לדלג לתוכן

וולטון ווקר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
וולטון ווקר
Walton Walker
לידה 3 בדצמבר 1889
בלטון, טקסס, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 23 בדצמבר 1950 (בגיל 61)
אואיג'אונגבו, קוריאה הדרומית קוריאה הדרומיתקוריאה הדרומית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות הלאומי ארלינגטון עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה האקדמיה הצבאית של ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים סם ס. ווקר עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות הצבא האמריקניהצבא האמריקני צבא ארצות הברית
תקופת הפעילות 19121950 (כ־38 שנים)
דרגה גנרל
תפקידים בשירות
מפקד הדיוויזיה המשוריינת ה-3
מפקד הקורפוס ה-20
מפקד הארמייה החמישית
מפקד הארמייה השמינית
פעולות ומבצעים

מלחמת העולם הראשונה
מלחמת העולם השנייה


מלחמת קוריאה
עיטורים

צלב השירות המצוין
מדליית השירות המצוין
כוכב הכסף
אות לגיון ההצטיינות
צלב התעופה המצוינת


כוכב הארד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

וולטון האריס ווקראנגלית: Walton Harris Walker; ‏3 בדצמבר 188923 בדצמבר 1950) היה גנרל אמריקאי, אשר לחם במלחמת העולם השנייה ופיקד על הארמייה השמינית של ארצות הברית בראשיתה של מלחמת קוריאה. הוא נהרג בתאונת דרכים בעיצומה של המלחמה.

ווקר נולד בטקסס. למד באקדמיה הצבאית של ארצות הברית וסיים את לימודיו שם ב-1912. במלחמת העולם הראשונה לחם בצרפת ועוטר על לחימתו בעיטור כוכב הכסף.

בין מלחמות העולם מילא ווקר מספר תפקידי מטה ותפקידי פיקוד שונים ובשנות ה-30 שימש כסגן מפקד חטיבת חיל רגלים. ערב מלחמת העולם השנייה שירת כקצין באגף התכנון של המטה הכללי האמריקאי. הוא ביקש להשתלב בתהליך הקמת הכוחות המשוריינים החדשים של ארצות הברית, קודם לדרגת בריגדיר גנרל וב-1942 היה למייג'ור גנרל. הוא פיקד על הדיוויזיה המשוריינת ה-3 ולאחר מכן על הקורפוס ה-20. בקיץ 1944 הגיע לצרפת והוביל את הקורפוס לקרב במסגרת יחידות הארמייה השלישית. הקורפוס, שהצטיין בתנועה מהירה, לחם בצרפת, בקרב על הבליטה ובפריצה לתוך גרמניה ובימי המלחמה האחרונים נכנס לאוסטריה. באפריל 1945 קודם ווקר לדרגת לוטננט גנרל.

לאחר המלחמה מונה למפקד הארמייה החמישית בארצות הברית וב-1948 היה למפקד הארמייה השמינית, אשר שימשה כעוצבת חיל המצב העיקרית של ארצות הברית ביפן הכבושה.

מלחמת קוריאה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

זמן קצר לאחר פרוץ מלחמת קוריאה ביוני 1950 נצטווה ווקר להעביר את הארמייה השמינית לקוריאה הדרומית ולהדוף את התקפת צבא קוריאה הצפונית שם. הארמייה נחתה בקוריאה כשלרשותה רק ארבע דיוויזיות קלות חימוש בעלות מוכנות קרבית מוגבלת, והייתה נתונה במהרה בקרבות כבדים ורבי אבדות. ווקר פיקד על הארמייה תוך חילוקי דעות רבים עם מפקדו הגנרל דגלס מקארתור.

על אף שהארמייה השמינית תוגברה בהמשך התברר לווקר כי המשימה להדוף את הצפון-קוריאנים חזרה אל קו רוחב 38 צפון (הגבול בין שתי הקוריאות) איננה מעשית. הוא ניהל את קרב ההגנה שאיפשר לכוחות האו"ם בקוריאה להקים ולבסס את מתחם ההגנה סביב העיר פוסן בדרומה של קוריאה, תוך הסטת כוחותיו במהירות מגזרה לגזרה תוך שימוש בקווים פנימיים.

לאחר נחיתת כוחות ארצות הברית המוצלחת באינצ'ון בספטמבר 1950 העביר ווקר את הארמייה שלו למתקפה צפונה, שהוא שם דגש על התקדמות מהירה ולאו דווקא על כיתור והשמדה של כוחות צפון קוריאנים. הארמייה חצתה את קו הרוחב 38 וחדרה לתוך קוריאה הצפונית ובאוקטובר 1950 קרבה אל הנהר יאלו, גבולה של קוריאה הצפונית עם סין. כאשר התערבה סין במלחמה פרצו כוחותיה לתוך פער בין הארמייה השמינית לבין הקורפוס ה-10 שממזרח לה, אשר ווקר היה בין האחראים להיווצרותו. הוא ניהל את קרב הנסיגה של הארמייה דרומה והחליט על דעת עצמו לסגת מפיונגיאנג ולהתייצב על קו הרוחב 38.

ב-23 בדצמבר 1950 נהרג ווקר כאשר ג'יפ הפיקוד שלו התנגש במשאית אזרחית מצפון לסיאול. לאחר מותו קודם לדרגת גנרל בעל ארבעה כוכבים. הוא נקבר בבית הקברות הלאומי ארלינגטון. גנרל מת'יו רידג'וויי מונה במקומו למפקד הארמייה השמינית.

ווקר עוטר במהלך שירותו בעיטורים רבים, לרבות צלב השירות המצוין, מדליית השירות המצוין, כוכב הכסף, אות לגיון ההצטיינות, צלב התעופה המצוינת וכוכב הארד.

צבא ארצות הברית קרא על שמו לטנק הקל M41 ווקר בולדוג.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא וולטון ווקר בוויקישיתוף