הכיפה הירוקה
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
כיפה  |
| מדינה |
ערב הסעודית |
| קואורדינטות | 24°28′03″N 39°36′41″E / 24.4676°N 39.6114°E |
 | |
  | |
הכיפה הירוקה (בערבית: القبة الخضراء; אַל-קוּבָּה אֱל-חַ'צְ'רַאאְ') היא חלק ממתחם מסגד הנביא במדינה, ערב הסעודית. תחתיה נמצא על פי המסורת קברו של מוחמד, מייסד האסלאם, וקבריהם של שני הח'ליפים הראשונים מהראשידון, אבו בכר ועומר. מיקום הכיפה בפינה הדרום-מזרחית של המסגד, במקום שבו היה בעבר חדרה של עאישה, אשתו השלישית של מוחמד. מיליונים מבקרים במקום מדי שנה, כמסורת לאחר העלייה לרגל למכה וקיום מצוות החג'.
המבנה הנוכחי מתוארך לשנת 1279, אז נבנתה כיפת עץ לא צבועה מעל הקבר. המבנה נבנה מחדש ונצבע מחדש בצבעים שונים כמה פעמים מאוחר יותר, פעמיים בסוף המאה ה-15 ופעם אחת ב-1817. הכיפה נצבעה לראשונה בירוק ב-1837, ומכאן שמה[1].
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הכיפה נבנתה בשנת 1279 לספירה (שנת 678 בלוח השנה ההיג'רי) בתקופת שלטונו של הסולטאן הממלוכי קלאוון[2]. המבנה המקורי היה עשוי מעץ והיה חסר צבע[3], ונצבע בלבן וכחול בשחזורים מאוחרים יותר. בשריפה שפרצה בשנת 1481, המסגד והכיפה נשרפו כליל, והסולטאן קאיתבאי יזם פרויקט שיקום. במהלך השיקום הוחלף רוב בסיס העץ במבנה ללבנים, כדי למנוע את קריסת הכיפה בעתיד. הבונים השתמשו בצלחות עופרת לכיסוי כיפת העץ החדשה. הבניין, שכולל את קברו של הנביא מוחמד, חודש בהרחבה בחסותו של קאיתבאי[4]. הכיפה הנוכחית נוספה בשנת 1818 על ידי הסולטן העות'מאני מהמוט השני[5]. בשנת 1837 נצבעה לראשונה בירוק[1].
כאשר סעוד בן עבדול-אל-עזיז אל סעוד (אנ') כבש את מדינה ב-1805, חסידיו, הווהאבים, הרסו כמעט כל כיפת קברים באל-מדינה, בהתבסס על אמונתם שהערצת קברים, ומקומות שייוחסו להם כוחות על טבעיים, היא עבירה על ה"תווחיד", עקרון יחידות האל[6]. הקבר הופשט מהזהב והתכשיטים שעיטרו אותו, אך הכיפה נשמרה. ההנחה היא שהניסיון להרוס אותה נכשל, או כי מוחמד אבן עבד אל-והאב כתב שהוא לא רוצה לראות את הכיפה הרוסה, למרות הסלידה שלו מאנשים שמתפללים ליד הקבר[7]. אירועים דומים התרחשו ב-1925 כאשר המיליציות הסעודיות, אל-אח'ואן, כבשו מחדש את העיר[8][9][10]. רוב חוקרי הווהאבים תומכים בסברה שהתקבלה החלטה על ידי הרשויות הסעודיות לא לאפשר הערצה לקבר, אשר נבנה מאות שנים לאחר מותו של מוחמד, ולכן נחשב כ"חידוש"[11].
קבר מוחמד והח'ליפים הראשונים
[עריכת קוד מקור | עריכה]קברו של מוחמד נמצא בגבולות מה שהיה הבית שלו ושל אשתו עיישה. במהלך חייו של מוחמד, החדר היה צמוד למסגד. המסגד הורחב בתקופת הח'ליף האומיי ווליד הראשון כדי שיכלול את הקברים של מוחמד, ושני הח'ליפים הראשונים מהראשידון, אבו בכר ועומר[1], הקבורים לידו. עומר קיבל מקום ליד אבו בכר, שבמקור ייועד לעיישה.
קברו של מוחמד הוא סיבה חשובה לקדושתו הגבוהה במיוחד של המסגד. "כיפת הנביא" מסמנת את מיקומו של הקבר[12]. לא ניתן לראות את הקבר עצמו, כי האזור מגודר ברשת זהב ווילונות שחורים[12]. משערים כי ישנה גומחה השמורה לעיסא (ישו), במקרה שישוב בביאה השנייה[13]. הקברים, ומה שנשאר מביתה של עיישה, תחומים במבנה בן 5 צלעות, ללא דלתות וחלונות, שנבנה על ידי הח'ליף עומר השני. צורת המחומש נבחרה בכוונה, כדי לגרום לה להיראות שונה מהכעבה בעלת 4 פאות, ובכך למנוע מאנשים לבצע "טוואף", קרי: הקפה סביב הקבר. למתחם זה לא נכנסו מאז השחזור של קאיטביי ב-1481. רק את הקיר הזה, העטוף בבד ירוק, ניתן לראות מבעד לרשתות הקיר החיצוני, שנבנה כמה מאות שנים מאוחר יותר, ולימים הונגש לציבור[14].
גלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
מבט מהצד המערבי -
מטבע ברונזה מהמאה ה-17 המתאר את הכיפה בתקופה הממלוכית -
הכיפה הירוקה, במסע של ריצ'רד פרנסיס ברטון, 1850 בערך -
הצילום הראשון של הכיפה, מוחמד סדיק, 1880 -
קברו של מוחמד נמצא ברובע זה
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 Ariffin, Syed Ahmad Iskandar Syed (2005). Architectural Conservation in Islam: Case Study of the Prophet's Mosque. Penerbit UTM. pp. 88–89, 109. ISBN 978-9-8352-0373-2.
- ^ "Prophet's Mosque". ArchNet. אורכב מ-המקור ב-2012-03-23. נבדק ב-2012-04-13.
- ^ "The history of Green Dome in Madinah and its ruling". Peace Propagation Center. 4 ביוני 2009. אורכב מ-המקור ב-24 באוגוסט 2011. נבדק ב-2012-04-13.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Meinecke, Michael (1993). Mamlukische Architektur (בגרמנית). Vol. 2. pp. 396–442. ', II..
- ^ Petersen, Andrew (2002-03-11). Dictionary of Islamic Architecture. Routledge. p. 183. ISBN 978-0-2032-0387-3.
- ^ Peskes, Esther (2000). "Wahhābiyya". Encyclopaedia of Islam. Vol. 11 (2nd ed.). Brill Academic Publishers. pp. 40, 42. ISBN 9004127569.
- ^ Mark Weston (2008). Prophets and princes: Saudi Arabia from Muhammad to the present. John Wiley and Sons. pp. 102–103. ISBN 978-0-470-18257-4.
- ^ Mark Weston (2008). Prophets and princes: Saudi Arabia from Muhammad to the present. John Wiley and Sons. p. 136. ISBN 978-0-470-18257-4.
- ^ Vincent J. Cornell (2007). Voices of Islam: Voices of the spirit. Greenwood Publishing Group. p. 84. ISBN 978-0-275-98734-3.
- ^ Carl W. Ernst (2004). Following Muhammad: Rethinking Islam in the Contemporary World. Univ of North Carolina Press. pp. 173–174. ISBN 978-0-8078-5577-5.
- ^ "Kya gumbad e Khazra ko gira dena chahye Reply to Bol TV Ulamaa | Engineer Muhammad Ali Mirza - YouTube". www.youtube.com. נבדק ב-2020-12-13.
- ^ 1 2 "Important Sites: The Prophet's Mosque". Inside Islam (באנגלית אמריקאית). 2012-02-16. נבדק ב-2018-08-13.
- ^ "Isa", Encyclopedia of Islam
- ^ Archived at Ghostarchive and the Wayback Machine: "Grave and Tomb of the Prophet Muhammad ﷺ inside Masjid Nabawi in Madinah". YouTube.