פטריק יואינג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פטריק יואינג
פטריק יואינג
תאריך לידה 5 באוגוסט 1962 (בן 54)
מקום לידה קינגסטון שבג'מייקה
עמדה סנטר
גובה 2.13 מטר
מספר 33,6
מכללה ג'ורג'טאון
דראפט בחירה מספר 1, 1985
ניו יורק ניקס
קבוצות כשחקן

1985 - 2000
2000- 2001
2001 - 2002

מאזן מדליות
המשחקים האולימפיים
מתחרה עבור ארצות הבריתFlag of the United States.svg ארצות הברית
זהב לוס אנג'לס 1984 ארצות הברית
זהב ברצלונה 1992 ארצות הברית

פטריק אלוֹוישס יואינג (אנגלית: Patrick Aloysius Ewing; נולד ב-5 באוגוסט 1962 בקינגסטון, ג'מייקה) הוא כדורסלן עבר אמריקאי-ג'מייקני ששיחק בקבוצת הניו יורק ניקס ונחשב לאחד מגדולי הסנטרים בתולדות ליגת ה-NBA. נודע כשחקן הציר של קבוצת ניו יורק ניקס. כונה "הלוחם" בגלל סגנון משחקו, ומובן שמו האמצעי שנהגה Alow-yishs (אָלוֹוּיִשְׁס)[1] הוא "הלוחם הידוע".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בקינגסטון, ג'מייקה. יואינג הצטיין בקריקט ובכדורגל. הגיע לארצות הברית בגיל 11 ושיחק בתיכון רינדג' אנד לטין (Rindge & Latin) בקיימברידג', מסצ'וסטס. הוא עבר לשחק באוניברסיטת ג'ורג'טאון אשר ממוקמת בוושינגטון הבירה עימה זכה באליפות ה-NCAA. בהיותו בשנת 1984, במהלך משחק בג'ורג'טאון, קיבל יואינג אזרחות אמריקאית ושיחק בעוד שני משחקי גמר, כשהמפורסם שבהם הוא ההפסד לאוניברסיטת קרוליינה הצפונית בשנת 1982. משחק זה הוכרע בסל ניצחון של מייקל ג'ורדן.

קריירה ב-NBA[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניו יורק ניקס[עריכת קוד מקור | עריכה]

יואינג נבחר ראשון בדראפט 1985, על ידי הניו יורק ניקס. בשנתו הראשונה נבחר לרוקי השנה ב-NBA אחרי שהשיג ממוצעים של 20 נק' ו-9 ריבאונדים למשחק, אף על פי ששיחק רק 50 משחקים. במהלך הקריירה נבחר 11 פעמים למשחק האולסטאר של ה-NBA. הוא נבחר ל50 השחקנים הגדולים בתולדות ה-NBA וזכה פעמיים עם נבחרת ארצות הברית בכדורסל במדליית זהב באולימפיאדת לוס אנג'לס (1984) וברצלונה (1992). למרות כל התארים האישיים, לא זכה יואינג מעולם בתואר אליפות ה-NBA. הוא הגיע פעמיים למעמד הגמר: בשנת 1994 מול יוסטון רוקטס בכיכובו של האקים אולאג'ואן והפסיד בסדרה בתוצאה 3–4, ובשנת 1999 הוא לא שיחק בסדרת הגמר, בעקבות פציעה שגרר עוד מגמר המזרח, והניקס הפסידו לסן אנטוניו ספרס בתוצאה 1–4.

לאחר תקופתו בניקס[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-20 בספטמבר 2000, בטרייד בו היו מעורבים מספר השחקנים הגבוה ביותר עד אז, נשלח יואינג לסיאטל סופרסוניקס (כיום אוקלהומה סיטי ת'אנדר). בקיץ 2001 חתם יואינג כשחקן חופשי באורלנדו מג'יק והחליף את גופייתו למספר 6 לראשונה בקריירה, בעקבות כך שמספרו (33) היה תפוס על ידי כוכב הקבוצה דאז גרנט היל. בסוף עונה זו פרש יואינג ממשחק פעיל.

בשנת 2002 מונה על ידי יריבו המושבע וחברו הטוב, מייקל ג'ורדן לתפקיד עוזר המאמן של הוושינגטון ויזארדס כמאמנו האישי של הבחירה הראשונה של דראפט 2001 קוואמי בראון. בשנת 2003 נתלתה גופייתו של יואינג במדיסון סקוור גארדן בו שיחק רוב שנותיו. בשנת 2006 עבר ליוסטון רוקטס כדי לעבוד עם השחקן יאו מינג. בשנת 2007 עבר לאורלנדו מג'יק כמאמנו האישי של הסנטר הצעיר דווייט האוורד.

ב-1996 נבחר כאחד מ-50 השחקנים הגדולים בתולדות ה-NBA. באפריל 2008 נבחר להיכל התהילה של הכדורסל.

בנו, פטריק יואינג ג'וניור, שיחק לתקופה קצרה בניו יורק ניקס בעונת 2008, אך נופה אחרי זמן קצר.

פטריק יואינג נחשב עד היום לאחד מגדולי הסנטרים בתולדות ה-NBA, ומגדולי שחקני הכדורסל ששיחקו באולם המדיסון סקוור גארדן.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פטריק יואינג בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ כאן קיימת השמעת ההגייה. עוד על מובנו ומקורו של השם במקור זה.