טורניר אליפות המכללות בכדורסל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טורניר אליפות המכללות בכדורסל
NCAA Division I Basketball Tournament
ענף כדורסל
תאריך ייסוד 1939
ארגון מפעיל NCAA עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר מתמודדים 68
מדינות משתתפות ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
זוכה אוניברסיטת קונטיקט (גברים)
אוניברסיטת קרוליינה הדרומית (נשים)
הכי הרבה זכיות גברים:אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס (11)
נשים: אוניברסיטת קונטיקט (11)
האתר הרשמי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

טורניר אליפות המכללות בכדורסל הוא האליפות הלאומית של כדורסל המכללות בארצות הברית. הטורניר, המתקיים במשך 3 שבועות מאמצע מרץ עד תחילת אפריל וידוע בכינוי "השיגעון של מרץ" (March Madness), הוא אחד מהאירועים החשובים בלוח השנה של הספורט האמריקאי. הטורניר מגיע לאחוזי רייטינג ולרמת עניין גבוהים מאלה של ליגת ה-NBA ומשחקיו משודרים ברשתות הטלוויזיה הארציות. כיום רשת CBS היא בעלת הזיכיון לטורניר הגברים ו-ESPN משדרת את טורניר הנשים.

למעשה, קיימים מספר טורנירים של אליפויות כדורסל מכללות. ערך זה עוסק בטורנירים של מכללות הדרגה הראשונה של ההתאחדות הלאומית של ספורט הקולג'ים (National Collegiate Athletic Association, בראשי תיבות NCAA). בנוסף אליהם מתקיימים טורניר ההזמנה הלאומי (NIT), והטורנירים למכללות מדרגה שנייה ושלישית, כולם באותה תקופה. אם לא צוין אחרת, הדברים מתייחסים במידה שווה לגברים ונשים.

לקראת הטורניר[עריכת קוד מקור | עריכה]

העונה הסדירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדרגה הראשונה (מתוך 3) של NCAA משתתפות בעונת 2006-07 334 מכללות בכדורסל לגברים ומספר דומה של מכללות בכדורסל לנשים. הרוב המכריע של המכללות משתייכות לאחת מ-31 קונפרנס (ליגות). העונה הסדירה של כדורסל המכללות, אשר מתחילה בנובמבר ומסתיימת בסוף פברואר או תחילת מרץ, כוללת בדרך כלל בחלקה הראשון משחקים בין מכללות מליגות שונות, ובחלקה השני משחקים בין המכללות באותן ליגות. בסיום העונה הסדירה נקבעת האלופה של העונה הסדירה בכל ליגה. אלופת העונה הסדירה זכאית להשתתף בטורניר ההזמנה הלאומי (National Invitation Tournament, ראשי תבות NIT), שהוא הטורניר השני בחשיבותו בכדורסל מכללות, במקרה שהיא לא משתתפת באליפות ה-NCAA.

טורנירי הליגות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכל הליגות פרט לאחת, נערך לאחר סיום העונה הרגילה טורניר אליפות הליגה, ובו מוכתרת אלופת הליגה, אשר משתתפת אוטומטית בטורניר אליפות ה-NCAA. באייוי ליג (ליגת הקיסוס) של האוניברסיטאות הוותיקות בצפון מזרח ארצות הברית (הרווארד, ייל, פרינסטון ועוד) לא נערך טורניר כזה, ולכן אלופת העונה הסדירה משתתפת אוטומטית באליפות NCAA.

הטורנירים בליגות השונות נערכים במשך כ-10 ימים, עד יום א' השני בחודש מרץ. אצל הגברים, מתקיימים תחילה הטורנירים של הליגות החלשות והבינוניות, והליגות החזקות, הכוללות את ביג איסט, ביג טן, אטלנטיק קוסט (ACC), סאותאיסטרן (SEC), ביג 12 ופסיפיק טן, מכתירות את האלופות שלהן בסוף השבוע השני של מרץ. אצל הנשים ברוב הליגות החזקות נערכים הטורנירים כבר בסוף השבוע הראשון או תחילת השבוע השני של מרץ. במשך 9 ימים, מהשבת הראשונה עד יום א' השני במרץ, מתקיימים כל יום מספר משחקי גמר, כאשר היום העמוס ביותר הוא השבת השנייה. תקופה זו מכונה בסלנג הספורטיבי בארצות הברית "שבוע האליפויות" (Championships Week) ומהווה "מתאבן" לקראת האליפות הארצית. תוצאות הטורנירים קובעות ישירות כמחצית מהמשתתפות בטורניר ה-NCAA ומשפיעות במידה רבה גם על בחירת יתר המשתתפות.

בחירת המשתתפות באליפות המכללות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאמור, 30 אלופות הטורנירים בליגות השונות ואלופת העונה הסדירה של האייוי ליג משתתפות אוטומטית באליפות הארצית. שאר המשתתפות - 37 בטורניר הגברים ו-33 אצל הנשים - נבחרות על ידי ועדות מיוחדות של NCAA (יש ועדות נפרדות לטורנירי הגברים והנשים, והן מורכבות מנשיאי קונפרנס ומנהלי ספורט במכללות), אשר גם מדרגות את המכללות ועורכות את שיבוץ המשחקים. הוועדות האלה צריכות לבחור את המכללות הטובות ביותר אשר לא זכו באליפויות הליגות, ורובן המכריע מגיע מ-6 הליגות הגדולות אשר זוכות בדרך כלל ל-4-6 נציגות ולעיתים אפילו יותר. ליגות הנחשבות לבינוניות-חזקות (Mid-Major) עשויות לקבל נציגה אחת או שתיים בנוסף לאלופה, והליגות החלשות זוכות לנציגה נוספת בטורניר לעיתים רחוקות, אם בכלל, והאלופות שלהן שנכנסות אוטומטית מדורגות לרוב במקומות הנמוכים (13-16).

ביום א' השני במרץ, לאחר סיום כל טורנירי הליגות, מפרסמת הוועדה את רשימת המשתתפות בטורניר אליפות הגברים ואת תוכנית המשחקים. יום זה זכה לכינוי "סלקשן סאנדיי" (Selection Sunday). למחרת, ביום ב', מתפרסמת תוכנית הטורניר של הנשים. לקראת "יום הבחירה" נוהגים פרשנים ואוהדים של כדורסל המכללות לנסות לנחש מי יהיו המכללות שייכנסו לטורניר ובאיזה מקום הן ידורגו. פרסום התוכנית מעורר תמיד ויכוחים רבים ותגובות של המאושרים והמאוכזבים, ומתחילות הספקולציות לקראת פתיחת הטורנירים.

מבנה הטורניר[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיבוב מוקדם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בטורניר הגברים משתתפות (מאז שנת 2011) 68 קבוצות. שמונה קבוצות מתמודדות בסיבוב מוקדם על העלייה לסיבוב הראשון, שבו משתתפות 64 קבוצות. בטורניר הנשים משתתפות 64 קבוצות ואין צורך בסיבוב מוקדם.

סיבוב ראשון ושני[עריכת קוד מקור | עריכה]

משחקי הסיבוב הראשון והשני של הגברים נערכים ב-8 מקומות שונים. בכל מקום נערכים 4 משחקים בסיבוב הראשון ו-2 בסיבוב השני. הסיבוב הראשון מתקיים בימים חמישי ושישי והסיבוב השני בימים שבת וראשון בשבוע השלישי של מרץ. אצל הנשים הסיבוב הראשון והשני נערכים ב-16 מקומות, כאשר הסיבוב הראשון בימים שבת וראשון והסיבוב השני בימים שני ושלישי. שיבוץ הקבוצות בסיבוב הראשון נעשה בסדר הבא: בכל אזור משחקת המדורגת הראשונה נגד המדורגת 16, מדורגת 2 נגד 15, 3 נגד 14, 4 נגד 13, 5 נגד 12, 6 נגד 11, 7 נגד 10, 8 נגד 9. בסיבוב השני המנצחת בין 1 ו-16 משחקת נגד 8 או 9, 2 או 15 נגד 7 או 10, 3 או 14 נגד 6 או 11, 4 או 13 נגד 5 או 12.

סיבוב שלישי ורביעי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסיבוב השלישי, המכונה Sweet Sixteen, משחקות 16 קבוצות ב-4 מקומות. המנצחות בסיבוב הזה מעפילות לשלב ה-Elite Eight, ממנו עולות המנצחות לפיינל פור. שלב ה-Sweet Sixteen של הגברים מתקיים בימים חמישי וששי בשבוע הרביעי של מרץ, ה-Elite Eight נערך בימים שבת וראשון. הנשים משחקות את שלב הסוויט סיקסטין בימים שבת וראשון והאליט אייט בימים שני ושלישי.

פיינל פור[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשלב הגמר של הטורניר משתתפות ארבע נבחרות, ולכן הוא נקרא בשם Final Four. בטורניר הגברים מתקיימים משחקי חצי הגמר בשבת הראשונה של חודש אפריל ומשחק הגמר יומיים אחר כך, ביום שני. בטורניר הנשים חצי הגמר מתקיים ביום ראשון והגמר ביום שלישי.

טורניר הגברים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוצאות הגמר[עריכת קוד מקור | עריכה]

להצגת הטבלה לחצו על "הצגה" משמאל           
עונה אלופה תוצאה סגנית MVP של הפיינל פור
1938/1939 אוניברסיטת אורגון 46–33 אוניברסיטת המדינה של אוהיו ג'ימי הול
1939/1940 אוניברסיטת אינדיאנה 60–42 אוניברסיטת קנזס מרווין הופמן
1940/1941 אוניברסיטת ויסקונסין 39–34 אוניברסיטת המדינה של וושינגטון ג'ון קוטס
1941/1942 אוניברסיטת סטנפורד 53–38 דארטמות' קולג' האווי דאלמאר
1942/1943 אוניברסיטת ויומינג 46–34 אוניברסיטת ג'ורג'טאון קן סיילורס
1943/1944 אוניברסיטת יוטה 42–40 דארטמות' קולג' ארני פרין
1944/1945 אוניברסיטת אוקלהומה A&M 49–45 אוניברסיטת ניו יורק בוב קורלנד
1945/1946 אוניברסיטת אוקלהומה A&M 43–40 אוניברסיטת קרוליינה הצפונית בוב קורלנד
1946/1947 אוניברסיטת הולי קרוס 58–47 אוניברסיטת אוקלהומה ג'ורג' קפטאן
1947/1948 אוניברסיטת קנטקי 58–42 אוניברסיטת ביילור אלכס גרוזה
1948/1949 אוניברסיטת קנטקי 46–36 אוניברסיטת אוקלהומה A&M אלכס גרוזה
1949/1950 הסיטי קולג' של ניו יורק 71–68 אוניברסיטת בראדלי אירווין דמברוט
1950/1951 אוניברסיטת קנטקי 68–58 אוניברסיטת המדינה של קנזס ביל ספיווי
1951/1952 אוניברסיטת קנזס 80–63 אוניברסיטת סנט ג'ון קלייד לאבלט
1952/1953 אוניברסיטת אינדיאנה 69–68 אוניברסיטת קנזס ברטרם הורן
1953/1954 אוניברסיטת לה סאל 92–76 אוניברסיטת בראדלי טום גולה
1954/1955 אוניברסיטת סן פרנסיסקו 77–63 אוניברסיטת לה סאל ביל ראסל
1955/1956 אוניברסיטת סן פרנסיסקו 83–71 אוניברסיטת איווה האל ליר
1956/1957 אוניברסיטת קרוליינה הצפונית 54–53 אוניברסיטת קנזס וילט צ'מברלין
1957/1958 אוניברסיטת קנטקי 84–72 אוניברסיטת סיאטל אלג'ין ביילור
1958/1959 אוניברסיטת קליפורניה 71–70 אוניברסיטת וירג'יניה המערבית ג'רי וסט
1959/1960 אוניברסיטת המדינה של אוהיו 75–55 אוניברסיטת קליפורניה ג'רי לוקאס
1960/1961 אוניברסיטת סינסינטי 70–65 אוניברסיטת המדינה של אוהיו ג'רי לוקאס
1961/1962 אוניברסיטת סינסינטי 71–59 אוניברסיטת המדינה של אוהיו פול הוגו
1962/1963 אוניברסיטת לויולה בשיקגו 60–58 אוניברסיטת סינסינטי ארט היימן
1963/1964 אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס 98–83 אוניברסיטת דיוק וולט האזרד
1964/1965 אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס 91–80 אוניברסיטת מישיגן ביל בראדלי
1965/1966 מכללת טקסס המערבית 72–65 אוניברסיטת קנטקי ג'רי צ'יימברס
1966/1967 אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס 79–64 אוניברסיטת דייטון לו אלסינדור
1967/1968 אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס 78–55 אוניברסיטת קרוליינה הצפונית לו אלסינדור
1968/1969 אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס 92–72 אוניברסיטת פרדו לו אלסינדור
1969/1970 אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס 80–69 אוניברסיטת ג'קסונוויל סידני ויקס
1970/1971 אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס 68–62 אוניברסיטת וילאנובה הווארד פורטר
1971/1972 אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס 81–76 אוניברסיטת המדינה של פלורידה ביל וולטון
1972/1973 אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס 87–66 אוניברסיטת המדינה של ממפיס ביל וולטון
1973/1974 אוניברסיטת המדינה של קרוליינה הצפונית 76–64 אוניברסיטת מרקט דייוויד תומפסון
1974/1975 אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס 92–85 אוניברסיטת קנטקי ריצ'רד וושינגטון
1975/1976 אוניברסיטת אינדיאנה 86–68 אוניברסיטת מישיגן קנט בנסון
1976/1977 אוניברסיטת מרקט 67–59 אוניברסיטת קרוליינה הצפונית בוץ' לי
1977/1978 אוניברסיטת קנטקי 94–88 אוניברסיטת דיוק ג'ק גיבנס
1978/1979 אוניברסיטת המדינה של מישיגן 75–64 אוניברסיטת המדינה של אינדיאנה מג'יק ג'ונסון
1979/1980 אוניברסיטת לואיוויל 59–54 אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס דארל גריפית'
1980/1981 אוניברסיטת אינדיאנה 63–50 אוניברסיטת קרוליינה הצפונית אייזיאה תומאס
1981/1982 אוניברסיטת קרוליינה הצפונית 63–62 אוניברסיטת ג'ורג'טאון ג'יימס וורת'י
1982/1983 אוניברסיטת המדינה של קרוליינה הצפונית 54–52 אוניברסיטת יוסטון האקים אולאג'ואן
1983/1984 אוניברסיטת ג'ורג'טאון 84–75 אוניברסיטת יוסטון פטריק יואינג
1984/1985 אוניברסיטת וילאנובה 66–64 אוניברסיטת ג'ורג'טאון אד פינקני
1985/1986 אוניברסיטת לואיוויל 72–69 אוניברסיטת דיוק פרביס אליסון
1986/1987 אוניברסיטת אינדיאנה 74–73 אוניברסיטת סירקיוז קית' סמארט
1987/1988 אוניברסיטת קנזס 83–79 אוניברסיטת אוקלהומה דני מאנינג
1988/1989 אוניברסיטת מישיגן 80–79 אוניברסיטת סיטון הול גלן רייס
1989/1990 אוניברסיטת נבדה בלאס וגאס 103–73 אוניברסיטת דיוק אנדרסון האנט
1990/1991 אוניברסיטת דיוק 72–65 אוניברסיטת קנזס כריסטיאן לייטנר
1991/1992 אוניברסיטת דיוק 71–51 אוניברסיטת מישיגן בובי הרלי
1992/1993 אוניברסיטת קרוליינה הצפונית 77–71 אוניברסיטת מישיגן דונלד ויליאמס
1993/1994 אוניברסיטת ארקנסו 76–72 אוניברסיטת דיוק קורליס ויליאמסון
1994/1995 אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס 89–78 אוניברסיטת ארקנסו אד אובאנון
1995/1996 אוניברסיטת קנטקי 76–67 אוניברסיטת סירקיוז טוני דלק
1996/1997 אוניברסיטת אריזונה 84–79 אוניברסיטת קנטקי מיילס סיימון
1997/1998 אוניברסיטת קנטקי 78–69 אוניברסיטת יוטה ג'ף שפרד
1998/1999 אוניברסיטת קונטיקט 77–74 אוניברסיטת דיוק ריצ'רד המילטון
1999/2000 אוניברסיטת המדינה של מישיגן 89–76 אוניברסיטת פלורידה מאטין קליבס
2000/2001 אוניברסיטת דיוק 82–72 אוניברסיטת אריזונה שיין באטייה
2001/2002 אוניברסיטת מרילנד 64–52 אוניברסיטת אינדיאנה חואן דיקסון
2002/2003 אוניברסיטת סירקיוז 81–78 אוניברסיטת קנזס כרמלו אנתוני
2003/2004 אוניברסיטת קונטיקט 82–73 ג'ורג'יה טק אמקה אוקפור
2004/2005 אוניברסיטת קרוליינה הצפונית 75–70 אוניברסיטת אילינוי שון מיי
2005/2006 אוניברסיטת פלורידה 73–57 אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס ג'ואקים נואה
2006/2007 אוניברסיטת פלורידה 84–75 אוניברסיטת המדינה של אוהיו קורי ברואר
2007/2008 אוניברסיטת קנזס 75–68 אוניברסיטת ממפיס מריו צ'למרס
2008/2009 אוניברסיטת קרוליינה הצפונית 89–72 אוניברסיטת המדינה של מישיגן ויין אלינגטון
2009/2010 אוניברסיטת דיוק 61–59 אוניברסיטת באטלר קייל סינגלר
2010/2011 אוניברסיטת קונטיקט 53–41 אוניברסיטת באטלר קמבה ווקר
2011/2012 אוניברסיטת קנטקי 67–59 אוניברסיטת קנזס אנתוני דייוויס
2012/2013[א] אוניברסיטת לואיוויל 82–76 אוניברסיטת מישיגן לוק הנקוק
2013/2014 אוניברסיטת קונטיקט 60–54 אוניברסיטת קנטקי שבאז נייפיר
2014/2015 אוניברסיטת דיוק 68–63 אוניברסיטת ויסקונסין טיוס ג'ונס
2015/2016 אוניברסיטת וילאנובה 77–74 אוניברסיטת קרוליינה הצפונית ראיין ארצ'ידיאקונו
2016/2017 אוניברסיטת קרוליינה הצפונית 71–65 אוניברסיטת גונזגה ג'ואל ברי
2017/2018 אוניברסיטת וילאנובה 79–62 אוניברסיטת מישיגן דונטה דיווינצ'נזו
2018/2019 אוניברסיטת וירג'יניה 85–77 אוניברסיטת טקסס טק קייל גאי
2019/2020[ב]
2020/2021 אוניברסיטת ביילור 70-86 אוניברסיטת גונזגה ג'ארד באטלר
2021/2022 אוניברסיטת קנזס 62-79 אוניברסיטת קרוליינה הצפונית אוצ'אי אגבאג'י

הקבוצות הזוכות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבוצה זכיות שנות זכייה
אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס 11 1964, 1965, 1967, 1968, 1969, 1970, 1971, 1972, 1973, 1975, 1995
אוניברסיטת קנטקי 8 1948, 1949, 1951, 1958, 1978, 1996, 1998, 2012
אוניברסיטת קרוליינה הצפונית 6 1957, 1982, 1993, 2005, 2009, 2017
אוניברסיטת קונטיקט 6 1999, 2004, 2011, 2014, 2023, 2024
אוניברסיטת דיוק 5 1991, 1992, 2001, 2010, 2015
אוניברסיטת אינדיאנה 5 1940, 1953, 1976, 1981, 1987
אוניברסיטת קנזס 4 1952, 1988, 2008, 2022
אוניברסיטת וילאנובה 3 1985, 2016, 2018
אוניברסיטת לואיוויל 2 1980, 1986, 2013[א]
אוניברסיטת פלורידה 2 2006, 2007
אוניברסיטת המדינה של מישיגן 2 1979, 2000
אוניברסיטת המדינה של קרוליינה הצפונית 2 1974, 1983
אוניברסיטת סינסינטי 2 1961, 1962
אוניברסיטת סן פרנסיסקו 2 1955, 1956
אוניברסיטת המדינה של אוקלהומה 2 1945, 1946
אוניברסיטת ביילור 1 2021
אוניברסיטת וירג'יניה 1 2019
אוניברסיטת סירקיוז 1 2003
אוניברסיטת מרילנד 1 2002
אוניברסיטת אריזונה 1 1997
אוניברסיטת ארקנסו 1 1994
אוניברסיטת נבדה בלאס וגאס 1 1990
אוניברסיטת מישיגן 1 1989
אוניברסיטת ג'ורג'טאון 1 1984
אוניברסיטת מרקט 1 1977
מכללת טקסס המערבית 1 1966
אוניברסיטת לויולה בשיקגו 1 1963
אוניברסיטת המדינה של אוהיו 1 1960
אוניברסיטת קליפורניה 1 1959
אוניברסיטת לה סאל 1 1954
הסיטי קולג' של ניו יורק 1 1950
אוניברסיטת הולי קרוס 1 1947
אוניברסיטת יוטה 1 1944
אוניברסיטת ויומינג 1 1943
אוניברסיטת סטנפורד 1 1942
אוניברסיטת ויסקונסין 1 1941
אוניברסיטת אורגון 1 1939
  1. ^ 1 2 הזכייה בטורניר 2013 נשללה על ידי ה-NCAA.
  2. ^ טורניר 2020 בוטל עקב התפרצות נגיף הקורונה בארצות הברית.

טורניר הנשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקבוצות הזוכות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבוצה זכיות שנות זכייה
אוניברסיטת קונטיקט 11 1995, 2000, 2002, 2003, 2004, 2009, 2010, 2013, 2014, 2015, 2016
אוניברסיטת טנסי 8 1987, 1989, 1991,1996, 1997, 1998, 2007, 2008
אוניברסיטת ביילור 3 2005, 2012, 2019
אוניברסיטת קרוליינה הדרומית 3 2017, 2022, 2024
אוניברסיטת נוטרדאם 2 2001, 2018
אוניברסיטת סטנפורד 3 1990, 1992, 2021
אוניברסיטת לואיזיאנה טק 2 1982, 1988
אוניברסיטת דרום קליפורניה 2 1983, 1984
אוניברסיטת המדינה של לואיזיאנה 1 2023
אוניברסיטת טקסס A&M 1 2011
אוניברסיטת מרילנד 1 2006
אוניברסיטת פרדו 1 1999
אוניברסיטת קרוליינה הצפונית 1 1994
אוניברסיטת טקסס טק 1 1993
אוניברסיטת טקסס 1 1986
אוניברסיטת אולד דומיניון 1 1985

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]