מלחמה ושלום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מלחמה ושלום
Война и мир
עטיפת המהדורה הראשונה
עטיפת המהדורה הראשונה
מידע כללי
מאת לב טולסטוי
שפת המקור רוסית
נושא מלחמת רוסיה-צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום התרחשות האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת התרחשות המאה ה-19 (18051820) עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה
מקום הוצאה רוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך הוצאה 1865-9
הוצאה בעברית
תרגום ראו תרגומים לעברית
סדרה
ספר קודם הקוזאקים עריכת הנתון בוויקינתונים
הספר הבא אנה קארנינה עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים חיצוניים
הספרייה הלאומית 001300695, 001300694, 001300696, 001300693, 001764066, 001764068, 001764069, 001792215, 002205180, 002207842, 002241037, 002293884, 003863921, 003956593, 001764070, 001119953
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מלחמה ושלוםרוסית: Война и мир, במקור, באורתוגרפיה של לפני 1917: Война и миръ) הוא ספר רחב יריעה של הסופר הרוסי לב טולסטוי, הנחשב בעיני רבים אחד משיאי הרומן הריאליסטי וליצירתו הטובה ביותר של טולסטוי, לצד הרומן אנה קארנינה. הספר מופיע במקום השביעי ברשימת 100 הספרים הטובים ביותר בכל הזמנים[1]

טולסטוי, שעד לכתיבת רומן זה כתב רק סיפורים קצרים ורומנים בהיקף מצומצם, שחלקם אף לא הושלמו, החל משתעשע ברעיון לכתוב "סיפור על ימים עברו" כבר בקיץ 1863, על בסיס רעיונות מוקדמים אף יותר, ובמיוחד רומן אותו שאף לכתוב על מרד הדקבריסטים.[2] חלקים ראשונים ברומן, אף כי אלו היו רחוקים מדמותם הסופית, פורסמו בכתב העת הספרותי "השליח הרוסי" בשנים 1865–1869, והרומן כולו ראה אור בשנת 1869.[3]

ברומן רחב־היריעה, שטולסטוי לא ראה בו רומן בעת כתיבתו, משולבים תיאור היסטורי של מלחמות נפוליאון, עלילות חייהם של דמויות דמיוניות, ומסות העוסקות בפילוסופיה של ההיסטוריה. במסות מבטא טולסטוי את תפישתו כי לא המצביא הדגול, התכנון והפעולה המכוונת הם שמעצבים את פני ההיסטוריה אלא יד אקראית ולא מכוונת, שהיא תוצר אינספור הפעולות הקטנות והיומיומיות של החיילים והאזרחים. רעיון זה מנחה את טולסטוי גם בהצגת האירועים ההיסטוריים והדמיוניים שבספר, כשהאפילוג בסופו מתנער לחלוטין מכל הירואיות או נוסטלגיה והופך שיר הלל ליומיומי ולפרוזאי.[4]

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עלילת הסיפור מתחילה ביולי 1805 ומסתיימת באפילוג בשנת 1819, וחלק גדול ממנה מתרחש בעת פלישת נפוליאון לרוסיה. במוקד העלילה נמצאות שלוש דמויות: פייר בֶּזוּחוֹב, בנו מחוץ לנישואין של אציל עשיר, שהתחנך בצרפת, מסור לקדמה ומעריץ את נפוליאון, המתקשה להתאקלם באריסטוקרטיה הרוסית; אנדריי בּוֹלְקוֹנְסְקי, קצין הלאה מחייו, אותם הוא רואה כאפרוריים ומחניקים, וחסר חיבה לאשתו; ונטשה רוֹסְטוֹב, נערה צעירה בת למשפחת אצולה המתבגרת לאטה. סביב שלושתם נעות עוד עשרות רבות של דמויות, רבות מהן היסטוריות.

אנדריי המהורהר ופייר המגושם נפגשים בסנקט פטרבורג של 1805 ונעשים חברים על רקע ניכורם המשותף במעגלי החברה הגבוהה. אנדריי מתנדב לשרת בצבא היוצא להילחם בצרפתים באוסטריה, כדי להימלט ממשפחתו ומאשתו. אביו הגוסס של פייר מכיר בו כלגיטימי, והצעיר נעשה מיד מטרה לחיזורים. הוא נושא לאישה את אֶלֶן קוּראגין, בת אצולה חמדנית ותככנית, הבזה לו ונואפת עם גברים אחרים. אנדריי נפצע קשות בקרב אוסטרליץ, ואשתו מתה בלידה.

ב-1809, אנדריי פוגש בנטשה בת ה-16 ומתאהב בה. אביו דורש להשהות את נישואיהם. בינתיים, נטשה מוקסמת על ידי אנטול קוראגין, אחיה של אלן, ונקרעת בין שני הגברים. אנדריי מגלה זאת, ומבטל את האירוסין. פייר, מצדו, מתאהב אף הוא בנטשה השבורה.

ב-1812, נפוליאון פולש לרוסיה. פייר, בהשפעת אימי הפלישה, הופך לאטו מבונפרטיסט המקווה לכך שהסדר החברתי המיושן ברוסיה יוחלף, לפטריוט. אנדריי, המשרת כקצין בשדה, נפצע פצעי מוות בקרב בורודינו, בו משתתף פייר כמתנדב. הוא מנותח בסמוך לאנטול, שמת אף הוא. משפחת רוסטוב נמלטת מאחוזתה כשהצרפתים מתקרבים, ונוטלת עמה חיילים פצועים, ביניהם גם אנדריי. פייר מתחפש לאיכר ומנסה להסתנן למחנה הצרפתי ולהתנקש בנפוליאון. הוא נעצר ומבלה חודשים בשבי, שם הוא פוגש באפלטון קרטאייב, צמית מרוד הגורם לו להעריך לראשונה את נפשם של פשוטי העם. הצרפתים מוכים ונסוגים בחורף. על ערש דווי, אנדריי סולח לנטשה, המכירה עתה באהבתה לפייר. השניים נישאים.

מלחמה ושלום בעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלחמה ושלום תורגם כבר ב-1920 על ידי י. א. טריווש (ויצא בהוצאת שטיבל). גרסה חדשה של התרגום נעשתה בידי לאה גולדברג בשנת 1952 ומהדורה חדשה ומתוקנת של תרגום זה, מעשה ידיו של חיים פלג, יצאה בהוצאת ספריית פועלים בשנת 1976.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ The Greatest Books (באנגלית)
  2. ^ Kathryn Beliveau Feuer, Robin Feuer Miller, Donna Tussing Orwin, Tolstoy and the genesis of "War and Peace", Cornell UP: New York, 1996, עמ' 13-15
  3. ^ גרסה מאוחרת יותר, מ-1886, שהוצאה בפיקוחה של רעייתו של טולסטוי נחשבת לגרסה הקנונית יותר של הרומן, ראו Edward Wasiolek, Tolstoy's Major Fiction, Chicago UP: Chicago, 1978, עמ' 207-208
  4. ^ Jeff Love, The overcoming of history in War and Peace, Rodopi: Amsterdam, 2004