זיהום לידה
 | |
| חיידקים האחראיים על רוב מקרי זיהומי הלידה והידועים בשם Streptococcus pyogenes | |
| תחום |
מיילדות  |
|---|---|
| קישורים ומאגרי מידע | |
| eMedicine |
796892 |
| MeSH | D011645 |
| סיווגים | |
| ICD-10 |
O85 |
| ICD-11 |
JB40 |
  | |
זיהום לידה הוא זיהום דלקתי במערכת הרבייה של האישה בזמן לידה או הפלה או אחריהן. כך שהזיהומים השכיחים אצל היולדת כוללים זיהום ברחם, בשלפוחית השתן ובכליות או זיהום בשד וזיהומים אלה עלולים לעבור דרך מערכת ההובלה ולהתפשט בגוף. לפי ההגדרה הרפואית של זיהום בתקופת הלידה מתייחסים לעלייה בחום היולדת מעל 38 מעלות, במשך יומיים רצופים, במהלך 24 השעות הראשונות שלאחר הלידה, בהיעדר גורמים אחרים לעליה זו. זיהום לידה כיום שכיח פחות מאשר בעבר אך נחשב לאחד הגורמים העיקריים במוות אצל נשים יולדות.[1]
אפידמיולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
התיאור הראשון של זיהום לידה היה לפחות במאה ה-5 לפנה"ס בכתביו של היפוקרטס. זיהומים אלה היו גורם נפוץ מאוד של מוות בעבר והם התחילו להצטמצם כאשר התחיל השימוש באנטיביוטיקה ושטיפת הידיים עם כלור לפני בדיקות, לידה או הפלה. במדינות העולם המפותחות אחוז הנשים שמפתחות זיהומים ברחם לאחר לידה טבעית הוא 1-2%. והוא גדל ל-5-13% בקרב אלה שעוברות לידות קשות, ויותר מ-50% בניתוחים קיסריים לפני השימוש באנטיביוטיקה מונעת. בשנת 2013 זיהומים אלה הביאו למותם של 24,000 נשים לעומת 34,000 מקרי מוות בשנת 1990.
גורמים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הגורם העיקרי לזיהומי לידה הוא סוגים מסוימים של חיידקים כמו סטפילוקוקוס ואנטרוקוקוס. חדירתם של חיידקים לגוף היולדת מתאפשרת בגלל כמה סיבות:
- סביבת לידה או הפלה שאינה סטרילית
- שימוש בכלים לא סטריליים או ידיים אינן שטופות היטב לפני הבדיקה, ההפלה או הלידה
- דלקת קודמת באורולוגיה, הרחם או שלפוחית השתן
- השארה של חלקי שלייה בתוך הרחם
בנוסף לזה יש עוד סיבות אשר גורמות להתפשטות החיידק בגוף היולדת, כמו חולשה חדה במערכת החיסונית של האם, לידה טראומטית, בדיקות מרובות ואנמיה אצל האם היולדת.[2][3]
תסמינים[עריכת קוד מקור | עריכה]
סימפטומים של זיהום לאחר לידה בדרך כלל מתחילים בין 24 שעות ל -10 ימים לאחר שההדבקה מתרחשת. תסמינים שכיחים הם בעיקר צמרמורת, כאב ראש, חיוורון, עייפות, ירידה בכמות החלב המופרשת, אנורקסיה[4], ריח רע בגלל הפרשות מהרחם, עליה בטמפרטורה מעל 38 מעלות צלזיוס, כאבים בבטן וברחם ובגב,דופק מהיר, וריבוי כדוריות לבנות (לאוקוציטוזיס).[5][6]
אבחנה וטיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]
אם חושדים שיש זיהום לאחר לידה, הרופא בודק את הנרתיק והרחם ורואה אם יש סימנים של נפיחות ורגישות. בנוסף, בודקים את הימצאותם של חיידקים על ידי לקיחת דגימת שתן או דם ומנקים את כל הפצעים. כשסוג החיידקים הספציפי נקבע, הרופא רושם אנטיביוטיקה מסוג רחב טווח כדי להגביל את התפשטות הזיהום. בנוסף, צריך לדאוג לסיבות העומדות מאחורי הזיהום, למשל, אם זיהום באתר הניתוח הוא הגורם, אז חייבים לשמור על האזור נקי ויבש כדי למנוע חיידקים נוספים. כמו כן, נותנים תרופות להורדת החום של האישה.[7]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מידע על זיהום לידה (באנגלית)
- מידע מורחב על זיהום לידה (באנגלית)
- זיהום לידה: הגדרה, גורמים וסמפטומים (בערבית)
- זיהום לידה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.