השושלת הווטאסית
 | |
 | |
| ממשל | |
|---|---|
| משטר | סולטנות |
| שפה נפוצה | ערבית, ברברית |
| עיר בירה | פאס |
| גאוגרפיה | |
| יבשת | אפריקה |
| היסטוריה | |
| הקמה | |
| תאריך | 1472 |
| פירוק | |
| תאריך | 1554 |
| ישות קודמת | השושלת המרינית |
| ישות יורשת | השושלת הסעדית |
  | |
השושלת הווטאסית (בברברית: ⵉⵡⴻⵟⵟⴰⵙⴻⵏ; בערבית: الوطاسيون; בתעתיק: אל-ווטאסיון) הייתה שושלת מוסלמית סונית ששלטה על רובה של מרוקו החל משנת 1472 ועד 1554.
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]מרוקו סבלה משבר רב-ממדים וממושך במאה ה-15 וראשית המאה ה-16, שבא לידי ביטוי בכלכלה, פוליטיקה, חברה, תרבות וביציבות של האזור. האוכלוסייה לא צמחה כלל במשך התקופה, והמסחר המסורתי עם אפריקה השחורה נותק לאחר שפורטוגל כבשה את כל ערי הנמל באזור. במקביל עיירות רבות דעכו כתוצאה מכך.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הווטאסים היו מבני שבט הזנאטה המשתייך לקבוצה האתנית ברברים. הווטאסים היו מקורבים משפחתית למרינים ששלטו על מרוקו לפניהם, ותחת שלטונם מונו וזירים מבני הווטאסים. עם זאת וזירים אלה מרדו בהמשך כנגד המרינים, ובשנת 1465 הצליחו לתפוס את מקומם בתור השליטים של מרוקו לאחר שהרגו את הסולטאן המריני במרידה בעיר פאס. בתקופת הסולטאן הווטאסי הראשון, מוחמד א-שייח' (1472-1505) השושלת שלטה רק על החלק הצפוני של מרוקו, בעוד שהדרום חולק בין מספר שליטים מקומיים.
מרוקו הייתה במגמת דעיכה כאשר השושלת הווטאסית עלתה לשלטון. בעוד שהמרינים ניסו להדוף את הפלישות פורטוגזיות והספרדיות ולעזור לממלכת גרנדה לבלום את הרקונקיסטה של ספרד, הווטאסים התרכזו בצבירת כוח על ידי תמרונים פוליטיים. כאשר נודע למרינים על שאיפות של הווטאסים הם טבחו בהם, ורק אבו מוחמד א-שייח' נותר בחיים. הוא שרד והקים את הממלכה של פאס וייסד את השושלת שירשו בניו.
שליטי הווטאסים נכשלו להגן על מרוקו מפני פלישות זרות והפורטוגלים הגבירו את נוכחותם בחוף של מרוקו. הווטאסים ניסו מספר פעמים בראשית המאה ה-16 להחזיר את שליטתם על ערי החוף ובפרט על טנג'יר ואסילה, אך ללא הצלחה.
באותו זמן שושלת חדשה קמה בדרום מרוקו, השושלת הסעדית, שהשתלטה על מרקש בשנת 1524 והפכה אותה לעיר הבירה הסעדית. בשנת 1537 מעמדם של הסעדים גבר כאשר לאחר שהם ניצחו את הפורטוגלים בעיר אגדיר. בעוד שהסעדים הצליחו להציג הישגים צבאיים, הווטאסים נקטו במדיניות פיוס כלפי המלכים הקתולים מצפון. כתוצאה מכך רבים מתושבי מרוקו נטו לראות בסעדים כגיבורים, מה שהקל עליהם לגייס כוחות כדי לכבוש מחדש את ערי הנמל מידי פורטוגל. הסעדים גם תקפו את הווטאסים עצמם ואלצו אותם להיכנע. בשנת 1554 הסולטאן הווטאסי האחרון, אבו חסן עלי, עשה ניסיון מרידה אחרון וחזר וכובש את פאס לזמן קצר, אך הסעדים הצליחו לדכא את המרד ולהרוג אותו, בעוד ששאר הווטאסים נמלטו ממרוקו בספינות.
הווטאסים שלטו על מרוקו בתקופה הקריטית של הרקונקיסטה וגירוש ספרד, אך הם לא הצליחו לעמוד בפני המעצמות האירופאיות או לשקם כלכלית את מרוקו. רק השושלת הסעדית שבאה אחריהם הצליחה לרסן את ההתפשטות של הממלכות הנוצרית של ספרד ופורטוגל.
