היינריך אולק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
היינריך אולק
Henrik Holck
לידה 18 באפריל 1599
טירת קרונבורג, דנמרק עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 9 בספטמבר 1633 (בגיל 34)
Triebel, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה דנמרק עריכת הנתון בוויקינתונים
דרגה גנרל-פלדמרשל עריכת הנתון בוויקינתונים
פעולות ומבצעים
מלחמת שלושים השנים עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

היינריך אולקגרמנית: Heinrich Holk; ‏18 באפריל 1599 –ֻ 9 בספטמבר 1633) היה גנרל דני-גרמני שלקח חלק פעיל במלחמת שלושים השנים, תחילה בצד הפרוטסטנטי בצבאו של מלך דנמרק כריסטיאן הרביעי ואחר כך בצד הקתולי בצבא האימפריה הרומית הקדושה. אולק היה איש סודם של הגנרלים הקתולים אלברכט פון ולנשטיין ויוהאן ט'סרקלס פון טילי נודע לשמצה בשל אכזריותו הרבה ובכך ששיבח את טבח מגדבורג שבוצע בידי טילי והדוכס גוטפריד היינריך פון פפנהיים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אולק נולד בטירת קרונבורג הנמצאת באי זילנד השייך לדנמרק. אביו, בן למשפחת אצולה דנית, היה מפקד המבצר. בילדותו למד בבתי ספר בדנמרק ובגרמניה וערך טיולים בצרפת איטליה ואנגליה. עם הפלישה הדנית לגרמניה במהלך מלחמת שלושים השנים התגייס אולק והפך לאחד ממפקדי הגייסות הדנים בתפקיד זה כבש כמה מבצרים גרמניים בשלזוויג-הולשטיין אולם נפל בשבי ונכלא בפראג.

שוחרר תמורת כופר של 4,000 טאלר מיד עם שחרורו זימן אותו מלך דנמרק לפקד על חיל מצב דני שהגן על העיר שטרלזונד שהותקפה בידי אלברכט פון ולנשטיין שכיר החרב של הקיסר. כעבור 11 שעות נסוגו הקתולים אולם אולק נאלץ להתפנות יחד עם שאר חיל המצב הדני לטובת חיל המצב השוודי בפיקודו של אלכסנדר לסלי. לאחר חתימת הסכם ליבק בין האימפריה הרומית הקדושה לבין דנמרק קרא הקיסר פרדיננד השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה לאולק והציע לו ללחום לצידו בתשלום אולק קיבל את ההצעה והפך לגנרל בצבא האימפריה.

הגנרל הצעיר והנחוש משך את תשומת לבו של אלברכט פון ולנשטיין והפך לאיש סודו. אולק לא חשש למתוח ביקורת נוקבת על גנרלים רבים שגילו רכרוכיות אולם הוא שיבח את יוהאן ט'סרקלס פון טילי ואת גוטפריד היינריך פון פפנהיים על טבח מגדבורג בו טבחו באזרחיה הפרוטסטנטים של העיר מגדבורג כמו כן תמך אולק בזכותם של החיילים לרצוח ולבזוז ואף הראה דוגמה אישית בשלל מעשי זוועה שביצע באזורים שכבש יחד עם ולנשטיין. פיקד על הכוחות הקתוליים בקרב ליצן בו נהרג מלך שוודיה גוסטבוס אדולפוס. בקרב זה איבד אולק את עינו השמאלית. לאחר הקרב קידם אותו הקיסר לדרגת פילדמרשל. חיבתו העזה של הקיסר לגנרל הדני עוררה לאולק אויבים רבים.

אולק נפטר ב-9 בספטמבר 1633 ממגפה בסקסוניה. גופתו הועברה לאחר מותו לקופנהגן בירת דנמרק.

לקריאת נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Keegan, John; Wheatcroft, Andrew (1996). Who's who in military history: From 1453 to the present day (2 ed.). Routledge. ISBN 0-415-12722-X. נבדק ב-2009-08-02.
  • Mackillop, Andrew; Murdoch, Steve (2003). Military governors and imperial frontiers c. 1600-1800: A study of Scotland and empires. BRILL. ISBN 90-04-12970-7.
  • Jens E, Olesen (2003). "Christian IV og dansk Pommernpolitik". In Asmus, Ivo; Droste, Heiko; Olesen, Jens E. (eds.). Gemeinsame Bekannte: Schweden und Deutschland in der Frühen Neuzeit (בדנית). Berlin-Hamburg-Münster: LIT Verlag. ISBN 3-8258-7150-9.
  • Wilson, Peter (2009). The Thirty Years War: Europe's Tragedy. London: Penguin Group. p. 529. ISBN 978-0-674-03634-5.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא היינריך אולק בוויקישיתוף