המאחה העירומה
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| צייר | פרנסיסקו דה גויה |
| תאריך יצירה | בין השנים 1797–1800 |
| טכניקה וחומרים | שמן על בד |
| ממדים בס"מ | |
| רוחב |
191 ס״מ  |
| גובה |
98 ס״מ |
| נתונים על היצירה | |
| זרם אמנותי |
הרומנטיקה |
| מספר יצירה |
P000742 (מוזיאון הפראדו) |
| מיקום |
מוזיאון הפראדו מדריד שבספרד |
  | |
המאחה העירומה (בספרדית: La maja desnuda) הוא ציור שמן מעשה ידי הצייר פרנסיסקו דה גויה שצויר בין השנים 1797–1800. היצירה מוצגת במוזיאון הפראדו במדריד.[1][2]
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
היצירה הוזמנה ככל הנראה על ידי מנואל גודוי, ראש ממשלת ספרד אשר תלה אותה בחדר פרטי, לצד "המאחה הלבושה", גם היא של גויה, ו"ונוס מול המראה" של דייגו ולאסקס.
הציור מוזכר לראשונה בשנת 1800 כתלוי מעל דלת אחוזתו של גודוי, ללא אזכור "המאחה הלבושה". הוא מוזכר שוב בשנת 1808, יחד עם "המאחה הלבושה", במלאי רכושו של מנואל גודוי, בידי סוכן של ז'וזף בונפרטה שהוכתר כמלך ספרד בידי אחיו נפוליאון בונפרטה. בשנת 1813 מתוארים שני הציורים במלאי נכסי גודוי שהוחרם על ידי פרננדו השביעי, מלך ספרד. הם עברו למוזיאון הפראדו בשנת 1901 מן האקדמיה המלכותית לאמנויות יפות של סן פרננדו (אנ'), שם שכנו משנת 1808 עד 1813, ושוב משנת 1836 עד 1901. בהפסקה בין שתי התקופות הם הוחרמו על ידי האינקוויזיציה הספרדית.[1]
בשנת 1815, בעקבות החרמת היצירה, האינקוויזיציה העמידה את גויה למשפט. הוא חמק מעונש רציני. גויה תיעב את האינקוויזיציה ותיאר אותה בצורה בוטה מספר פעמים, כגון בציור "בית הדין של האינקוויזיציה" שצויר בין השנים בין השנים 1812–1819.
בשנת 1930 הנפיק הדואר הספרדי בול בדמותה של "המאחה העירומה".[3] זו הייתה הפעם הראשונה בה הופיע עירום נשי על בול בספרד.
תיאור היצירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
דמותה של המאחה העירומה קצרה וזוויתית והיא מציגה עירום חזיתי ישיר, לעומת ונוס הארוכה והמתפתלת של ולאסקס, הנראית מאחור.
במשך מאות שנים בתרבות המערבית, עד גויה, ציורי עירום כמעט תמיד יוחדו לדמויות מיתולוגיות. ציור "המאחה העירומה" מציג אישה אמיתית, בשר-ודם, המתבוננת ישירות בצופה ונראה שהעירום לא מפריע לה. היא נראית מחוייכת ומרוצה, עובדה המודגשת על ידי הנחת שתי הזרועות מאחורי העורף ומיקומו של שיער הערווה במרכז התמונה. זוהי יצירת האמנות הראשונה (הידועה) בה נראה שער ערווה נשי גלוי, ללא הקשרים שליליים ברורים (כמו למשל בתמונות של זונות).[4] עם היצירה הזו גויה לא רק הרגיז את שלטונות הכנסייה, אלא גם השפיע על הציבור והרחיב את האופק האמנותי של זמנו.
המאחה נשענת על ספת קטיפה ירוקה אשר מכוסה סדין וכרית תחרה. בין משיכות המכחול המאפיינות את גויה, הוא הקדיש תשומת לב רבה לטיפול בגוף העירום על רקע תצורתם העדינה של הבדים. הצביעה נעשית במשחק מוקפד של ניגודיות בין הצבע הירוק לבין הצבעים ורוד ולבן. באופן זה המאחה נראית כמעט כמו תלויה בחלל מוחשך, שאותו היא מאירה.
המילה "מאחה" (צורה נקבית של "מאחו (אנ')") שימשה בתקופתו של גויה לתיאור אישה מהמעמדות הנמוכים בספרד, ובמיוחד במדריד.[5] הדוגמנית היא ככל הנראה פפיטה טודו (אנ'), פילגשו הצעירה של גודוי.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 "The Naked Maja". מוזיאון הפראדו. (באנגלית)
- ^ "La Maja Desnuda". Fundation Goya en Argon. (באנגלית)
- ^ The Clothed and The Naked Maja by Goya
- ^ "Portrait of Ms Ruby May". סלייט. (באנגלית)
- ^
"Spanish Word of the Day: Majo". The Local, Spain. 24 במאי 2019.
{{cite web}}: (עזרה) (באנגלית)