לדלג לתוכן

טהאי נווין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טהאי נווין
Thái Nguyên
מדינה וייטנאםוייטנאם וייטנאם
מחוז טהאי נגויין
שטח 170.7 קמ"ר
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 317,580 (2016)
 ‑ צפיפות 1860 נפש לקמ"ר (2016)
קואורדינטות 21°36′N 105°51′E / 21.6°N 105.85°E / 21.6; 105.85 
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

טהאי נוויןווייטנאמית: Thái Nguyên) היא העיר התשיעית בגודלה בווייטנאם, והיא ממוקמת בצפון המדינה, כ-60 ק"מ מהאנוי. טהאי נגויין ידועה בכל וייטנאם בשל התה שלה. תה זה מיוצא כיום לאלג'יריה, צרפת, איראן, עיראק, יפן, פקיסטן וטייוואן.

העיר נחשבה למקום אסטרטגי במיוחד בזמן מאבקה של וייטנאם לעצמאות מהאימפריה הקולוניאלית הצרפתית.

בשנת 1959 הוקמה בעיר תחנת הפלדה הראשונה בווייטנאם. באותה השנה התחלה להתפתח התעשייה המקומית באופן בולט. העיר נחשבה לאחד המרכזים החשובים של צפון וייטנאם עד לאיחוד המדינה בשנת 1975.

בעבר העיר הייתה מורכבת ממספר רבעים עירוניים וכפרים, אשר אוחדו לכדי עיר אחת ב-19 באוקטובר 1962.

בעיר מצויה אוניברסיטה אזורית בולטת אשר הוקמה בשנת 1994. באוניברסיטה ישנן שבע מכללות (חינוך, הנדסה וטכנולוגיה, חקלאות וייעור, כלכלה וטכניקות, כלכלה ומנהל עסקים, רפואה ובתי מרקחת, תקשורת וטכנולוגיה), וכן בית ספר לשפות זרות ובית ספר בינלאומי. מוסדות אחרים באוניברסיטה הם בית ספר להוראה, הוצאה לאור, שלושה מכוני מחקר, מרכז לחינוך לביטחון לאומי, מרכז לשיתוף פעולה בינלאומי, מרכז לפיתוח משאבי אנוש ומרכז ללימודי שפה זרה.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא טהאי נווין בוויקישיתוף
ערך זה הוא קצרמר בנושא וייטנאם ובנושא יישובים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.