אלכס גרוזה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אלכס גרוזה
Alex Groza
לידה 7 באוקטובר 1926
מרטינס פרי שבאוהיו, ארצות הברית
פטירה 21 בינואר 1995 (בגיל 68)
סן דייגו שבקליפורניה, ארצות הברית
עמדה סנטר
גובה 2.01 מטר
מספר 15
מכללה אוניברסיטת קנטקי (1945–1949)
דראפט בחירה שנייה, 1949
אינדיאנפוליס אולימפיאנס
קבוצות כשחקן
1949–1951 אינדיאנפוליס אולימפיאנס
הישגים כשחקן
2 בחירות לחמישיית העונה ב-NBA(1950, 1951)
השתתפות במשחק האולסטאר של ה-NBA(1951)
2 זכיות בטורניר אליפות המכללות (1948, 1949)
קבוצות כמאמן
1959–1966
1970
1974–1975
אוניברסיטת בלארמין
קנטקי קולונלס
סן דייגו קונקיסטדורס
מאזן מדליות
המשחקים האולימפיים
מתחרה עבור ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
זהבלונדון 1948כדורסל גברים

אלכס ג'ון גרוֹזהאנגלית: Alex John Groza; ‏7 באוקטובר 192621 בינואר 1995) היה כדורסלן ומאמן כדורסל אמריקאי, ששיחק בליגת ה-NBA בעונות 19501951 לפני שהושעה מהליגה בגין סקנדל הימורים שהיה מעורב בו כשחקן באוניברסיטת קנטקי.

קריירת מכללות ונבחרת ארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרוזה נולד וגדל בעיר מרטינס פרי שבאוהיו, כאחיו הצעיר של שחקן הפוטבול לו גרוזה, אחד השחקנים הבולטים בתולדות קבוצת קליבלנד בראונס.[1]

בין השנים 1945–1949 למד באוניברסיטת קנטקי, והוביל את קבוצת הכדורסל שלה לשתי זכיות רצופות באליפות טורניר המכללות ב-1948 וב-1949. בשתי עונות אלו נבחר ל-MVP של פיינל פור ה-NCAA, וכן לחמישיית העונה של ליגת המכללות עם ממוצעים של 11.7 ו-20.5 נקודות למשחק, בהתאמה.[2][3]

בקיץ 1948 השתתף באולימפיאדת לונדון כחבר נבחרת ארצות הברית בכדורסל, והוביל אותה לזכייה במדליית הזהב עם שיא קבוצתי של 11.1 נקודות בממוצע למשחק.[4]

קריירת משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

גופיית המשחק של גרוזה תלויה בתקרת אולמה הביתי של קבוצת אוניברסיטת קנטקי

גרוזה נבחר על ידי אינדיאנפוליס אולימפיאנס בבחירה השנייה של דראפט ה-NBA1949, אחרי האווי שאנון. לצידו של גרוזה נבחרו על ידי האולימפיאנס חמישה שחקנים נוספים ששיחקו עמו בקנטקי, כולל הרכז ראלף בירד. בעונת הרוקי שלו קלע 23.4 נקודות למשחק והוביל את קבוצתו למאזן הרביעי בטיבו בליגה, 39–25. בסיבוב הפלייאוף הראשון גברו האולימפיאנס על שבויגן רד סקינס בתוצאה 2–1, אך בשלב הבא הפסידו לאנדרסון פקרס בתוצאה זהה. בסיום העונה נבחר גרוזה לחמישיית העונה הראשונה ב-NBA, וכן זכה באופן בלתי רשמי בתואר רוקי השנה; באותה תקופה זוכי הפרס נבחרו על ידי קבוצת עיתונאים, והפרס לא הוכר באופן רשמי על ידי הליגה.[5]

בעונתו השנייה בליגה, 1950/1951, העמיד ממוצע של 21.7 נקודות למשחק ונבחר להשתתף במשחק האולסטאר לצד חברו לקבוצה ראלף בירד. אינדיאנפוליס סיימה את אותה עונה במקום השמיני בליגה והודחה בסיבוב הפלייאוף הראשון על ידי לוס אנג'לס לייקרס, על אף יכולת נהדרת של גרוזה שקלע 32.3 נקודות למשחק מול ג'ורג' מייקן. גרוזה נבחר בשנית לחמישיית העונה, והשלים עונה שנייה ברציפות כשחקן בעל אחוזי הקליעה הגבוהים בליגה, עם 47.8% ו-47.0% בהתאמה. הייתה זו גם העונה השנייה ברציפות אותה מסיים גרוזה כשחקן בעל ממוצע הנקודות השני בגובהו בליגה, אחרי ג'ורג' מייקן.

בקיץ 1951 נחשפה שערוריית הימורים שהיו מעורבים בה 33 שחקנים משבע אוניברסיטאות שונות בליגת המכללות האמריקאית, בין השנים 1947–1950. בין החשודים היו גרוזה ובירד, אשר הושעו מליגת ה-NBA לצמיתות לאחר שהודו בחקירתם כי מכרו משחקים כשחקני קנטקי בעונת 1948/1949. מאז המקרה לא שב גרוזה לשחק כדורסל.[1][6]

קריירת אימון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1959 מונה גרוזה למאמן קבוצת הכדורסל של אוניברסיטת בלארמין אשר בלואיוויל, קנטקי, אותה אימן במשך 7 שנים.

בעונת 1970/1971 אימן את קבוצת קנטקי קולונלס מליגת ה-ABA בשני משחקים, בין פיטורי המאמן ג'ין רודס לבין מינויו של פרנק רמזי לתפקיד. בעת הקמת קבוצת סן דייגו קונקיסטדורס מה-ABA מונה גרוזה לג'נרל מנג'ר שלה, ולקראת עונת 1974/1975 מינה את עצמו למאמנה הראשי, כמחליפו של המאמן היוצא וילט צ'מברלין. לאחר שפתח את העונה עם מאזן ניצחונות שלילי 15–23 התפטר גרוזה מתפקידו, ונשאר בתפקיד הג'נרל מנג'ר עד פירוק הקבוצה בשנת 1975.[2]

לאחר קריירת האימון עבד גרוזה כמנהל מכירות. בשנת 1995 נפטר כתוצאה ממחלת הסרטן, בגיל 68.[1]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אלכס גרוזה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 ההודעה על פטירתו של גרוזה, באתר ניו יורק טיימס, 23 בינואר 1995
  2. ^ 2.0 2.1 ביוגרפיה, באתר ovac.org
  3. ^ סטטיסטיקות המכללות של גרוזה, באתר sports-reference.com
  4. ^ סטטיסטיקות נבחרת ארצות הברית באולימפיאדת לונדון, באתר basketball-reference.com
  5. ^ NBA forgot it honored Hoffman, באתר baltimoresun.com,‏ 30 באוקטובר 1994
  6. ^ על שערוריית ההימורים בליגת המכללות, באתר ESPN,‏ 19 בנובמבר 2003