הצגת המקור של הדף "הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל"

{{אין לבלבל עם|אוניברסיטת חיפה}}
{{מוסד לימודי
| שם =
| סמל = [[קובץ:Technion_new_logo_Hebrew.svg|150px]]
| תמונה = [[קובץ:Technion – Israel Institute of Technology19.jpg|270px]]
| כיתוב = תצפית על קמפוס הטכניון
| מוטו =
| סוג = [[אוניברסיטה ציבורית]]
| הון עצמי =
| חוב כספי =
| צוות = 1,218
| נשיא = פרופ' [[אורי סיון (פיזיקאי)|אורי סיון]]
| נגיד =
| סגן נשיא =
| יו"ר =
| רקטור =
| מנכ"ל = ד"ר רפי אבירם
| דקאן =
| סטודנטים לתואר ראשון = {{השכלה גבוהה בישראל|הטכניון|1}}{{השכלה גבוהה בישראל|הערה אוניברסיטה}}
| סטודנטים לתואר שני = {{השכלה גבוהה בישראל|הטכניון|2}}{{השכלה גבוהה בישראל|הערה אוניברסיטה}}
| סטודנטים לתואר שלישי = {{השכלה גבוהה בישראל|הטכניון|3}}{{השכלה גבוהה בישראל|הערה אוניברסיטה}}
| סטודנטים מתוקצבים = 12,490{{הערה|[http://che.org.il/wp-content/uploads/2012/04/תקציב-לשנת-הלימודים-תשעג-יולי-2012_2.pdf התקציב הרגיל של ות"ת לשנת הלימודים תשע"ג נספח 4]}}
| מיקום = [[חיפה]] – [[נווה שאנן (חיפה)|נווה שאנן]]
| קמפוס =
| קואורדינטות =
| מפה = {{מיקום מפורט בישראל|כיוון כתב=ימינה|כותרת=לא|שם={{שם הדף בלי הסוגריים}}|רוחב=32.7775|אורך=35.021666666667}}
| אתר אינטרנט = [https://www.technion.ac.il/ אתר רשמי]
|תאריך ייסוד =[[1912]] (הנחת [[אבן פינה|אבן הפינה]]){{ש}}[[1924]] (תחילת הלימודים)
|תלמידים = {{השכלה גבוהה בישראל|הטכניון|TOTAL}}{{השכלה גבוהה בישראל|הערה אוניברסיטה}}
|סגל אקדמי בכיר=1,350
}}
[[קובץ:Technion logo.svg|180px|שמאל|ממוזער|[[סמליל]]ו הקודם של הטכניון]]
[[קובץ:Monument For Donors In Old Technion.JPG|שמאל|ממוזער|300px|לוחית תרומה מנחושת לזכר התורמים [[יעקב שיף|שיף]] ו[[קלונימוס זאב ויסוצקי]]. מוצבת בבניין הטכניון הישן]]
{{מצגת
|כותרת=קריית הטכניון – מבט ממעוף הציפור
|רוחב=300
|
קובץ:Technion – Israel Institute of Technology.jpg
קובץ:Technion – Israel Institute of Technology05.jpg
קובץ:Technion – Israel Institute of Technology07.jpg
קובץ:Technion – Israel Institute of Technology10.jpg
קובץ:Technion – Israel Institute of Technology11.jpg
קובץ:Technion – Israel Institute of Technology01.jpg
}}
[[קובץ:מבנה הידראוליקה- המכון לחקר הנדסה ימית.pdf|ממוזער|313x313px|[[המכון הישראלי לחקר הנדסה ימית|המכון לחקר הנדסה ימית - במבנה הידראוליקה (צולם בשנות ה-60)]]]]
'''הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל''' הוא [[אוניברסיטה|אוניברסיטת]] [[מחקר מדעי|מחקר]] [[אוניברסיטה ציבורית|ציבורית]] ב[[חיפה]] המתמקדת בלימודי [[הנדסה]] וב[[מדעים מדויקים]] אך מלמדת גם [[רפואה]] ו[[אדריכלות]]. ה[[קמפוס]] הראשי של הטכניון ממוקם ב[[נווה שאנן (חיפה)|נווה שאנן]].

בטכניון 18 פקולטות ויחידות אקדמיות. הטכניון הוא המוסד הוותיק בתחום ה[[מחקר]] ה[[טכנולוגיה|טכנולוגי]] ב[[ישראל]] ונחשב למוביל בתחום זה. הטכניון הוא אחת מהאוניברסיטאות הראשונות בישראל, יחד עם [[האוניברסיטה העברית בירושלים]], כשהטכניון נפתח שבועיים לפני האוניברסיטה העברית בשנת [[1925]].

נשיא הטכניון מאז אוקטובר 2019 הוא פרופ' [[אורי סיון (פיזיקאי)|אורי סיון]].

== היסטוריה ==
{{ערך מורחב|היסטוריה של הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל}}

=== הצורך בהקמת בית ספר טכני ===
בשנת [[1901]] קמה ב[[ברלין]] שב[[גרמניה]] "[[חברת עזרה של יהודי גרמניה]]" (בקיצור "עזרה"). לחברת עזרה היו שתי מטרות: לעזור ל[[יהודי מזרח אירופה]] ולקדם את [[התרבות הגרמנית]] אצל היהודים שמחוץ לגרמניה.

בחודשים ספטמבר–דצמבר [[1907]] סייר מייסד "עזרה", ד"ר [[פאול נתן]], ב[[ארץ ישראל]] כדי לראות את בתי הספר ש"עזרה" הקימה. בזמן שהייתו בישראל עלה בדעתו רעיון להקים מוסד לימודי עליון במתכונת של בית ספר טכני, שיהיה גולת הכותרת של פעולתה החינוכית של "עזרה".

יוזמתו של פאול נתן נבעה משינויים שהתחילו להתרחש באזור. [[האימפריה העות'מאנית]] ששלטה בארץ ישראל באותה תקופה פיגרה מהבחינה הטכנולוגית אחרי אירופה. באותה עת התחילה הממשלה הטורקית ליזום עבודות פיתוח גדולות ונזקקה להרבה עובדים טכניים. עובדים כאלה לא היו בסביבה משום שלא היה שום בית ספר טכני בכל האימפריה העות'מאנית ולכן היה צורך להביא עובדים טכניים מחוץ לאימפריה.

פאול נתן קיווה שיהודים בוגרי בית הספר הטכני החדש יתקבלו לעבודה בפרויקטים הטכנולוגיים החדשים, ועל ידי כך:
* ישתפר מצבם הכלכלי של יהודי ארץ ישראל.
* [[כלכלת גרמניה|הכלכלה הגרמנית]] תזכה לעזרה עקיפה, משום שכל המכשור, וחלק מחומרי הבנייה והידע ההנדסי, ייובאו מגרמניה.
* יהודים יוכלו ללמוד בארץ ישראל מקצועות טכניים שנאסר עליהם ללמוד במקומות רבים ב[[מזרח אירופה]].
* יותר יהודים ירצו [[עלייה לארץ ישראל|לעלות]] לארץ ישראל.

פאול נתן תכנן ששפת הלימוד בבית הספר הטכני תהיה [[גרמנית]], כיוון שכל ספרי הלימוד עתידים היו להיות בגרמנית, והציוד שבו עתידים היו התלמידים להשתמש הגיע מגרמניה (כי מימון בית הספר הגיע מחברת עזרה הגרמנית).

בשנת [[1908]] פנה נתן בבקשת סיוע ל[[דוד ויסוצקי]], בנו של [[זאב קלונימוס ויסוצקי]] שהיה ממנהיגי [[חובבי ציון]], ומייסד חברת "[[תה ויסוצקי]]". ויסוצקי התחייב לתרום 100,000 [[רובל]] להקמת בית הספר הטכני ומאה אלף רובל נוספים חמש שנים מאוחר יותר. [[אחד העם]], שהיה ידידו של קלונימוס ויסוצקי, היה שותף במשא ומתן והצליח להכניס להסכם סעיף המבטיח את האופי ה[[יהודים|יהודי]] של המוסד.

ב-[[29 במרץ]] 1908 חתמו ויסוצקי ואחד העם ב[[ברלין]] על התעודה לייסוד "קרן ויסוצקי" של חברת עזרה לשם הקמת בית ספר טכני בארץ ישראל.

=== הקמת הטכניקום ===
[[קובץ:Haifa, Construction of the Technion ,1912.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בניית הטכניון בחיפה, צילום משנת [[1912]]]]
[[קובץ:Technion.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[בניין הטכניון הישן|משכנו הראשון של הטכניון בשכונת הדר הכרמל]], בצילום משנת [[1913]]]]
[[קובץ:The_National_Museum_of_Science,_Technology_and_Space_(Haifa,_Israel)_-_Facade.jpg|שמאל|ממוזער|250px|משכנו הראשון של הטכניון. מאז תחילת [[שנות האלפיים]], שוכן בבניין זה ה[[מדעטק - המוזיאון הלאומי למדע, טכנולוגיה וחלל]]]]
[[קובץ:Madatech01.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מבנה הטכניון הישן במבט פנורמי, [[2008]]]]
אחרי חשיבה ממושכת הבין ד"ר פאול נתן שהמקום הטוב ביותר לבית הספר הטכני הגבוה הוא [[חיפה]]. על אף ש[[חיפה בתקופה העות'מאנית]] הייתה עיר קטנה עם 20,000 תושבים, מתוכם רק 2,000 יהודים, היו לה יתרונות אחדים:
* באותו הזמן התחילה הממשלה הטורקית להשתמש בחיפה בתור צומת מרכזי ל[[רכבת|רכבות]] שהגיעו עד לארצות השכנות.
* הממשלה הטורקית תכננה פרויקט להרחבת [[נמל חיפה|הנמל בחיפה]].

היה ברור ששתי עובדות אלו יהפכו את חיפה למרכז תעשייתי ותחבורתי. בית ספר טכני קשור לתעשייה ולתחבורה באופן ישיר וכך יספק עבודות לבוגרי הטכניון. בנוסף, היישוב היהודי בחיפה היה קטן ולא מקובע בדעות פוליטיות או [[דת]]יות כמו מקומות מרכזיים אחרים כגון [[ירושלים]], שהייתה נתונה להשפעה חרדית, או [[יפו]]. בית ספר טכני יכול להפוך את העיר למרכז יהודי חדש ולקדם את פיתוחה.

ב-1908 קיבל פאול נתן את תרומתם של יורשי ויסוצקי וכך יכול היה להתחיל לקנות קרקעות. הוא ביקש מאפרים כהן, נציג "עזרה" בארץ, לחפש מקומות בחיפה שיתאימו לבית הספר הטכני. הנציג מצא כמה מקומות שאותם בדק פאול נתן באופן אישי חודשיים אחר כך, ובחר, לאחר שהתייעץ עם [[שמואל פבזנר]], בשטח בגודל 46 [[דונם]] בשכונת "מיראוואן", אשר נודעה לאחר מכן כ[[הדר הכרמל]]. השטח נקנה מכמה בעלי קרקע [[ערבים]] וגרמנים מ[[טמפלרים (תנועה)|תנועת הטמפלרים]]. בשל חוק טורקי שאיפשר רישום קרקע רק על שם אזרחי האימפריה, נדחה רישום הקרקע על שם חברת "עזרה" הגרמנית בשנתיים שלמות, עד שנתן הפעיל לחץ על הממשלה הטורקית בעזרת ה[[שגריר]] הגרמני ב[[איסטנבול]]. באוגוסט [[1910]] נרשמה לבסוף הקרקע על שם ד"ר ג'יימס סימון, יו"ר חברת "עזרה". קניית השטח, התיווך והרישום עלו 100,000 [[פרנק צרפתי]].

מכיוון שהיה צורך בכסף נוסף, נערכה עוד [[מגבית]] שבה הותרמו ארגונים נוספים. ארגון [[קרן קיימת לישראל]] תרם 100,000 פרנק, דרש וגם קיבל נציגות ב[[דירקטוריון]] של בית הספר ([[שמריהו לוין]] ו[[יחיאל צ'לנוב]]). עוד קבוצת יהודים [[יהדות ארצות הברית|אמריקאים]] בראשות [[יעקב שיף]] תרמה 100,000 [[דולר אמריקני|דולר]]. לארגונים התורמים היו דרישות שונות לגבי הרכב ההנהלה, אך בסופו של דבר, בפועל, היה זה ד"ר פאול נתן שניהל את הקבוצה שהוקמה לצורך ניהול "המכון לחינוך טכני" (שמו הראשון של הטכניון) ממקום מושבו בברלין.

כדי לקבוע את המקצועות שיילמדו במכון לחינוך טכני התייעץ פאול נתן עם שורת מורים מרחבי גרמניה. ההחלטות שהתקבלו היו:
* המכון לחינוך טכני יהיה ברמה אמצעית, מהסוג הקרוי בגרמנית [[טכניקום]]. מסיבה זו החליטה "עזרה" לקרוא לבית הספר הטכני החדש '''טכניקום'''.
* בטכניקום יהיו שתי מחלקות: הראשונה [[מכונאות]], והשנייה [[בנייה]] ועבודות ציבוריות.
* התארים שיקבלו בוגרי בית הספר יהיו: טכנאים, ועוזרים למהנדסים.
* יוקם [[בית ספר תיכון]] המיועד להכנת תלמידים לטכניקום – לימים תיכון [[בסמ"ת]].

לשם בניית הטכניקום הובא מגרמניה [[אדריכל]] יהודי בשם [[אלכסנדר ברוולד]]. אחרי שברוולד תכנן את מבני הטכניקום, נדרשו שלושה רישיונות שונים לצורך התחלת הבנייה - תהליך ארוך ומורכב שארך שנתיים. העיכוב נגרם הן מחמת עוינות התושבים הערבים והן בשל חוסר יעילותה של הממשלה הטורקית. כמנהל אחראי על הבנייה במקום, מטעם הנהלת המוסד, מונה ד"ר [[שמריהו לוין]]. ב-11 באפריל 1912 התקיים הטקס הרשמי של הנחת אבן היסוד לבניין הראשי של הטכניקום.

=== המכשולים בבניית הטכניקום ובהכנתו ===
בניית הטכניקום לוותה בקשיים רבים:
* לא היו פועלים מיומנים לבנייה באזור ולכן היו צריכים להביא אותם ממקומות אחרים: ירושלים ואפילו גרמניה.
* התגלע ריב בין העובדים היהודיים לעובדים הערבים על רקע הטענה שהפועלים היהודים מנעו כניסת עובדים ערבים לאתר, עד שהסתבר שזו האשמת שווא.
* המתכנן התלבט ארוכות בקשר לסוג חומרי הבנייה שבהם יעשה שימוש בבניית הטכניקום בשל התקציב המוגבל.
* רוב החומרים, וכל המכונות, הובאו מגרמניה, והדבר גרם לעלויות נוספות ולאיבוד זמן.
* מקור המים לבית הספר היה אמור להיות [[באר מים|באר]] שתיחפר בשטח הטכניקום, אלא שהפועלים המקומיים לא היו מיומנים מספיק על מנת להגיע לעומק הדרוש. אי לכך נדחתה בניית הבאר עד שמהנדס גרמני הגיע ובעזרת ציוד מתאים הצליח לחפור ולהגיע ל[[מי תהום|מי התהום]] בעומק של 100 מטר.

בניין בית הספר התיכון הושלם באביב [[1913]]. [[בניין הטכניון הישן|המבנה הראשי של הטכניקום בשכונת הדר]], המשמש ב[[שנות האלפיים]] כ[[מדעטק - המוזיאון הלאומי למדע, טכנולוגיה וחלל|מוזיאון הלאומי למדע]], הושלם ברובו באותה שנה. המטרה הייתה שבתחילת אפריל [[1914]] יוכל המוסד להתחיל לפעול.

היה צורך לבצע הערכות מחדש של העלויות ובסופו של דבר התברר שלא ניתן להשלים את בניית הטכניקום בתקציב הקיים, וצריך היה לפנות שוב לתורמים ולנסות לגייס כסף ממקורות נוספים.

מכל המכשולים שבדרך, הקושי הרציני ביותר היה בעיית [[שפה|שפת]] ההוראה.

=== מלחמת השפות ===
{{ערך מורחב|מלחמת השפות}}
עד 1913 היה ברור שהלימודים בתיכון הצמוד לטכניקום, [[בית הספר הריאלי]] העברי בחיפה, יהיו ב[[עברית]], אך בטכניקום עצמו יילמדו מקצועות ב[[גרמנית]] בשל מחסור בספרים בעברית, במורים מקצועיים דוברי עברית והיעדרם של מונחים מקצועיים בשפה העברית, שהייתה עדיין בחיתוליה.

הבעיה החלה כשפאול נתן החליט ששפת ההוראה בטכניקום ובתיכון שלידו תהיה גרמנית ולא עברית. הנימוקים לכן היו מעשיים גרידא – מכיוון שמטרת התיכון היא להכשיר תלמידים לטכניקום, מן הראוי שילמדו באותה שפה שבה ימשיכו אחר כך. ההחלטה הכעיסה מאוד את הגופים הציוניים שתרמו להקמת הטכניקום, הן משום שבהתחלה הובטח להם ששפת הלימוד העיקרית בבית הספר התיכון, ואף בחלק מהמקצועות בטכניקום תהיה עברית, והן משום שהשפה העברית המתחדשת הייתה לסמל של גאווה לאומית. גל מחאות והתנגדות שמקורו ב[[גימנסיה הרצליה]] החל מתפשט ב[[היישוב|יישוב]]. הוויכוח בין הצדדים החריף וגרם לד"ר שמריהו לוין, שמונה על ידי חברת "עזרה" למנהל פרויקט הקמת הטכניקום ושתמך בעברית כשפה עיקרית בבית הספר התיכון, להתפטר מתפקידו. לוין נאם במסגרת [[הקונגרס הציוני]] ה-11 שנערך ב-1913, בדרישה ש[[ההסתדרות הציונית]] תהיה חייבת לדאוג לחינוך הדור הצעיר בארץ. ב-[[26 באוקטובר]] התקיימה ישיבה מכרעת בהנהלת מוסד הטכניקום בברלין לגבי שפת ההוראה. בהחלטה נתקבלה הצעתו של נתן ללמד בגרמנית.

כתוצאה מהחלטה זו התפטרו חברי ההנהלה הציוניים מהנהלת המוסד ובארץ ישראל קמה התנגדות רבה כנגד חברת עזרה, עד כדי כך ש[[הסתדרות המורים]] הכריזה על חרם נגד הטכניקום והתיכון. למעשה, היה זה אקט סמלי בלבד שכן הטכניקום והתיכון טרם קמו ועדיין לא היו להם מורים.

המחלוקת על השפה הכשילה את הניסיון למצוא תורמים נוספים להמשך הפרויקט, הבנייה הופסקה בשל [[מחסור]] בכסף, ונדחתה פתיחת המוסד. כתוצאה מכך פוטרו כל העובדים וגברה העוינות כלפי חברת עזרה בארץ ישראל. לחברה לא נותרה ברירה אלא להיכנע, ובישיבה נוספת שנערכה ב-22 בפברואר 1914 היא נכנעה והודיעה ששפת הלימוד בטכניקום תהיה עברית.
[[קובץ:מבנה בריכת הגלים.png|ממוזער|מבנה בריכת הגלים של המכון הישראלי לחקר הנדסה ימית]]

לימים, ב-[[2008]], הוחלט בטכניון לשנות את שפת הלימוד בתוכנית לתואר שני ב[[מנהל עסקים]] מעברית ל[[אנגלית]]{{הערה|{{הארץ|עפרי אילני|בטכניון ילמדו מינהל עסקים רק באנגלית|1.1343580|18 באוגוסט 2008}}}}, והדבר גרר שוב ביקורת ציבורית שהזכירה את מלחמת השפות{{הערה|{{וואלה!|גילי גוראל|מלחמת השפות – גרסת 2.0|1332693|19 באוגוסט 2008}}.}}. ב-2013 הוחלט בטכניון לחדול מהפעלת התוכנית בשפה האנגלית.

=== מלחמת העולם הראשונה ===
[[קובץ:Einstein_technion.jpg|ממוזער|250px|[[אלברט איינשטיין]] מבקר בטכניון ([[1923]])]]
[[קובץ:Technion Computer Science Faculty.jpg|ממוזער|300px|[[בניין (מבנה)|הבניין]] על שם טאוב – הפקולטה ל[[מדעי המחשב]]]]
יישוב בעיית השפה לא פתר את בעיית התקציב, שהחמירה. ב-[[17 ביולי]] 1914 התנהלה ישיבה אחרונה של הדירקטוריון בברלין. בין חברי הנהלת המוסד פרצו ויכוחים פנימיים בנושא, עד שלבסוף חברת עזרה הציעה למכור את הטכניקום ב[[מכירה פומבית]]. מטרתה הסמויה של "עזרה", שהייתה בעלת החוב העיקרית של הטכניקום, הייתה לקנות את המקום בעצמה כדי שלא יפריעו לה עוד בניהולו.

שבועיים אחר כך פרצה [[מלחמת העולם הראשונה]]. הדבר איפשר לחברת עזרה (שמושבה בגרמניה, שהייתה בת בריתם של הטורקים) לקנות את הטכניקום כמתוכנן, כי מתחריה לקניית המוסד היו מ[[מדינות ההסכמה]] שנלחמו ב[[טורקיה]]. ב-15 במרץ 1915 נמכרו במכירה פומבית נכסי "אגודת הטכניקום", ו"עזרה" רכשה לעצמה את הקרקע והבניינים תמורת 225,000 [[מארק גרמני|מרק]].

בזמן המלחמה הופסקה הבנייה והעבודה הצטמצמה לשמירה ולתחזוקה של הבניינים והציוד. ב-[[1917]] תפס הצבא הגרמני את הבניינים והשתמש בהם כמכון חיטוי וכ[[משחטה|בית מטבחיים]]. באביב אותה שנה בא במקומו הצבא הטורקי, שהפך את הבניין הראשי ל[[בית חולים]]. באוקטובר [[1918]] [[כיבוש חיפה במלחמת העולם הראשונה|כבשו האנגלים את חיפה]] והמשיכו להשתמש במבני הטכניקום כבית חולים צבאי.

בתום המלחמה היה מצבה הכלכלי של "עזרה" בכי רע, וההסתדרות הציונית, בעלת ברית של הצד המנצח במלחמה, ניצלה את ההזדמנות וקנתה את הטכניקום מחברת עזרה ב-6 בפברואר 1920.

ד"ר פאול נתן, שהטכניקום היה גולת כותרת למפעל חייו, ושתכנן לעבור בערוב ימיו לחיפה - ראה בעיניים כלות כיצד יריביו משכבר משתלטים על המוסד.

=== פתיחת הטכניון ===
מצב הבניינים בשטח הטכניקום היה גרוע. [[הצבא הבריטי]] ייעד את המבנים לשמש כבית חולים ואף השתלט על הבאר במקום. רוב המכונות שהיו בין כותלי המוסד נגנבו או נמכרו בתקופת המלחמה. היה צורך דחוף לגייס כסף לתיקונים ולרכישת מכונות מחדש. כמו כן היה צורך לשכנע את האנגלים לפנות את השטח. ד"ר [[חיים ויצמן]] היה הרוח החיה בניסיונות לגייס את הכספים הדרושים ל[[שיפוץ]] הבניינים, להשלמת הבנייה ולרכישת המכונות. התהליך ארך חמש שנים, במהלכן נמצאו הכספים הדרושים לתיקונים, נרכשו מכונות וציוד לימודים, נבחרו המורים והצוות המנהלי למוסד וגובשה תוכנית הלימודים של הטכניקום.

בספטמבר [[1924]] הוחלט לקבל את הצעתו של [[חיים נחמן ביאליק]] ולקרוא לבית הספר הטכני בשם "תכניון" (בנימוק שהמילה "טכני" הגיעה ל[[יוונית]] מהמלה העברית "תֶּכֶן"). [רק ב-[[1945]] נקבע השם "טכניון"{{הערה|1=סמדר ברק, "לתולדות שמו של הטכניון", '''לשוננו לעם''', מחזור נא–נב, חוברת א', התש"ס–התשס"א.}}].

ב-[[1923]] ביקר באתר ה"תכניון" [[אלברט איינשטיין]] והסכים שנה אחר כך להיות נשיא ועד המוסד.

שיעורי הערב הראשונים החלו ב-14 בדצמבר 1924. בחינות הקבלה התקיימו ב-[[16 בדצמבר]] 1924, והלימודים החלו ב-[[7 בינואר]] 1925, בקורס הראשון של המחלקה לבנייה וסלילה{{הערה|נחום לוין, '''מאבק הראשונים על ייעוד הטכניון''', תל אביב, 1964, עמ' 7}}. טקס הפתיחה הרשמי של ה"תכניון" התקיים ב[[ט"ו בשבט (מועד)|ט"ו בשבט]], 9 בפברואר 1925{{הערה|{{דואר היום||הפתיחה הרשמית של התכניון|19250209|2}}, {{דואר היום||המשך|19250209|2}}}}, 13 שנה מאז הנחת אבן הפינה. בכך היה ה"תכניון" לאוניברסיטה הראשונה שפעלה בארץ ישראל.

רוב הסטודנטים הצטרפו, החל משנת לימודיהם הראשונה, לשורות [[ההגנה]]. ב-1929, בפרוץ [[מאורעות תרפ"ט]] השתתפו הסטודנטים בהגנה על היישוב העברי בחיפה{{הערה|נחום לוין, '''מאבק הראשונים על ייעוד הטכניון''', תל אביב, 1964, עמ' 15}}.

ב-1928 הוכר ה"תכניון" כמוסד טכני גבוה, ולאחר הבחינות ב-27 בפברואר 1929, קיבלו 16 סטודנטים תעודת מהנדס.

כשנפתח היה שטח ה"תכניון" 46 דונם. היו בו שבעה מבנים, והלימודים התרכזו באחד מהם. סגל המוסד מנה אז שישה מורים, ולמדו בו שישה-עשר תלמידים בשתי מחלקות: [[ארכיטקטורה]] ו[[הנדסה אזרחית]]. בשנים הראשונות התמודדו מנהלי המוסד עם בעיות שונות, כשהעיקרית - מחסור בכספים.

=== מראשית הלימודים ועד ימינו ===
[[קובץ:Zoltan Kluger. Hebrew Technical Institute, Haifa.jpg|250px|ממוזער|הטכניון, מתוך סדרת תצלומי אוויר של [[זולטן קלוגר]], 1938-1937]]
[[קובץ:A GROUP OF STUDENTS UNDER THE DIRECTION OF ASST. RAHEL SHALON TESTING THE STRENGTH OF BUILDING MATERIALS IN THE LAB. AT THE TECHNION IN HAIFA. סטודנטי.jpg|ממוזער|250px|סטודנטים להנדסה במעבדה להנדסת בניין בטכניון, 1937]]
[[קובץ:Aerospace engineering faculty, Hatechnion.jpg|250px|ממוזער|שמאל|בניין הפקולטה להנדסה אווירונאוטית, 1956]]
[[קובץ:Churchill Auditorium and library Technion 1964.jpg|ממוזער|250px|בניין צ'רצ'יל ו[[הספרייה המרכזית ע"ש אלישר|הספרייה המרכזית]] בעת בנייתם, [[1964]]]]
[[שלמה קפלנסקי]], שניהל את הטכניון במשך 19 שנים, הקים ב[[שנות ה-30 של המאה ה-20|שנות ה-30]] פקולטות ללימוד [[הנדסת מכונות]], [[הנדסת חשמל]] ו[[הנדסה כימית]]. בתקופה זו צמח הטכניון וקלט מדענים רבים שברחו מאימי השלטון ה[[נאצים|נאצי]] בגרמניה.

בשנת [[1935]] הוקמה [[הפקולטה להנדסת מכונות בטכניון|הפקולטה להנדסת מכונות]], לאחר שתחום הנדסת המכונות פוצל מהפקולטה לטכנולוגיה. בשנת [[1938]] ייסד [[פרנץ אולנדורף]] את המחלקה להנדסת חשמל, והוא היה [[דקאן]] הראשון של הפקולטה. הפקולטה הוקמה בשנת [[1947]], לאחר שתחום הנדסת החשמל פוצל מהפקולטה ל[[טכנולוגיה]].

מפנה חשוב בתולדות הטכניון חל ב[[שנות ה-50 של המאה ה-20|שנות ה-50]]: המוסד ניתק מהגופים הציוניים, הפך למוסד עצמאי, ושמו שונה ל"טכניון – מכון טכנולוגי לישראל" – שמו עד היום. באותן השנים לאחר תקופה של פיתוח וביסוס, קיבלו מחלקות המדע הבסיסי בטכניון, שכללו את מחלקות ה[[כימיה]], ה[[פיזיקה]] וה[[מתמטיקה]], מעמד של פקולטות. וכן הוקמו הפקולטות ל[[הנדסת תעשייה וניהול]], [[הנדסת אווירונאוטיקה וחלל]], ו[[הנדסה כימית]].

בשנת [[1950]] הוקמו [[הפקולטה למתמטיקה (הטכניון)|הפקולטה למתמטיקה]] ו[[הפקולטה למדעי הנתונים וההחלטות (הטכניון)|הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול]]. בשנת [[1952]] הוקמה [[הפקולטה לפיזיקה (הטכניון)|הפקולטה לפיזיקה]] בשנת [[1954]] הוקמה [[הפקולטה להנדסת אווירונאוטיקה וחלל]] כמחלקה להנדסה אווירנאוטית, לאחר שפרופסור [[סידני גולדשטיין]] שכנע את נשיא הטכניון בזמנו [[יעקב דורי]] ואת ראש הממשלה [[דוד בן-גוריון]] בחשיבותה. באותה השנה הוטלה על פרופ' [[דוד גינצבורג (כימאי)|דוד גינצבורג]] המשימה לפתח את המחלקה לכימיה בטכניון שכללה מספר חוקרים בתחומי הכימיה האנליטית והפיזיקלית, והוקמה [[הפקולטה לכימיה (הטכניון)|הפקולטה לכימיה]]. בשנת 1953 הוקמה המחלקה להנדסה כימית בפקולטה לכימיה תעשייתית. בשנת [[1962]] המחלקה הופרדה מהפקולטה והפכה ליחידה אקדמית העומדת בפני עצמה – [[הפקולטה להנדסה כימית]].

תחומי המחקר התרחבו, ונפתחו הפקולטות ללימוד [[ביולוגיה]], [[הנדסה חקלאית]], [[הנדסת מזון]], [[הנדסת חומרים]], [[הנדסת תעשייה וניהול]] והפקולטה ל[[חינוך]] טכנולוגי, ונפתחה מחלקה נפרדת נוספת ללימודים הומניסטיים ו[[אמנות|אמנויות]]. מפאת צפיפות הבנייה שהקיפה את הטכניון לא ניתן היה להרחיבו במקומו, והיה הכרח לעבור לקמפוס אחר. המעבר לקמפוס החדש ב[[נווה שאנן (חיפה)|נווה שאנן]] היה הדרגתי וארך כ-25 שנה. [[הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים (הטכניון)|הפקולטה לארכיטקטורה]] הייתה האחרונה שעברה מהקמפוס בהדר הכרמל לזה שבנווה שאנן. הקמפוס החדש תוכנן על ידי האדריכל [[אלכסנדר קליין]]{{הערה|"קליין, אלכסנדר", בתוך: [[אליעזר פרנקל]], '''כרונולוגיה: תולדות האמנות: אדריכלות, עיצוב, פיסול, ציור''', תל אביב: הסדנא לעיצוב ואדריכלות, 1993, [http://www.sadnafrenkel.co.il/pdf/חלוקה%20לפרקים%20-%20PDF%20-%20ספר%20שני/16.pdf פרק 16: אמני ישראל 1930-39], עמ' 615, באתר sadnafrenkel{{כ}}}}, בעזרת תוכניות קודמות שערך האדריכל הברזילאי הנודע [[אוסקר נימאייר]] בעת שהותו בארץ. את מבני הקמפוס תכננו לאורך השנים אדריכלים שונים, בהתאמה לתוכנית הכללית.

את [[הפקולטה לפיזיקה (הטכניון)|הפקולטה לפיזיקה]] הקים [[נתן רוזן]], [[פיזיקאי]] בעל שם ששיתף פעולה עם אלברט איינשטיין בכתיבת המאמר על [[הפרדוקס של איינשטיין-פודולסקי-רוזן|פרדוקס EPR]]. ב[[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות ה-60]] נפתחו בטכניון הפקולטות ל[[רפואה]] ול[[מדעי המחשב]], ושיטת הלימוד הישנה הוחלפה בשיטת הצבירה. מספר הסטודנטים עלה ליותר מ-7,000.

בשנת [[1969]] הוקמו [[הפקולטה למדעי המחשב (הטכניון)|הפקולטה למדעי המחשב]], [[הפקולטה להנדסה ביורפואית]] ו[[הפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט]]. ובשנת [[1971]] התמזגה הפקולטה לרפואה עם הטכניון והוקמה [[הפקולטה לביולוגיה (הטכניון)|הפקולטה לביולוגיה]].

עם מעבר הפקולטה לארכיטקטורה לקריית הטכניון, הוקם בבניין ההיסטורי בהדר ה"[[מדעטק - המוזיאון הלאומי למדע, טכנולוגיה וחלל|טכנודע]]" – ה[[מוזיאון]] הלאומי למדע וטכנולוגיה. הבניין שוקם ו[[שימור מבנים|שומר]] בהתאם לתוכניות המקוריות של ברוולד. במשך שנים רבות, עד לפתיחת הפקולטה להנדסה ב[[אוניברסיטת בן-גוריון בנגב]], היה הטכניון המוסד היחיד בישראל שהכשיר [[מהנדס]]ים.

בשנת 1976 הוקם [[המכון הישראלי לחקר הנדסה ימית|המכון הישראלי לחקר הנדסה ימית בע"מ]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.cameri-eng.com|כותרת=אתר המכון הישראלי לחקר הנדסה ימית|אתר=https://www.cameri-eng.com}}</ref>, מיסודם של הטכניון ו[[חברת נמלי ישראל]] (בזמנו: "רשות הנמלים"). מכון זה, היחיד מסוגו בארץ, נחשב הסמכות העליונה בכל הנוגע למחקרי הנדסה ימית בארץ (הנדסת חופים ונמלים, השפעת מתקני התפלה על הסביבה החופית והימית ועוד).

בשנת [[1990]] התמנה לנשיא הטכניון פרופסור [[זאב תדמור]], שהיה בוגר הטכניון הראשון שמונה כנשיאו של המוסד. בשנת [[1992]] הוקמה [[הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון]]. בשנת [[1994]] הוקמה [[הפקולטה למדע והנדסה של חומרים]].

הטכניון חבר ב[[ארגון האוניברסיטאות העולמי]] של [[אונסק"ו]]{{הערה|1=[http://www.iau-aiu.net/content/institutions מוסדות להשכלה גבוהה החברים בארגון האוניברסיטאות הבינלאומי]}}.

בשנת [[2002]] הוקמה [[הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית]], מאיחוד של שתי פקולטות ותיקות בטכניון, הנדסה אזרחית והנדסה חקלאית.

הטכניון הסמיך קרוב ל-80,000 בוגרים מיום הקמתו ועד תום [[העשור הראשון של המאה ה-21]]. נכון ל-[[2020]], לומדים בטכניון 13,858 סטודנטים לכל התארים, מתוכם 9,300 ל[[תואר ראשון]], 4,558 ל[[תואר שני]] ול[[תואר שלישי]]. [[נשים]] מהוות כ-40% מכלל הסטודנטים לתואר ראשון.

=== הישגים בולטים של הטכניון ===
[[קובץ:Technion stamp 1956.jpg|שמאל|250px|ממוזער|[http://www.israelphilately.org.il/stamps/stamp.asp?id=450 בול "הטכניון חיפה"]
{{ש}}תאריך ההופעה: [[1956]]{{ש}}מעצב: ג. המורי]]
* ב[[שנות ה-70 של המאה ה-20]] פיתחו הפרופסורים [[יעקב זיו (מדען)|יעקב זיו]] ו[[אברהם למפל]] את [[אלגוריתם למפל-זיו]] ל[[דחיסת נתונים]]. בשנים [[1995]] ו-[[2007]], בהתאמה, הם זכו ב[[מדליית ריצ'רד המינג]] על עבודה חלוצית בתחום דחיסת הנתונים ובמיוחד על פיתוח אלגוריתם זה.
*בשנת [[1982]] גילה פרופסור [[דן שכטמן]], מ[[הפקולטה למדע והנדסה של חומרים]], מבנה של [[קוואזי-גביש]]: מבנה גבישי בעל סימטריה מחומשת – דבר שנחשב בלתי אפשרי לפי התאוריה שהייתה קיימת אז של גבישים וחייב מהפך מחשבתי בתורת ה[[קריסטלוגרפיה]]. בשנת [[2011]] זכה שכטמן ב[[פרס נובל לכימיה]], על מחקרו זה{{הערה|{{ynet|שי זמיר ואביאל מגנזי|הישראלי פרופ' דן שכטמן זכה בפרס נובל בכימיה|4131530|5 באוקטובר 2011}}}}.
* הפרופסורים [[מוסא יודעים]] ו[[ג'ון פינברג]] מ[[הפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט|הפקולטה לרפואה]] פיתחו את התרופה "[[אזילקט]]", היעילה לטיפול בחולי [[מחלת פרקינסון]] ו[[מחלת אלצהיימר]].
* פרופ' [[אורי סיון (פיזיקאי)|אורי סיון]], פרופ' [[ארז בראון]] ופרופ' [[יואב איישן]] השתמשו ברצפי [[DNA]] ליצירת חוט מוליך שעוביו אלפית מעוביה של שערה אנושית.
* [[טכסאט|לוויין הטכניון]], ששוגר לחלל, הוא אחד הקטנים בעולם. הוא בנוי כ[[קובייה]] שאורך כל אחת מצלעותיה 45 ס"מ, משקלו 48 ק"ג ותצרוכת החשמל שלו נמוכה ביותר. על הלוויין גלאי [[אוזון]], [[מחשב]] זעיר ומערכת ניווט ובקרה. היוזמה לבנית הלוויין והביצוע היו של פרופסור [[גיורא שביב]], פרופסור [[חיים אשד]] ומשה שחר.
* בשנת [[2004]] זכו שני פרופסורים מהטכניון, [[אברהם הרשקו]] ו[[אהרן צ'חנובר]], ב[[פרס נובל לכימיה]] על גילוי המערכת הביולוגית הגורמת לפירוק [[חלבון|חלבונים]] ב[[תא]]. הם היו זוכי פרס נובל הישראלים הראשונים במדעים.
* בשנת [[2006]] נבחרה ד"ר [[שולמית לבנברג]], אז בת 37, על ידי כתב העת [[Scientific American]] כאחת מ-50 המדענים המובילים בעולם לשנה זו, בעקבות פיתוח שיטה ליצירת [[רקמה|רקמות]] שהגוף אינו דוחה.
* הטכניון נחשב לאחד מהמוסדות המובילים בתחומו בעולם, ודורג במקום ה-29 בעולם בקטגוריית האוניברסיטאות הטכנולוגיות-הנדסיות, במקום ה-31 בעולם בקטגוריית מדעי הטבע ובמקום ה-109 הכללי, על פי סקר "[http://www.thes.co.uk/worldrankings The Times Higher Education Supplement] {{Webarchive|url=https://web.archive.org/web/20080114005249/http://www.thes.co.uk/worldrankings/ |date=2008-01-14 }}" לשנת [[2008]]{{כ}}{{הערה|[http://ug3.technion.ac.il/admissions/images/PR.pdf הודעה לעיתונות] באתר הטכניון}}. ב[[דירוג אקדמי של אוניברסיטאות בעולם|דירוג אוניברסיטת ג'יאו טונג]] ה[[הרפובליקה העממית של סין|סינית]] לאוניברסיטאות טכנולוגיות-הנדסיות בשנת 2011, תפס הטכניון את המקום ה-42 בעולם בהנדסה וטכנולוגיה, והפקולטה למדעי המחשב דורגה במקום ה-15 בעולם{{הערה|[http://www.technion.ac.il/1900/01/פורסם-דירוג-שנחאי-החדש-מדעי-המחשב-בטכנ/ פורסם דירוג שנחאי החדש: מדעי המחשב בטכניון – במקום ה-15 מתוך 500 אוניברסיטאות מובילות בעולם], באתר הטכניון}}.
* הטכניון נמצא במקום 7 בעולם ברשימת האוניברסיטאות שבוגריהן מנהלים חברות טכנולוגיות גדולות{{הערה|1={{הידען|הטכניון|מנהלים חברות טכנולוגיות בשווי מיליארד דולר ויותר. הטכניון במקום השביעי בעולם – והיחיד מחוץ לארצות הברית בעשר הראשונות|technion-graduate-to-lead-billion-dollar-companies-0809131|8 בספטמבר 2013}}}}.
* בשנת 2017, [[הפקולטה להנדסת אווירונאוטיקה וחלל]] של הטכניון דורגה מקום 8 בעולם לפי [[מדד שנגחאי]], מקום 50 באוטומציה ובקרה, מקום 37 בהנדסת חשמל, ובתחום הפיזיקה דורג הטכניון בין 150-200{{הערה|[https://www.technion.ac.il/2017/07/הטכניון-במקום-השמיני-בעולם-בהנדסת-א/ הטכניון – במקום השמיני בעולם בהנדסת אווירונוטיקה], הטכניון, 2 ביולי 2017}}.

== קריית הטכניון ==
[[קובץ:Architecture Faculty Technion.jpg|ממוזער|שמאל|250px|הבניין על שם סגו – [[הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים (הטכניון)|הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים]]]]

קמפוס הטכניון מכונה '''קריית הטכניון'''. הוא משתרע על פני 1,325 דונם, בין שכונת [[נווה שאנן (חיפה)|נווה שאנן]] לבין העיר [[נשר (עיר)|נשר]]. מיקום הקמפוס נבחר על ידי [[דוד בן-גוריון]], ואבן הפינה הונחה בשנת [[1953]]{{הערה|[http://ug.technion.ac.il/catalog/Catalog-Pdf/8-12.pdf קטלוג הטכניון], עמ' 10{{קישור שבור|17.8.2019}}}}.

קריית הטכניון כוללת מבני [[מעונות סטודנטים|מעונות]] לסטודנטים ולסגל זוטר (ישנם מעונות ליחידים, לזוגות ולמשפחות עם ילדים), שבהם יותר מ-4,500 מיטות.
[[קובץ:מנחת בטכניון.jpg|ממוזער|מנחת מסוקים סמוך ל"כפר המשתלמים".]]
סמוך ל"כפר המשתלמים", מול שכונת רמת אלון, נמצא מנחת מסוקים.

בקרית הטכניון כתשעים בניינים, ביניהם 18 פקולטות ומחלקות. בקמפוס גם מרכז ספורט, [[בית קולנוע]], [[בית הכנסת אוהל אהרון|בית כנסת]], [[מרכז מבקרים]], אכסניה, מועדוני תרבות, בית סטודנט, סניף בנק, חנויות, קפיטריות ומסעדות, גני ילדים ו[[מרפאה]]. כמו כן במתחם גן אקולוגי, מגרשי ספורט אולימפיים, אמפיתיאטרון וטיילת ובה "[[אובליסק הטכניון]]", פרי תכנונו של האדריכל [[סנטיאגו קלטרווה]], ושתי תחנות של [[הרכבלית]]: תחנת "טכניון מרכז" - לעליית וירידת נוסעים, ותחנת "טכניון אלונים" - כתחנת תפעול ובקרה בלבד.

[[הפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט|הפקולטה לרפואה]] נמצאת מחוץ לקריית הטכניון, בשכונת [[בת גלים]], סמוך ל[[רמב"ם - הקריה הרפואית לבריאות האדם|מרכז הרפואי רמב"ם]].

אחד המבנים של הפקולטה לאדריכלות ובינויי ערים ממוקם בשכונת הדר שבחיפה, סמוך למוזיאון הלאומי למדע, בבניין ההדריון.
במבנה לומדים סטודנטים בשנה ב במסלול לאדריכלות ובמסלול לאדריכלות נוף.

"שיכון הטכניון" שימש למגורי מדענים בשנות החמישים של המאה העשרים. צריפי השיכון נמצאים בדרום שכונת אחוזה, בין צומת פרויד לבית בירם{{הערה|{{הארץ|מירב מורן|השכונה שבה גרו גדולי המדענים של ישראל|0000017f-e137-d75c-a7ff-fdbfcc970000|4 בנובמבר 2021}}}}.

בטכניון 18 [[פקולטה|פקולטות]] ומחלקות המעניקות תואר ראשון, שני ושלישי במבחר מסלולי לימודים.

=== פקולטות ===
[[קובץ:Technions13.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבנה בית הכנסת "אוהל אהרון" בטכניון, בתכנון האדריכל פרופ' [[אהרון קשטן]]. המבנה נבנה בתרומתו של הפילנתרופ ה[[יהדות ארצות הברית|יהודי-אמריקאי]] [[לודוויג יסלזון]] ונקרא על שם אחיו אהרון]]
[[קובץ:Technion_Faculty_of_Medicine.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הבניין על שם רפפורט - הפקולטה לרפואה]]
[[קובץ:Technion Obelisk 2.JPG|שמאל|ממוזער|250px|[[אובליסק הטכניון]] במרכז הטכניון, בתכנונו של [[סנטיאגו קלטרווה]]]]
[[קובץ:לב הקמפוס טכניון חיפה.jpg|שמאל|250px|ממוזער|בניין הפקולטה למתמטיקה]]
* [[הנדסת אווירונאוטיקה|הנדסת אווירונאוטיקה וחלל]] – [[הפקולטה להנדסת אווירונאוטיקה וחלל]]{{הערה|[http://ae-www.technion.ac.il אתר הפקולטה הנדסת אווירונאוטיקה וחלל]}}
* [[הנדסה אזרחית]] ו[[הנדסת הסביבה|סביבתית]] – [[הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית]]{{הערה|[http://cee.technion.ac.il/CivilEng/index.asp?LNGID=2 אתר הפקולטה להנדסה אזרחית]}}{{הערה|[http://www.sviva.technion.ac.il אתר הפקולטה להנדסת הסביבה]{{קישור שבור|17.8.2019}}}}
* [[ארכיטקטורה]] ובינוי ערים – [[הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים (הטכניון)|הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים]]{{הערה|[http://architecture.technion.ac.il אתר הפקולטה לארכיטקטורה]}}
* הנדסת [[ביוטכנולוגיה]] ו[[הנדסת מזון|מזון]] – [[הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון]]{{הערה|[http://biotech.technion.ac.il אתר הפקולטה לביוטכנולוגיה והנדסת מזון]}}
* [[ביולוגיה]] – [[הפקולטה לביולוגיה (הטכניון)|הפקולטה לביולוגיה]]{{הערה|[http://biology.technion.ac.il אתר הפקולטה לביולוגיה]}}
* [[הנדסה ביורפואית]] – [[הפקולטה להנדסה ביורפואית]]{{הערה|[http://www.bm.technion.ac.il אתר הפקולטה]{{קישור שבור|17.8.2019}}}}
* [[הנדסת חומרים]] – [[הפקולטה למדע והנדסה של חומרים]]{{הערה|[http://materials.technion.ac.il אתר הפקולטה להנדסה ביורפואית]}}
* [[הנדסת חשמל]] – [[הפקולטה להנדסת חשמל (הטכניון)|הפקולטה להנדסת חשמל]]{{הערה|[http://www.ee.technion.ac.il אתר הפקולטה להנדסת חשמל]}}
* [[כימיה]] – [[הפקולטה לכימיה (טכניון)|הפקולטה לכימיה]]{{הערה|[http://chemistry.technion.ac.il אתר הפקולטה לכימיה]}}
* [[הנדסה כימית]] – [[הפקולטה להנדסה כימית]]{{הערה|[http://chemeng.technion.ac.il אתר הפקולטה להנדסה כימית]}}
* [[מדעי המחשב]] – [[הפקולטה למדעי המחשב (הטכניון)|הפקולטה למדעי המחשב]]{{הערה|[http://www.cs.technion.ac.il אתר הפקולטה למדעי המחשב]}}
* [[הנדסת מכונות]] – [[הפקולטה להנדסת מכונות]]{{הערה|[http://meeng.technion.ac.il אתר הפקולטה להנדסת מכונות]}}
* [[מתמטיקה]] – [[הפקולטה למתמטיקה (הטכניון)|הפקולטה למתמטיקה]]{{הערה|[http://www.math.technion.ac.il אתר הפקולטה הפקולטה למתמטיקה]}}
* [[פיזיקה]] – [[הפקולטה לפיזיקה (הטכניון)|הפקולטה לפיזיקה]]{{הערה|[http://phys.technion.ac.il/he אתר הפקולטה לפיזיקה]}}
* [[רפואה]] – [[הפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט]]{{הערה|[http://md.technion.ac.il אתר הפקולטה לרפואה]}}
* [[הפקולטה למדעי הנתונים וההחלטות (הטכניון)|מדעי הנתונים וההחלטות]] (לשעבר [[הנדסת תעשייה וניהול]]){{הערה|[http://iew3.technion.ac.il אתר הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול]}}
* [[הוראת המדעים|חינוך למדע וטכנולוגיה]] – [[הפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה]]{{הערה|[http://edu.technion.ac.il אתר הפקולטה לחינוך, למדע וטכנולוגיה]}}

=== מחלקות ===
* [[המחלקה ללימודים הומניסטיים ואמנויות]]{{הערה|[http://humanities.technion.ac.il אתר המחלקה ללימודים הומניסטיים ואמנויות]}}
* [[בית הספר ללימודי המשך של הטכניון ע"ש עזריאלי]]{{הערה|[http://cont-edu.technion.ac.il/ אתר היחידה ללימודי המשך ולימודי חוץ]}}

=== יחידות מחקר נוספות ===
* [[המכון הישראלי לחקר הנדסה ימית]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=WWW.CAMERI-ENG.COM|כותרת=אתר המכון}}</ref>- הוקם ב-1976 בשותפות של הטכניון ו[[חברת נמלי ישראל]]. המכון כולל, בין היתר, מתקני מחקר יחידים מסוגם בישראל: תעלת גלים באורך 48 מ', בריכת גלים המדמה את שטח [[מפרץ חיפה]] בקנ"מ 1:120.
* [[המכון לננוטכנולוגיה על שם ראסל ברי]]{{הערה|[http://nano.technion.ac.il אתר המכון לננוטכנולוגיה]{{קישור שבור|17.8.2019}}}}
* [[המכון למצב מוצק]]{{הערה|[http://solid-state.technion.ac.il אתר המכון למצב מוצק]{{קישור שבור|17.8.2019}}}}
* [[מכון המתכות הישראלי]]{{הערה|[https://iim.technion.ac.il/he/ אתר מכון המתכות הישראלי]}} - הוקם ב-1963 ומכיל בין היתר מעבדה להדפסת תלת-מימד של מתכות, מעבדה לטכנולוגיות יציקה, מעבדה למטלורגיה וטכנולוגיית אבקות ו[[מעבדה]] למניעת קורוזיה, טיפול פני השטח וטכנולוגיות לייזר.
* [[מכון אשר לחקר החלל|מכון לחקר החלל על שם נורמן והלן אשר]]{{הערה|[http://www.technion.ac.il/ASRI אתר המכון לחקר החלל]}}
* [[המכון לחקר המים על שם סטיבן וננסי גרנד]]{{הערה|[http://gwri.technion.ac.il אתר המכון לחקר המים]}}
* [[המכון לחקר התחבורה]]{{הערה|[http://techunix.technion.ac.il/~ttri אתר המכון לחקר לחקר התחבורה]{{קישור שבור|17.8.2019}}}}
* [[המכון הלאומי לחקר הבנייה]]{{הערה|[https://nbri.net.technion.ac.il/ אתר המכון לחקר הבנייה]}}
* [[מוסד שמואל נאמן למחקר מתקדם במדע וטכנולוגיה]]{{הערה|[http://www.neaman.org.il אתר המכון למחקר מתקדם במדע וטכנולוגיה]}}
* [[המרכז הבינתחומי למדעי החיים וההנדסה על שם לורי לוקיי]]{{הערה|[http://lokey.technion.ac.il/Lokey/indexHeb.asp אתר המכון למדעי החיים וההנדסה]}}
* [[המרכז לחקר העיר והאזור]]{{הערה|[https://curs.net.technion.ac.il/ אתר המכון לחקר העיר והאזור]}}
* [[המרכז למחקר ופיתוח בארכיטקטורה]]{{הערה|[http://architecture.technion.ac.il/המרכז-למחקר-ופיתוח-בארכיטקטורה/ אתר המכון למחקר ופיתוח בארכיטקטורה]{{קישור שבור|17.8.2019}}}}
* [[מרכז היזמות והחדשנות t-hub]]{{הערה|[https://t-hub.technion.ac.il// אתר מרכז היזמות והחדשנות t-hub]}}
* [[מרכז המחקר למורשת הארכיטקטורה בישראל]]{{הערה|[http://architecture.technion.ac.il/מרכז-המחקר-למורשת-הארכיטקטורה/ אתר המכון למורשת הארכיטקטורה בישראל]}}

=== אמנויות ===
{{ערך מורחב|תיאטרון הטכניון}}
* [[תיאטרון הטכניון]] הוקם בשנת [[1986]] במסגרת מצומצמת, כחלק מ[[המחלקה ללימודים הומניסטיים ואמנויות]]. המייסד היה פרופ' [[אוריאל זוהר]], שהיה [[במאי]] יחיד ומורה במחלקה זו. בתיאטרון הועברו במהלך השנים, שבעה קורסים כל סמסטר, ולמדו בו כ-300 סטודנטים מדי שנה. התיאטרון העלה עד 2014, כ-52 הצגות בסגנונות שונים, חלקן מחזות ישראלים מאת [[חנוך לוין]] ו[[יהושע סובול]] וגם מחזות [[קלאסיקה|קלאסיים]] מאת [[מולייר]], [[שייקספיר]], [[פייר דה מאריבו]], [[הנריק איבסן]], [[סלאבומיר מרוז'ק]] [[ברנרד שו]] ועוד. הועלו גם הצגות מאת אוריאל זוהר עצמו, וכן הצגות מפרי עטם של השחקנים.
* המקהלה והתזמורת הסימפונית של הטכניון הוקמו בשנת [[1963]] ביוזמתה של פרופ' [[דליה אטלס]]. לאחר פרישתה [[מנחם נבנהויז]] ניהל את התזמורת הסימפונית עד שנת 2018. במקביל מנהל המנצח [[לאונטי וולף]] את מקהלת הטכניון. לאחר פרישתו של נבנהויז, החליף אותו [[דוד סופר]] בתור המנצח והמנהל המוזיקלי של התזמורת.

== רכבלית ==
{{ערך מורחב|רכבלית}}
[[קובץ:Rachbalit station D 02.jpg|ממוזער|שמאל|תחנה הרכבלית העליונה בטכניון, אפריל 2021]]
[[קובץ:Rachbalit station D 04.jpg|ממוזער|שמאל|מבט מלמעלה על תחנה הרכבלית העליונה בטכניון, אפריל 2021]]
באפריל 2022 נפתחו בטכניון שתי התחנות של "הרכבלית", [[רכבל]] אשר מקשר בין מרכזית המפרץ לטכניון ולאוניברסיטת חיפה. תחנה D (טכניון מרכז) נמצאת ליד בניין דנציגר ותחנה E (טכניון עליון) אשר נמצאת ליד בניין קנדה. תחנת טכניון עליון תהיה בתחילה תחנה תפעולית בלבד והיא לא תשרת נוסעים. בתחנה E נמצא ה[[דיפו]] של המערכת.

== נשיאי הטכניון ==
[[קובץ:Technion upper 02.jpg|ממוזער|שמאל|בניין הנדסת חשמל ואולמן, ברקע שכונת נווה שאנן ומפרץ חיפה, אפריל 2021]]
{| class="wikitable"
|-
! תמונה !! שם !! תקופת כהונה !! הערות
|-
| [[קובץ:Arthur Blok.jpg|70px]] || [[ארתור בלוק]]|| 1924–1925 ||
|-
| [[קובץ:Max Hecker.jpg|70px]] || [[מרדכי הקר|מרדכי (מקס) הקר]] || 1925–1927 ||
|-
| [[קובץ:Pevzner Shmuel Yosef.jpg|70px]] || [[שמואל יוסף פבזנר]]|| 1927–1929 (ניהול הצד האדמיניסטרטיבי) ||
|-
| [[קובץ:Aharon Tcherniavsky.jpg|70px]] || פרופ' [[אהרן צ'רניבסקי]]|| 1927–1929 (ניהול הצד האקדמי)||
|-
| [[קובץ:Joseph Breuer.jpg|70px]] || פרופ' [[יוסף ברויר]]|| 1930–1931 ||
|-
| [[קובץ:שלמה קפלנסקי 1950 הארכיון הציוני.jpg|70px]] || ד"ר [[שלמה קפלנסקי]] || 1931–1950 ||
|-
| [[קובץ:YaakovDori.jpg|70px]] || [[יעקב דורי]] || 1951–1965 ||[[רב-אלוף]] במילואים
|-
| [[קובץ:Alexander Goldberg.jpg|70px]] || [[אלכסנדר גולדברג]] || 1965–1973 ||
|-
| [[קובץ:Amos horev.jpeg|70px]] || [[עמוס חורב]]|| 1973–1982 ||[[אלוף]] במילואים
בתקופתו הוקם [[המכון הישראלי לחקר הנדסה ימית]]
|-
| [[קובץ:Zingry.jpg|70px]] || פרופ' [[יוסף זינגר]] || 1982–1986 ||
|-
| [[קובץ:Max W Reis.jpg|70px]] || ד"ר [[מקס רייס]] || 1986–1990 ||
|-
| [[קובץ:Zeev Tadmor.jpg|70px]] || פרופ' [[זאב תדמור]] || 1990–1998 ||
|-
| [[קובץ:עמוס לפידות.jpg|70px]] || [[עמוס לפידות]] || 1998–2001 || אלוף במילואים
|-
| [[קובץ:Yitzhak Apeloig by David Shankbone.jpg|70px]] || פרופ' [[יצחק אפלויג]]|| 2001–2009 ||
|-
| [[קובץ:Peretz Lavie. Visit to Technion No 3 (cropped).jpg|70px]] || פרופ' [[פרץ לביא]]|| 2009 - 2019 ||
|-
| [[קובץ:Uri Sivan President of the Technion.jpg|70px]] || פרופ' [[אורי סיון (פיזיקאי)|אורי סיון]] || 2019 - ואילך ||
|}
[[קובץ:תעלת גלים.jpg|ממוזער|תעלת הגלים בבנין הידראוליקה - המכון לחקר הנדסה ימית]]

== הקורטוריון ==
[[חבר נאמנים|חבר הנאמנים]] של הטכניון, הנקרא גם "הקורטוריון", הוא הגוף בעל הסמכות העליונה במכון. בתחום אחריותו החלטות תקציביות, מינוי בעלי תפקידים בהנהלה הבכירה, תיאום פעולות של אגודות דורשי הטכניון בישראל ובחו"ל, פיקוח והכל בהתאם לחוקת טכניון. בקורטוריון יושבים אנשי ציבור מארץ ומחו"ל.

הקורטוריון מתכנס אחת לשנה בישראל למושב בן שבוע, במהלך חודש יוני. במסגרת אירועי הכינוס מחולקים מדי שנה תוארי [[דוקטור לשם כבוד]] מטעם הטכניון.

הקורטוריון הראשון של הטכניון נבחר ב-5 במרץ [[1908]]. בין נציגיו היו [[דוד ויסוצקי]] מ[[מוסקבה]] ו[[אחד העם|אשר גינצבורג]] (אחד העם) מ[[לונדון]] כנציגי [[תה ויסוצקי|חברת ויסוצקי]], נציגי "[[חברת עזרה של יהודי גרמניה|עזרה]]" וד"ר [[שמריהו לוין]]{{הערה|1=[http://its.technion.ac.il/aTechnionKortorion.php הקמת הקורטוריון והשגת תרומות ראשונות]{{קישור שבור|17.8.2019}}}}.

יושב הראש הנוכחי של הקורטוריון הוא לואורנס ג'אקייר מ[[ארצות הברית]], יו"ר לשם כבוד של הקורטוריון הוא [[עוזיה גליל]]. משנת 1990 עד 2003 יו"ר הקורטוריון היה [[איש עסקים]] ופילנתרופ יהודי אמריקאי [[הנרי טאוב]], שעל שמו קרוי בניין פקולטה למדעי מחשב.

== אגודות דורשי הטכניון ==
אגודת דורשי הטכניון הראשונה הוקמה על ידי [[אלברט איינשטיין]], בשנת 1923.

היום אגודות דורשי הטכניון קיימות ב-16 מדינות.

אגודות דורשי הטכניון בישראל ובעולם דואגות לגיוס מקורות כספיים לצורך מימון פעילויות המחקר המתקיימות בטכניון, ולצורך סיוע לסטודנטים בצורת מלגות וכו'.
אחת האגודות המשמעותיות בתרומתה לטכניון היא אגודת דורשי הטכניון של ארצות הברית (ATS).
יו"ר אגודת דורשי הטכניון בישראל, נכון ל-2024 הוא פרופ' פרץ לביא, נשיא הטכניון לשעבר.

== רב בית הכנסת בטכניון ==
בשנים 1976–1980 כיהן בתפקיד הרב פרופסור [[אהרן שאר-ישוב]]. בשנים 1980–2013 כיהן בתפקיד הרב ד"ר [[אליהו רחמים זייני]]. ב-2013 נבחר לתפקיד הרב ד"ר אלעד דוקוב אשר מכהן בתפקיד עד היום.

== מערך ספריות הטכניון ==
{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[מערך ספריות הטכניון]], [[הספרייה המרכזית ע"ש אלישר]]}}

מערך ספריות הטכניון מורכב מהספרייה המרכזית ע"ש אלישר ומספריות מחקר בבנייני הפקולטות השונות. הספרייה המרכזית מהווה את הסמכות המקצועית הקובעת מדיניות, נהלים והנחיות עבודה לכלל הספריות בטכניון והיא מספקת תשתית לפעילויות המקצועיות עבורן. ספריות המחקר מתמקדות בצורכי המידע של הסטודנטים וחברי הסגל בפקולטות.

== קשרים ומיזמים בינלאומיים ==
=== קשרים בינלאומיים ===
הטכניון חבר במספר בריתות ואגודות בינלאומיות ''':'''
* הטכניון חבר ב[[ארגון האוניברסיטאות העולמי]], חבר ב[[ועידת בתי הספר האירופיים לחינוך ומחקר הנדסי מתקדם|וועידת בתי הספר האירופיים לחינוך ומחקר הנדסי מתקדם]] וחבר [[איגוד האוניברסיטאות לחקר החלל]] {{אנ|Universities Space Research Association}}.
* בתאריך 6 בנובמבר 2018 הוכרז על הצטרפות הטכניון ל[[ברית אוניברסיטאות יורו-טק]]. הברית היא שותפות אסטרטגית של אוניברסיטאות למדע וטכנולוגיה באירופה. מעמד ההצטרפות נכנס לתוקף בתאריך 1 בינואר 2019{{הערה|T[https://www.technion.ac.il/en/2018/11/technion-joins-eurotech-universities-alliance/ echnion joins EuroTech Universities Alliance] [[טכניון|Technion]] Retrieved 7 November 2018 }}.

=== מיזמים בינלאומיים ===
* בשנת 2012 זכה הטכניון ביחד עם [[אוניברסיטת קורנל]] במכרז להקמת קמפוס טכנולוגי באי [[רוזוולט (ניו יורק)|רוזוולט]] בניו יורק. שם הקמפוס, שבנייתו הסתיימה בספטמבר 2017 הוא "Cornell Tech". המכון מקדם יזמות, מסחור ותרגום של רעיונות ליישומים ואינו פועל במודל של פקולטות או דיסציפלינות אלא בשלושה מרכזים אינטר-דיסציפלינריים{{הערה|[https://www.technion.ac.il/2017/09/הטכניון-חוגג-את-פתיחת-קמפוס-קורנל-טק-בנ/ הטכניון חוגג את פתיחת קמפוס קורנל טק בניו יורק], באתר הטכניון, 14 בספטמבר 2017}}.
* ב-18 בדצמבר 2017 נחנך ב[[הרפובליקה העממית של סין|סין]] מכון גואנגדונג-טכניון-ישראל לטכנולוגיה (GTIIT), פרי שותפות בין קרן [[לי קה שינג]], ממשלת מחוז [[גואנגדונג]], עיריית [[שאנטואו]] והטכניון{{הערה|[https://www.technion.ac.il/2017/12/חגיגת-חנוכה-הטכניון-חנך-את-האוניברסיט/ חגיגת חנוכה: הטכניון חנך את האוניברסיטה הישראלית הראשונה בסין], באתר הטכניון, 18 בדצמבר 2017}}.

== אותות הוקרה ==
* 2012 – [[דואר ישראל]] הנפיק בול למלאות 100 שנה לטכניון

== ראו גם ==
* [[אוניברסיטאות בישראל]]
* [[אוניברסיטה ציבורית#ישראל]]
{{פורטל|'''ראו גם [[פורטל:חיפה|פורטל חיפה]]'''}}

== לקריאה נוספת ==
* קנית אדמת הטכניון בחיפה, מזכרונות [[אפרים כהן-רייס|אפרים כהן־רייס]], תרס"ח (1908), בתוך: [[אברהם יערי]], '''[[זכרונות ארץ ישראל]]''', חלק שני, פרק פד, עמ' 857–860.
* '''תולדות הטכניון בראשיתו''' - 1908 – 1925, המחלקה לקשרי ציבור של הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל, 1953
* נחום לוין, '''מאבק הראשונים על ייעוד הטכניון''', תל אביב, 1964
* פרופ' אמנון פרנקל, פרופ' [[שלמה מי-טל]], [https://web.archive.org/web/20151216164638/http://www.neaman.org.il/Neaman2011/userdata/SendFile.asp?DBID=1&LNGID=2&GID=2537 תרומת הטכניון למשק בישראל באמצעות בוגריו], [[מוסד שמואל נאמן למחקר מתקדם במדע וטכנולוגיה|מוסד שמואל נאמן]], 2012
<div class="mw-content-ltr">
* Carl Alpert, '''Technion: the story of Israel's Institute of Technology''', New York, Haifa, 1982
</div>

== קישורים חיצוניים ==
{{מיזמים|ויקיספר=מורה נבוכים לסטודנט בטכניון|ויקישיתוף=Category:Technion – Israel Institute of Technology|שם ויקישיתוף=הטכניון}}
* {{אתר רשמי}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007256844305171|הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל}}
{{רשתות חברתיות}}
* [https://biotech.technion.ac.il/wp-content/uploads/sites/30/2017/10/103.17-מפת-הגעה.pdf מפת קמפוס הטכניון], באתר הטכניון
* {{הארכיון הציוני|הטכניון}}
* {{עיונים|פרופ' יובל דרור|ראשית הטכניון העברי בחיפה, 1902–1950 – מהתוכנית ל"בית-ספר גבוה יהודי" ועד תום תקופת ניהולו של שלמה קפלנסקי|6|14|1996, עמ' 330–357}}
* {{אוניברסיטת חיפה|רות לביא|טכנולוגיה ואומה: התפתחות הטכניון בתקופת היישוב, 1917–1948, חיבור לשם קבלת התואר "דוקטור לפילוסופיה"|533187|1999}}{{קישור שבור|2.3.2020}}
* {{קתדרה|זכי שלום|בין 'טכניון' ל'תכניון' – משמעות הציווי 'יהודי דבר עברית' נוסח בן-גוריון, 1963|101.9|101, אוקטובר 2001, עמ' 195–198}}
* {{TheMarker|גיא גרימלנד|"מעיין ההיי-טק" מתייבש: גם פרסי הנובל לא יצילו את הטכניון|news/1.1532611|27 באוקטובר 2011}}
* {{הארץ|אפרת נוימן|איך מקבלים תרומה של 130 מיליון דולר?|1.2132233|4 באוקטובר 2013|מנויים=לא}}
* {{xnet|[[נעמה ריבה]]|הטכניון 2045: עיר בתוך עיר עם מגדלי לימוד, מעונות ענק ורכבל לצ'ק פוסט|3109666|17 ביוני 2015}}
* {{כלכליסט|קרן צוריאל הררי|ברוכים הבאים לטכניהון|3664417|16 ביולי 2015}}
* {{גלובס|[[אלי ציפורי]]|עוצמה פיננסית אדירה: מאחורי המספרים של הטכניון|1001222302|5 בפברואר 2018}}
* [[שמריהו לוין]], [http://benyehuda.org/shmaryahu/igrot3.html הכנות להקמת הטכניון] (מתוך: "אגרות שמריהו לוין, תל אביב: [[הוצאת דביר|דביר]], תשכ"ו), ב[[פרויקט בן-יהודה]]
* {{סרטונים}} [https://jfc.org.il/news_journal/37010-2/106057-2/ בניית הטכניון בחיפה], [[ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים|ארכיון הסרטים הישראלי]] 1913
* {{סרטונים}} [https://jfc.org.il/news_journal/27479-2/92963-2/ הנשף המסורתי של הסטודנטים בטכניון, '''1938'''], באתר [[ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים]]
* {{סרטונים}} [https://www.youtube.com/watch?v=eWn85rH1NCg פתיחת שנת הלימודים בטכניון] במעמד [[בן-גוריון]], [[יומני כרמל]] 1951
* {{סרטונים}} [https://youtu.be/_ex2Pbot0zw?list=PLT-roSWIpp1Gw49p47hfE88qJyabx5g4y&t=515 חנוכת המכון לאלקטרומכניקה], במעמד [[בן-גוריון]], [[יעקב דורי]] ומשפחת פישבך, [[סרטי גבע]], [[ארכיון שפילברג]], 1957 <small><small>(התחלה 8:35)</small></small>
* {{סרטונים}} [http://www.aparchive.com/metadata/RANDOLPH-CHURCHILL-LAYS-CORNER-STONE/918b9108327b4b92a1c1ee81d3cfeec0?query=israel&current=170&orderBy=OldestFirst&hits=41724&referrer=search&search=%2fsearch%2ffilter%3fquery%3disrael%26from%3d161%26orderBy%3dOldestFirst%26allFilters%3dTrue%253AIsDigitized%26ptype%3dIncludedProducts%26_%3d1618230159964&allFilters=True%3aIsDigitized&productType=IncludedProducts&page=161&b=cfeec0 טקס יְרִיַּת אֶבֶן פִּנָּה לבניין צ'רצ'יל], במעמד [[רנדולף צ'רצ'יל]] ו[[קלמנטיין צ'רצ'יל]], נובמבר 1955, ארכיון הסרטונים של [[AP]]
* {{סרטונים}} [https://youtu.be/BnO1yZBdLMA?t=54 חנוכת בניין צ'רצ'יל] במעמד [[בן-גוריון]] ושרה צ'רצ'יל, [[סרטי גבע]], [[ארכיון שפילברג]], יולי 1958 <small><small>(התחלה 0:54)</small></small>
* [https://archive.today/20120715000742/pard.technion.ac.il/update/honorlist-heb.html בעלי תוארי כבוד מטעם הטכניון]
* [https://www.saf.co.il/noa/new_10187 הענקת תוארי דוקטור לשם כבוד] (18/06/2019) לשבעה גברים ונשים ובהם היזם ואיש העסקים סמי סגול, האדריכל משה ספדיה, מייסדת קרן אייסף נינה אבידר ווינר, פרופ' סטפן מלאך, ד"ר סטיוארט א' פלדמן, פרופ' ד"ר אלפרד פורשל וקרול אפשטיין
* [https://eurotech-universities.eu אתר] ברית אוניברסיטאות יורו-טק באירופה (באנגלית)

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

{{אוניברסיטאות בישראל}}
{{נשיאי הטכניון}}
{{ברית אוניברסיטאות יורו-טק}}
{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל|*]]
[[קטגוריה:חיפה: אוניברסיטאות ומכללות]]
[[קטגוריה:הדר הכרמל]]
[[קטגוריה:חיפה: מבנים]]
[[קטגוריה:חיפה: מבנים לשימור]]
[[קטגוריה:אתרי מורשת במחוז חיפה]]
[[קטגוריה:אגודות עות'מאניות]]
[[קטגוריה:חינוך ביישוב]]
[[קטגוריה:ברית אוניברסיטאות יורו-טק]]
[[קטגוריה:ועידת בתי הספר האירופיים לחינוך ומחקר הנדסי מתקדם]]
[[קטגוריה:היישוב: מדע וטכנולוגיה]]