ויי ג'ינגשנג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ויי ג'ינגשנג
魏京生
לידה 20 במאי 1950 (בן 73)
בייג'ינג, הרפובליקה העממית של סין עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הרפובליקה העממית של סין עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים בייג'ינג, ניו יורק, וושינגטון די. סי. עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה התיכון המקושר לאוניברסיטת רנמין בסין עריכת הנתון בוויקינתונים
מעסיק גן החיות של בייג'ינג, אוניברסיטת קולומביה עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • פרס סחרוב לחופש המחשבה (1996)
  • פרס אולוף פלמה (1994)
  • פרס זכויות האדם ע"ש רוברט קנדי (1996)
  • פרס זכויות האדם של אמנסטי (1998)
  • מדליית החופש ע"ש טרומן-רייגן (2000) עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
www.weijingsheng.org
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין זהו שם סיני; שם המשפחה הוא ויי.

ויי ג'ינגשנג (סינית: 魏京生; נולד ב-20 במאי 1950) היה פעיל זכויות אדם, הידוע בעקבות ההתערבות שלו בתנועה הדמוקרטית הסינית (אנ'). עבודתו הידועה ביותר הייתה חיבור, שבהתחלה היה כרזה שנתלתה בקיר הדמוקרטיה בבייג'ינג ב-5 בדצמבר 1978 בשם ״המודרניזציה החמישית״[1]. חיבור זה מציין שהמפלגה הקומוניסטית של סין צריכה להוסיף את דמוקרטיה לרשימת ״ארבע המודרניזציות״. בעקבות ההכרזה ויי נעצר והורשע בגין הפיכה משטרתית והסתה[2] . ויי היה אסיר פוליטי למשך 14 שנה בין השנים 19791993.[3] לאחר שהייה קצרה בכלא, ויי המשיך להיות פעיל זכויות אדם בכך שהוא דיבר לעיתונאים ובעקבות עבודותיו המחתרתיות הוא חזר לכלא בשנים 1994-97[2]. ויי היה בכלא למשך 18 שנה במהלך חייו[1]. כיום, מכתביו שם ״ 'The Courage to Stand Alone: Letters from Prison and Other Writings' תורגמה להמון שפות והיא אחת הסיבות לזכייתו בפרס סחרוב[1].

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויי נולד בעיר בייג'ינג שבסין, אח בכור למשפחה עם ארבעה ילדים. למד בבית ספר תיכון ששייך לאוניברסיטה של סין. בשנת 1966 כשהיה בן 16 הוא הצטרף למשמר האדום בזמן המהפכה התרבותית. באותה התקופה הוא התגורר באזורים החקלאיים שבצפון סין. שם הוא שוחח עם החקלאיים המקומיים על הרעב ששרר באזור כמה שנים קודם לכן בזמן תוכנית החומש של המפלגה הקומוניסטית בסין בין השנים 1958–1962. בשנים אלו, המפלגה הקומוניסטית בראשות מאו דזה-דונג שניסתה לעשות קולקטיביזציה של החקלאות שנכשלה והורידה את התנובה של החקלאות וגרמה לרעב. הוא החל לפקפק ביעילות ובנכונות של המשטר הקיים. אחת מהתבטאויות שלו על התקופה הייתה: "הרגשתי כאילו קמתי לפתע מחלום ארוך, אך כל סובבי עדיין שהו בחשכה"[2].

בשנת 1973 ויי החל לעבוד כחשמלאי בגן החיות שבעיר בייג'ינג, נהיה סופר מקצועי ופעיל פרו-דמוקרטיה.

פעילותו למען הדמוקרטיה וקיר הדמוקרטיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1978 ויי החל להשמיע את דעותיו ברבים כשהצטרף לתנועה שקמה באותם ימים בבייג'ינג למען הדמוקרטיה. ב-5 בדצמבר 1978 הוא פרסם מאמר בכתב עת בשם שכותרתה "המודרניזציה החמישית" זאת בתגובה למאמר בשם ״ארבע המודרניזציות״ שפרסם דנג שיאופינג. במאמר זה, ויי טען כי סין צריכה להוסיף את דמוקרטיה כאחד מהמטרות שלה, בנוסף לתעשייה, חקלאות, מדע וטכנולוגיה והגנה לאומית, כדי להפוך לעם מודרני.

ויי חתם את המאמר בשם שלו ובכתובת שלו. בגלל הנועזות של המאמר והאי אנונימיות, המאמר התחיל להניע אנשים. זה היה גם המאמר היחיד שפנה אל דנג שיאופינג כדיקטטור ומתח ביקורת נוקבת נגד הניהול של מאו. ההכרזה גם הדגישה כי ההיסטוריה של גרמניה, רוסיה וסין הוכיחה שאנטי-דמוקרטיה היא הגורם לתנאי החיים הגרועים של העם והמערכת הפוליטית של יוגוסלביה תהווה מודל טוב להבאת יציבות כלכלית לעם[2]. ב-25 במרץ, לאחר שויי הבין שהולך להיות שינוי ממשלתית הוא וחבריו הפיצו הוצאה מיוחדת בExplorations בשם Democracy or a new dictatorship?[1]"" (דמוקרטיה או דיקטטורה חדשה?). בהוצאה זו, דנג הואשם על היותו שליט רודן וב-29 במרץ, רק ארבעה ימים מאוחר יותר, קבעה הממשלה חוק נגד פרסום כרזות, פוסטרים, סלוגנים, ספרים או תמונות המתנגדות למשטר לסוציאליזם, לדיקטטורה, למנהיגים הקומוניסטים, למרקסיזם לניניזם ולדעות של מאו[2].

שהותו בכלא[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסין החלה מגמה של תנועות כמו "Democracy Wall movement" וממשלת סין ראתה בזה ניסיון הפיכה שלטונית. הממשלה חוקקה חוקים נגד תנועות אלו חוק האוסר על פרסום כרזות, פוסטרים, תמונות או ספרים המנוגדים לדעות השלטון[2]. בעקבות הפעילויות בקיר הדמוקרטיה ובעיקר ה״מודרניזציה החמישית״ ובהבעת דעותיו בפומבי, הובא ויי למשפט. שם טען ויי שבחוקה מותר לבקר את הממשלה ושאם לא היה אפשר המנהיגים היו מקבלים מעמד של אלים. על כך הוא קיבל 15 שנות מאסר. במהלך התקופה שלו בכלא (1987) מקור אמין בסין הפיץ שווי מת מבעיות בכליה ובלב אך לאחר מכן נשלל הדוח.

פעולותיו בכלא[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכתביו ״קטעים מקינצ'נג: בסטיליה של המאה העשרים שפורסמה בחקר, מרץ 1979״[4] ויי ג'ינגשנג מתאר את התנאי חיים הנוראיים שהיו בכלא קינצ׳ינג. ויי מסביר שהכלא מבודד מהסביבה החיצונית ושהממשלה מקפידה שרק אסירים לשעבר, משפחתם וחברתם יודעים עליו. מכיוון שאף אסיר לא השתחרר עד 1970, אף אחד בעולם, חוץ מהממשלה, לא ידע על קינצ׳ינג. ויי מסביר שהכלא הומצא כדי ״לסחוט את טיפת העודף האחרונה מתוך הנשמות האומללות האלה,״ ושהשומרים מכירים על טכניקה כדי לעשות זאת. ויי ממשיך ומסביר את האירוניה שאסירים אלה הם אנשים מחוננים שהצטרפו למפלגה הקומוניסטית כדי להילחם למען חירותם ורווחתם של סין ושל האנושות. הם הקדישו את החלק הטוב ביותר בחייהם להשגה ולשמירה על הדומיננטיות הפוליטית של המפלגה. אבל הכלא מספיק כדי לחנוק את רצונם. המקום כמעט יכול להיקרא צינוק, או מכון פסיכיאטרי. ויי מסכם כי, ״In Qincheng, even those who were once imprisoned by the enemies of the Communists are victims of modern techniques to destroy body and mind.״ (״בקינג'נג, גם אלה שנכלאו פעם על ידי אויבי הקומוניסטים הם קורבנות של טכניקות מודרניות להשמדת הגוף והנפש.״)[4]

יוצא מהכלא בפעם הראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויי היה בכלא עד ל-14 בספטמבר 1993 - רק שבוע לפני הבחירה של מי יהיה במנחה לאולימפיאדה ב-2000. דובר משרד המשפטים הסיני, חן מינג, אמר שהשחרור המוקדם של ויי - 14 וחצי שנה מתוך 15 שנה, נובעת מההתנהגות הטובה שלו בכלא. רובין מונרו, מנהל ארגון זכויות האדם של אסיה ווטש אומר שהשחרור המוקדם של ויי אינו נובע מתובנות טובות של הממשלה הסינית אלא כדי להראות טוב מול הוועדת אולימפיאדה. לאחר השנים האכזריות שלו בכלא, עדיין הייתה לו רצון לשנות ולהשפיע ובכך, למרות האיומי מעצר, הוא המשיך להביע את דעותיו בפומבי.[5]

נעצר שוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1994 הוא נאסר שוב כשנתפס עם כמה עבודות ואנשים הפועלים למען הדמוקרטיה. בגלל לחץ של האמריקאים והנשיא ביל קלינטון הוא שוחרר בשנת 1997.

את הכתבים שכתב בתקופת השהייה בכלא כתב על נייר טואלט.[1]

ניצחון של ווי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1996 ויי הוענק את פרס סחרוב לחופש מחשבה.[6] באותו זמן, ויי היה בכלא. הפרס הוענק לויי בזכות כל הכתבים שלו למען הדמוקרטיה וחופש המחשבה .[1]

ביבליוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ויי ג'ינגשנג בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 4 5 6 1988 - 2000 | Laureates | Sakharov Prize | European Parliament, sakharovprize (באנגלית)
  2. ^ 1 2 3 4 5 6 Orville Schell, Discos and Democracy: China in the Throes of Reform, Knopf Doubleday Publishing Group, 2010-10-06, ISBN 978-0-307-76714-1. (באנגלית)
  3. ^ Facebook, Twitter, Show more sharing options, Facebook, Twitter, Longtime Prisoner Freed in China : Release: Wei Jingsheng was jailed in 1979 for his famous 1978 wallposter calling for democracy., Los Angeles Times, ‏1993-09-14 (באנגלית אמריקאית)
  4. ^ 1 2 Excerpts from Qincheng: A Twentieth Century Bastille published in Exploration, March 1979, www.weijingsheng.org
  5. ^ רוברט סווטינגר, Beyond Tiananmen: The Politics of U.S.-China Relations, 1989–2000, Washington, D.C: Brookings Institution Press, 2003
  6. ^ Päivi Vaniomäki and Étienne Deschamps, [, http://www.epgencms.europarl.europa.eu/cmsdata/upload/64af2089-aad4-4dda-a5de-0deee8ef3e79/SAKHAROV_30YEARS_EN_v9.pdf 30 YEARS OF THE SAKHAROV PRIZE], 2018