חנות הכלבו של האחים באראש
מידע כללי | |
---|---|
סוג | חנות כלבו |
מיקום | ורוצלב |
מדינה | פולין |
הקמה ובנייה | |
תקופת הבנייה | ?–1904 |
תאריך פתיחה רשמי | 1904 |
סגנון אדריכלי | אר נובו, אר נובו |
מידות | |
גובה | 37 מ' |
קומות | 6 |
קואורדינטות | 51°06′34″N 17°02′00″E / 51.109442°N 17.033373°E |
חנות הכלבו של האחים היהודים ארתור וגאורג באראש (Artur & Georg Barasch) בברסלאו (כיום ורוצלב) הייתה חנות הכלבו המרכזית והגדולה ביותר[דרושה הבהרה] בעיר.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לפני המלחמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המבנה הוקם בין השנים 1902 ל-1904. הוא תוכנן על ידי האדריכל גאורג שניידר (Georg Schneider) בסגנון אר-נובו.
לאחר עליית המפלגה הנאצית לשלטון, בשנות ה-30, נאלצה המשפחה למכור את רשת בתי הכלבו שלה, לעיתים במחירי הפסד, ביניהם את בניין זה.
ארתור באראש (Artur Barasch) נרצח באושוויץ ב-1942. גאורג באראש (Georg Barasch) נפטר בקיטו ב-1943.
תקופת המלחמה ואחריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתקופת מלחמת העולם השנייה הייתה העיר ברסלאו (ורוצלב) עדיין בשטח גרמניה, והופצצה קשות על ידי בעלות הברית. כמו כל המרכז ההיסטורי של העיר, גם בניין הכלבו ניזוק קשות מההפצצות בשלב הסופי של המלחמה.
בעקבות המלחמה נקבע קו אודר-נייסה, שממזרח לעיר ברסלאו, כגבול המזרחי החדש של גרמניה והגבול המערבי החדש של פולין. כל השטח מזרחית לקו, שהיה שטח גרמני לפני המלחמה, טוהר אתנית מגרמנים אחרי המלחמה, כולל כל תושביה הגרמניים של העיר ברסלאו, עם גירוש גרמנים בתום מלחמת העולם השנייה. בתי התושבים הגרמנים שעזבו, וכן בתי היהודים שרובם נרצחו או נאלצו לברוח, הולאמו, כולל בניין הכלבו של האחים באראש.
לאחר הקמת הממשל הפולני ב-1945, החל הבנייה מחדש והבניין הוקצה מחדש לייעודו המקורי ב-7 באוגוסט 1946, בהפעלת חברה פרטית שחכרה את הבניין מהממשלה. בתחילה שוחזרה רק קומת הקרקע ושימשה לעסקים. משנת 1961 שופץ הבניין המשך הבניין, והקומה השנייה והשלישית נוספו לשטח המסחר. בשנת 1965, העסק נפתח מחדש תחת השם Spółdzielczy Dom Handlowy "Feniks" ("חנות הכלבו השיתופית 'פניקס'), המשמשת עד היום. הבניין עצמו נשאר רכוש עירוני עד 1995, אז רכשה אותו החברה לבסוף מהממשל המרכזי.
-
חנות הכלבו של האחים באראש בסגנון אר-נובו בוורוצלב
-
אדריכלות פנים של המבנה
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Annales Silesiae, XVIII (1988), p. 97-108