הלן, נסיכת אורליאן
 | |||||||||
| הלן, נסיכת אורליאן | |||||||||
| לידה |
13 ביוני 1871 טוויקנהאם, אנגליה, הממלכה המאוחדת  | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
21 בינואר 1951 (בגיל 79) קסטלמארה די סטאדיה, איטליה  | ||||||||
| מדינה | צרפת, איטליה | ||||||||
| מקום קבורה |
Madre del Buon Consiglio  | ||||||||
| בן זוג | אמנואלה פיליברטו, דוכס אאוסטה | ||||||||
| שושלת בית אורליאן | |||||||||
| |||||||||
| פרסים והוקרה | |||||||||
|
מדליית פלורנס נייטינגייל (1920) | |||||||||
| חתימה |
 | ||||||||
  | |||||||||
הלן לואיז הנרייטה, נסיכת אורליאן (בצרפתית: Hélène d'Orléans; 13 ביוני 1871 – 21 בינואר 1951), הייתה בתו של הנסיך פיליפ, רוזן פריז ואשתו של אמנואלה פיליברטו, דוכס אאוסטה.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הלן נולדה ב-13 ביוני 1871 בטוויקנהאם, אנגליה, לפיליפ, רוזן פריז ולמארי איזבל, נסיכת אורליאן, בתם של אנטואן, דוכס מונפנסייה והאינפנטה לואיסה פרננדה, דוכסית מונפנסייה. זמן קצר לאחר לידתה חזרה המשפחה לצרפת, ובשנת 1872 נחקק חוק שהחזיר למשפחה את כל נכסיה שהוחרמו בשנת 1848.
בשנת 1883 מת אנרי, רוזן שאמבור, ובעקבות כך ירש אביה את הטענה לכתר צרפת בעיני רוב המלוכנים. בשנת 1886 נערכה חגיגת הנישואים של אחותה אמלי, נסיכת אורליאן עם קרלוש, מלך פורטוגל בפאר רב, ובעקבות כך גורשה המשפחה שוב מצרפת.
בשנת 1890 התאהבה הלן בנסיך אלברט ויקטור, דוכס קלרנס ואייבונדייל, והשניים אף רצו להתחתן. אולם על אף הסכמתה של הלן להמיר את דתה לדת האנגליקנית, אביה סירב לכך, ובעקבות כך ראש ממשלת בריטניה רוברט גסקוין ססיל הביע את התנגדותו לנישואים בפני המלכה ויקטוריה. הלן פנתה לאפיפיור לאו השלושה עשר בתקווה שישכנע את אביה, אולם הלה צידד באביה.
לאחר מכן עלו הצעות שהלן תתחתן עם ניקולאי השני, קיסר רוסיה, ארנסט גינטר, דוכס שלזוויג-הולשטיין ופרנץ פרדיננד, ארכידוכס אוסטריה, אולם אף אחת מההצעות הללו לא יצאו אל הפועל.
בשנת 1892 נסעה הלן עם אחיה פיליפ, דוכס אורליאן (1869–1926) למצרים ולארץ ישראל. לאחר התמוטטות בריאותה ונישואיה, החלה הלן בנסיעות תכופות לאפריקה שנמשכו עד עשרה חודשים בכל פעם. היא חקרה את הנילוס, נהר הקונגו, חלק גדול ממזרח אפריקה, וחצתה את הסהרה.
ב-25 ביוני 1895 התחתנה הלן עם אמנואלה פיליברטו, דוכס אאוסטה, שהיה באותה תקופה השני בתור לכס המלכות האיטלקי. בחתונה נכחו אישים חשובים, כולל ויטוריו אמנואלה, נסיך הכתר של איטליה, אלברט אדוארד, נסיך ויילס ואשתו אלכסנדרה, נסיכת ויילס, ורוב משפחת המלוכה הבריטית.
כשפרצה המלחמה האיטלקית-עות'מאנית, הלן נשלחה כאחות על סיפון ספינת בית החולים ממפי, שם טיפלה בחיילים פצועים ובמחלות. במהלך מלחמת העולם הראשונה, הלן מונתה לראש האחיות של הצלב האדום האיטלקי ובילתה חלק ניכר מזמנה בקו החזית או בקרבתו. הלן שיפרה מאוד את התנאים הסניטריים בבתי החולים הצבאיים, והעלתה את חשיבות תפקידן של האחיות. על שירותה זכתה הלן במדליית הכסף האיטלקית לאומץ לב, עיטור צלב המלכה מריה הרומני, צלב המלחמה הצרפתי, ולעיטור הצלב הגדול של מסדר האימפריה הבריטית. יומן המלחמה שלה התפרסם מאוחר יותר, בעת שהעניק בניטו מוסוליני סיוע לצלב האדום האיטלקי.
בשנת 1931 מת בעלה אמנואלה פיליברטו, דוכס אאוסטה, וב-21 בינואר 1951 מתה הלן בביתה בקסטלמארה די סטאדיה.
משפחתה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-25 ביוני 1895 התחתנה הלן עם אמנואלה פיליברטו, דוכס אאוסטה, ממנו נולדו לה שני בנים:
אילן יוחסין[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הלן, נסיכת אורליאן, באתר "Find a Grave" (באנגלית)