מלחמה ושלום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מלחמה ושלום
Tolstoy - War and Peace - first edition, 1869.jpg
עטיפת המהדורה הראשונה
מחבר לב טולסטוי
שם בשפת המקור Война и мир
שפת המקור רוסית
שנת הוצאה 1865-9
תרגום לעברית ראו תרגומים לעברית

מלחמה ושלוםרוסית: Война и мир, במקור: Война и миръ) הוא ספר רחב יריעה של הסופר הרוסי לב טולסטוי, הנחשב בעיני רבים אחד משיאי הרומן הריאליסטי וליצירתו הטובה ביותר של טולסטוי, לצד הרומן אנה קרנינה.

טולסטוי, שעד לכתיבת רומן זה כתב רק סיפורים קצרים ורומנים בהיקף מצומצם, שחלקם אף לא הושלמו, החל משתעשע ברעיון לכתוב "סיפור על ימים עברו" כבר בקיץ 1863, על בסיס רעיונות מוקדמים אף יותר, ובמיוחד רומן אותו שאף לכתוב על מרד הדקבריסטים.‏[1] חלקים ראשונים ברומן, אף כי אלו היו רחוקים מדמותם הסופית, פורסמו בכתב העת הספרותי "השליח הרוסי" בשנים 1865-1869, והרומן כולו ראה אור בשנת 1869.‏[2]

ברומן רחב־היריעה, שטולסטוי לא ראה בו רומן בעת כתיבתו, משולבים בו תיאור היסטורי של מלחמות נפוליאון, עלילות חייהם של דמויות דמיוניות, ומסות העוסקות בפילוסופיה של ההיסטוריה. במסות מבטא טולסטוי את תפישתו כי לא המצביא הדגול, התכנון והפעולה המכוונת הם שמעצבים את פני ההיסטוריה אלא יד אקראית ולא מכוונת, שהיא תוצר אינספור הפעולות הקטנות והיומיומיות של החיילים והאזרחים. רעיון זה מנחה את טולסטוי גם בהצגת האירועים ההיסטוריים והדמיוניים שבספר, כשהאפילוג בסופו מתנער לחלוטין מכל הירואיות או נוסטלגיה והופך שיר הלל ליומיומי ולפרוזאי.‏[3]

עלילת הרומן ותיאור הדמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

עלילת הסיפור מתחילה ביולי 1805, עת ניצב נפוליאון בשיא זוהרו, ומסתיימת באפילוג בשנת 1819, אחרי מלחמת 1812, נפילתו וגלותו של נפוליאון. בין לבין פורש טולסטוי עלילה רחבה ובה עשרות דמויות ראשיות ומשניות, חלקן היסטוריות ואחרות בדיוניות, שחייהן נשזרים זה בזה. חלק ה"שלום" של הסיפור נוגע בעיקר בסיפורם של פייר בזוחוב ומשפחות רוסטוב ובולקונסקי, שלשתיהן נציגים מרצון ומאונס גם בחלק ה"מלחמה" של הסיפור, המתמקד במיוחד בתקופת פלישת נפוליאון לרוסיה.

"מלחמה ושלום" נחשב לרומן האפי החשוב ביותר שנוצר אי-פעם, אך טולסטוי עצמו לא ראה בו כלל רומן. לגישתו, היה הסיפור אפוס היסטורי שמטרתו לאייר את חזון ההתפתחות ההיסטורית הנובעת מרוחם של עמים. סיפור המעשה, היה מבחינתו רק דרך לאייר את תפישותיו. למרות זאת, דווקא הדמויות ההיסטוריות שמשלב טולסטוי בסיפור העלילה כאיור העיקרי לרעיונותיו אינן נחקקות בזיכרון. דמותו של נפוליאון, במיוחד, יוצאת נפסדת מהעוינות הגלויה של טולסטוי כלפי המצביא הצרפתי. הדמות ההיסטורית היחידה המשכנעת במידה ממשית היא זו של הגנרל קוטוזוב, שתום העין והפטליסטי, המייצג את דמות הגנרל והרוסי המושלם בעיניו של טולסטוי.

עיקר כוחו של הרומן טמון בדמויות הבדיוניות שברא טולסטוי. נטשה רוסטובה, פייר בזוחוב והנסיך אנדריי הן הדמויות העיקריות בסיפור. שני האחרונים משקפים במידה כזו או אחרת פנים שונות באישיותו של טולסטוי עצמו. נטשה מייצגת את הילדה, הנערה ואחר כך האישה האידאלית, העוברת מאהבת נעורים לאנדריי, לאהבת אישה לפייר.

סביב הדמויות העיקריות, פורש טולסטוי מסכת רחבה של דמויות שונות, המתערבות, משפיעות ומושפעות מן הגיבורים הראשיים. הרוזן והרוזנת רוסטוב, בניהם פיוטר וניקולאי ולצידם בוריס וסוניה מרכיבים את המעגל בו סובבת נטשה בילדותה ובנעוריה. לעומתם, בבית בולקונסקי סובבים את אנדריי הנסיכה הקטנה, אשתו הראשונה, אחותו מריה, והנסיך הזקן, אביו הנוקשה והרודני. פייר, נע בין הקטבים, משיק לזה ולאחר, מעורב ומושפע מכולם. אחרי כן, משיקים המעגלים: נטשה ואנדריי מתאהבים זה בזה ולבסוף ניקולאי ומריה נישאים זה לזה.

בין לבין, מתאר טולסטוי עוד עשרות דמויות (בספר למעלה משישים דמויות הנחשבות ראשיות במידה כזו או אחרת): דולוחוב, דניסוב, הנסיך וסילי, הלן, ז'ולי, אנה שרר, אנאטול, היפוליט, דאנילו, פטייא רוסטוב, אנדריי רוסטוב, בוריין ועשרות אחרים. כל אחד מהם מיוחד בשפתו, באופן התנהגותו ובאופן בו הוא מתייחס לחיים, אף שטולסטוי נוקט חסכוניות קיצונית בתיאור מראן של הדמויות. רובן מתוארות באפיון אחד או שניים: שפתה העליונה ושיניה הנוצצות של הנסיכה הקטנה, ארשת הפנים הלאה של אנדריי, דוביותו של פייר, עיניה היפות ופניה הכעורות של מריה, דיבורו האיטי וקרחתו הבשומה של הנסיך וסילי, קפלי מצחו של ביליבין, רגלו הנהנתנית של אנאטול, וכן הלאה. עומקן ומורכבותן של הדמויות נחשפים לא מכוח תיאור מפורט של חפצים, פנים ולבוש אלא באמצעות פעולותיהן ושיחן.

העלילה, כתפישתו של טולסטוי, נרקמת כמציאות חיה הנבנית מתוך הפעולה והתגובה של כל הגיבורים הפועלים. ממש כמו שנפוליאון אינו המחולל האמיתי של השינויים המיוחסים לו, כך במציאות של "מלחמה ושלום" אין העלילה מונעת מכוח פעולתו של גיבור בודד, או מעימות בין גיבור למתנגדו. דמויות משנה כמו אנה מיכאילובנה, הנסיך וסילי או דולוחוב מניעות את סיפור העלילה לא פחות ולעתים אף יותר מנטשה, פייר או אנדריי.

גם ההנעה של הדמויות אינה חד-ממדית. טולסטוי יודע לחדור גם אל מתחת לעורן של הדמויות המפוקפקות או השליליות, כביכול, ולהעניק לקורא את נקודת המבט שלהם על העולם ולהביט מתוך עיניהם. הנסיך וסילי, בעיניו הוא, אינו עושה דבר רע מתוך כוונה להרע: הוא פועל בהתאם לחינוכו, גידולו, השקפתו על העולם, אורח חייו ותפישתו את מצבו ומצבם של אחרים. מאופיים של בניו, אנאטול, הלנה והיפוליט, יכול הקורא ללמוד כי תוצאות פעולתו אינן חיוביות בדרך כלל, אך לא כך רואה את הדברים הנסיך וסילי וטולסטוי אינו שוכח לעולם לצפות בדמויות גם מבפנים ולא רק מבחוץ.

טולסטוי מגיע לשיאו, בחיים שהוא נופח בדמויות הרחוקות ממנו ביותר, כביכול. ניקולאי רוסטוב, אדם שגרתי ובינוני לפי כל קנה מידה, אינו הופך לקלישה של ה"צעיר" או ה"הוסאר". התלבטויותיו מתוארות מנקודת מבטו, מעיניו, ובאמצעות כלי הביטוי שלו. אפילו דמויות שאינן אהובות ביותר על טולסטוי, כמו הנסיכה הקטנה, שחייה החלו, התרחשו והסתיימו בלי שתקנה לה שליטה עליהם אפילו לרגע, או הנסיך הזקן בולקונסקי, הלופת בעוז את הלכות זקנתו ואינו מסוגל לחרוג מהן, גם הם אינם מתוארים מבחוץ בלבד. עולמם, נימוקיהם והתייחסותם לדברים באים מפיהם ומעיניהם ממש.

פירוש השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמו של הספר לפי כללי הכתיב אשר היו נהוגים ברוסיה לפני 1918 הוא Война и миръ. בכללי הכתיב שהונהגו לאחר מהפכת אוקטובר, המילה "שלום" נכתבה "мир", וכך התאחדה עם המילה "עולם", שנכתבה לפי הכללים הישנים "мiръ". בהדפסה רוסית אחת משנת 1913 נפלה טעות ונכתב בה мiръ ומכאן נפוצה השמועה כי טולסטוי התכוון לכנות את ספרו "מלחמה ועולם". הכתיב הרוסי במהדורות שיצאו בחייו של טולסטוי והעובדה שטולסטוי עצמו כתב את שם הספר בגרסתו הצרפתית כ-La guerre et la paix, כלומר "המלחמה והשלום", מפריכות את השמועה הזו‏‏. אף על פי כן, השמועה מוסיפה להתקיים - למשל, היא הופיעה פעמיים כשאלה בשעשועון הידע הרוסי הפופולרי מה? איפה? מתי? והייתה נושא לכתבה בכתב העת "נאוקה אי ז'יזן ("מדע וחיים")".[4]

מלחמה ושלום בעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלחמה ושלום תורגם כבר ב-1920 על ידי י. א. טריווש (ויצא בהוצאת שטיבל‎). גרסה חדשה של התרגום נעשתה בידי לאה גולדברג בשנת 1952 ומהדורה חדשה ומתוקנת של תרגום זה, מעשה ידיו של חיים פלג, יצאה בהוצאת ספריית פועלים בשנת 1976.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Kathryn Beliveau Feuer, Robin Feuer Miller, Donna Tussing Orwin, Tolstoy and the genesis of "War and Peace", Cornell UP: New York, 1996, עמ' 13-15
  2. ^ גרסה מאוחרת יותר, מ-1886, שהוצאה בפיקוחה של רעייתו של טולסטוי נחשבת לגרסה הקנונית יותר של הרומן, ראו Edward Wasiolek, Tolstoy's Major Fiction, Chicago UP: Chicago, 1978, עמ' 207-208
  3. ^ Jeff Love, The overcoming of history in War and Peace, Rodopi: Amsterdam, 2004
  4. ^ Что означает слово «мир» в названии романа Льва Толстого? Наталия Еськова (ברוסית)