טרוור הווארד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טרוור הווארד
Trevor Howard
טרוור הווארד
טרוור הווארד
לידה 29 בספטמבר 1913
קליפטונוויל, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 7 בינואר 1988 (בגיל 74)
ארקלי, ברנט עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הממלכה המאוחדת, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
שנות הפעילות 1934–7 בינואר 1988 (כ־54 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק שחקן, שחקן תיאטרון, שחקן קולנוע, שחקן טלוויזיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים מכללת קליפטון, האקדמיה המלכותית לאמנות הדרמה עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Helen Cherry (19441988) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

טרוור הווארדאנגלית: Trevor Howard;‏ 29 בספטמבר 1913 - 7 בינואר 1988) היה שחקן קולנוע ותיאטרון בריטי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הווארד נולד בקליפטונוויל שבמחוז קנט באנגליה. אביו, ארתור, היה סוכן ביטוח בלוידס של לונדון. הוא החל לללמוד במכללת קליפטון, ועזב כדי ללמוד באקדמיה המלכותית לאמנות הדרמה, והחל לשחק בתיאטרון הבריטי בתפקידים קטנים. ב-1936 כיכב בהצגה הלונדונית "צרפתית ללא דמעות".

במלחמת העולם השנייה שירת מספר שנים בחיל הקשר המלכותי של הצבא הבריטי, בדרגת לוטננט שני, עד ששוחרר ב-1943. נפוצו מספר סיפורי גבורה על תקופת שירותו, בפרט בקרבות מול השלטון הנאצי בנורווגיה ובפלישת בעלות הברית לסיציליה, אך מסמכים רשמיים מעידים כי שוחרר בשל חוסר יציבות נפשית.

קריירה קולנועית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר ששיחק בהצגה "קצין הגיוס" ב-1943, החל הווארד לשחק בסרטים. תפקידו הראשון היה בסרט "הדרך קדימה" (1944). ב-1945 גילם הווארד את דמות הרופא בסרט "פגישה מקרית", וזכה להכרה בעקבותיו. בהמשך שיחק במספר מותחנים בריטיים, וב-1947 הוזמן על ידי לורנס אוליבייה לגלם את דמותו של פטרוצ'יו בסרט השייקספירי "אילוף הסוררת". ב-1949 גילם את תפקידו של הבלש קאלאויי בסרטו הקלאסי של קרול ריד "האדם השלישי". אחד מתפקידיו המהוללים היה כקצין המיוסר סקובי בסרטו של ג'ורג' פארל "לב העניין", על פי הרומן הנודע של גרהם גרין. סרטים נוספים בהם כיכב היו "המרד על הבאונטי", "ירוק לסכנה", "מנואלה", "הפרג אינו פרח", "בית הבובות", "הצייד אחר השמש", "המפתח" ועוד.

ב-1958 זכה בפרס באפט"א לשחקן הטוב ביותר בתפקיד ראשי על משחקו בסרט "המפתח", וב-1960 היה מועמד לפרס האוסקר על משחקו בסרט "בנים ואוהבים". ב-1963 שיחק בסרט "אדם בתווך" בכיכובו של רוברט מיצ'ם וזכה בפרס אמי על גילום ראש ממשלת בריטניה, בנג'מין ד'יזראלי, בסרט "The Invincible Mr Disraeli". ב- 1964 שיחק בסרט "אבא אווז" לצידם של קארי גרנט ולסלי קארון. ב-1965, שיחק בסרט "מוריטורי" לצידם של יול ברינר ומרלון ברנדו. הווארד גילם בסרטים רבים את דמות הקצין הבריטי, למשל בסרטים "פון ראיין אקספרס", "הדו-קרב הארוך", "מבצע חץ מקשת", "הסתערות חיל הפרשים" ועוד. ב-1970, שיחק בסרט "בתו של ריאן" בכיכובה של שרה מיילס.

בערוב ימיו שיחק במספר תפקידי משנה, בסרטים "האפיפיורית יוהנה", "סופרמן" (1978), "גנדי" (1982), ותפקידו האחרון היה בשנה בה נפטר, בסרט "The Dawning"‏ (1988).

חייו האישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כשחזר לתיאטרון ב-1943, שיחק בהצגה "The Recruiting Officer", שם הכיר את השחקנית הלן שרי. הם נישאו ב-8 בספטמבר 1944 ונותרו נשואים עד מותו של הווארד. הווארד ניהל, עם השנים, פרשיות אהבים קצרצרות עם נשים רבות. ב-1950 עמדו נישואיו פעם אחת ויחידה בסכנה של ממש עקב רומן עם הצרפתייה אנוק איימה (שהייתה בת 18 אז, ונשואה לבעלה הראשון אדוארד צימרמן) ששיחקה לצדו, באחד מתפקידיה הראשונים, בסרטו של רונאלד נים "הסלאמאנדר המוזהב".

הווארד התמודד כל חייו עם בעיית שתיית משקאות חריפים מרובה. הוא נפטר בינואר 1988 משחמת הכבד.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא טרוור הווארד בוויקישיתוף