חלף עם הרוח (ספר)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חלף עם הרוח
חלף עם הרוח-עטיפה.jpg
המהדורה העברית משנת 1971
מאת מרגרט מיצ'ל
שם בשפת המקור
Gone with the Wind
שפת המקור אנגלית
הוצאה הוצאת מקמילן
שנת הוצאה 30 ביוני 1936
סוגה רומן היסטורי
תרגום לעברית ח.בן-דב, ג. אריוך
מספר עמודים 1037 (מהדורה מקורית באנגלית)
OCLC 28491920

חלף עם הרוח (Gone with the Wind) הוא ספר פופולרי מאת מרגרט מיצ'ל, שיצא לאור ביוני 1936. עלילתו של הספר מתארת את סיפור אהבתם של רט באטלר - אופורטוניסט, ציני וחובב נשים, וסקרלט או'הרה - צעירה יפה, מפונקת וחמת מזג - המתרחש על רקע מלחמת האזרחים האמריקנית, מנקודת המבט של מדינות הדרום, אשר דגלו בעבדות. "חלף עם הרוח" הוא אחד הספרים הנמכרים ביותר בארצות הברית.

הספר עובד לסרט בשנת 1939, וזכה להצלחה גדולה, ואף קיבל מעמד של סרט פולחן.

הרקע ההיסטורי בספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלקו הראשון של הספר פותח בתיאור חיי השפע והנוחות של לבנים בעלי עבדים במדינות הדרום. מיד לאחר מכן פורצת מלחמת האזרחים. בד בבד עם תיאור התקדמותה הצבאית של המלחמה, מתוארות השפעות המלחמה על העורף - המחסור הפיזי ההולך וגובר, דרכי ההתמודדות, האובדן וההסתגלות ההדרגתית של ערכי הדרום הנוקשים לתנאי החיים המשתנים.

בחלקו השני של הספר מתוארת התמודדותו של הדרום הגאה עם ההפסד במלחמה. הגלגל מתהפך, ולבנים אשר היו לפני המלחמה בעלי מעמד חברתי גבוה מוצאים עצמם מרוששים. השורדים בעולם החדש הם אלו המסתגלים למצב ומנצלים את ההזדמנויות הנקרות בפניהם. שוב מוצגות דרכי הסתגלות שונות, שכולן נמדדות בהצלחה כלכלית ו/או בהצלחה חברתית בקרב שרידי החברה הדרומית הישנה.

כמו כן מציג הספר את היחס הדואלי כלפי שחורים מצד הצפוניים (ה"יאנקים", כפי שהם מכונים בפי הדרומיים) ומצד הדרומיים. הצפוניים נלחמים למען חופש וזכות הצבעה לשחורים, אך משהם מנצחים במלחמה, הם מתייחסים לשחורים בזלזול ומנצלים אותם מבחינה פוליטית. הדרומיים היו משאירים את השחורים כעבדים, אילו היה הדבר תלוי בהם, אך שחורים מסוימים ("שחורים של בית" בדרך כלל, או מנהלי עבודה) היוו חלק אינטגרלי ממשפחותיהם, ודעתם נחשבה כאמת מידה להתנהגות נכונה, מכיוון שהם שימרו את ערכיו של הדרום הישן בדיוק כמו חלק מן הלבנים.

שמו של הספר נובע מן ההכרה של חלק מן הדרומיים כי העבר הדרומי המפואר חלף ולא ישוב עוד - לא ניתן לחזור ולחיות את העבר.

העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סקרלט אוהרה, בת 16, המתגוררת באחוזת "טארה", היא בתם המקובלת של בעל מטעים ממוצא אירי ואשתו ממוצא צרפתי מיוחס. ערב המלחמה היא יושבת ב"טארה" בחברת המחזרים שלה, והם דנים במסיבת הבר-בי-קיו הקרובה שתתרחש למחרת באחוזת "12 האלונים" של משפחת ווילקס. סקרלט מאוהבת באשלי ווילקס, בן המשפחה, אבל לדאבונה, היא למדה שהוא התארס לבת דודתו מלאני המילטון. למחרת בנשף, מתוודה סקרלט בספריית האחוזה בפני אשלי על אהבתה, וגם הוא מודה שאיננו אדיש כלפיה, אך הוא נחוש בדעתו לשאת את דודניתו שיותר תואמת את קווי אופיו. סקרלט המאוכזבת מתמרמרת על ריפיון רוחו של אשלי, ולאחר צאתו היא משליכה מאפרה על הקיר כדי לשחרר את זעמה. ואז מסתבר לה שכל העת נוכח בשיחה גם גבר זר בשם רט באטלר, ששמו גרר אחריו סיפורי רכילות על התנהלותו השערורייתית. לאחר שרט מחמיא לה על התנהגותה שאינה יאה לליידי, היא עוזבת בזעם את הספרייה ומצטרפת לאורחים האחרים. אז נודע לה שזה עתה הוכרזה מלחמה על הצפון, ושהגברים עומדים להתגייס. סקרלט המאוכזבת קשות מהתנהגותו של אשלי נענית להצעת הנישואים של צ'רלי המילטון, אחיה של מלאני. אלא שצ'רלי מת ממחלה זמן קצר לאחר הנישואים וסקרלט נותרת אלמנה ואם צעירה לילד בחברה, שמקפידה על חוקי אבלות של אלמנות, הכוללת התנהגות נאותה ובגדים שחורים.

דודה פיטיפט, שמתגוררת באטלנטה בחברתה של מלאני, מזמינה אליה את סקרלט כדי לעודד את רוחה. ואכן, סקרלט מוצאת עיסוקים חדשים באטלנטה בפעילויות התנדבות לטובת המלחמה. בנשף שנערך להתרמה למען מטרות המלחמה, מזמין רט באטלר, שעוסק בהברחת גבולות וסחורות בעיצומה של המלחמה, את סקרלט לריקוד עליז, והיא נענית לו לתדהמתה של החברה השמרנית באטלנטה.

בינתיים מתחילים להפסיד כוחות הקונפדרציה את הקרבות הרבים, ואטלנטה מוקפת בחיל הצפון משלושת כיווניה. התושבים עושים את מיטבם כדי לעזוב את העיר, אלא שמלאני בדיוק כורעת ללדת וסקרלט היא זו שמיילדת אותה. חיילי הקונפדרציה הנסוגים מבעירים אש בעיר הננטשת וסקרלט מזעיקה את רט כדי שיחלץ אותה ואת מלני מהעיר הבוערת ויביא אותן בשלום חזרה הבייתה לטארה. רט נענה לקריאה ומחלץ אותן בסוס ועגלה גנובים מהעיר בלהבות, אך באמצע הדרך מתעוררים בבאטלר רגשות פטריוטיים והוא מחליט להעביר את המושכות לידי סקרלט ההמומה והזועמת, ולהתגייס לצבא המובס.

סקרלט מצליחה להגיע לאחוזת טארה בשלום, אך מוצאת שם את התוצאות הנוראות של המלחמה: אמה נפטרה במגפה, אביה איבד את צלילות דעתו ואחיותיה חולות. בנוסף, עזבו רוב העבדים את האחוזה בהתאם לשחרור שהושג להם במלחמה. סקרלט ובני משפחתה נרתמים לעבודה בשדות, והיא נשבעת בפני אלוהים שהיא ומשפחתה לא יעמדו יותר בפני חרפת רעב. יום אחד היא אף נאלצת להרוג חייל צפוני שפלש לאחוזתה, כדי להגן על משפחתה. לאט לאט הם מתאוששים, אבל אז נופלים עליהם מיסים חדשים, שלסקרלט אין הכסף לשלם אותם. היא שומעת שרט באטלר נמצא בבית סוהר באטלנטה ונוסעת אליו כדי שיתן לה את הכסף. האיש מסרב וסקרלט מצליחה להוציא את הכסף מארוסה של אחותה, פרנק קנדי, שיש לו מנסרה וסכום כסף שחסך. היא מעלילה על אחותה שמצאה אהבה אחרת והיא נישאת לפרנק, כדי להוציא את האחוזה מהמשבר המאיים עליה.

סקרלט נכנסת לעסקי העץ של בעלה ומצליחה תוך זמן קצר להגדיל את העסקים בצורה משמעותית, גם אם לא ידידותית. לאורך כל התקופה הזו מאוהבת סקרלט באשלי ווילקס, ואף טורחת להזכיר לו זאת מדי פעם. כדי לשמור אותו לצדה היא מזעיקה אותו לעזרה בעסקיה, ואשלי נענה בעל כורחו לעזור לאישה שעשתה כה רבות עבור משפחתם. באחת הנסיעות של סקרלט בענייני העבודה שלה, היא הותקפה על ידי פורעי חוק וניצלה רק תודות לאחד העבדים המשוחררים שעבד אצלם באחוזה בזמנו. פרנק ואשלי משתפים פעולה עם הקו קלוקס קלאן ויוצאים לנקום את כבודה של סקרלט, אלא שהפעולה נכשלת, פרנק נהרג ואשלי נפצע. רט באטלר הוא זה שמצליח לשחרר את שאר החבורה ממאסר צפוי.

בתקופת האבל על מותו של בעלה מגיע רט באטלר לבקר את סקרלט ומציע לה נישואים, לפני שהיא תינשא לגבר אחר. סקרלט המתוסכלת והשתויה קמעה - נענית בחיוב להצעה ותוך שנה הזוג נישא. הם חיים חיי מותרות, אבל אהבתה של סקרלט לאשלי לא חדלה מעולם להפריע לניהול חיי זוגיות תקינים בין השניים, והם עוברים לגור לחדרים נפרדים, כשבוני, בתם הצעירה של הזוג, ישנה לצדו של אביה המפנק אותה ודואג לה תדיר, ואף משתדל לטפח את שמה הטוב בקרב החברה השמרנית.

מלני עורכת מסיבת יום הולדת לאשלי. סקרלט ואשלי מעלים זכרונות מעברם המפואר, וכשסקרלט מתחילה לדמוע, אשלי אוחז אותה בחמלה בזרועותיו. השמועה יצאה כבזק שהשניים מנהלים רומן, כאשר מלני דואגת להכחיש בתוקף את האפשרות הזו, ואילו רט באטלר עוזב את המסיבה כשהוא שתוי וזועם. סקרלט חוזרת הבייתה ומוצאת שם את רט השיכור שמחליף איתה דיאלוג זועם על אשלי, ובסופו של דבר נושא אותה בזרועותיו לחדר השנה, ומבטיח לה שהלילה הזה יהיו רק שניים במיטתם, ללא כל אורח פולש. למחרת מתעוררת סקרלט בחיוך, אבל רט לקח את בוני ונסע איתה. סקרלט מתגעגעת אליו, אך כשהוא חוזר היא מתאכזבת שאיננו מנשק אותה והיא אומרת לו בזעם שהיא שוב בהריון. "אולי תצליחי להפיל" הוא אומר לה בציניות, כשהיא עומדת במעלה המדרגות. סקרלט המאוכזבת מנסה לדחוף אותו, אך הוא מתחמק והיא מתדרדרת במורד המדרגות.

סקלרט מאבדת את העובר וחולה קשות. במהלך מחלתה מתוודה רט בפני מלני על אהבתו העזה וקנאתו הקשה לסקרלט. סקרלט פורשת לטארה כדי להחלים, ובחזרתה היא מוצאת בעל מיושב, לא שתוי ומנומס. הם מנסים לנהל אורח חיים תקין, אך הניסיון נידון לכישלון כשבוני נהרגת בתאונה תוך כדי רכיבה על פוני. רט ממאן להינחם, ולאחר שמלני נפטרה הוא מודיע לסקרלט שהוא עוזב. סקרלט שהבינה שהוא הגבר שמיועד לה ולא אשלי הרכרוכי, מנסה לדבר על לבו ושואלת אותו בטרוניה: מה יהא עלי? תשובתו של רט באטלר הפכה לרפקליקה ידועה, גם אם לא מקובלת בתקופה שבה יצא הספר: “My dear, I don’t give a .”damn[בתרגום חופשי: יקירתי, זה ממש לא מעניין אותי]. כדרכה, מתאוששת סקרלט תוך מספר דקות כשהיא אומרת לעצמה את המשפט הידוע שלה: אני אחשוב על זה מחר. מחר יהיה יום חדש.

כותרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחילה העניקה מיטשל לספרה את השם הזמני "מחר הוא יום חדש", בדומה לשורה האחרונה בספר. בהגיעה לבחור את שמו הסופי של הספר, היא התלבטה בין כמה שמות פוטנציאליים נוספים ולבסוף העניקה לספר את השם "חלף עם הרוח", שם שלקוח מהשורה הראשונה בשירו של ארנסט דווסון "Non Sum Qualis Eram Bonae sub Regno Cynarae". סקראלט או'הרה משתמשת בביטוי באמצע הספר, כשהיא תוהה אם ביתה "טארה" עדיין עומד על תילו או שגם הוא "חלף (נסחף) עם הרוח שנשבה בג'ורג'יה ...". לרוב הכותרת מובנת כמטאפורה להיכחדותו של סגנון החיים שהיה נהוג בג'ורג'יה ובדרום ארצות הברית לפני מלחמת האזרחים. בשירו של דווסון המונח "חלף עם הרוח" מתייחס לאובדן אירוטי.

רקע לכתיבת הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרגרט מיטשל נולדה בשנת 1900 באטלנטה, ג'ורג'יה. סבתה האמריקנית-אירית נהגה לספר לה סיפורים אודות מלחמת האזרחים האמריקנית, ותקופת השיקום מהם סבלה. אמה הייתה סופרג'יסטית שנאבקה למען זכות הצבעה לנשים. בצעירותה התאהבה מיטשל בחייל שנהרג במהלך מלחמת העולם הראשונה, ונשאה את זכרו לשארית חייה.

לאחר לימודיה בקולג' סמית' במשך שנה, בתקופה בה מתה אמה מהשפעת הספרדית, היא חזרה לאטלנטה. שם נישאה לגבר שעסק בהברחת משקאות, שנהג להתעלל בה. נישואים אלו היו נישואים כושלים. היא מצאה עבודה ככתבת מאמרים באטלנטה ז'ורנל, בתקופה בה נשים בגילה לא עבדו. היא נישאה שוב, הפעם לאדם שהתעניין בספרות ובכתיבה שלה.

מיטשל החלה לכתוב את חלף עם הרוח בשנת 1926, במהלך תקופת החלמה מפציעה שקרתה בעקבות תאונה עצמית.[1] באפריל 1935, הארולד לטמן ממקמילן, עורך שחיפש אחר רומן חדש, קרא את שכתבה וחשב שיכול לצאת מזה רב-מכר. לאחר שהסכים להדפיס את הספר, עבדה מיטשל במהלך 6 חודשים כדי לבדוק את המקורות ההיסטוריים המצוינים בספר. בנוסף, כתבה מחדש את פרק הפתיחה מספר פעמים.[2] היא ובעלה ערכו את הגרסה הסופית של הרומן. את סוף הספר היא כתבה תחילה, ורק לאחר מכן כתבה את המאורעות שהובילו אליו. הספר יצא לאור ביוני 1936.[3]

תרגומים עבריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חלף עם הרוח; מאנגלית: חנה בן-דב, תל אביב: מ' ניומן, תש"ז–תש"ח.
  • חלף עם הרוח: רומן; עברית: ג. אריוך, תל אביב: מ. מזרחי ('מועדון הספר הטוב'), 1971.

ספרי המשך[עריכת קוד מקור | עריכה]

למרות שמיטשל סירבה לכתוב ספר המשך ל"חלף עם הרוח", העיזבון שלה מכר מספר זכויות לכתיבת ספרי המשך לאלכסנדרה ריפליי, שכתבה ספר המשך בשם "סקרלט" ולדונלד מק'קייג, שכתב את ספר ההמשך "אנשיו של רט". "סקרלט" סיפר על המשך קורותיה של סקרלט או'הרה עד לאיחודה הסופי עם אהובה רט באטלר ואילו "אנשיו של רט" עסק בתיאור "חלף עם הרוח" מנקודת מבטו של רט באטלר.

מחזיקי הזכויות בעיזבונה של מיטשל ניסו להצניע הענקת זכויות לספר המשך נוסף בשם "The Wind Done Gone", שנכתב על ידי אליס רנדול. תביעה שהוגשה בעניין לא צלחה, ובסופו של דבר פורסם הספר שתיאר את קורות הספר המקורי "חלף עם הרוח" מנקודת מבט העבדים. בסופו של דבר הספר נכנס לרשימת רבי המכר של הניו יורק טיימס.

ספר המשך נוסף נכתב על ידי קת'רין פינוטי ונקרא "הרוחות של טארה". עיזבונה של מיטשל לא העניק לספר זכויות המשך, ועל כן הוא נאסר לפרסום בארצות הברית אך יצא לאור באוסטרליה, תוך התחמקות מהפרת זכויות היוצרים בארצות הברית.

ספרי המשך רבים יצאו לאור בברית המועצות תחת שם העט "יוליה הילפטריק". הניו-יורק טיימס הצהיר שלרובם יש טעם של "עבדות".

בהונגריה נכתבו עוד כמה ספרי המשך, תחת כמה שמות עט. הראשון ממשיך את עלילותיה של סקרלט מאז הפעם האחרונה בה סופר עליה, בספר "סקרלט" של ריפליי. השני מספר על בתה של סקרלט, קאט. ספרים אחדים עסקו בסבתה של סקרלט וטרילוגיה אחת אף עסקה בקורותיה של בת לא חוקית לכאורה של קארין.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ >"People on the Home Front: Margaret Mitchell", Sgt. H. N. Oliphant (October 19, 1945) Yank, p. 9. Retrieved May 12, 2011.
  2. ^ "The Making of Gone With the Wind", Gavin Lambert (February 1973) Atlantic Monthly. Retrieved May 14, 2011.
  3. ^ Joseph M. Flora, Lucinda H. MacKethan, Todd Taylor (2002), The Companion to Southern Literature: themes, genres, places, people, movements and motifs, Louisiana State University Press, p. 308. ISBN 0-8071-2692-6