לדלג לתוכן

חבורת הזבל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חבורת הזבל
Garbage Pail Kids
"רון מצא מטמון" - קלף מס' 411 מהאלבום השני
"רון מצא מטמון" - קלף מס' 411 מהאלבום השני
כללי
תאריך הוצאה 1985–1988; 2003–2007
סוגה קלפי אספנות
פיתוח ארט ספיגלמן, מארק ניוגארדן וג'ון פאונד
הוצאה לאור The Topps Company
ארץ מקור ארצות הברית
אתר רשמי
עטיפת האלבום השלישי בסדרה

"חבורת הזבל" (באנגלית: Garbage Pail Kids) היא סדרת קלפים להחלפה שהופקה על ידי חברת The Topps Company אשר הכילה איורים סאטיריים עם דמויות גרוטסקיות. הקלפים יצאו לשווקים במקור בארצות הברית בין השנים 1985 עד 1988 והיוו פארודיה על בובות ה-Cabbage Patch Kids (בובת הכרוב) שהיו פופולריות באותה העת. לאורך השנים פורסמו בארצות הברית 15 סדרות שונות של חבורת הזבל, וחלק מהן פורסמו גם במדינות אחרות. הקלפים זכו לפופולריות רבה בקרב ילדים במהלך שנות ה-80 של המאה ה-20.

את הקונספט לחבורת הזבל הגו במקור ארט ספיגלמן ומארק ניוגארדן. הקלפים נועדו להיות סאטירה לבובות ה-Cabbage Patch Kids. החברה The Topps Company, אשר מתמחה בעיקר בייצור קלפי אספנות, פנתה לספיגלמן ולניוגארדן עם הרעיון ליצור סדרת קלפי אספנות המיועדים לילדים.

הסדרה הראשונה של קלפי חבורת הזבל יצאה לשווקים ב-1985 וכללה 88 דמויות שונות כאשר לכל דמות היה שם ואיור ייחודיים. הכרטיסים נמכרו באריזות המכילות גם מדבקות ומסטיקים.

למרות ביקורת מצד הורים ומורים על התוכן הגרוטסקי ולעיתים השנוי במחלוקת של קלפי חבורת הזבל, הקלפים זכו להצלחה מסחרית ניכרת ובעקבות כך הופקו במהלך שנות השמונים שתי סדרות קלפים נוספות וכמו גם ביגוד וצעצועים של חבורת הזבל.

ההצלחה המסחרית של הקלפים הובילו להפקתו של סרט הלייב אקשן האמריקאי "חבורת הזבל" בשנת 1987. הסרט נחל כישלון גדול ונחשב לאחד הסרטים הגרועים של כל הזמנים. כמו כן, הופקה גם סדרת אנימציה של "חבורת הזבל" (אנ'),אשר לבסוף לא עלתה לשידור בארצות הברית בשל מחאה מצד הורים רבים. הסדרה יצאה בהמשך לשווקים במהדורת DVD. הסדרה שודרה בחלקה באירופה.

בעקבות ההצלחה של הקלפים בשוק האמריקני יצאו במהלך שנות השמונים גם מהדורות של הקלפים במדינות אחרות בהן יפן, אוסטרליה, ניו זילנד, ספרד, אמריקה הלטינית, ברזיל, איטליה, צרפת, בלגיה, גרמניה וישראל.

חברת Original Appalachian Artworks, שהינה החברה המקורית שיצרה את קו הבובות Cabbage Patch Kids, הגישה בעבר תביעה בגין 30 מיליון דולר נגד חברת Topps(אנ') בגין הפרת זכויות יוצרים. כחלק מההסדר מחוץ לכותלי בית המשפט, חברת Topps הסכימה לשנות את המראה של ילדי חבורת הזבל כך שהם לא יראו דומים לבובות ה-Cabbage Patch Kids ולשנות את העיצוב של הלוגו. כמו כן, חברת Topps שילמה להם פיצויים בגין 7 מיליון דולרים אך שמרה על הזכות להמשיך להפיק את קלפי חבורת הזבל. לקראת סוף שנות השמונים היקף המכירות של הקלפים בעיצוב המחודש דעך באופן משמעותי, ובעקבות כך לבסוף הוחלט להפסיק את המשך היצור של קלפי הסדרה.

בין השנים 2003 עד 2007 הופקו קלפים חדשים של "חבורת הזבל" לשוק האמריקני.

עיצוב הקלפים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קלפי חבורת הזבל נועדו להיות סאטיריים, ונועדו לצחוק על הנורמות והמוסכמות חברתיות. כל קלף הכיל ציור גרוטסקי של דמות אחת מחבורת הזבל אשר לו/ה היו תכונות ייחודיות ושם המהווה משחק מילים הומוריסטי.

המהדורה העברית של חבורת הזבל יצאה לראשונה לשווקים בישראל במהלך סתיו 1987, וכללה בסך הכל שלושה אלבומי קלפים.[1] את המהדורה יזם ישראל שטרן, איש שיווק בפרסום אריאלי, ואת התרגום לשמות הילדים והכינויים שלהם עשתה ציפי דולן.[2]

בישראל באו בעקבות חבורת הזבל חיקויים שונים שנקראו "חבורת המוטרפים", "פסיכי בריבוע", "בית ספר למופרעים" ו"הקולים"[דרוש מקור], אך אף אחד מהם לא הצליח לשחזר את הצלחת קלפי "חבורת הזבל".[דרוש מקור]

חבורת הזבל והפוליטיקה הישראלית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אף שחבורת הזבל נועדה בעיקר לילדים בבתי ספר יסודיים, הופעתה בישראל טבעה חותם עמוק גם בעולמם התרבותי של המבוגרים, בעיקר בכל הקשור לשיח הפוליטי המקומי. צמד המילים 'חבורת הזבל' הפך כמעט מייד למטבע לשון והחל לתיאור האחר המובהק – רשימה, תנועה, סיעה או מפלגה, באופוזיציה או בקואליציה. חבורת הזבל הייתה גם מקור השראה פורה למספר חבורות זבל חלופיות אשר עיקר עיסוקן היה סטירה פוליטית חזותית. אלו כוללות "חבורת ההבל", "חבורת החבל", "חבורת הקרן", "חבורת הסבל", "מדינת הזבל", ומסע הבחירות של רון מצא מטמון.[3] הבחירה בחבורת הזבל כמודל לסטירה פוליטית סייעה ביד היוצרים לבטא את סלידתם ומורת רוחם מהפוליטיקאים בפרט ומהפוליטיקה הישראלית בכלל. למעשה ישנו קשר הדוק בין העיתוי שבו פורסמו היצירות לבין אירועים פוליטיים בני הזמן, בראש ובראשונה הבחירות לכנסות ישראל ולראשות הממשלה אך גם מחאות פוליטיות.[4]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]