בעלי אנפלקסיה (רגישות יתר לחלבונים) ואנשים הסובלים מאסתמה של אופה (baker's asthma) מאופיינים ברגישות לגליאדין ω.

גליאדין יכול לשמש גם כאמצעי חיבור יעיל לאנזימים רגישים (כגון: סופראוקסיד דיסמוטאז) המתחברים לגליאדין ויוצרים גליסודין. במצב זה הם מוגנים מפני חומצות הקיבה העלולות לגרום לשיבוש.

גליאדין מוחלש

[עריכת קוד מקור | עריכה]

גליאדין מוחלש מופק על ידי טיפול בחומצה או באנזים של גלוטן. אנזים המכונה רקמות טרנסגלוטמינטיות (בקיצור: tTG) הופך חלק מהגלוטמין המועשר לחומצה גלוטמינית. תהליך זה מתבצע מאחר שהגליאדינים מסיסים באלכוהול, אך לא ניתן לערבבם עם סוגי מזון שונים (כגון: חלב), מבלי לשנות את איכות המזון. הגליאדין המוחלש מסיס במים. חסינות התא מפני גליאדין מוחלש מסוג β ,α, גבוהה יותר מחסינותו בפני גליאדין מועשר מסוג β ,α ותאפשר טיפול טוב יותר ברגישות לגלוטן.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גליאדין בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך זה הוא קצרמר בנושא ביולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.