וולף-גינתר טרירנברג
 | |
| לידה |
18 ביוני 1891 פורסט, הקיסרות הגרמנית   |
|---|---|
| פטירה |
25 ביולי 1981 (בגיל 90) דטמולד, גרמניה המערבית  |
| מדינה |
ארצות הברית |
| השתייכות |
הקיסרות הגרמנית רפובליקת ויימאר  גרמניה הנאצית |
| תקופת הפעילות | 1910–1945 (כ־35 שנים) |
| דרגה |
 גנרל לויטננט (ורמאכט) |
| תפקידים בשירות | |
|
מפקד הדיוויזיה ה-167 מפקד הדיוויזיה ה-347 מפקד דיוויזיית הפולקסגרנדיר ה-347 | |
| פעולות ומבצעים | |
| עיטורים | |
  | |
וולף-גינתר טרירנברג (בגרמנית: Wolf-Günther Trierenberg; 18 ביוני 1891 – 25 ביולי 1981) היה גנרל גרמני שפיקד על כוחות במהלך מלחמת העולם השנייה.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קריירה מוקדמת
[עריכת קוד מקור | עריכה]טרירנברג נולד ב-18 ביוני 1891 בפורסט, שהייתה חלק מהקיסרות הגרמנית. במרץ 1910 הוא התגייס לצבא הקיסרות הגרמנית, והצטרף לרגימנט הדרגונים ה-10 (פרוסיה המזרחית - "מלך סקסוניה"). ב-22 בנובמבר 1910 הוא הועבר לרגימנט הרובאים ה-38 (שלזיה - "גנרל פילדמרשל גראף מולטקה"), עמו לחם במלחמת העולם הראשונה. ב-5 בספטמבר 1914 הוא מונה כמפקד פלוגה בגדוד שלו, וב-1 באוקטובר 1914 מונה לתפקיד השליש של הגדוד ה-2 ברגימנט הרובאים ה-38. ב-18 בספטמבר 1915 הוא הועלה לדרגת אובר לויטננט, וב-1 במרץ 1916 מונה למפקד הפלוגה ה-9 ברגימנט הרובאים ה-38. ב-3 בדצמבר 1916 הוא הועבר למטה דיוויזיית הרגלים ה-11, וב-13 במאי 1917 מונה כמפקד גדוד ברגימנט הרובאים ה-38. ב-22 ביוני 1917 מונה שוב לקצין מטה בדיוויזיית הרגלים ה-11, וב-4 באוקטובר 1917 מונה לקצין מטה בדיוויזיית הרגלים ה-93. ב-4 בפברואר 1918 הוא מונה לקצין מטה בדיוויזיית הלנדווהר ה-38, וב-21 במאי 1918 מונה לקצין מטה בקורפוס הצי. ב-19 בספטמבר 1918 הוא מונה לקצין מטה בקורפוס המילואים ה-40, וב-18 באוקטובר 1918 הוא הועלה לדרגת האופטמן. על פעולותיו בקרבות קיבל את עיטורי צלב הברזל דרגה ראשונה ושנייה, צלב האבירים של מסדר בית הוהנצולרן עם חרבות, וצלב הכבוד של מלחמת העולם 1914/1918.
לאחר המלחמה נשאר טרירנברג ברייכסווהר, ומילא בו תפקידי פיקוד ומטה. בתחילה הועסק כשליש בדיוויזיית הרייכסווהר ה-7, ובתחילת 1920 מונה לתפקיד בפיקוד מבצר ברסלאו. ב-1 בינואר 1922 הוצב במשרד הרייכסווהר (RWM) בברלין למשך שלושה חודשים, וב-1 באפריל 1922 הוא הועבר למטה דיוויזיית הפרשים ה-2 בברסלאו. ב-1 באוקטובר 1924 מונה לקצין מטה באגד הרגלים השישי בהנובר, וב-1 באפריל 1927 מונה למפקד הפלוגה ה-9 ברגימנט הרגלים הרביעי (הפרוסי). ב-19 בספטמבר 1928 התחתן עם אוגוסטה-סופי סטפנוס. ב-1 בפברואר 1930 הועבר למטה הדיוויזיה השנייה של הרייכסווהר בשטטין, וב-1 באפריל 1932 הוא הועלה לדרגת מיור. ב-1 באוקטובר 1933 הוא מונה כקצין אג"ם של פיקוד מינסטר, וב-1 בנובמבר 1934 הועלה לדרגת אוברסט לוטננט. ב-15 באוקטובר 1935 הפך הפיקוד לדיוויזיית הרגלים ה-16, וב-1 באוגוסט 1937 הוא הועלה לדרגת אוברסט.
מלחמת העולם השנייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-26 באוגוסט 1939 מונה טרירנברג לראש מטה הקורפוס ה-6, ושימש בתפקיד זה במהלך המערכה הפולנית והמערכה המערבית. ב-1 בנובמבר 1940 מונה למפקד חטיבת הרובאים ה-12, ובקיץ 1941 הוביל את חטיבתו כחלק מדיוויזיית הפאנצר ה-12 במבצע ברברוסה בגזרה המרכזית. ב-1 באוגוסט 1941 הועלה לדרגת גנרל מיור, וב-11 באוגוסט 1941 מונה למפקד דיוויזיית הרגלים 167, עליה פיקד במהלך הקרב על מוסקבה. באביב 1942 העביר את הדיוויזיה שלו להולנד לצורך ריענון, וב-5 במאי 1942 קיבל על הישגיו את עיטור הצלב הגרמני בזהב. ב-1 בנובמבר 1942 הועלה לדרגת גנרל לויטננט, ולאחר אסון סטלינגרד הוא העביר את דיוויזיית הרגלים ה-167 שלו לגזרה הדרומית של החזית המזרחית. ב-10 במאי 1943 הוענק לו עיטור צלב האבירים של צלב הברזל, ובקיץ 1943 כוח הלחימה של הדיוויזיה שלו התמוסס לקבוצה קרבית בעקבות קרב קורסק. ב-8 בדצמבר 1943 מונה למפקד דיוויזיית הרגלים ה-347 בהולנד, ולאחר פלישת בעלות הברית ביוני 1944, הוא והדיוויזיה שלו הוכפפו לארמייה השביעית בספטמבר 1944 והיא הושמדה חלקית בקרבות. עם זאת, לאחר מכן היא הוקמה מחדש והמשיכה להיות פרוסה בחזית המערבית. במרץ 1945 נמחצה שוב הדיוויזיה שלו, ולאחר מכן היא שוחזרה כדיוויזיית הפולקסגרנדיר ה-347. בתחילת מאי 1945 הוא נפל בשבי בידי רגימנט הרגלים ה-347 של צבא ארצות הברית, ושוחרר מהשבי ב-20 בדצמבר 1947.
לאחר המלחמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר שחרורו מהשבי הוא התגורר בדטמולד, עד מותו ב-25 ביולי 1981.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- וולף-גינתר טרירנברג באתר lexikon-der-wehrmacht (בגרמנית)