טאקרזוקה רביו

הטאקרזוקה רביו (באנגלית: Takarazuka Revue; ביפנית: 宝塚歌劇団) היא להקת תיאטרון מוזיקלי יפנית המורכבת מנשים בלבד הממוקמת בטאקרזוקה, היוגו, יפן. הלהקה הוקמה בשנת 1914 וממשיכה להפיק הופעות עד היום. המחזות של הלהקה הם בסגנון מערבי המבוססים על ספרים, סרטים, מנגה ואגדות יפניות. הטאקרזוקה רביו היא חלק מחברת מסילות הרכבת הנקיו.^[1]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1626, הוכרז חוק שאסר על נשים להיות חלק מהופעת תיאטרון, ולכן גברים היו צריכים לשחק את תפקידי הנשים במקומן, מה שיצר את הרכב התיאטרון היפני-מסורתי. בשנת 1890, החוק הוסר ולנשים היה מותר שוב להופיע בתיאטרון.

הטאקרזוקה רביו נוצר על ידי איצ'יזו קובאישי, המנהל של חברת מסילת הרכבת הנקיו. על מנת להעלות את מכירות כרטיסי הרכבת, קובאישי החליט לבנות אטרקציה בטאקרזוקה, עיר על יד מסילות הרכבת. הוא פתח את "פרדייס" (גן עדן), בניין בסגנון מערבי שכלל בריכה פנימית. למרות זאת, פרדייס היה מוכרח להיסגר לאחר חודשיים כי חוק חדש ביפן קבע ששחייה משותפת בין שני המינים אסורה. במקום זאת, קובאישי החליט שהבניין ישמש לבידור, ובנה תיאטרון במקום הבריכה הפנימית. הוא חזה שמחזות בסגנון מערבי ימשכו יותר מהציבור מאשר מחזות בסגנון היפני-מסורתי. קובאישי החליט שזאת תהייה להקה של רק נשים, "טארזינות", כדי להוות ניגוד ללהקות המסורתיות, המורכבות רק משחקנים גברים. זה היה התיאטרון הראשון של הטאקרזוקה רביו.

ההופעה הראשונה חלה באחד באפריל, 1914, בתיאטרון שנבנה בבריכה לשעבר. דפנות הבריכה שימשו כמושבים לקהל ובמלתחות השתמשו בתור במות. ההופעות בהפקה הזאת בוצעו על ידי שבע עשרה ילדות צעירות, בגילאי 12–17. בשנת 1924, קבוצת התיאטרון השיגה מספיק כסף כדי לפתוח תיאטרון ייעודי: תיאטרון הטאקרזוקה הגדול. בשנת 1933, הקבוצה פתחה תיאטרון נוסף, תיאטרון הטאקרזוקה של טוקיו.

הסיסמה של הטאקרזוקה רביו "צניעות, יופי וחן" מגיעה מלימודיו של איצ'יזו קובאישי. המטרה שלו הייתה להציע "הופעות תיאטרון פופולריות שכל המשפחה תוכל להנות מהן". הסיסמה של הטאקרזוקה רביו מתייחסת לבסיס של אומניות ההופעה – השירה, הריקוד והמשחק – והרצון שלכל אחת מהטארזינות יהיו את הגינונים וההליכות הנכונות, והכבוד של כל אחת מהן כאינדיבידואליות וכחלק מהחברה.

כיום, לטאקרזוקה רביו יש שלושה תיאטרונים מיועדים: תיאטרון הטאקרזוקה הגדול, בית חברת התיאטרון בהיוגו; תיאטרון הטאקרזוקה של טוקיו; ותיאטרון הקשת של טאקרזוקה, בניין קטן יותר הנמצא סמוך לתיאטרון הטאקרזוקה הגדול. מעל ל-900 הופעות מתרחשות בתיאטרונים אלו בכל שנה.

שחקניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטאקרזוקה רביו היא להקת תיאטרון מיוחדת בכך שכל השחקניות בה הן נשים רווקות. עקב כך, הן צריכות לשחק גם את התפקידים הגבריים בנוסף לתפקידים הנשיים בהצגות. התפקידים הגבריים נקראים "אוטוקו יאקו" ומקביליהם הנשיים נקראים "מוסומה יאקו". התפקיד שהשחקניות נבחרות לשחק נקבע על פי הגובה שלהן, טווח הקול והעדפה אישית. השחקניות יכולות להחליף את התפקיד שהן משחקות בזמן הקריירה. ניתן להבחין בני האוטוקו יאקו למוסומה יאקו על פי אורך השיער, קצר לתפקידים הגבריים וארוך לנשיים, האיפור, הלבוש והבעות הפנים.

יש כארבע מאות שחקניות בטאקרזוקה רביו, שדרך אימונים מתישים, הן צריכות ללמוד את ההליכות המגדריות של התפקיד שלהן. אלפי נערות נרשמות לבית הספר ללימודי הטאקרזוקה רביו בכל שנה, והנערות הנבחרות, בגילאי שש עשרה עד שמונה עשרה, צריכות לחיות חיים צייתניים וצנועים במשך שנתיים שלמות. חיי בית הספר קשים, ויש שם היררכיה חזקה, על התלמידות להיות קפדניות מאוד כדי להתקבל. מתוך ארבעים נערות שנבחרות להתקבל ללהקה, עשר מתוכן מתקבלות להיות אוטוקו יאקו.

על פי רבים, הלהקה הזאת פופולרית לא למרות, אלא מכיוון שכל השחקניות הן נשים. "נשים משחקות תפקידי גברים, כדי ליצור את הגבר האידיאלי שנשים רוצות. אין להן את התכונות הרעות של הגברים"^[2] מספרת מעריצת טאקרזוקה אחת. נשים רבות מוצאות באוטוקו יאקו מפלט מ"גברים אמיתיים", מכיוון שהן רק יוצרות את האשליה של גבריות, ללא ההשלכות של לחיות לצד גברים אמיתיים.

להקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברות הטאקרזוקה רביו מחולקות לחמש להקות: פרח, ירח, שלג, כוכב וקוסמוס. בנוסף קיימת קבוצת הסנקה, "החברות העליונות". כל הופעה נעשית על ידי אחת מהלהקות הללו. בכל להקה יש את זוג השחקניות המובילות: "הכוכב הראשי", שהיא האוטוקו יאקו הראשית, וה"מוסומה יאקו הראשית" שמשחקת יחד עם הכוכב הראשי. העלילות של ההופעות מתמקדות מסביב לזוג שחקניות אלו.

להקת פרח[עריכת קוד מקור | עריכה]

נוסדה בשנת 1921. להקת פרח נחשבת "אוצר" של אוטוקו יאקו. להופעות של להקה זאת יש תקציב גבוה. הפופולריות של הלהקה הזאת נובעת מההופעות הצבעוניות שלה ועיצוב התחפושות המהודר.

כוכב ראשי: ריי יוזוקה. מוסומה יאקו ראשית: מדוקה הושיקזה.^[3]

להקת ירח[עריכת קוד מקור | עריכה]

נוסדה בשנת 1921. הלהקה הזאת שמה דגש נרחב יותר על הופעות קבוצתיות ושירה. היא הייתה הלהקה היפנית הראשונה שהעלתה את ההצגה "מון פריז". ירח היו גם הלהקה הראשונה שביצעה את "הורד של ורסלס" ואת "חלף עם הרוח".

כוכב ראשי: קנטו צוקישירו. מוסומה יאקו ראשית: מיצקי אומינו.^[3]

להקת שלג[עריכת קוד מקור | עריכה]

להקת שלג נוסדה בשנת 1924, השנה בה תיאטרון הטאקרזוקה הגדול נפתח. הלהקה הזאת מתמקדת יותר במחזות יפניים קלאסיים והופעות אופרה. זו הייתה הלהקה היפנית הראשונה שהעלתה את המחזה "אליזבת'". מחזות יפניים ידועים שהיא העלתה כוללים: "משרד האוצר של השומרים הנאמנים", "ג'ין", "איצ'מנפוריוקי מאדה קיג'י" ועוד רבים אחרים.

כוכב ראשי: "סקינה איקזה. מוסומה יאקו ראשית: קיווה אסזוקי.^[3]

להקת כוכב[עריכת קוד מקור | עריכה]

להקת כוכב נוסדה בשנת 1933, כאשר תיאטרון הטאקרזוקה של טוקיו נפתח. הלהקה עושה הופעות רבות בהן האוטוקו יאקו משחקות תפקידים חשובים במיוחד. ההופעות שהלהקה עשתה כוללות: "האהבה שלי נחה מעבר להרים", "מלחמה ושלום" ועוד.

כוכב ראשי: מקוטו ריי. מוסומה יאקו ראשית: היטומי מאיסורה.^[3]

להקת קוסמוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

להקת קוסמוס נוסדה בשנת 1998, כאשר הוחלט שההופעות בתיאטרון ימשכו כל השנה. זאת להקה פחות מסורתית והופעותיה נוטות להיות יותר חדשניות וניסיוניות.

כוכב ראשי: סוזוה מקזה. מוסומה יאקו ראשית: האנה ג'ון.^[3]

הסנקה (החברים העליונים)[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסנקה לא שייכות לשום להקה. הן קבוצה של שחקניות מומחיות שמופיעות בהופעות בתפקידים מיוחדים שדורשים את הצורך שלהן. הן גם עוזרות להדריך את השחקניות הצעירות.