חינוך לגיל הרך
חינוך לגיל הרך הוא החינוך הקוגניטיבי והחברתי שניתן לאדם לפני מסגרות חינוך חובה, כלומר עד גיל 5 או 6 ברוב המדינות. מוסדות המציעים חינוך לגיל הרך הם גני ילדים ופעוטונים.
חינוך לגיל הרך התפתח כתחום לימוד בעידן הנאורות, ובמיוחד במדינות אירופה בהן היו שיעורי אוריינות גבוהים[1]. תחום החינוך לגיל הרך המשיך להתפתח במאה ה-19, כאשר נטילת חלק במערכות החינוך היסודי הפכה לנורמה בעולם המערבי[2].
השנים הראשונות לחייו של הילד הן בעלות השפעה ניכרת על ההתפתחות הפיזית, הנפשית והחברתית של הילד. משום כך חשוב לטפח את החושים של הילד עוד בשלב מוקדם ולאפשר לילד לרכוש ניסיון, הבעה ותקשורת. על בסיס עקרונות אלה פותח תחום החינוך לגיל הרך, שבמסגרתו פועלים להכווין את הילד, כך שירכוש מיומנויות, ערכים וידע חיוני[3]. כאשר ילדים לוקחים חלק במוסדות לגיל הרך, הדבר מהווה גם תקופת הכנה למעבר הפיזי מחיי המשפחה למוסדות לימוד, תוך מתן הזדמנות לאבחן הפרעות נפשיות או פיזיות בהתפתחותו של הילד, שכן הילדים מטופלים בקלות רבה יותר כאשר הם מאובחנים בשלב מוקדם. בתכנון החינוך ילדים בגיל הרך, הדגש הוא על שילוב התכנים החינוכיים לצד האמצעים והמיומנויות הקשורות לעידן הטכנולוגי . כך הילד יוכל לקבל את הכלים הנכונים להתפתח בעולם של ימינו[4].
בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
הגוף האחראי על החינוך לגיל הרך בישראל הוא משרד החינוך, במסגרת האגף לחינוך קדם-יסודי[5]. האגף אחראי על ייזום והטמעה של תוכניות לימודים לגנים ושל נהלים למנהלות גנים, מפקחות ומדריכות. כמו כן הוא אחראי על הפיתוח המקצועי לבעלי התפקידים בחינוך לגיל הרך בישראל.
החינוך לגיל הרך בישראל פועל עוד מתקופת טרום הקמת המדינה[6]. גן הילדים הראשון שהתנהל בשפה העברית, הוקם בשנת 1899 בראשון לציון[6]. הגנים הראשונים בארץ התפתחו כתחליף לחדר המסורתי.
בעת הקמת המדינה קבעה מחלקת החינוך של הוועד הלאומי כי לגני הילדים תפקיד חינוכי משמעותי שהוא צורך חשוב עבור היישוב העברי[7]. בשנת 1948 דנה הכנסת בחוק לימוד חובה והכלילה את גני הילדים בחוק זה. חוק זה הגדיר את היקף החינוך לילדים בישראל ואת סוגי המסגרות. לאורך שנות הקמת המדינה נערכו דיונים אודות חשיבות ותפקידי גני הילדים, וכן אודות הכשרת הצוותים החינוכיים באותם מוסדות.
כ-23% מהילדים בגילאי 0–3 לומדים במעונות מפוקחים שמסובסדים על ידי המדינה. בגילי גן 3–6 יש 21 תלמידים בכיתה בממוצע.[8]
כבר בחינוך לגיל הרך משולבים תכנים מגוונים. במאה ה-21 משולבים תכנים לעידוד צריכה של מזון בריא. הגננות מדגישות בפני הילדים את החשיבות לגיוון במזון, תוך רצון להפחית חטיפים, מזונות עתירי סוכר, ולעודד צריכה של מזונות מהטבע ושתיית מים[9]. במקביל מועבר מסר להורים על כך שדוגמה אישית לתזונה בריאה בבית היא עניין קריטי וחשוב לחינוך הילדים בנושא זה[10].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- חינוך לגיל הרך, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- Early Childhood Education and Care באתר ה-OECD
- זרקור בין-לאומי על החינוך לגיל הרך, הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך, 15 בפברואר 2021
- דין וחשבון על הוצאות השכר של הגופים הציבוריים 2019, סייעות גני הילדים המועסקות בשלטון המקומי, עמ 75'
- דנה וקנין, מסגרת חינוך לגיל הרך בישראל בהשוואה בין-לאומית: שיעורי השתתפות, תעסוקת אימהות, מדדי איכות והישגים עתידיים, מכון טאוב, יולי 2020
- רחל זיני, מיכאל שראל, ניסן אברהם וריקי ממן, חינוך חינם לגיל הרך - לא ממש חינוך וממש לא חינם, פורום קהלת, מאי 2022.
- תוכנית הלימודים לחינוך קדם יסודי, משרד החינוך.
חינוך לגיל הרך, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Eddy, Matthew Daniel (2016). "The Child Writer: Graphic Literacy and the Scottish Educational System, 1700–1820". History of Education. 46: 695–718.
- ^ יעל דיין, המצאת גן הילדים מפרידריך פרבל לגן הילדים העברי, במעגלי חינוך, 2016
- ^ מידע על התפתחות הילד שפורסם על ידי משרד הכלכלה, 2014
- ^ הגן העתידי, באתר עלון דע-גן, 2019
- ^ אודות האגף לחינוך יסודי, באתר המינהל הפדגוגי במשרד החינוך
- ^ 1 2 מרים סנפיר, שוש סיטון, גילה רוסו-צימט, מאה שנות גן ילדים בארץ ישראל, מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, 2012
- ^ תולדות החינוך לגיל הרך, באתר משרד החינוך
- ^
ליאור דטל, פער של 20 מיליארד שקל: ההשקעה בגיל הרך בישראל - הנמוכה בעולם המפותח, באתר TheMarker, 8 בספטמבר 2020
- ^ ילדים אוכלים בריא
- ^ ד"ר גיל יוסף שחר, כיצד נגרום לילדים לאהוב מזון בריא?, באתר המרכז לרפואת הרמב"ם
