המרד על הבאונטי (סרט, 1962)
 | |
| כרזת הסרט | |
| מבוסס על | הרומן "המרד על הבאונטי" (1932) |
|---|---|
| בימוי |
לואיס מיילסטון, קרול ריד  |
| הופק בידי | ארון רוזנברג |
| תסריט |
צ'ארלס לדרר, בורדון צ'ייס, אריק אמבלר, בן הכט, ג'ון גיי |
| עריכה | ג'ון מקסוויני |
| שחקנים ראשיים |
מרלון ברנדו טרוור הווארד ריצ'רד האריס |
| מוזיקה | ברוניסלאו קאפר |
| צילום | רוברט סארטיס |
| מדינה |
 ארצות הברית |
| חברת הפקה |
מטרו גולדווין מאייר |
| חברה מפיצה | מטרו גולדווין מאייר |
| שיטת הפצה |
וידאו על פי דרישה |
| הקרנת בכורה | 8 בנובמבר 1962 |
| משך הקרנה | 178 דקות |
| שפת הסרט | אנגלית |
| סוגה |
סרט דרמה, סרט המבוסס על יצירה ספרותית, סרט פעולה |
| תקציב | 19,000,000 $ |
| הכנסות | 13,600,000 $ |
| הכנסות באתר מוג'ו |
 mutinyonthebounty62 |
| דף הסרט ב־IMDb | |
  | |
המרד על הבאונטי (באנגלית: Mutiny on the Bounty) הוא סרט היסטורי אמריקאי משנת 1962 בבימויו של לואיס מיילסטון, עם מרלון ברנדו, טרוור הווארד וריצ'רד האריס בתפקידים הראשיים.
בתפקיד הנסיכה מאימיטי, בתו של מלך טהיטי ובת זוגו של פלצ'ר כריסטיאן, מופיעה השחקנית הפולינזית טאריטה טריפאה (אנ') (""טאריטה") שהפכה במציאות לאשתו השלישית של מרלון ברנדו וילדה לו בן ובת.
התסריט מבוסס על הרומן "המרד על הבאונטי" מאת צ'ארלס נורדהוף (אנ') משנת 1932 המתאר את המרד על האנייה "באונטי" שקרה בשנת 1789. הספינה "באונטי" נבנתה במיוחד לסרט הזה. הוצאות ההפקה היו גדולות והסרט נכשל מסחרית. הסרט צולם בטהיטי ובבורה בורה.
תקציר העלילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נמל פורטסמות, 23 בדצמבר 1787, הספינה "באונטי" מפליגה לטהיטי כדי להביא משם שתילים של עץ הלחם ולהעבירם לג'מייקה כדי לייצר מהם אוכל לעבדים. מפקד הספינה הוא קפטן ויליאם בליי (טרוור הווארד) והוא נחוש למלא את המשימה הראשונה שלו. הוא מתעמת בכל פעם עם לוטננט ראשון פלצ'ר כריסטיאן (מרלון ברנדו) ומטיל עונשים על עבירות פעוטות. כאשר הוא שומע שהמלח ג'ון מילס (ריצ'רד האריס) מדבר נגדו הוא דן אותו להלקאות בפומבי. כאשר פרח הקצונה אדוארד "נד" יאנג (טים סילי) מעיר על צעידתו המיוחדת, הוא דן אותו לשהייה כל הלילה על התורן הראשי.
כדי למהר ולהגיע לטהיטי בזמן הוא בוחר ברך הקצרה אך המסוכנת, מסביב לכף הורן. הספינה נתקלת בסערה עזה ומלח אחד נהרג. בליי מחליט לחזור ולשוט סביב כף התקווה הטובה, אך בגלל התארכות המסע הוא מקצץ במנות האוכל.
לבסוף הם מגיעים לטהיטי ומתקבלים בשמחה וריקודים על ידי המלך והילידים. למלחים זה כמו גן עדן מלא פירות אקזוטיים והם נהנים גם מיחסי מין חופשיים עם הנשים. כריסטיאן מתאהב במאמיטי ("טאריטה"), בתו של המלך. הם נשארים בטהיטי חמישה חדשים כדי שהשתלים של עץ הלחם ישתרשו ויהי ניתן לשתול אותם בעציצים. לפני הפרידה מנסה סימס ועוד שני מלחים לערוק, הם נתפסים ומושלכים לתא בספינה, כבולים בשרשראות.
הבוטנאי ויליאם סמית' (ג'ורג' היידן) מודיע לבליי כי השתילים עומדים לנבול בגלל חוסר מים. בליי פוקד על הגבלת מים לצוות. הוא פוקד להניח מצקת עם מים בראש התורן וכל מי שרוצה עליו לטפס לשם. מלח אחד עם חום גבוה מטפס לשם ונופל אל מותו. מלח אחר מתנפל על בליי ונדון להיות מושלך לים ולהיגרר על ידי הספינה, דבר שגורם למותו.
מלח אחר שותה מי ים ודעתו משתבשת. כריסטיאן מפר את פקודת בליי ומגיש לו מים במצקת. בליי דוחף אותו ושופך את המים וכריסטיאן מכה אותו בחרב ופוצע אותו קלות. מוכרז מרד נגד בליי.
המורדים רוצים להרוג את בליי על ידי עונש הגרירה אבל כריסטיאן לא מאפשר זאת. בליי מורד לסירת מפרש ארוכה ביחד עם צוות שלא הצטרף למורדים.
ה"באונטי" ממשיכה לטהיטי ושם מצטרפות אליהם נשים ילידות. הם מגיעים במקרה לאי פיטקרן שמסומן בטעות במפה וכריסטיאן מחליט לעגון שם בתקווה שהבריטים לא יגלו אותם. בינתיים מצליח בליי להגיע לטימור ומשם ללונדון שם הוא מזוכה בבית המשפט אבל נאמר לו שהוא נכשל בתפקידו ולא יפקד יותר על ספינות.
כריסטיאן מודיע למלחים כי ברצונו להפליג ללונדון כדי להציג בפני השופטים את עמדתו נגד בליי. שאר המלחים מתנגדים וכדי למנוע זאת הם שורפים את הספינה. כריסטיאן נחפז לספינה כדי להציל את מכשירי הניווט אך נכווה קשות ומת.
צוות השחקנים
[עריכת קוד מקור | עריכה]| שם השחקן/ית | שם הדמות | הערות |
|---|---|---|
| מרלון ברנדו | פלצ'ר כריסטיאן | לוטננט ראשון |
| טרוור הווארד | ויליאם בליי | מפקד הבאונטי |
| ריצ'רד האריס | ג'ון מילס | מלח |
| גורדון ג'קסון | אדוארד בירקט | מלח/טבח |
| ריצ'רד היידן | ויליאם סמית' | בוטנאי |
| אדי ביירן | ויליאם פרייאר | רב-חובלים |
| יו גריפית' | אלכסנדר סמית' (ג'ון אדמס) | מלח |
| נואל פרסל | ויליאם מקוי | מלח/הגאי |
| טאריטה טריפיאה | הנסיכה מאימיטי | בתו של מלך טהיטי |
| טים סילי | אדוארד יאנג | פרח קצונה |
| פרסי הרברט | מתיו קווינטל | מלח |
פרסים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסרט היה מועמד לשבעה פרסי אוסקר
- פרס אוסקר לסרט הטוב ביותר
- פרס אוסקר לצילום הטוב ביותר - צבע
- פרס אוסקר לעיצוב ההפקה הטוב ביותר - צבע
- פרס אוסקר לעריכה הטובה ביותר
- פרס אוסקר לאפקטים הטובים ביותר
- פרס אוסקר לפסקול המקורי הטוב ביותר
- פרס אוסקר לשיר המקורי הטוב ביותר (השיר "Follow Me")
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
"המרד על הבאונטי", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"המרד על הבאונטי", באתר נטפליקס
"המרד על הבאונטי", באתר AllMovie (באנגלית)
"המרד על הבאונטי", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
"המרד על הבאונטי", באתר Box Office Mojo (באנגלית)
"המרד על הבאונטי", באתר Metacritic (באנגלית)- "המרד על הבאונטי", באתר אידיבי
"המרד על הבאונטי", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)- המרד על הבאונטי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- קדימון למרד על הבאונטי (1962), באתר יוטיוב
- שיר הנושא "Follow Me", באתר יוטיוב
| בקרת זהויות |
|
|---|