נייר טואלט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
גליל נייר טואלט

נייר טואלט הוא מוצר מנייר שעיקר תכליתו ניקוי פי הטבעת לאחר עשיית צרכים או לניגוב כללי. לרוב, הנייר עדין ורך, על מנת למנוע חיכוך או גרוי בעת השימוש. נייר טואלט שונה בהרכבו מממחטת נייר והוא מתוכנן כך שיתפרק במגע עם מים, על מנת למנוע סתימות במערכת הביוב. סוגים אחדים של נייר טואלט נועדו להתפרק בבורות שופכין ואילו אחרים - לא.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתקן לנייר טואלט מניו זילנד בדמות ניו זילנדית היסטורית

התיעוד המוקדם ביותר לשימוש בנייר טואלט הוא מסין, במהלך המאה ה-14. נייר הטואלט התעשייתי הראשון ששווק בלעדית עבור שימוש בבית שימוש יוצר בידי ג'וסף גייטי (Gayetty) בארצות הברית בשנת 1857. קודם להמצאה זו השתמשו בעלי אמצעים בצמר, בתחרה או בקנבוס לרחיצת ההיטהרות, בעוד שחסרי הממון השתמשו בידיהם בעת עשיית צרכיהם בנהרות, או ניקו עצמם באמצעות חומרים שונים, כגון סמרטוטים, שבבי נסורת, עלים, עשב, חציר, אבן, חול, אזוב מצוי, מים, שלג, עלי תירס, קליפות פרי, עורות או צדפות, בהתאם לאזור הגאוגרפי, מזג האוויר או מנהגים חברתיים. ברומא העתיקה נעשה שימוש בספוג על מקל, אשר לאחר השימוש הוחזר לדלי ובו מי מלח.

נייר זה משמש גם לניגוב האף בעת הצורך, משום כך נהגו לכנותו בעבר "נייר אף".

נייר הטואלט הפך במאות ה-19 וה-20 למצרך יומיומי בכל רחבי העולם. חשיבותו הוכחה כאשר ג'וני קרסון סיפר בתוכניתו בדיחה תמימה על מחסור אפשרי בנייר טואלט. בעקבות הבדיחה נרשמה בהלת קניות שגרמה למחסור בנייר הטואלט[1].

בהלכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתלמוד (שבת פ"א)‏‏‏[2] מסופר על קינוח עם צרורות, "אבנים מקורזלות" (חתיכות חרס חדים) ו"פרפיסא" (צמח שגדל בעציצים).

שומרי שבת משתמשים בשבת אך ורק בנייר טואלט חתוך מראש, כדי להימנע ממלאכת קורע, שהיא אחת מל"ט מלאכות האסורות בשבת. לשם כך ניתן להשתמש בנייר טואלט רגיל, אותו קורעים לפני השבת בכמות מספקת. יצרני נייר טואלט בישראל מייצרים גם נייר חתוך מראש, המותאם מלכתחילה לשימוש בשבת. חברת "סנו" מציינת שנייר זה הוא "ללא חשש גניזה",‏[3] ובכך נותנת מענה לדרישה הלכתית נוספת. על חבילות נייר טואלט כשרות נאמר שהן נעשו "ללא חילול שביעי" כלומר שהמפעל שומר שבת, אלא שהמילה "שבת", שהיא אחד משמות האל לא מופיעה ככזו אלא בכינוי "שביעי", על מנת ששם השם לא יושלך בבזיון. לעתים מופיע על החבילה רק הכיתוב ש"ש (שומר שביעי)[4].

כיוון שהמינוח "אשר יצר" משמש כלשון נקייה לציון עשיית צרכים (על פי ברכת אשר יצר הנאמרת עם סיומם), כונה בעבר נייר הטואלט ביידיש "אַשר יצר פּאַפּיר", דהיינו, נייר אשר יצר[5].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מתוך האתר Useless information
  2. ^ ביאור:בבלי שבת דף פא
  3. ^ נייר טואלט, באתר "סנו"
  4. ^ דוד אסף‏, נייר טואלט כשר למהדרין, בבלוג "עונג שבת", 30 באוגוסט 2011
  5. ^ לפי מילון יידיש-אנגלית-עברית של אלכסנדר הרכבי