פיטקרן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פיטקרן
Pitcairn
Flag of the Pitcairn Islands.svg Coat of arms of the Pitcairn Islands.svg
דגל סמל
לחצו כדי להקטין חזרה
יפן איי מריאנה הצפוניים פלאו מיקרונזיה מזרח טימור אינדונזיה אטול מידוויי הוואי אטול ג'ונסטון וייק (אי) פפואה גינאה החדשה איי מרשל נאורו קיריבטי פולינזיה הצרפתית פיטקרן טוקלאו איי קוק איי שלמה נורפוק ניו זילנד ונואטו טובאלו ואליס ופוטונה טונגה ניואה אוסטרליה סמואה סמואה האמריקנית פיג'י האולנד בייקר אטול פאלמירה שונית קינגמן ג'רביס קלדוניה החדשה יפן אנטארקטיקה רוסיה אי הפסחא אלסקה קנדה מקסיקו ארצות הברית קוריאה הצפונית קוריאה הדרומית הרפובליקה העממית של סין טאיוואן וייטנאם לאוס קמבודיה תאילנד הפיליפינים הרפובליקה העממית של סין סינגפור מלזיה ברונייPitcairn Islands on the globe (small islands magnified) (Polynesia centered).svg
אודות התמונה
המנון לאומי המנון הממלכה המאוחדת
יבשת אוקיאניה
שפה רשמית אנגלית ופיטקרנית
עיר בירה
(והעיר הגדולה ביותר)
אדמסטאון
25°04′00″S 130°06′02″W / 25.066592°S 130.100441°W / -25.066592; -130.100441
משטר הטריטוריות הבריטיות שמעבר לים
ראש המדינה
- מלכה
- מושלת
מלכה
אליזבת השנייה
ויקטוריה טרידל (מתגוררת בניו זילנד)
הקמה
המרד על הבאונטי

1790
שטח[1]
- דירוג עולמי
47 קמ"ר 
232 בעולם
אוכלוסייה[2]
(הערכה ליולי 2014)

- דירוג עולמי של אוכלוסייה
- צפיפות
- דירוג עולמי של צפיפות

48 נפש 
237 בעולם
1.02 נפש לקמ"ר
234 בעולם
מטבע דולר ניו זילנדי ‏ (NZD)
אזור זמן UTC -8
סיומת אינטרנט .pn
קידומת בינלאומית 64
Map of Pitcairn Islands 2.png
האי פיטקרן והאיים הסמוכים
אדמסטאון, עיר הבירה של פיטקרן

פיטקרןאנגלית: Pitcairn) הוא שמה של קבוצת איים השייכים ליבשת אוקיאניה (הכוללת את האי פיטקרן והאיים הנדרסון, דוצ'י ואונו) בדרום האוקיינוס השקט שנמצאת בחסות בריטית. באי פיטקרן 48 תושבים נכון ל-2014, רובם מצאצאיהם של המורדים מהספינה באונטי. יתר האיים לא מיושבים.

פיטקרן הוא מהאיים המיושבים המבודדים ביותר בעולם. האיים המיושבים הקרובים אליו ביותר הם אי הפסחא, מרחק של 2,065 ק"מ וטהיטי במרחק של 2,325 ק"מ. ניו זילנד מרוחקת 5,333 ק"מ מהאי, וצ'ילה מרוחקת כ-5,000 ק"מ מהאי.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלבד האי המרכזי המיושב יש בסביבות פיטקרן עוד שלושה איים לא מיושבים: אונו (Oeno), הנדרסון (Henderson) ודוצ'י (Ducie). פיטקרן והנדרסון הם געשיים והאחרים הם איי אלמוגים (coral atolls).

האי היחיד המאוכלס בקביעות הוא פיטקרן, והוא נגיש רק באמצעות סירה דרך מפרץ באונטי. האי הנדרסון, המשתרע על 86% מכלל שטחה של הטריטוריה, ומאופיין במגוון עשיר של בעלי חיים בחלקיו הפנימיים, ראוי אף הוא להתיישבות אנושית קטנה, למרות משאבי המים המתוקים הזעירים שבו. עם זאת, הגישה לרוב חלקי האי קשה, עקב העובדה שחופיו מאופיינים בצוקי גיר תלולים ואלמוגים חדים. בשנת 1988 היה האי מועמד להיכלל כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו. יתר האיים, מרוחקים למעלה מ-100 קילומטרים, ואינם ראויים כלל למגורים.

אי / אטול סוג שטח יבשתי

(קמ"ר)

שטח כולל

(קמ"ר)

אוכלוסייה

(יולי 2011)

קואורדינטות
דוצ'י אטול 0.7 3.9[טבלת שטח 1] 0 24°40′09″S 124°47′11″W
הנדרסון אי אלמוגים 37.3 37.3 0 24°22′01″S 128°18′57″W
אונו אטול 0.65 16.65[טבלת שטח 1] 0 23°55′26″S 130°44′03″W
פיטקרן אי געשי 4.6 4.6 68 25°04′00″S 130°06′00″W
'איי פיטקרן'(כל האיים) 43.25 62.45 68 23°55′26″ to 25°04′00″S,

124°47′11″ to 130°44′03″W

  1. ^ 1.0 1.1 לרבות השונית השטוחה והלגונה של האיים.

אקלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיטקרן ממוקם דרומית לחוג הגדי, ונהנה ממזג אויר חם בכל ימות השנה. הטמפרטורה הממוצעת בקיץ היא 25-35 מעלות צלזיוס, בחודשים אוקטובר-אפריל, ואילו בחודשי החורף הטמפרטורה הממוצעת 17-25 מעלות צלזיוס. הלחות הממוצעת בקיץ עשויה לעלות על 95%. העונה הגשומה היא מנובמבר עד מרץ.

שטחו של פיטקרן הוא 4,500 דונם, מהם רק 360 דונם של קרקע מישורית. הנקודה הגבוהה ביותר בפיטקרן היא 347 מטר. הטמפרטורה נעה בין 13 ל-33 מעלות צלזיוס. באי יורדים 2,000 מילימטר גשם בשנה, שרובם בשברי ענן בודדים.

החי והצומח[עריכת קוד מקור | עריכה]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארכאולוגים מעריכים כי האי יושב לראשונה במשך תקופות מסוימות עד המאה ה-15 על ידי מתיישבים פולינזים. האיים הנדרסון ודוצ'י התגלו לראשונה למערב על ידי הפורטוגזי פדרו פרננדז דה קוירוס בחיפושיו אחרי "יבשת אוסטרליה האבודה", ב-26 בינואר 1606, והם היו בלתי מיושבים. דה קוירוס קרא לאי הנדרסון בשם "סן חואן באוטיסטה" (יוחנן המטביל), ולאי דוצ'י בשם "לה אנקרסיון" ("ההתגלמות"). 161 שנה מאוחר יותר, ב-3 ביולי 1767, נתגלה האי מחדש על ידי צוות של הספינה הבריטית "סנונית", בפיקודו של קפטן פיליפ קרטרט. האי נקרא על שמו של הצוער רוברט פיטקרן, נער בן 15, שהיה הראשון מחברי הצוות שהבחין באי. קרטרט, שהפליג ללא עזרת הכרונומטר הימי המדויק שהומצא זה מקרוב, טעה לגבי קו האורך שבו ממוקם האי, בשיעור של 3 מעלות. עובדה זו הפכה את פיטקרן קשה לאיתור, דבר שבא לידי ביטוי בכשלונו של קפטן ג'יימס קוק לאתר את האי ביולי 1773.

בשנת 1790 הגיעו לאי המתיישבים המערביים הראשונים שלו, המורדים מהאוניה "באונטי" והנשים שהכירו בטהיטי. הם בקושי מצאו את האי מכיוון שהוא היה משורטט במפות במיקום לא נכון, במרחק 320 ק"מ ממיקומו האמיתי. הטעות הזו העלתה את קרנו של האי בעיני המורדים שכן כך פחתה הסכנה שספינות בריטיות יגלו אותם ויענישו אותם על המרד. לאחר שנחתו על האי ורוקנו את הספינה, הם שרפו אותה כדי שהיא לא תראה למרחוק. שרידיה של הספינה נתגלו מתחת למים בשנת 1957, על ידי חוקר ה"נשיונל ג'יאוגרפיק", לואיס מרדן.

האוכלוסייה כללה בתחילתה 9 מורדים, 6 גברים פולינזים, 12 נשים פולינזיות ותינוק אחד. במשך 18 שנה הם היו מבודדים לחלוטין על האי, והתקיימו על חקלאות ודיג. תקופה זו התאפיינה במתחים פנימיים קשים, אלכוהוליזם, רצח ומחלות. במהלך השנים הללו נרצחו או התאבדו שמונה מתוך תשעת המורדים. המורד האחרון שנשאר, ג'ון אדמס, הדגיש את חשיבותו של התנ"ך (שעותק ממנו נישא על ה"באונטי" ושרד בידיו), כשייסד מערכת חברתית חדשה, שוחרת שלום. הנשים הפולינזיות התנצרו אף הן. הנהיג את הקהילה ותחתיו היא פרחה. הוא דאג לחינוך הילדים ובניית כנסייה. עיר הבירה נקראת על שמו.

תושבי פיטקרן דיווחו, כי בחמש השנים הראשונות לשהותם באי, לא נצפתה ממנו ולו ספינה אחת. רק ב-27 בדצמבר 1795 נראתה מהאי ספינה, שלא התקרבה אליו. ספינה שנייה נראתה בשנת 1801, ואף היא לא יצרה קשר עם תושבי האי. ספינה שלישית התקרבה לאי במידה שאפשרה לנוסעיה להבחין בבתים על האי, אך אנשי צוותה לא שיגרו סירה אל חופיו, והאי נותר מנותק. לבסוף, ספינת הסוחר האמריקנית "טופז", בהנהגתו של מייהו פולגר, עגנה בחופי האי בפברואר 1808, ואנשי צוותה שהו באי במשך 10 שעות. פולגר שיגר דו"ח שדיווח על שהותם של מורדי הבאונטי בפיטקרן, וציין מחדש את מיקומו המדויק של האי.

ב-1825 הגיעה אוניה בריטית לאי והעניקה חנינה רשמית לתושבים. ב-30 בנובמבר 1838 צורפו האי והאיים מסביבו לאימפריה הבריטית. פיטקרן היתה מן הטריטוריות הראשונות שהעניקו זכות בחירה לנשים.

בשנת 1855 אוכלוסיית האי הגיעה ל-200 איש והיה קשה לכלכל אותם ולאכלסם באזור השטוח של האי שכולל רק 360 דונם. שנה מאוחר יותר העניקה המלכה ויקטוריה את האי נורפוק, השוכן כ-6,500 ק"מ ממערב לפיטקרן, לתושבים. ב-3 במאי 1856, הפליגו 193 בני פיטקרן מערבה, על סיפונה של "מוריישייר". הם הגיעו לנורפוק ב-8 ביוני, לאחר מסע קשה בן חמישה שבועות. אולם שנה וחצי לאחר מכן, 17 מהמהגרים החליטו לחזור בחזרה לפיטקרן. חמש שנים מאוחר יותר, חזרו לפיטקרן עשרים ושבעה איש נוספים. כיום מתגוררים בנורפוק, ששייך לאוסטרליה, 1,000 צאצאים של אלו שנשארו שם. מלבד תושבי פיטקרן, הם היחידים בעולם שדוברים את השפה המקומית, פיטקרנית.

בשנות ה-90 של המאה ה-19, בעקבות פעילותם של מיסיונרים אדוונטיסטים, חל שינוי דתי באי. התושבים עברו לכנסיית האדוונטיסטים של היום השביעי, נטשו את האלכוהול ואת החזיר ואת יום המנוחה ציינו בשבת. כנסייה זו גם מחייבת צניעות מינית יתרה, שהעתיד יעלה שאלות לגבי שכיחותה בקרב התושבים.

בשנים שלאחר פתיחת תעלת פנמה, ב-1914 נהנה האי מקרבתו לנתיב האוניות שהיו חוצות את האוקיינוס השקט לאוסטרליה. בשנים שלאחר מכן שיגשגה האוכלוסייה והגיעה לשיא של 233 תושבים ב-1937. בשנים שלאחר מכן החלה הגירה לניו זילנד וכך האי כולל כיום רק 56 תושבים.

בשנים האחרונות מטולטלת אוכלוסיית האי בפרשיה של ניצול מיני ואונס לאחר ש-13 מתושבי האי הועמדו למשפט בניו זילנד. התביעה החלה לאחר שתושב פיטקרן הואשם באונס ילדה בעת שביקר בניו זילנד בשנת 1999. בעקבות זאת החל בירור שהעלה טענות על מסורת של ניצול מיני של נערות באי. 47 התושבים שנשארו באי ניסו לבטל את המשפט וטענו שהרשעה תהיה מכת מוות לאוכלוסייה באי. לטענתם, מה שנראה מבחוץ כניצול מיני הוא חלק מתרבותם ונובע מהבידוד.

התושבים מחזיקים ברובים, שבאמצעותם הם מפילים פירות מהעצים, ונדרשו להביאם אל הרשויות מחשש להתלקחות בעקבות הדיון המשפטי. המשפט, שלפי דרישת התושבים התקיים באי ולא בניו זילנד, התנהל באוקטובר 2004. כדי לחמוק ממנו העלו פרקליטיהם של הנתבעים אפילו את הטענה שפיטקרן עצמאית ואינה כפופה למרות החוק הבריטי, אך זו נדחתה.

החיכוכים שהתגלו סביב החקירה המקדימה היו רבים ובפעם אחת אפילו סירבו אנשי פיטקרן לסייע למשפטנים ולשוטרים לרדת מספינתם, סנקציה קשה באי שהמבנה שלו אינו מאפשר לספינה לעגון אלא במרחק מה מהחוף.

בסופו של דבר נידונו ארבעה גברים לעונשי מאסר‏[3], ביניהם מנהיג התושבים. השופט ציין שהקל בעונשים כדי לאפשר את המשך התנהלות החיים באי.

פוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיטקרן הוא טריטוריה בריטית מעבר לים, עם ממשל מקומי. מלכת בריטניה מיוצגת על ידי מושל, המחזיק בנוסף בתואר הנציב העליון הבריטי לניו זילנד, ומושבו באוקלנד. הממשל באי מבוסס על דמוקרטיה ייצוגית פרלמנטרית של שטח תלוי. בפיטקרן ראש העיר ממלא את תפקיד ראש הממשלה. לאי יש חוקה שנכנסה לתוקפה בשנת 1964. במונחים של אוכלוסייה פיטקרן נחשבת לדמוקרטיה הקטנה בעולם.

המועצה המחוקקת של האי מורכבת מעשרה מושבים. במועצה חברים:

  • ארבעה תושבים הנבחרים בבחירה ישירה.
  • היושב ראש (נבחר).
  • ראש העיר (נבחר).
  • ממונה אחד על ידי הנבחרים וראש המועצה.
  • שני ממונים של המושל, אחד מהם המזכיר הכללי.
  • מתאם פעולות בין המושל למועצה.

הבחירות נערכות כל שנה ב-24 בדצמבר ובגלל המספר הקטן של התושבים אין באי חלוקה למפלגות.

צבא[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעמדו של פיטקרן, טריטוריה בריטית מעבר לים, מטיל את הגנת האיים על הכוחות המזויינים של הממלכה המאוחדת. בשנת 2004, היו באי כ-20 רובים. אלה נלקחו מן התושבים כשהועמדו לדין באשמת תקיפה מינית.

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשך שנים התקיימו תושבי פיטקרן רק הודות לקרקע העשירה ולדיג. הדגה העשירה שמסביבם והגידולים החקלאיים ספקו להם שפע יחסי של מזון.

מקור הכנסה נוסף של תושבי האי הוא התיירות. מכיוון שאין באי שדה תעופה או מנחת מגיעים המבקרים רק מספינות ששטות בין ניו זילנד לחוף המערבי של אמריקה. מכיוון שגם נמל אין באי, מגיעים אליו התיירים באמצעות סירות קטנות שמופעלות על ידי התושבים. באי מוזיאון, נקודות תצפית וחנות מזכרות.

תושבי האי גילו מקורות הכנסה נוספים מההתעניינות העולמית בהם. הם מוכרים לאספני בולים הוצאות מיוחדות של בולים שנושאים את שם האי ובשנים האחרונות אפילו כרטיסי חיוג של הטלפון הציבורי היחיד באי שמופעל על ידי לווין (מספרו: 872-762-337-766+). כמו כן הם מוכרים את הזכות להשתמש בסיומת האינטרנט שלהם (pn.) לאתרים.

באי גם תעשייה קטנה של דבש ובניית דגמי אוניות זעירים מעץ.

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האוכלוסייה באיים ירדה באופן חד מאז 1940, והמשך קיומה מוטל בספק. בשנים האחרונות עשתה הממשלה מאמצים למשוך מהגרים חדשים לאי, אך אלה לא הועילו.האוכלוסייה באי מונה 48 תושבים (נכון ל-2014), ועמם עוד 9 אנשי מקצוע המגיעים מחוץ לאי, ומתחלפים מדי מספר חודשים. שיעור גידול האוכלוסייה עומד על 0%. קיים קושי באיסוף הנתונים המדויקים והעדכניים עקב הגירה סמויה. רוב התושבים הם מצאצאי הניצולים של המרד על הבאונטי ואחרים שמוצאם מטהיטי. האוכלוסייה מורכבת מלבנים ובני תערובת. קיים שיעור גבוה של נישואי קרובים.

מספר התושבים באי לאורך ההיסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה אוכלוסייה שנה אוכלוסייה שנה אוכלוסייה שנה אוכלוסייה שנה אוכלוסייה שנה אוכלוסייה
1790 27 1880 112 1970 96 1992 54 2002 48 2012 48
1800 34 1890 136 1975 74 1993 57 2003 59 2013 56
1810 50 1900 136 1980 61 1994 54 2004 65 2014 56[טבלת אוכלוסייה 1]
1820 66 1910 140 1985 58 1995 55 2005 63
1830 70 1920 163 1986 68 1996 43 2006 65
1840 119 1930 190 1987 59 1997 40 2007 64
1850 146 1936 250 1988 55 1998 66 2008 66
1856[טבלת אוכלוסייה 2] 193 1940 163 1989 55 1999 46 2009 67
1859[טבלת אוכלוסייה 3] 16 1950 161 1990 59 2000 51 2010 64
1870 70 1960 126 1991 66 2001 44 2011 67
  1. ^ נכון ליולי 2014.
  2. ^ ההגירה לנורפוק ב-1856 הותירה את פיטקרן בלתי מיושב.
  3. ^ ב-1859 חזרה מנורפוק הקבוצה הראשונה.

כל התושבים משתייכים ל"כנסיית ההתגלות של היום השביעי". הם הצטרפו אליה בשלהי המאה ה-19, ולכנסייה זו נודע חלק חשוב בעיצובה של החברה הפיטקרנית. בשנים האחרונות חלה ירידה ברמת האדיקות של האוכלוסייה, כאשר רק שמונה מתושבי האי מבקרים בכנסייה באופן קבוע, וחלקם הגדול מבקרים בה רק באירועים מיוחדים. שבת הוא יום המנוחה. גילויי חיבה פומביים אינם מקובלים, ומכירת אלכוהול אסורה.

באי מונהג חוק חינוך חובה חינם בגילאי 5-16. מערכת החינוך באי מצומצמת, ולכן נשלחים הילדים לפנימיות בניו זילנד ובאוסטרליה. רבים מעדיפים שלא לשוב, וכתוצאה מכך יורד כוח העבודה באי, והוא הוערך בשנת 2004 ב-15 איש בלבד. פרנסת התושבים מתבססת על מסחר זעיר עם תיירים ותרומות.

התושבים מקיימים קשרים חברתיים עם תושבי האי נורפוק, ולרבים מהם גם קרובי משפחה שם. בספטמבר 2003 נולדה תינוקת באי, לראשונה מזה 17 שנה, ותינוקת נוספת נולדה במרץ 2007. בשנת 2005 נישא באי הזוג הראשון אי פעם שאינו יליד המקום וקיבל אזרחות של האי.

השפה המדוברת באי היא שפה קריאולית הנגזרת מן האנגלית של המאה ה-18 ושפת טהיטי. עבור ילידי האי זוהי שפת אם, והיא נלמדת בבית הספר המקומי, לצד האנגלית הרגילה. היא קשורה קשר הדוק לשפה הקריאולית המדוברת בנורפוק, כי האי נוקפוק אוכלס במאה ה-19 על ידי ילידי פיטקרן.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעברית:

באנגלית:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דירוג שטח - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-5 באפריל 2014
  2. ^ דירוג אוכלוסייה - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-5 באפריל 2014
  3. ^ ‫רויטרס, אונס באי המבודד: מאסר לצאצאי "הבאונטי", באתר ynet‏, 29 באוקטובר 2004‬


קבוצות איי פולינזיה
איי אוסטרל · איי קוק · אי הפסחא · איי גמבייה · הוואי · ואליס ופוטונה · איי קרמדק · איי לויאלטי · איי מרקיז · ניו זילנד · פיטקרן · סמואה · איי החברה · טוקלאו · איי טונגה · איי טואמוטו · טובאלו מפת איי פארו

קואורדינטות: 25°04′S 130°06′W / 25.067°S 130.100°W / -25.067; -130.100