לדלג לתוכן

ואלנסה (גבינה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ואלנסה
Valençay
מאכלים
סוג גבינה צרפתייה, גבינת חווה, גבינה חלבית, גבינה תעשייתית, גבינת עיזים, גבינה לבנה עם קליפת עובש, גבינה מחלב נא עריכת הנתון בוויקינתונים
על שם ולנסיי עריכת הנתון בוויקינתונים
אזור מוצא אנדר עריכת הנתון בוויקינתונים
מוצא צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מרכיבים עיקריים חלב עיזים עריכת הנתון בוויקינתונים
גבינות
צורה פירמידה עריכת הנתון בוויקינתונים
ייצור כולל 328 טונה (נכון ל־2017) עריכת הנתון בוויקינתונים
תו תקן כינוי מקור מבוקר, כינוי מקור מוגן עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

וַאלַנְסֶהצרפתית: Valençay) היא גבינה המיוצרת במחוז ברי (Berry) שבמרכז צרפת. שמו נגזר מהעיירה ואלנסה במחוז אנדר.

הגבינה בולטת בצורתה כפירמידה קטומה, ואלנסה היא גבינת חלב עיזים לא מפוסטרת במשקל 200–250 גרם ובסביבות 7 ס"מ בגובה. הצבע הכחול-אפור הכפרי שלה נוצר על ידי התבניות הטבעיות היוצרות את קליפתה, ואז מוכהה באבק של פחם. לגבינה הצעירה טעם לימוני רענן, והתיישנות נותנת לה טעם אגוזי האופייני לגבינות עיזים.

הגבינה קיבלה הסמכה של כינוי מקור מבוקר (AOC) בשנת 1998 והפכה את ואלנסה לאזור הראשון שהשיג מעמד AOC הן לגבינה והן ליין שלה.[1]

המחוז ברי היה ביתם של גבינות רבות במשך מאות שנים, וייצר בין היתר את הסל-סור-שר, קרוטן דה שביניול ואת גבינת פוליני-סן פייר.

סיפור אפוקריפי (מפוקפק) אחד מספר כי נפוליאון שחזר ממסעותיו ההרסניים במצרים עצר בטירה בוואלנסה. הגבינה הפירמידלית המקומית שלהם עוררה בקיסר ככל הנראה זיכרונות לא נעימים, כיוון שלטענתו חתך את החלק העליון בזעם עם חרבו והשאיר את הצורה הקטומה ששרדה עד היום.[2]

גבינת אלנסה מהחווה.

מסננים את הגבן (הגבינה המוקרשת) ומניחים בתבנית. לאחר שמוציאים מהתבנית מכסים אותה באבק פחם ומשאירים אותה להבשיל בחדר לח ומאוורר. ההבשלה נמשכת שלושה שבועות שבמהלכם נוצר העובש החיצוני האופייני והפאטה המרכזי (תוך הגבינה) שבהתחלה מתפוררת – לאחר מכן מתרככת.

הגבינה זמינה בין מרץ לדצמבר, עם שיא ייצור בין אפריל לאוגוסט.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ואלנסה בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ "Wine Tasting, Vineyards, in France". wineterroirs.com.
  2. ^ Masui, Kazuko; Tomoko Yamada (1996). French Cheeses. Dorling Kindersley. p. 84. ISBN 0-7513-0896-X.