טיג'אן תיאם
צילום מ-2015 | |
לידה |
29 ביולי 1962 (בן 62) אביג'אן, חוף השנהב |
---|---|
מדינה | צרפת, חוף השנהב |
השכלה |
|
מעסיק | מקינזי, אביבה, פרודנשיאל, קרדיט סוויס, מקינזי, National Bureau for Technical Studies and Development |
תפקיד |
|
פרסים והוקרה | אביר בלגיון הכבוד (יולי 2011) |
טיג'אן תיאם (בצרפתית: Tidjane Thiam; נולד ב-29 ביולי 1962) הוא איש עסקים איבוארי וצרפתי, פוליטיקאי לשעבר, בשנים 2015 – 2020 כיהן כמנכ"ל בנק "קרדי סוויס" משווייץ. תיאם הוא יושב ראש התאגיד Freedom Acquisition Corp. החל מ-2019 הוא חבר בוועד האולימפי הבינלאומי. תיאם, יליד חוף השנהב, שגדל בדת האסלאם, מחזיק באזרחות של חוף השנהב ושל צרפת. הוא התחנך בתיכון ישועי בצרפת והיה סטודנט מצטיין של מוסדות אוניברסיטאיים יוקרתיים בצרפת: אקול פוליטקניק, "אקול נסיונל סופרייר דה מין" ו"המכון האירופי למנהל עסקים". בהכשרתו הוא מהנדס ומומחה במנהל עסקים. תיאם כיהן בעבר בתפקידים בכירים, כולל כשר בממשלת חוף השנהב, ותרם למדיניות הכלכלית של מולדתו.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שנותיו המוקדמות ולימודיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]טיג'אן תיאם נולד בשנת 1962 באביג'אן בחוף השנהב (קוט דיוואר), כצעיר מבין שבעה אחים.[1] הוא צאצא לשתי משפחות מיוחסות מסנגל ומחוף השנהב. מצד אמו הוא צאצא של יאמוסו, מלכת בני באולה, שלפי שמה נקראת עיר הבירה הנוכחית של חוף השנהב, יאמוסוקרו. אמו, מרייטו, הייתה אחייניתו של פליקס הופואה-בואני, מייסדה של חוף השנהב ונשיאה הראשון. אביו, אמאדו תיאם, עיתונאי במקצועו, נולד במשפחה מוסלמית בעיירה דגאנה בסנגל[1] והיגר לחוף השנהב בשנת 1947. הוא תמך במאבקו של הופואה-בואני לעצמאות חוף השנהב וכיהן יותר מעשר שנים כשר בממשלות המדינה וזכה באות לגיון הכבוד של צרפת בדרגת קצין בכיר. דודו של תיאם, חביב תיאם, היה ראש ממשלת סנגל למעלה מעשר שנים וכיהן גם כיושב ראש האספה הלאומית של סנגל. הילדים גדלו בדת מוסלמית מתונה ופתוחה. אחד מהם עשה עליית רגל למכה, שניים הפכו לנוצרים קתוליים ואחר לנוצרי פרוטסטנטי. טיג'אן תיאם שמר על זהותו המוסלמית. בתום לימודיו בתיכון הקלאסי של אביג'אן, בשנים 1980 - 1982 למד תיאם במכינה בתיכון הפרטי הישועי סנט ז'נבייב בורסאי. לאחר מכן ב-1982 הוא היה האיווארי הראשון שהתקבל ללימודים באקול פוליטקניק היוקרתי בפריז. אחרי שבשנת 1984 סיים שם את לימודיו במתמטיקה מתקדמת ובפיזיקה, הוא השתלם כמהנדס עד שנת 1986 ב"בית הספר הלאומי הגבוה למכרות" בפריז, שבו היה הסטודנט המצטיין בשכבתו.
המשך לימודיו והתחלת הקריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1986 קיבל תיאם מלגה ללימודי תואר MBA ב-INSEAD, "המכון האירופי למנהל עסקים", בפונטנבלו במסגרת תוכנית המלגות מקקינזי. אחרי סיום התואר השתתף בעת שנת שבתון בתוכנית הבנק העולמי לאנשי מקצוע צעירים בוושינגטון. לאחר מכן חזר לעבוד בניו יורק ובפריז בחברת מקינזי ושות' לייעוץ בתחום , עד שנת 1994.
בממשל חוף השנהב
[עריכת קוד מקור | עריכה]בדצמבר 1993, לאחר מות הנשיא הופואה באוני, נבחר במקומו אנרי קונאן בדיה. באפריל 1994, בגיל 31, לבקשת הנשיא החדש של מולדתו, עזב תיאם את צרפת ושב לאביג'אן כדי להיות מנכ"ל הלשכה הלאומית למחקרים טכניים ולפיתוח BNETD, מוסד הכפוף ישירות לנשיא ולראש הממשלה, המעסיק 4,000 עובדים, שמטרתו פיתוח התשתיות וייעוץ בתחום הכלכלה. בתוקף תפקיד זה במעמד שר בממשלה, ניהל תיאם משא ומתן עם קרן המטבע הבינלאומית ועם הבנק העולמי. באותו זמן כיהן תיאם כחבר מפתח בוועד להפרטה, שבו הופקד על הפרטת מספר רב של מפעלים ממשלתיים.
באוגוסט 1998 אחרי מינויו כיושב ראש ה-BNRTD, התמנה תיאם כשר התכנון והפיתוח בממשלת חוף השנהב. בתקופת חברותו בממשלה עודד תיאם את השתתפות המגזר הפרטי בפיתוח התשתיות. הוא הפעיל מספר מיזמי פיילוט, במיוחד הקמת תחנת החשמל באזיטו, שהוגדרה על ידי העיתון "פייננשל טיימס" כהצלחה המבוססת על החלטת השקעה מן הנועזות בעולם, שיקום שדה התעופה אביג'אן ובניית הגשר האגרה ריביירה-מרקורי, שמימונו הסתיים ימים ספורים לפני ההפיכה הצבאית בשנת 1999. בשנת 2011 אחת ההחלטות הראשונות של הנשיא האזרחי החדש של חוף השנהב, אלסאן וואטארה הייתה להתחיל את בניית גשר זה, תוך כיבוד המפרט שהוכן בזמנו על ידי תיאם ותוך פנייה לאותם היזמים.
בשנים 1994 - 1999 השתתף תיאם באופן פעיל בתוכנית ההפרטה רחבת ההיקף שהעמידה את חוף השנהב בשורה הראשונה של מדינות אפריקה. התוכנית כללה את הפרטת הרשת הטלפונית, השירותים, הפקת החשמל, שדות התעופה, רשת הרכבות וחברות רבות במגזר החקלאי. ב-1998 נבחר תיאם על ידי הפורום הכלכלי העולמי בדאבוס כאחד מ"מאה מקבלי ההחלטות של עולם המחר" (Young Global Leaders of Tomorrow), ובשנת 1999 נבחר על ידי אותו הפורום לחבר ב"ממשלת החלומות".
ב-24 בדצמבר 1999, בזמן ששהה בחו"ל, ממשלת חוף השנהב והנשיא קונאן בדיה הודחו בהפיכה צבאית. בשובו הביתה, נעצר תיאם והושם במעצר בית למשך שבועות אחדים. הגנרל רובר גאי שתפס את השלטון הציע לו את ראשות הממשלה, אך הוא סירב, עזב את הזירה הפוליטית ויצא את המדינה בתחילת שנת 2000.
הקריירה הניהולית בזירה העסקית הבינלאומית
[עריכת קוד מקור | עריכה]מאז שנת 2000 הקדיש תיאם שוב את עצמו למגזר הפרטי. אחרי 5 חודשי אבטלה, בשנים 2000 - 2002, הצטרף בשנית לחברת מקקינזי בלונדון ובפריז. הוא הצטער כי בתום לימודיו לא הצליח להתקבל לעבודה הולמת בצרפת (למשל, מועמדותו בתום לימודיו בחברה הצרפתית "אר ליקיד" נדחתה) ונאלץ לפנות למוסדות בריטיים ואמריקאים. בסופו של דבר, התיישב לצורך העבודה בלונדון. היה מנהל בכיר בחברת הביטוח "אביבה" ואחר כך עבר לחברת הביטוח "פרודנשל" (Prudential). כשבשנת 2009 התמנה למנכ"ל Prudential, היה תיאם האדם השחור הראשון שניהל חברה רשומה במדד FTSE 100.
ב-10 במרץ 2015 נודע על עזיבתו את "פרודנשל" כדי להתמנות למנכ"ל הבנק "קרדי סוויס" במקום ברדי דאגן. כמנכ"ל קרדי סוויס בשנים 2019–2020 הוביל בהצלחה ארגון מחדש בבנק כדי לעצור את ההפסדים שבהם היה נתון. ב-2018 עמדה חבילת השכר שלו על סכום של 12.7 מיליון פרנק שווייצרי.[2]
יועץ בזירה הבינלאומית
[עריכת קוד מקור | עריכה]באוקטובר 1999 נתבקש תיאם על ידי ג'יימס וולפנזון להיות אחד מ-20 חברי המועצה המייעצת של הבנק העולמי. הוא היה לחבר ב"פאנל הקדמה באפריקה", רשות עצמאית לענייני אפריקה, שהוקמה בשנת 2007 בראשות קופי אנאן, ומטרתה להשגיח על יישום התחייבויות הקהילייה הבינלאומית כלפי אפריקה. תיאם נבחר גם לאחד המנהיגים של Opportunity International ולחבר במועצת המכון בלונדון לפיתוח השטחים שמעבר לים. בינואר 2011 הוא התמנה ליושב ראש קבוצת המומחים העליונה של G20 בענייני ההשקעות בתשתיות.
חייו הפרטיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1989 התחתן תיאם עם אנט, אפרו-אמריקאית מפנסילבניה, שהתאסלמה לצורך הנישואים. לזוג נולדו שני בנים. בנו הבכור, בילאל נפטר מסרטן במאי 2020 בגיל 24. תיאם ואשתו נפרדו ב-2015 והתגרשו ב-2016. לתיאם אזרחות כפולה - של חוף השנהב ושל צרפת - והוא דובר אנגלית, צרפתית וגרמנית.
ציטוטים
[עריכת קוד מקור | עריכה]המהגר שבי הוא אסיר תודה לסנקילוטים, לשנים הראשונות של המהפכה [הצרפתית], לאנשי הרוח החופשית ולאותם צעירים מרדנים ילידי חברה אירופית מאובנת על ידי מאות שנות היסטוריה ומסורת, שאזרו אומץ לחלום על עולם שונה שבו ההצלחה איננה שוב תלויה בלידה אלא בהצטיינות, בכישרונות ובחריצות. הם הורישו לנו את המילה והשאיפה הזאת, הכל כך יקרה: מריטוקרטיה.
— במאמר על צרפת ולהיות צרפתי, באתר המכון מונטן, 2009
פרסים ואותות הוקרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 2007 - "בוגר השנה" של INSEAD
- 2009 - נבחר בין 50 הבוגרים של INSEAD ששינו את העולם
- 2010 ו-2011 - נבחר על ידי "The Powerlist" בין 100 האישים השחורים המשפיעים בממלכה המאוחדת
- 2011 - אות לגיון הכבוד של צרפת בדרגת אביר - על תרומתו הגדולה לחברה האזרחית במשך למעלה מ-20 שנה
- 2012 - נבחר ליושב ראש מועצת המנהלים של איגוד חברות הביטוח בממלכה המאוחדת
- יושב ראש מועצת העסקים הבינלאומית של הפורום הכלכלי העולמי.
- 2014 - נבחר בין "50 האישים האפריקאים המשפיעים בעולם" לפי המגזין "ז'ן אפריק"[3]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מאמרו בספר המשותף "מה זה להיות צרפתי?", באתר "רעיונות למחר" הצרפתי, פורסם על ידי מכון מונטן בעיתון Questions sociales תחת הכותרת "צרפת היא רעיון, להיות צרפתי הוא ריגוש", 9 באוקטובר 2009
- - Tidjane Thiam,l'enfance d'un chef Le Monde, כתבה מ-17 במרץ 2015, מאת Titus Plattner, Maureen Grisot (Abidjan), Oliver Zihlmann