דייוויד תומפסון

דייוויד תומפסון
David Thompson
	תומפסון (משמאל) מול ג'וליוס ארווינג
	תומפסון (משמאל) מול ג'וליוס ארווינג
לידה	13 ביולי 1954 (בן 69); שלבי שבקרוליינה הצפונית
עמדה	קלע, סמול פורוורד
גובה	1.93 מטר
מספר	33
מכללה	אוניברסיטת המדינה של קרוליינה הצפונית
דראפט	בחירה מספר 1, 1975; אטלנטה הוקס
היכל התהילה	נבחר כשחקן בשנת 1996
קבוצות כשחקן
1975–1982 ; 1982–1984	דנוור נאגטס ; סיאטל סופרסוניקס
הישגים כשחקן
	2 בחירות לחמישיית העונה הראשונה (1977, 1978) ; 4 השתתפויות במשחק האולסטאר (1977–1979, 1983) ; זכייה בתואר ה-MVP של משחק האולסטאר (1979) ; השתתפות במשחק האולסטאר של ה-ABA‏ (1976) ; חמישיית העונה השנייה ב-ABA‏ (1976) ; רוקי העונה ב-ABA‏ (1976) ; חבר בקבוצת כל הזמנים של ה-ABA ; זכייה באליפות ליגת המכללות (1974)

ערך זה עוסק בכדורסלן עבר. אם התכוונתם לסוחר פרוות, מודד וקרטוגרף, ראו דייוויד תומפסון (חוקר).

דייוויד אוניל תומפסון (באנגלית: David O'Neil Thompson; נולד ב-13 ביולי 1954) הוא כדורסלן עבר ששיחק עבור הדנוור נאגטס, הן בליגת ה-ABA, הן בליגת ה-NBA, כמו גם בקבוצת הסיאטל סופרסוניקס מליגת ה-NBA. קודם לכן כיכב במדי קבוצת הכדורסל של אוניברסיטת המדינה של קרוליינה הצפונית אותה הוביל לאליפות ה-NCAA הראשונה שלה ב-1974.

קריירת התיכון[עריכת קוד מקור | עריכה]

תומפסון למד ב-Crest Senior High School ושיחק עבור קבוצת הכדורסל של התיכון במשך ארבע שנים. תומפסון הוא בן דודו של מאמן הכדורסל אלווין ג'נטרי.

קריירת הקולג'[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שהוביל את קבוצת הכדורסל של אוניברסיטת המדינה של קרוליינה הצפונית לעונה בה לא הפסידו ולו במשחק אחד, עם מאזן של 0–27 ב-1973, הוביל אותה תומפסון גם לזכייה בטורניר אליפות המכללות בכדורסל ב-1974, כשהם מביסים את האלופה המכהנת, אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס. באותה התקופה הוצמד לתומפסון הכינוי "סקייווקר" (Skywalker) בשל הניתור האנכי המדהים שלו שהגיע, לכאורה, ל-48 אינץ'. מסירת האלי הופ, כיום מרכיב עיקרי במשחק שמתקיים בגבהים של מעל לטבעת, "הומצאה" על ידי תומפסון וחברו לקבוצה בקרוליינה הצפונית, Monte Towe ולראשונה נעשה בה שימוש כחלק אינטגרלי מההתקפה של הקבוצה על ידי המאמן נורם סלואן כדי לנצל את יכולת הקפיצה של תומפסון.

המשחק בין קרוליינה הצפונית נגד המדורגת רביעית, אוניברסיטת מרילנד, בטורניר הגמר של ה-ACC ב-1974, בעידן בו רק אלופות ה-Conference הוזמנו לטורניר ה-NCAA, נחשב לאחד ממשחקי כדורסל המכללות הטובים בכל הזמנים. תומפסון וחברו לקבוצה טומי בורלסון הובילו את הוולפאק המדורגים ראשונים לניצחון 100–103 בהארכה. תומפסון והוולפאק המשיכו באותה השנה את כל הדרך לזכייה באליפות. הדחתה של מרילנד מהטורניר עקב ההפסד, על אף הדירוג הגבוה של הקבוצה, הוביל להרחבת טורניר ה-NCAA בעונה שלאחר מכן, על מנת לכלול קבוצות נוספות פרט לאלופת ה-Conference.

תומפסון נחשב לאחד מהשחקנים הגדולים בתולדות ה-ACC, לצד כישרונות דוגמת מייקל ג'ורדן, רלף סמפסון, כריסטיאן לייטנר וטים דאנקן.

תומפסון שיחק בתקופה שההטבעה הייתה בלתי חוקית על פי "חוק לו אלסינדור". ב-1975, בעת ששיחק במשחק ה-non-conference האחרון שלו נגד שרלוט 49', בתחילת המחצית השנייה עשה תומפסון את הדרך לאורך המגרש אל ההטבעה הראשונה והאחרונה שלו בקריירת המכללות, יעד שנאסר באופן מיידי על ידי עבירה טכנית. המאמן נורם סלואן הוציא את תומפסון מהמשחק על רקע מחיאות כפיים סוערות. השחקן המרגש ביותר של ה-ACC, שהופיע במשך שלוש שנים מבלי לבצע את הפעולה המרגשת ביותר של משחק הכדורסל, נכנס בכך להיסטוריה.

מייקל ג'ורדן, אשר גדל בווילמינגטון, קרוליינה הצפונית, אמר כי תומפסון היה המודל שלו כשחקן כדורסל, כאיש צעיר. בכמה ממחנות הכדורסל שג'ורדן הפעיל מאוחר יותר, נהג ג'ורדן לומר תכופות למתאמנים "הוא היה הבחור שאליו נשאתי את עיני כשהייתי בגילכם". מסיבה זו התבקש תומפסון על ידי ג'ורדן ב-2009 להציג אותו להיכל התהילה של הכדורסל.

מספר הגופייה של תומפסון, 44, היה המספר היחיד שאוניברסיטת צפון קרוליינה הודיעה כי לא יילבש לעולם על ידי אף שחקן כדורסל גברים בעתיד (אם כי מספרים מסוימים "כובדו").

עונה	נקודות למשחק	ריבאונדים למשחק	אחוזי קליעה
1972-73	24.7	8.1	.569
1973-74	26.0	7.9	.547
1974-75	29.9	8.2	.546

קריירה מקצוענית[עריכת קוד מקור | עריכה]

תומפסון נבחר במקום הראשון בדראפט, הן בליגת ה-ABA על ידי וירג'יניה סקוויירס, הן בליגת ה-NBA, על ידי אטלנטה הוקס, בדראפטים של שתי הליגות ב-1975. בסופו של דבר הוא חתם בדנוור נאגטס ששיחקה באותה התקופה ב-ABA. בהסבירו את הבחירה שלו בין ה-ABA שהציעה פחות כסף "ממשי", אבל יותר כסף שיידחה מאוחר יותר לאורך חיי החוזה, אמר תומפסון שכאשר ניפגש עם ההוקס, הארגון נראה כמעט חסר עניין עד כדי כך שטיפלו בו כאילו היה ארוחה במקדונלד'ס. תומפסון גם אמר לדנוור נאגטס כי הוא רוצה שחברו מצפון קרוליינה, הרכז Monte Towe יזכה להזדמנות לשחק ב-NBA, והנאגטס החתימה את Towe לשנתיים.

תומפסון וג'וליוס אירווינג היו הפיינליסטים בגמר תחרות ההטבעות הראשונה שהתקיימה אי פעם, במשחק האולסטאר של ה-ABA שהתקיים ב-1976 בדנוור. אירווינג זכה עם הדאנק הראשון אי פעם מקו העונשין, מה שהפך עד היום לסטנדרט של הטבעה עם הרבה תעוזה. תומפסון, באופן בלתי מוסבר, ביצע הטבעה קשה אפילו יותר בשלב החימום - אך לא בתחרות עצמה - כולל דאנק שנקרא "עריסת התינוק", בו ערסל את הכדור בעיקול זרועו, העלה אותו מעל הטבעת ולחץ אותו דרכה. תומפסון זכה בתואר ה-MVP של משחק האולסטאר ב-1976 וקיבל פרס על הצטיינותו.

לאחר האיחוד בין ה-ABA ל-NBA ב-1976, המשיך תומפסון עם הנאגטס עד עונת 1981–1982, אז עבר לסיאטל סופרסוניקס.

תומפסון השתתף במשחק האולסטאר של ה-NBA ארבע עונות, והגיע לשיאו בעונת 1978. ב-9 באפריל 1978, היום האחרון של העונה הסדירה ב-NBA, קלע תומפסון 73 נקודות נגד הדטרויט פיסטונס בניסיון לזכות בתואר מלך הסלים של ה-NBA, אך הפסיד את התואר לג'ורג' גרווין מהסן אנטוניו ספרס, על חודן של שבע מאיות הנקודה עם ממוצע של 27.22 לגרווין מול 27.15 לתומפסון, כשגרווין קולע 63 נקודות במשחק של הספרס שהתקיים מאוחר יותר באותו היום. באותו המשחק קלע תומפסון גם שיא של 13 סלי שדה ברבע הראשון.

תומפסון גם הוביל את הנאגטס למשחקי פלייאוף ה-NBA שם הפסידה הקבוצה למי שזכתה בסופו של דבר באליפות האזור המערבי, סיאטל סופרסוניקס.

לאחר עונת 1978 חתם תומפסון על חוזה שיא של ארבעה מיליון דולר למשך חמש שנים. סכום זה היה גבוה ממה שאי פעם שולם לכדורסלן כלשהו. עם זאת, מנקודה זאת, פציעות ובעיות מתמשכות של שימוש בסמים יטרידו את תומפסון ויבואו על חשבון הספק משמעותי בהמשך הקריירה שלו ב-NBA, אשר הגיעה לסיומה לאחר עונת 1983–1984. הוא נפצע קשה בברכו על מדרגות מועדון הלילה הידוע לשמצה "סטודיו 54", מוקד סצנת המסיבות הניו יורקית שהיוותה אנטי-תזה להתחלה הצנועה של תומפסון. הוא ניסה לבצע קאמבק ב-1985, אך הניסיון הוכתר בכישלון.

חיים לאחר ה-NBA[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר סיום קריירת המשחק שלו, המשיך תומפסון בהידרדרות שלו במעורבות עם סמים ואלכוהול. בעידודו של כומר הוא הפך נוצרי אדוק והכניס את חייו בחזרה למסלול. כעת מקדיש תומפסון את זמנו לעבודה עם שחקני כדורסל צעירים, מסייע להם לשאוף להישגיו ולהימנע מהטעויות שלו. האוטוביוגרפיה שלו, Skywalker, משרטטת את העליות והמורדות של חייו מרובי המאורעות.

תומפסון כבש את מקומו בהיכל התהילה של הכדורסל, כשחקן, ב-6 במאי 1996.

תומפסון חזר בסופו של דבר ללימודים באוניברסיטת צפון קרוליינה ובשנת 2003, כמעט 30 שנה לאחר משחקו האחרון עבור הוולפאק, סיים את התואר שלו בסוציולוגיה.

ב-2004 סייע תומפסון ליצירת סרט קולנוע על חייו בשם Skywalker.

ב-7 בספטמבר 2009 הכריז מייקל ג'ורדן כי בחר בתומפסון להציג אותו כשנבחר להיכל התהילה של הכדורסל.

סטטיסטיקה כמקצוען[עריכת קוד מקור | עריכה]

העונה הראשונה של תומפסון כמקצוען (1975–1976) שוחקה בליגת ה-ABA. שאר הקריירה שלו עברה ב-NBA, לאחר האיחוד בין הליגות ב-1976.

עונה	קבוצה	נקודות	ריבאונדים	אסיסטים	חטיפות	חסימות	אחוזים
1975-76	דנוור נאגטס (ABA)	26.0	6.3	3.7	1.6	1.2	.515
1976-77	דנוור נאגטס	25.9	4.1	4.1	1.4	0.6	.507
1977-78	דנוור נאגטס	27.2	4.9	4.5	1.2	1.2	.521
1978-79	דנוור נאגטס	24.0	3.6	3.0	0.9	1.1	.512
1979-80	דנוור נאגטס	21.5	4.5	3.2	1.0	1.0	.468
1980-81	דנוור נאגטס	25.5	3.7	3.0	0.7	0.8	.506
1981-82	דנוור נאגטס	14.9	2.4	1.9	0.6	0.5	.486
1982-83	סיאטל סופרסוניקס	15.9	3.6	3.0	0.6	0.4	.481
1983-84	סיאטל סופרסוניקס	12.6	2.3	0.7	0.5	0.7	.539

שיאי קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

40 נקודות למשחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

תומפסון קלע 40 נקודות או יותר ב-17 משחקים במהלך העונה הסדירה, ופעם אחת במהלך הפלייאוף.

	התרחש במשחק פלייאוף

נקודות	יריבה	משחק בית/משחק חוץ	תאריך	קליעות מהשדה	ניסיונות קליעה מהשדה	קליעות מקו העונשין	ניסיונות קליעה מקו העונשין
73	דטרויט פיסטונס	משחק חוץ	9 באפריל 1978	28	38	17	20
44	סן אנטוניו ספרס	משחק בית	23 במרץ 1977	18	30	8
44	פילדלפיה 76'	משחק חוץ	8 באפריל 1979	18	26	8
44	קליבלנד קאבלירס	משחק בית	1 במרץ	18	28	8
43 בהארכה	סיאטל סופרסוניקס	משחק חוץ	10 בפברואר 1978	18	29	7
43	סיאטל סופרסוניקס	משחק בית	1 בנובמבר 1980	17		9
43 בהארכה)	לוס אנג'לס לייקרס	משחק חוץ	29 במרץ 1981	17	27	9	11
42	אינדיאנה פייסרס	משחק בית	26 בנובמבר 1977	13		16	17
42	ניו אורלינס ג'אז	משחק חוץ	26 במרץ 1978	18	26	6
41	יוסטון רוקטס	משחק חוץ	12 בינואר 1978	17		7
41	ניו יורק ניקס	משחק חוץ	31 בינואר 1978	14	22	13	14
41	סן אנטוניו ספרס	משחק חוץ	2 בינואר 1982	13		15
40	פורטלנד טרייל בלייזרס	משחק חוץ	8 בפברואר 1977	17		6
40 (2 הארכות)	פילדלפיה 76'	משחק חוץ	9 במרץ 1977	14		12
40	ניו אורלינס ג'אז	משחק חוץ	10 באפריל 1977	10		20	22
40 (בהארכה)	ניו ג'רזי נטס	משחק חוץ	17 במרץ 1978	18	29	4	5
40	פיניקס סאנס	משחק חוץ	23 בנובמבר 1980	15		10
40	לא ידוע		לא ידוע

בעונה הסדירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סטטיסטיקה	שיא	יריבה	תאריך
נקודות	73	בדטרויט פיסטונס	9 באפריל 1978
נקודות במחצית (ראשונה)	53	בדטרויט פיסטונס	9 באפריל 1978
נקודות ברבע (ראשון)	32	בדטרויט פיסטונס	9 באפריל 1978
אחוזי קליעה מהשדה	—
אחוזי קליעה מהשדה במחצית (ראשונה)	20—23	בדטרויט פיסטונס	9 באפריל 1978
אחוזי קליעה מהשדה ברבע (ראשון)	13—14	בדטרויט פיסטונס	9 באפריל 1978
קליעות מהשדה	28	בדטרויט פיסטונס	9 באפריל 1978
ניסיונות קליעה מהשדה	38	בדטרויט פיסטונס	9 באפריל 1978
קליעות מקו העונשין, ללא החטאה	16—16	נגד פורטלנד טרייל בלייזרס	17 בפברואר 1978
קליעות מקו העונשין, החטאה אחת	18—19	בפילדלפיה 76'	6 במרץ 1981
קליעות מקו העונשין	20	בניו אורלינס ג'אז	10 באפריל 1977
ניסיונות קליעה מקו העונשין	22	בניו אורלינס ג'אז	10 באפריל 1977
ריבאונדים	11
ריבאונד התקפה
ריבאונד הגנה
אסיסטים	12
חטיפות
חסימות
איבודים
דקות משחק

פלייאוף[עריכת קוד מקור | עריכה]

סטטיסטיקה	שיא	יריבה	תאריך
נקודות	40
אחוזי קליעה מהשדה
קליעות מהשדה	16
ניסיונות קליעה מהשדה	30
קליעות מקו העונשין, ללא החטאה	—
קליעות משדה, החטאה אחת	—
קליעות מקו העונשין	12
ניסיונות קליעה מקו העונשין	14
ריבאונדים	8
ריבאונד התקפה
ריבאונד הגנה
אסיסטים	7
חטיפות
חסימות
איבודים
דקות משחק

שיאי קולג'[עריכת קוד מקור | עריכה]

שחקן השנה של The Sporting News ב-1975.
פרס אוסקר רוברטסון (1975).
בחירה קונסנזואלית לשחקן החמישייה הראשונה של אול אמריקן בשנים 1973, 1974 ו-1975, על ידי Associated Press, United Press International, קודאק ו-The Sporting News.
פרס Naismith College Player of the Year ב-1975.
פרס Adolph Rupp Trophy ב-.1975
שחקן השנה של Coach & Athlete Magazine ב-1975.
שחקן השנה של Helms Foundation בשנים 1974 ו-1975.
שחקן השנה של National Association of Basketball Coaches ב-1975.
שחקן השנה של United States Basketball Writers Association ב-1975.
שחקן השנה של Atlantic Coast Conference בשנים 1973, 1974 ו-1975.
הוביל את אוניברסיטת צפון קרוליינה לאליפות ה-NCAA ב-1974 עם מאזן 1–30 וניצחון על Marquette University בגמר, 76-64.
MVP של טורניר ה-NCAA ב-1974.
הוביל את הוולפאק למאזן 7–79 בשלוש עונותיו בקבוצה, כולל מאזן של 1–57 בעונותיו השנייה והשלישית בקבוצה, המאזן הטוב בתולדות ה-ACC.
קלע 2,309 נקודות (26.8 בממוצע למשחק) ב-86 משחקי קבוצתו, כולל שיא של 57 נקודות במשחק בשנתו האחרונה, 41 בשנתו השלישית, ו-40 בשנתו השנייה.
גרף 694 ריבאונדים (ממוצע של 8.1 למשחק) ב-86 משחקיו בקבוצה.
MVP של האוניברסיאדה ב-1973.
נבחר להיכל התהילה של אוניברסיטת צפון קרוליינה ב-1982.
נבחרת שנות ה-70 של ה-NCAA.
נבחר לאחד מ-50 השחקנים הגדולים בתולדות ה-ACC, ביובל ה-50 של ה-ACC.

שיאי ABA ו-NBA[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוקי השנה ב-ABA של הספורטינג ניוז ב-1976.
רוקי השנה של ה-ABA ב-1976.
MVP של משחק האולסטאר של ה-ABA ב-1976.
השתתף בתחרות ההטבעות הראשונה, במחצית משחק האולסטאר של ה-ABA, סיים שני לאחר ג'וליוס אירווינג.
נבחר לחמישייה הראשונה של ה-NBA ב-1977 וב-1978.
השתתף ארבע פעמים במשחק האולסטאר של ה-NBA.
MVP של משחק האולסטאר של ה-NBA ב-1979.
האדם היחיד בהיסטוריה שנבחר ל-MVP הן במשחק האולסטאר של ה-ABA והן במשחק האולסטאר של ה-NBA.
קלע שיא קריירה של 73 נקודות נגד דטרויט ב-9 באפריל 1978.
אחד מ-20 שחקני NBA שקלעו 60 נקודות או יותר במשחק.
קלע 32 נקודות ברבע השני נגד דטרויט פיסטונס, מה שהיווה שיא באותו היום, אך נשבר מאוחר יותר באותו היום על ידי ג'ורג' גרווין (קלע 33 נקודות נגד ניו אורלינס ג'אז) כאשר גרווין זכה בתואר מלך הסלים של ה-NBA, עם 63 נקודות באותו המשחק.
ב-2 בנובמבר 1992 תלתה הדנוור נאגטס את גופיית המשחק שלו, מספר 33.
ספורטאי השנה המקצועי של קולורדו ב-1977.
קלע 2,158 נקודות (26 בממוצע למשחק) בקריירת ה-ABA שלו.
קלע 11,264 נקודות (22.1 נקודות בממוצע למשחק) בקריירת ה-NBA שלו.
נבחר ראשון הן בדראפט ה-NBA (על ידי אטלנטה), הן בדראפט ה-ABA (על ידי וירג'יניה), באותה השנה (1975).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא דייוויד תומפסון בוויקישיתוף