ויאצ'סלב יקימוב
 | |||||||||||||||||
| ויאצ'סלב יקימוב | |||||||||||||||||
| לידה |
4 בפברואר 1966 (בן 58) סנקט פטרבורג, רוסיה  | ||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| כינוי | אקי | ||||||||||||||||
| תחום | כביש | ||||||||||||||||
| התמחות | נגד השעון | ||||||||||||||||
| קבוצות עבר |
פנסוניק (1990-1992) נובמייל (1993) וורד-פרפקט (1994) נובל (1995) רבובאנק (1996) רשות הדואר האמריקאית (1997-1998) אמקה שיפ (1999) רשות הדואר האמריקאית (2000-2006) | ||||||||||||||||
| הישגי שיא |
| ||||||||||||||||
| |||||||||||||||||
ויאצ'סלב ולדימירוביץ' יקימוב (ברוסית: Вячеслав Владимирович Екимов; נולד ב-4 בפברואר 1966 בלנינגרד (כיום סנקט פטרבורג) הוא רוכב אופני כביש רוסי לשעבר. יקימוב נבחר לרוכב האופניים הרוסי של המאה, בשנת 2001. יקימוב שימש בעיקר פועל של הרוכבים הבכירים בקבוצותיו, אך הגיע גם בעצמו להישגים לא מעטים. נכון ל-2019 משמש יקימוב כנשיא ההתאחדות הרוסית לאופניים.
קריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]יקימוב החל להתעניין ברכיבת אופניים בהיותו בן 12, כאשר למד בבית ספר מיוחד לאופניים. במהלך שנות צעירותו הוא התאמן בלנינגרד בלוקומוטיב, ולאחר מכן באקדמיית הספורט הצבאית של ברית המועצות. בתחילת דרכו, כחובבן, הוא ניצח במספר מרוצי כביש פחותי חשיבות. עם זאת, הוא התחרה באותו זמן לעיתים גם באופני מסלול, וב-1988 הוא זכה עם קבוצת רכיבת המרדף הסובייטית במקום הראשון באולימפיאדת סיאול.
יקימוב הפך למקצוען בשנת 1990, עם הצטרפותו לקבוצת פנסוניק. המרוץ הראשון בו זכה היה סירקוויט פרנקו-בלגם באותה שנה. ב-1991 הוא השתתף לראשונה בטור דה פראנס, מרוץ האופניים הגדול בעולם, ואף ניצח בו את הקטע ה-20. בשנה שלאחר מכן הוא זכה באליפות של ציריך. לאחר שלוש שנים בקבוצת פנסוניק, הוא עבר ב-1993 לקבוצת נובמייל, במדיה רכב שנה אחת וזכה בקלאסיקה דה אלמריה. הוא עבר מספר רב של קבוצות לאורך שנותיו הראשונות כמקצוען, והגיע בהן להישגים. ב-1994 הוא זכה בטור דו פונט, מרוץ האופניים הגדול בארצות הברית דאז, וב-1995 סיים בו במקום השני. באותה שנה הוא סיים רביעי במרוץ החד-יומי היוקרתי פריז - רובא.
בשנת 1997 הצטרף יקימוב לקבוצת רשות הדואר האמריקאית, במדיה רכב תחילה במשך שנתיים. הייתה זו התקדמות המפתח הראשונה שלו בקריירה. בשנתו הראשונה בקבוצה הוא זכה באליפות רוסיה במרוצי כביש, ובשנה שלאחריה הוא סיים במקום השני בטור של הולנד. הוא עבר למשך שנה אחת לקבוצת אמקה שיפ, אך לאחר שלא זכה להצלחות רבות, חזר לקבוצת רשות הדואר. במהלך שנת 2000 הוא ניצח במרוץ שלושת הימים של ברוז'-דה פאנה, וכמו כן זכה ב"גרנד פרי אדי מרקס" במשותף עם חבר קבוצתו, לאנס ארמסטרונג.
באולימפיאדת סידני, זכה יקימוב במדליית הזהב האולימפית הראשונה שלו במרוצי כביש, לאחר שסיים במקום הראשון במרוץ נגד השעון באולימפיאדה. הוא גבר במרוץ זה על שני רוכבים בולטים ממנו שהיו מועמדים בכירים לניצחון: יאן אולריך הגרמני, אותו הקדים יקימוב ב-8 שניות, וחברו של יקימוב לקבוצה לאנס ארמסטרונג, אותו הקדים ב-34 שניות.
ב-2001 החליט יקימוב לפרוש מרכיבה. אף על פי כן, הוא חזר לענף ב-2002, ומפתיחת שנה זו התאמן באימונים אינטנסיביים רבים, על מנת שיחזור לכושרו ויוכל להשתתף במרוצים הגדולים. בטור דה פראנס של 2003 יקימוב הצטיין בניצחונה של קבוצת רשות הדואר בקטע הקבוצתי נגד השעון, ולקח חלק חשוב בקטעים המישוריים וההרריים בזכייתו החמישית של לאנס ארמסטרונג במרוץ. ב-2004 הוא נעדר מהטור דה פראנס בשל פציעה, שנגרמה מתאונה במהלך אימון שלו בטקסס.
יקימוב זכה במדליה האולימפית השנייה שלו באולימפיאדת אתונה. הוא סיים במקום השני במרוץ נגד השעון אחרי טיילר המילטון, וזכה במדליית הכסף. המילטון, שזכה במדליית הזהב, נכשל בבדיקת סמים, אך המדליה לא נשללה ממנו בשל תקלה בבדיקת הסמים - הדגימה השנייה בבדיקת הסמים הוקפאה, ועל כן לא היה ניתן להשתמש בה ולהפליל את המילטון. הוועד האולימפי הרוסי ערער על ההחלטה ודרש שמדליית הזהב תוענק ליקימוב, הבקשה נדחתה, אך באוגוסט 2012 נשללה המדליה מהמילטון והוענקה לאקימוב.
ב-2005 קבע יקימוב יחד עם קבוצת דיסקברי צ'אנל (השם החדש של קבוצתו) את התוצאה הטובה בהיסטוריה בקטע הקבוצתי נגד השעון של הטור דה פראנס. בקטע האחרון בטור של 2006 הודיע אקימוב על פרישתו מרכיבה מקצוענית בסוף השנה. היה זה הטור דה פראנס ה-15 שבו יקימוב התחרה וגמר את המרוץ, ובעקבות כך השתווה יקימוב ללוסיין ואן אימפה במקום השני בדירוג ההשתתפויות והסיומים של הטור דה פראנס. בספטמבר 2006 הוא פרש מרכיבה באופן סופי.
לאחר פרישתו נשאר יקימוב בקבוצת דיסקברי כעוזר המאמן הספורטיבי ליוהאן ברוינל. הוא רכב עם רוכבי דיסקברי והדריך אותם באליפות ארצות הברית ב-2006, ובטור של קליפורניה והטור של ג'ורג'יה ב-2007.
ב-2009 הצטרף יקימוב לצוות המקצועי של קבוצת רדיושק ושמש שם כאחד מהמנהלים הספורטיביים של הקבוצה. באוקטובר 2012 מונה כמנהל הכללי של קבוצת האופניים הרוסית קטיושה. בסוף 2016 הוחלף בתפקידו זה על ידי רוכב העבר הפורטוגלי, ז'וזה אזבדו ונבחר לראשות התאחדות האופניים הרוסית.[1]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויאצ'סלב יקימוב, ברשת החברתית VK- ויאצ'סלב יקימוב, באתר olympedia.org
- ויאצ'סלב יקימוב, באתר Cycling Archives
- פרופיל באתר Cycling Website
- ראיון עם יקימוב (2005), אתר cyclingnews.com (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Viatcheslav Ekimov président de la fédération russe, באתר ל'אקיפ, 15 בדצמבר 2016 (בצרפתית)